ימים סוערים

בשבת נכנסה אלינו משפחה צעירה – אבא, אימא ותינוקת. הקטנה התלהבה מהחלווה שאני עושה לבד. מערבבים דבש עם טחינה ביחס של אחד לאחד ומקבלים חלווה. קל ופשוט מאוד, התינוקת אהבה את הטעם והוריה שמחו מאוד כי לטענתם היא בררנית מאוד באוכל. הם קנו מה שקנו ואחר כך ישבו בחוץ ואכלו ארוחת בוקר על שולחן הפיקניק שעומד אצלנו בגינה של המכון. לפני שנסעו לדרכם פנתה אלי האימא, אישה צעירה וחביבה ושאלה מה אני עושה לפנים שלי שהם נראים ככה.

איך ככה? לא הבנתי

העור שלך כל כך חלק ובהיר, הוא נראה נהדר, מה את שמה עליו?

כלום הודיתי, קצת במבוכה, אני לא שמה שום דבר מיוחד, אולי זה בגלל שאני לא הולכת לים, לא מעשנת, לא שותה והולכת לישון מוקדם?

אולי אמרה האישה בספקנות, אבל אני לא בטוחה שהיא השתכנעה. היא בטח חושבת שיש לי איזה קרם סודי או משהו… אחר כך הסתכלתי בראי וראיתי כמו תמיד, רק את עצמי – אישה בת 57 עם פרצוף שמנמן ולחיים ורודות.

 

ביום שני ציפינו לטלפון ממשרד הבריאות. פעם בשנה אמורים להגיע אלינו לביקורת וזו תמיד בעיה לתאם את היום והשעה. חיכינו לטלפון ותוך כדי כך ניקינו. אנחנו מנקים את המכון ללא הרף, מנקים יותר במכון מאשר בבית. החלטתי שמדפי הפלסטיק נראים זוועה וצריך לעשות שינויים. השינויים שרציתי כללו הזזת כוננית מתכת כבדה להחריד וג'ינג'י טען שהרעיון גרוע. הוא צדק, אבל עד שלא ניסינו לא השתכנעתי… עבדנו נורא קשה, הפכנו את כל המקום ובסוף החזרנו את הכוננית חזרה, אבל ג'ינג'י סירב להחזיר את מדפי הפלסטיק שבינתיים התייבשו בחוץ אחרי שקרצפתי אותם במרץ.

אחרי ויכוח נמרץ הוא השתכנע ששתי הכונניות הישנות מעץ שיש לנו בבית יכולות להחליף את מדפי הפלסטיק הרעועים, ושכבר מאוחר וצריך ללכת הביתה.

בתוך כל הבלגן של הניקיון והסידורים מכרנו למישהי דבש ופרופוליס, אבל היינו כל כך עייפים ועצבניים עד ששכחנו את הכסף בקופה.

נסענו הביתה, מדדנו את הכונניות וראינו שהן בדיוק בגודל המתאים ולמחרת בבוקר, רעננים אחרי שנת לילה טובה (ג'ינג'י טען שבלילה הייתי כל כך עייפה עד שנחרתי) העמסנו את הכונניות על המכונית ונסענו למכון. הגענו וגילינו מכונית משטרה בחנייה!

מתברר שהייתה פריצה לשכנים שלנו. האזעקה העירה אותם באחת בלילה אבל עד שהם הגיעו הפורצים כבר ברחו. הם ניסרו את הסורגים וגנבו שני משקלים אלקטרוניים יקרים. היינו בטוחים שאנחנו ניצלנו מהפריצה אבל אז ניסיתי לפתוח את הדלת ולא הצלחתי. התברר שגם אצלנו ביקרו. הורידו את הדלת מהציר וחמקו פנימה בלי לפרוץ את המנעול. הם גנבו את כל הכסף ואולי גם קצת דבש אבל לא נגעו בשום דבר אחר. הם יכלו בקלות לשבור ולהרוס אבל לא עשו זאת, באמת מזל.

בכל זאת הרגשתי חולשה פיזית ממש ונאלצתי לשבת כמה דקות כדי להתאושש, ככה בדיוק הרגשתי גם לפני כעשרים שנה כשפרצו אלינו הביתה כשלילי הייתה עוד תינוקת. ישנו למעלה והפורצים נכנסו חרש וגנבו כמה שטויות חסרות חשיבות בעוד אנחנו ישנים בשקט. הנזק הכספי היה ממש קטן אבל העניין ערער אותי נפשית ופיזית ולקח לי קצת זמן להתאושש.

התקשרנו מאה ואחת והשוטרים באו מהר והיו יעילים ואדיבים מאוד אבל לא יכלו באמת להועיל. לקחו מאיתנו עדות, וגילו לנו שהפורצים לבשו כפפות ככה שאין טביעת אצבעות ושהם באו ברגל מהוואדי ולכן לא יכלו לקחת דברים כבדים.

אחרי שהתאוששתי חזרנו לעשות סדר – הכונניות מעץ נראות נהדר וסידרנו הכל יפה מאוד, ותוך כדי כך הופיעה קונה נחמדה וקנתה בסכום ממש גדול, כפליים ממה שגנבו מאיתנו, והיום ג'ינג'י כבר הביא מסגר והוסיף עוד מנעול. נקווה שלא נחווה יותר פריצות, אבל האמת היא שאם מישהו ממש רוצה לפרוץ לאיזה מקום הוא כנראה יצליח אוף לפחות מעכשיו לא נשאיר כסף בקופה. 


מאחורי המדפים המפורסמים שלא נמצאים שם יותר 

 

45 תגובות בנושא “ימים סוערים

  1. מה זאת אומרת מערבבים דבש עם טחינה? איזה טחינה? הגולמית שמוכרים בארץ בחנויות? ואיך זה נהיה כמו קוביה? 
    ואת נראית נהדר. 
    איזה ביש מזל זה. דווקא כששכחתם את הכסף בקופה הם החליטו לפרוץ. 

    אהבתי

    1. כן, מערבבים את הדבש עם הטחינה הגולמית הזו שיש בארץ. אם מוסיפים לה מים ומיץ לימון היא נעשית טחינה לניגוב ואם מוסיפים דבש ואפשר גם פיסטוקים או שקדים היא הופכת לחלווה אבל חלווה נוזלית קצת שאפשר למרוח על לחם או לאכול עם כפית. במקרר היא נעשית קשה יותר אבל אין לי מושג איך עושים אותו קראנצ’ית כזו, כמו בחנויות. בטח מוסיפים עוד משהו, לך תדע.
      בסך הכל הלכו 300 ש"ח ואולי אם לא היו מוצאים כסף היו מתרגזים ושוברים הכל וגורמים נזק בהרבה יותר כסף, מי יודע?

      אהבתי

      1. מה שעושים בחנות זה עם סירופ סוכר ולא עם דבש ובחישה מסויימת , אבל את יכולה לגוון עם תוספת קקאו באיכות טובה (כי אם זה לא שוקולדי זה לא באמת קינוח) 

        אהבתי

      2. יכול להיות. אנחנו חווינו שתי פריצות בחיינו. בשתי הפעמים שטסנו לחו"ל. הגעתי למסקנה שמישהו משקיף על הבית שלנו ולקראת הנסיעה הזאת התקנתי אזעקה. בינתיים השכנים אומרים שהכל בסדר. לא היה מה לגנוב אצלנו פרט ל 800 שח מקופות של הילדים (כל מה שאספו בשנתיים שהם קיימים). התחושה הייתה כאילו מישהו בכוונה פירק את כל תכולת הארונות ועירבב אותה בערמה אחת. אנג’ בכתה והתעטשה, אמא הגיעה להיות עם הילדים ושנינו סידרנו, בגד בגד, סיר סיר. מחזה לא מלבב וסיומת ממש לא כייפית לחופשה. 

        כל-כך תודה על המתכון! אני נורא אוהב דבש ומאוד אוהב חלווה, בשבילי השילוב הזה הוא פשוט בול קליעה. 

        אהבתי

  2. פריצה זה סוג של חדירה איומה לפרטיות, למקום שמרגיש בטוח ושלם.
    מפחיד ומערער לחלוטין.

    אותי הכלבות הצילו מפריצה. לפחות הבית שלכם בטוח…

    זה ינחם אותך אם אגיד לך שעשית לי חשק מטורף לחלווה? 

    אהבתי

    1. מנחם מאוד, ובאמת לא קשה להכין חלווה לבד בבית.
      יש עסק בצד השני של הבנין שמחזיק כלבים שגרים שם. מין סוג של אזעקה אבל בחיים אני לא אעשה את זה לכלב. 
      אצלי הכלבים גרים בבית וישנים על הספות בסלון.

      אהבתי

      1. אצלי יש לכלבות ספה משלהן כאמור ואסור להן לעלות לספות בבית.

        גם לי קשה עם הרעיון של כלבי שמירה:(

        אהבתי

    1. עור פנים חלק זה בעיקר גנים, אני חושבת, וגם רצוי לחיות בריא ולא להחשף יותר מידי לשמש.
      וכן, הפגיעה הכספית כואבת אבל החדירה לפרטיות זה משהו שמערער נפשית והורס את תחושת הביטחון הבסיסית שבלעדיה קשה לתפקד ביום יום.

      אהבתי

  3. אחרי שפרצו אצלנו התקנו אזעקה ואנחנו מקפידים כל לילה לסגור את כל התריסים והחלונות. המחשבה שמישהו זר משוטט לי בלילה בבית קשה לי. 
    מקווה שהצלחתם בינתיים להתאושש מהטראומה הזאת. מי יתן והגנב ישתמש בכסף שהוא גנב לתרופות!

    בפעם הבאה שישאלו מה את שמה על הפנים את יכולה להגיד – דבש. זה בטח יגדיל את המכירות 🙂

    אהבתי

    1. אזעקה זה טוב אבל המון פעמים היא מופעלת סתם, בלי סיבה מוצדקת והכי נורא שהיא מתחילה לזעוק כשאתה לא בבית והשכנים יוצאים מדעתם.
      עדיף כלבים.

      אני לא שמה דבש על הפנים אלא קרם לחות אבל אני אוכלת המון דבש, אולי זה מה שעוזר?

      אהבתי

  4. לפני כמה שנים כשעוד גרתי בתל אביב פרצו לי לבית
    ההרגשה שהייתה לי  אחר כך הייתה נוראית
    זה נורא שאנשים נכנסים למקום הפרטי שלך
    מחטטים ונוגעים לך בדברים
    וגם גונבים, גם אם אלה דברים לא יקרי ערך, יש להם סוג של ערך גם אם הוא רק סנטימנטלי

    במושב שאני גרה בסוף השבוע פרצו למכולת
    זה לא שיש שם הרבה מה לקחת, לקחו סיגריות, קפה, פירות יבשים שהביאו לקראת ט"ו בשבט ומעט כסף קטן שהיה בקופה
    ואה כן הבעלים השאיר את הלפטופ שלו שם, אז כמובן שאת זה גנבו

    מקווה שהתאוששתם

    באמת יש לך עור טוב יחסית לגיל שלך, יש המון נשים שבגיל הזה כבר יש להן קמטים.  אין מה לעשות שהייה בשמש (גם אם זה היה בגילאים צעירים יותר) משאירה את סימניה על הפנים

    אהבתי

    1. הוספנו עוד מנעול וחיזוק לדלת ומעכשיו לא נשאיר יותר כסף. אפשר להוסיף גם אזעקה, עוד לא הגענו לזה.

      ובבית כבר שנים שאנחנו מקפידים לקחת את התיקים והארנקים לחדר השינה בלילה.
      גם הכלבים שנובחים בכל פעם שמישהו זר מתקרב, גם אם זה חתול או קיפוד, עוזרים. 
      זו חוויה לא נעימה אבל החיים ממשיכים.

      אהבתי

  5. מבאס מאוד התחושה שמישהו נכנס ללא רשות למקום שלך,אני לא יודע אם אין מה לעשות אבל  זה ודאי עולה הרבה כסף ואם אתם לא משאירים כסף ברגיל אז אולי לא צריך באמת

    אהבתי

  6. ואני רוצה להתייחס דווקא לתמונה: את נראת עשר! רזית המון, רואים שאת עושה מאמצים וחוץ מזה, הדבש קורץ לי ועושה לי חשק לטעום (בכל זאת רוסייה או לא?)
    ולגבי הפריצה: אף פעם לא חווינו פריצה, ברוך השם, אבל, אני תמיד רואה בזה כאילו השגת גבול פיסי, אבל הרבה יותר מזה, השגת גבול נפשי. אני לא בטוחה, שאם חס וחלילה היה קורה לי משהו כזה, והיה אקדח בבית, לא הייתי יורא בלי לחשוב פעמיים. הבית שלי הוא המבצר שלי ושל משפחתי ולאף אחד אין זכות אפילו לנשום בתוכו בלי שאני נותנת לזה רשות! אז אני באמת מצטרת בשבילכם, זה לא פייר, ולא נעים, אבל נראה, ממה שאת מתארת, שהנזק לא כזה גדול. אז תשתדלו להתגבר על זה! המון בהצלחה!

    אהבתי

    1. תודה על המחמאות, הכמה ק"ג שירדתי באמת עשו לי טוב ועוד ידי נטויה, אבל מתברר שעדיף לרזות לאט לאט ולתת לגוף ולעור זמן להסתגל לאיבוד המשקל.
      הנזק באמת לא נוראי ובזכות הזעזוע שיפרנו את הנעילה של הדלת, גם זה לטובה.

      הלקוחות הכי טובים שלנו הם עולים מברית המועצות. יש לנו יערות דבש שנקראות ברוסית סוטה, והם ממש אוהבים אותן 
      הם גם נהנים לשתות את הליקרים שבעלי רוקח מדבש ופירות. תענוג למכור דבש לאנשים שבאמת מבינים מה זה דבש טוב.

      אהבתי

  7. יכול להיות שבזכות שהיה כסף בקופה הפורצים לא היו מתוסכלים ולא עשו נזק. עור הפנים שלך באמת נהדר (טפו..טפו…) וזה בדרך כלל בזכות הגנטיקה.

    אהבתי

    1. זה בדיוק מה שחשבנו, אם לא היה כסף הם היו עלולים לשבור ולהזיק והיו שם המון בקבוקים מזכוכית… יכלו בקלות רבה לגרום הרבה יותר נזק מרק 300 ש"ח.
      עור הפנים זה בעיקר גנטיקה כנראה, אבל גם חיים בריאים ורגועים מוסיפים וגם העובדה שכבר שנים אני לא מודאגת מאיך אני נראית 

      אהבתי

  8. היי,
    שמח מאוד לשמוע על הקומפלימנטים, מגיע לך! לפולניה אין עונש יותר גרוע מקומפלימנטים כנים ואמיתיים…
    מקווה שגם אחרי המבט החמוץ שלך בראי תישאר תולעת ספק מכרסמת ומציקה, שאולי לא הכל כל כך גרוע…

    מזעזע לשמוע על הפריצה, זה מפחיד. תחזיקי מעמד. 

    להתראות

    ניר

    אהבתי

  9. מזכיר כשהיינו בארה"ב הייתי מגיע מוקדם לעבודה כדי שתהייה לי חניה חוקית. אחרים חנו באופן לא חוקי כמעט כל יום. יום אחד כשהגעתי מאוחר, לא הייתה ברירה וחניתי בחניה לא חוקית. פעם אחת, פעם ראשונה וחטפתי רפורט בערך בסכום שגנבו מכם. טוב שלא יצאתם גרוע יותר. אבל פגיעה כזו בפרטיות זה נורא. כשהייתי ילד חשבתי להמציא מתקן כזה שכל מי שפורץ ונכנס לבית יפעיל מלכודת של בור מלא חומצה ומי שיפרוץ דלת של מכונית – יקבל מכת חשמל. אבל בשגדלתי הבנתי שבמדינה שלנו אני הוא זה שילך לכלא במקום הפושעים

    אהבתי

    1. אני מודה שזה היה גם כיוון המחשבה שלי, להתקין איזה מלכודת שכל מי שרק יעז לנסות לפרוץ יצא פצוע וחבול 

      בזמנו כשגנבו לנו כוורות כל כך התעצבנתי עד שניסיתי ברצינות לשכנע את בעלי לחשמל את הגדר סביבם או להתקין כמה מוקשים ליד הגדר.

      אהבתי

  10. העור שלך נראה נהדר אפילו בתמונה רואים!!!
    (אמא שלי אומרת שזה גנים טובים…)

    חווית הפריצה היא נוראית בדיוק מהסיבה שאמרת – את מרגישה מחוללת, מישהו פלש לפרטיות שלך ועשה בה כשלו. הלקח נכון לא להשאיר כסף… אבל אני מאחלת לכם באמת שלא תחוו כאלה יותר.

    אהבתי

  11. אכן דברים לא פשוטים עוברים עליכם – ולא בפעם הראשונה , אך אני מתרשם מהכח להמשיך הלאה , פעם אחר פעם…

    אני מקווה רק עבורכם, מעבר למחמאות , שהחיים יהיו באמת "הכל דבש" ושלא יעמידו אתכם בעוד נסיונות…

    אהבתי

      1. מנסיון רב , כולל אישי , בנושא קשיים מהותיים בחיים , אני חושב שהפתרון הקל ביותר הןא לוותר ולהרים ידיים ( בנסיבות שגם הסביבה והחברה תקבל זאת בהבנה ) , אלא שהאתגר האמיתי הוא להמשיך לחיות , לא לוותר – ועדיין לחייך.

        ועל כך נאמר "לכל בעיה קשה וסבוכה , קיים פתרון קל – ומוטעה"…

        אהבתי

  12. פרצו אלינו הביתה כשהכלבה הייתה צעירה וחדשה, זו הרגשה איומה של חילול המרחב באישי, הרבה יותר מסתם פגיעה בפרטיות.

    נחמד שהוספתם מנעול, אבל מה לגבי החלונות? הם מסורגים? אצלנו חתכו דווקא את הסורגים של החלון.

    <a target=_blank href="http://www.carine.co.il/page_1709&nbsp Target=_BLANK class=msg>http://www.carine.co.il/page_1709">http://www.carine.co.il/page_1709&nbsp;- מתכון לחלבה ביתית.
    אולי אפשר להכין משהו דומה עם דבש מחומם, עד שלא מנסים לא יודעים (או עד שלא מחפשים באינטרנט -לא יודעים )

    אהבתי

  13. גם לי עשית חשק לחלווה…..
    ובאמת יש לך אחלה עור פנים, זה כנראה גם גנטי וגם התזונה עוזרת (וכמו שאמרת, הימנעות משמש וכו)
    פריצה לבית או לעסק זו חדירה נוראית לפרטיות, למרחב הפנימי שלכם, הרגשה באמת נוראית.
    טוב שלא עשו נזקים ומזל שמצאו כסף.
    מישהו פעם אמר שצריך להשאיר קצת כסף תמיד כדי שפורצים לא יתעצבנו (וגם כתייר בחו"ל צריך שיהיה קצת מזומן בכיסים כדי שכייסים/שודדים לא יהפכו אלימים). 
    נורא
    יש כמובן אזעקות, מצלמות אבטחה (ויש היום אפליקציות כדי לראות מה קורה דרך המחשב / הסלולרי וגם לנטרל/להפעיל מרחוק) – אבל זו השקעה, שצריך להחליט אם באמת נחוץ ושווה לעשות אותה.

    אהבתי

  14. איזה כיף לחזור לפה!!! הגם שלחוויה פריצה לא נעימה כלל
    כרגיל את לא נחה לרגע, אין אצלך יום שקט…
    ובאמת יש לך עור פנים נהדר
    אוהבת ומתגעגעת 🙂

    אהבתי

  15. אני חושבת שמדפים מעץ מתאימים יותר מפלסטיק לאווירה של דבש. לדעתי, אתם צריכים להשאיר כל יום על המדף 50 ש"ח כ"תרומה" על "המאמץ" לפורץ. גם הוא צריך "להתפרנס".

    אהבתי

  16. פריצות זה באמת דבר מערער…
    אני שמחה שבחרתם להתמקד בנקיון ושיפור המקום.
    השגרה יש בה כוח מחזק

    וזה שאמרו לך שיש לך עור יפה – אני מציעה שפשוט תהני מהמחמאה

    אהבתי

  17. אף פעם לא נעים לחוות פריצה. חדירה לפרטיות שלנו, אפילו אם זה מקום העבודה, זה לא כיף- ויכול לתסכל ולשבור את הרוח. שמח שנשמע שזה לא קרה.
    המתכון לטחינה+דבש עבד לי יופי. היה טעים. 

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s