אסרו חג

כמו תמיד חגי תשרי היו סחרחורת מתישה של עבודה.
המוני בית ישראל מוכי חופש ועמוסי ילדים שצריך להעסיק ולשעשע, ועל הדרך לנסות גם
קצת לחנך התקבצו במרכז המבקרים הצנוע שלנו, צלצלנו אלינו בכל שעות היום והלילה ותוך
כדי כך שבשו את שם המקום שלנו באלף ואחת שיבושים משונים, חלקם מעליבים חלקם משעשעים.
הכי הצחיק אותי הכינוי חוות הדבש אם כי אולי הייתי צריכה להיעלב?

מה כל כך מסובך בשם יערת הדבש? אולי כל
הפרסומים של פסטיבל הדבש בלבלו אותם?

בזכות היחצני"ת החרוצה של מועצת הדבש
התפרסמו שני צילומים חמודים שלי בעיתונים וכמו בכל שנה אנשים העדיפו לזכור רק מה
שהיה להם נוח ושכחו שאנחנו לא מקבלים ילדים מתחת לגיל חמש כי אין לנו חליפות כל כך
קטנות, והילדים הצעירים מידי בכלל פוחדים או סתם לא מבינים מה רוצים מהם, ומה נסגר
עם השאלה האידיוטית הזו – כאן אתם מייצרים דבש? אם היינו מייצרים דבש היינו טורחים
לגדל דבורים? איך הצלחת לצלוח את מערכת החינוך בארץ בלי לדעת שדבורים מייצרות דבש?

כל שנה זה אותו דבר והתרגלתי פחות או יותר, ופה
ושם יש גם אנשים נחמדים שבאמת מתעניינים ואוהבים דבש. מה שאני לא אצליח להתרגל
אליו לעולם זה לאנשים שמתלוננים שהדבש מתוק מידי, לכו לבקר במפעל ליצור בייגלה או
חמוצים ולא יהיה לכם מתוק!

 

 

עוד קליינט מרוצה

 

האמת שמה שהכי הפחיד אותי לא היה העומס של
החגים אלא הדאגה ממה שיקרה ביום שאחרי כי איכשהו (תמיד זה קורה לי) נפלו על יום
שלישי, היום שאחרי החגים הידוע גם כאסרו חג, המון עניינים וסידורים. היינו צריכים
להיות בבית חולים כרמל עם חמותי לטיפול, ותוך כדי כך ג'ינג'י היה צריך לעבור בדיקת
עיניים כי התגלה לו חור במקולה, וחשבנו שאם אנחנו כבר בבית חולים אז אולי יעשו לה
שוב בדיקת דם כי היא חשה שוב חולשה, וכנראה שספירת הדם שלה שוב ירדה מאוד.

זה היה יום לחוץ ומלחיץ, אבל הצלחנו לעשות הכל
ועוד כמה דברים שלא תכננו. בדרך חזרה מבית החולים ג'ינג'י עצר בקופת חולים והספיק
לעשות א.ק.ג. ועל הדרך גם חיסון נגד שפעת וככה גם אני קיבלתי חיסון, ובערב עוד
הספקנו לקפוץ לרופא שלו ולסדר הכל לקראת הניתוח שבסוף נדחה לשבוע הבא, מה ששימח
אותו מאוד כי בתחילת נובמבר מתחילים הלימודים באוניברסיטה.

בחג השני הגיע אלינו מדריך טיולים אחד וארגן
שהשבת יעצרו אצלנו שני אוטובוסים עם מטיילים ולא רק יעשו פיפי וקניות אלא גם
פעילות. אני מיד התנגדתי, אבל ג'ינג'י התלהב והסכים, ומאחר והוא כבר אמר כן לא
יכולתי להגיד לא, ונאלצתי לקבל את הגזירה.

השבת היה לי את העונג המפוקפק להגיד לו אמרתי
לך! זה לא שאנחנו לא רוצים להתפרנס אבל המקום שלנו לא ערוך לקבל קהל כל כך גדול.
המטיילים האלה היו אנשים מבוגרים וחסרי סבלנות שרק רצו לזלול חינם דבש ולשתות קפה
חינם, ועל הדרך לבלבל לנו את המוח ולטנף ככל האפשר את הסביבה. הם קנו ממש מעט, אבל
אכלו המון ועוד כעסו עלי שהקפה נגמר ושלא היה יותר חלב (לתת להם קפה היה טעות
גדולה) וכשאמרתי להם שאנחנו לא בית קפה אלא מרכז מבקרים הם טענו שאני חוצפנית

מדריך המטיילים שראה איזה ברוך עשו לנו
הקליינטים שלו אפילו לא דרש את עשרת האחוזים המקובלים במקרים כאלה ולא התווכח
כשג'ינג'י אמר לו שלא יגיע אלינו יותר וברח על נפשו במהירות, משאיר אותנו עם הבלגן
והלכלוך. אחרי שהם הלכו סוף סוף הרגשנו כאילו צלחנו נחיל ארבה.

גם השבוע הבא עומד להיות מאתגר מאוד. ביום
ראשון אני צריכה לנסוע לחיפה לסדר משהו באיזה משרד ממשלתי שאין לי מושג איפה הוא
בדיוק, אני מקווה שאני לא אלך לאיבוד, ומאחר ואני לבד אסע באוטובוס ולא אצטרך
לדאוג איפה לחנות, אבל חמותי מבוגרת מידי בשביל תחבורה ציבורית, וביום שלישי אני
צריכה לקחת אותה לרופא בהדר, ואני בלחץ. אין לי מושג איפה אני אמצא שם חנייה ואיך
אני אסתדר עם אישה מבוגרת שזזה בקושי.

ביום שני ג'ינג'י מתחיל ללמוד ואני חוזרת
להתנדבות במועדון המחשב עם תלמידים חדשים. צץרץ הולך לקורס ושבוע אחר כך יהיה
כנראה הניתוח של ג'ינג'י ובסוף השבוע הבא הורי עורכים לכבודי ולכבוד דודה שלי יום
הולדת במסעדה. היא בת 65 ואני בת 60. סיבה לחגוג ללא ספק אבל יצפו ממני לנאום ואני
חוששת שג'ינג'י לא יוכל להשתתף כי אחרי הניתוח הוא יצטרך לשכב שבוע בלי לזוז.

בתוך כל הבלגן של החגים הורי עוד הספיקו לקחת
אותי לקנות לי שמלה יפה ונעליים תואמות ואפילו קניתי גרביונים ותכשיט שיהלום את
השמלה. מה פלא שאני מרגישה כמו סינדרלה קשישה.


כך היינו – דודה שלי ואני

 

אספתי את כל התמונות הישנות שלי ושלה ועשיתי אלבום דיגיטלי. אני רק מקווה שהוא יגיע עד היום הולדת סבבי

23 תגובות בנושא “אסרו חג

  1. לפעמים כשאני קורא אצלך את משאירה אותי חסר נשימה,כאילו הכל נורא בלחץ והכל בטורים נורא גבוהים. איך את עומדת בזה?
    60 זה זמן לווסת פעילות,אני מבין שצריך להתפרנס אבל לא צריך  להקריב את החיים רק כי לאנשים אחרים יהיה מה לעשות בחג

    אהבתי

  2. אין משהו יותר מעצבן מהישראלי המכוער והנצלן

    אצלי גם מתחילים הלימודים בשבוע הבא
    שיעור בקורס 1 ביום ראשון, בקורס השני ביום שני
    ואני עוד לומדת למבחן שיהיה לי עוד 3 שבועות
    ואני צריכה גם "ללמוד" מחדש את החומר של הקורס שעשיתי בסימסטר קיץ כדי לגשת למבחן שלו בסוף הסימסטר הזה
    רק מהמחשבה על זה יש לי כאב ראש

    כל יום הולדת זו סיבה מספיק טובה למסיבה 🙂

    אהבתי

  3. זה נשמע כל כך נחמד שהורייך לקחו אותך לכבוד יום הולדת 60 לחנות וקנו לך שמלה ונעליים וכו’.
    מאחלת שכל הבלגנים יסתדרו,  רפואה שלמה לכולם ויום הולדת שמח לשתיכן 🙂

    אהבתי

    1. הורי הם היחידים שמפנקים אותי בנדיבות. יש לי מזל עצום שהם בריאים ובכושר ושהם נהנים מפנסיות שמנמנות שהם מבזבזים בכיף. הם נישאו צעירים והביאו ילדים בגיל ממש צעיר וכיום אני רואה שהם עשו בשכל, לדור הבא כבר לא יהיו פריבילגיות כאלה

      אהבתי

    1. מרגישים שאני מאושרת שצלחנו בשלום את החגים, מה?
      תודה על האיחולים, אני באמת זקוקה להם כי יש לפני עוד המון בעיות וצרות.
      אני מקווה שאוכל לספר שהכל עבר בשלום. 

      אהבתי

  4. איזה עומס, באמת שזה עושה סחרחורת ואפילו קוצר נשימה.

    אני בטוחה שהנסיעות יהיו פחות נוראיות ממה שאת מתארת לעצמך שיהיו ושבסוף הדברים יסתדרו.

    אהבתי

    1. שמתי לב שיש תקופות כאלה, נורא עמוסות ולחוצות, הכל נופל על אותם תאריכים.
      ואני ממש מקווה שאת צודקת והשד לא יהיה נורא כל כך. אני טיפוס דאגני מטבעי, בעיקר בנוגע לנסיעות ומציאת חנייה.

      אהבתי

    1. תמונה מדהימה, זכרתי אותה היטב אבל משום מה לא מצאתי אותה. הפכתי את הבית של הורי שחשבו שאני סתם מדמיינת ובסוף מצאתי אותה דווקא אצלי באיזה מגרה נידחת 

      אהבתי

  5. אני מקווה למען שימור הראיה של ג’ינג’י שהפעם ישכב במיטה בלי לזוז כמו שאמרו לו ולא ימהר לצאת לעבוד. כי בשביל עבודה צריך ראיה.
    שיהיה בהצלחה.

    אהבתי

  6. נשארתי חסרת נשימה למקרא כל העומס שלכם! אני רואה שזה דפוס חוזר וג’ינג’י אומר כן שוב ושוב לאסונות ידועים מראש. בתקווה שמתישהו הוא ילמד גם לומר לא, ולא יצטרך לשמוע את ה"אמרתי לך" שלך. 
    מאחלת לו שיעבור בשלום את הניתוח הבא ובאמת שישכב בלי לזוז כדי לא לעשות עוד נזקים.
    אני עדיין מזועזעת מ"יצור הדבש" – הבורות היא מגיפה שהולכת ופושה בכל

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s