יום האישה

לג'ינג'י יש יום הולדת ב – 6.3 אחיו ואימא שלו החליטו
לבוא לבקר ביום שבת בערב כי אחיו שהתארח אצל חמותי לא נוסע בשבת. אם לא די בבלגן
הזה האוטו שלו שפך את השמן של ההגה ביום חמישי, חצי שעה אחרי שהוא עבר טסט.

הם הגיעו ביום שבת אחרי שבע בערב, שנינו היינו הרוסים
מעייפות אחרי יום עבודה וגיסי שיהיה בריא אוהב לקשקש ולדבר… אחרי שעתיים בערך
התעייפתי ופרשתי לישון מה שגרם לחמותי להיעלב כי למה אני מסתלקת פתאום?

לא התרגשתי ממנה כי התרגלתי כבר לאנטיפתיות ולחוסר ההתחשבות
שלה. היא נחה לה כל השבת ושכחה שאני עבדתי והתרוצצתי. מילא, הפסקתי כבר מזמן
להתחשבן איתה.

היא נשארה לישון אצלנו בעוד שגיסי נסע חזרה הביתה לראשל"צ.
למחרת ג'ינג'י ואימא שלו קפצו לקבר של אביו (זה בערך התאריך של היורצייט שלו) ומשם
הביתה. בצהרים ג'ינג'י מתקשר מנהריה, האוטו מתוקן כבר וכדי לחסוך לו נסיעה הלוך
חזור הוא הציע שאסע באוטובוס לצ'ק פוסט, הוא יאסוף אותי (הוא היה עם הרכב הפרטי
הקטן) וניסע יחד למוסך.

תכנית יפה והגיונית (שלי אגב) אבל הביצוע לא היה משהו. היה
נורא חם והלכתי המון ברגל עד שהצלחתי לחצות את הכביש בבטחה והכי מעצבן – לא הצלחנו
לאתר אחד את השני, מי שמכיר את צומת הצ'ק פוסט יבין למה, ושנינו התעצבנו וצעקנו
וכעסנו עד שבסוף נפגשנו – כמו שהציע המוסכניק – בבורקס העגלה.

ג'ינג'י מתקשה מאוד לתת הוראות ולהסביר את עצמו וכשלא
מבינים אותו הוא מתרתח נורא, הוא גם היה עצבני עוד מהבוקר ורב עם אימא שלו שסירבה
להזמנה שלו לעשות את סדר פסח אצלנו. גם זה היה רעיון שלי כדי להקל עליה, השנה יש
לנו מקום להלין את כולם כי עוגי כבר לא גר ביחידת הדיור שטרם השכרנו וככה גיסי
והבת שלו שלא נוסעים בשבת יוכלו להישאר אצלנו עד תום החג. התירוץ שלה היה שבשבת
אנחנו עובדים ומה הם יעשו לבד בבית?

לדעתי, בדיוק מה שהם עושים אצלה בבית, יראו טלוויזיה,
יקראו עיתונים וישתעממו, אבל ג'ינג'י נעלב וצעק והכריז שאם ככה הוא לא בא אליה
לחג. אני באמת לא יודעת מה עובר עליו לאחרונה, הוא נרגז ועצבני כל הזמן. זה שיש
בעיות עם המכוניות שכל הזמן מתקלקלות והפרנסה דחוקה ויש המון הוצאות לא מתוכננות
בטח לא עוזר.

רק כשחזרתי סוף סוף הביתה, (שינו את הסדרי התנועה באזור
התעשייה והתקשיתי לצאת לכביש 75 וממש לא התחשק לי להתקשר שוב לג'ינג'י לקבל הוראות),
נזכרתי שהיום יום האישה ובמקום פרחים קיבלתי צעקות.

ואם תהיתם איך בכל זאת הצלחתי להתגבר על סבך הכיכרות
והרחובות באזור התעשייה המבולגן של צ'ק פוסט? שמרתי על קור רוח, סמכתי על חוש
הכיוון שלי, והיה לי גם קצת מזל. יום אישה שמח לכולנו!

 

33 תגובות בנושא “יום האישה

  1. וואו לא פשוט בכלל! גם T לא יודע לתת הוראות, אבל הפיוז שלו פחות קצר משל ג’ינג’י כנראה. והוא גם מזמן הפנים את זה שהוא לא יודע לתת הוראות והוא לא יודע ללמד. 
    כל הכבוד לך שאת לא מתרגשת מחמותך. היא כמו שהיא, לא תשתנה, והתגובה (או חוסר התגובה) שלך אליה היא הדבר היחיד באמת שאת אחראית עליו. כל הכבוד לך. באסה עם המכוניות שמתקלקלות כל הזמן – זה באמת לא נעים. וגם הלחץ של הפרנסה….זה משפיע, לא יעזור. ומי שיש לו אופי ג’ינג’י כמו לג’ינג’י….כנראה קשה לו להכיל את כל זה והמנגנון שלו זה להתפרץ לכל הכיוונים. את מכירה את זה, ונראה לי שלמדת לא לקחת ללב ולא להתרגש גם מזה יותר מדי. מאחלת המשך יום אישה שמח ורגוע הרבה יותר ממה שהיה עד כה 

    אהבתי

    1. היו שנים שנעלבתי ולקחת ללב, עבר לי. כעס וטינה פוגעות קודם כל בי.
      יש אנשים שמתפרצים מהר ונרגעים מהר ואחר כך לא מבינים למה כועסים עליהם, לי דווקא יש זיכרון ארוך ואני לא שוכחת כל כך מהר אבל מה הטעם לכעוס על אישה כמעט בת תשעים שכבר מזמן לא במיטבה?

      אהבתי

      1. זה נכון – כעס וטינה קודם כל פוגעים בנו. 
        אני מניחה שג’ינג’י הוא מאלה שמתפרצים מהר אבל נרגעים מהר….
        גם לי יש זיכרון ארוך, גם לגבי מה שעשו ואמרו לי וגם לגבי מה שאמרתי ועשיתי לאחרים. ולכן כל כך נזהרת לפני שאני מוציאה מילה מהפה…
        אבל אולי זה לא נכון להיות כך.
        מבחינתי מילה שיצאה – חקוקה בסלע. ואי אפשר להחזיר אותה. וזה לא נכון. אנשים אומרים דברים בלהט הרגע ושוכחים….

        אהבתי

  2. עברתי פעם או פעמיים לאחרונה בצ’ק  פוסט בדרך מהצפון לכביש 6 דרומה , האמת שנסעתי בכביש 22החדש ככה שלא הרגשתי משהו יוצא דופן אבל מי שגר באזור כמוך יודע יותר טוב.זה מבאס להכנס למוסך בצורה לא מתוכננת ובאשר לליל הסדר, נו  צריך לעשות עם מי שהכי נעים ונוח , בלי לחץ

    אהבתי

  3. צופה, אני רק מוחאת כפיים בהשתאות על המשפט ’סמכתי על חוש הכיוון שלי’! אם אני אסמוך על חוש הכיוון שלי זה רק בהפוכה: אני פשוט למדתי שאם אני בטוחה שצריך לפנות שמאלה סימן מובהק שהדרך הנכונה היא ימינה (ואין כאן שום רמזים פוליטיים, איכס). אז יום אישה שמח, יקרה, ממילא כמו שאמרה אלונה פרנקל באחד מספרי ’נפתלי’ שלה: גברים עושים כל מה שאפשר; נשים עושות כל מה שצריך 

    אהבתי

    1. כמה שהיא צודקת 

      אני מכירה את האזור ההוא כשהוא היה רק קומץ צריפים מפוזרים ומתפעלת כל פעם מחדש כמה המקום גדל והתפתח ולמזלי יש לי באמת חוש כיוון לא רע ואני תמיד יודעת איפה הצפון ואיפה הדרום.

      אהבתי

  4. יום אישה שמח, צופה יקרה!
    ובכלל ללא שום קשר לתאריך זה או אחר, אני מאחל לך ימים שייראו כמה שפחות דומים לגוגל מוגל כפי שהיה היום הפסיכי הזה.😱

    אהבתי

    1. חכה, ועוד לא סיפרתי הכל. חסכתי מקוראי עוד כמה סיבוכים כמו זה שעוגי עבר שוב דירה והורי נסעו לנופש באילת ועוד כמה עסקים שעוד לא נפתרו…
      החיים שלי נעשים לפעמים מסובכים נורא.

      אהבתי

      1. אלוהים שישמור. אם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק. את אפרים קישון לכאן! הוא יידע לזכות בגלובוס הזהב בעיבוד סרט על חייך. 
        וכן, לחיים יש את התכונה הזאת, להיות מסובכים תחת. 

        אהבתי

  5. יש לי מילה אחת בשבילך – waze. באמת, החיים שלך יהיו הרבה יותר קלים ופחות תזדקקי להנחיות והוראות.

    אני מעריצה אותך מפה ועד הירח על זה שלמרות היחס המופלא של חמותך, את עוד מתנדבת להזמין אותה לפסח.

    מקווה שיום האשה ממשיך ויגמר ברוגע 

    אהבתי

  6. זה לא קל להיות עם חמות כזאת
    כבר סיפרת על היחס שלה אלייך לא מעט
    ואם היא לא רוצה להתארח אצלך אז שלא תבוא
    אני בטוחה שגם את ג’ינג’י זה העליב, עד שאתם מזמינים אותה ואת אחיו שיתארחו אצלכם לחג (שאני מניחה שזה לא דבר שקורה בדרך כלל) היא באה עם יציאה כזאת
    זה מעליב

    לא להאמין שפסח מתקרב כל כך מהר

    אהבתי

    1. פסח מפתיע כל שנה מחדש, ואחיו שלא נוסע בשבת הוא תמיד בעיה כי צריך להלין אותו ואת הבנות שלו עד סוף החג. השנה דווקא יש לנו מקום ובכל זאת הם לא רוצים לבוא, לא ממש נעלבתי, בגילה קשה לה מאוד לעשות שינויים ואחרי שנים כה רבות שהסדר היה תמיד אצלה קשה לה לוותר.
      אני די מתעבת את כל העניין המעיק הזה של ליל הסדר ומיצידי אפשר לוותר עליו.

      אהבתי

  7. התמצאות שם היא אכן ענייןם מסובך
    שמתי לב שאצלכם זה בתקופות..
    עכשיו זה מבאס אבל עוד יהיה טוב

    אהבתי

  8. אחד הכללים שלי בתור חמות, לא להעלב על שום דבר אף פעם. וככה הכלה שלי אומרת שהיא מעדיפה אותי על אמא שלה שנעלבת מכל דבר. משתלם. ואת עושה טוב שאת לא מגיבה. 🙂

    אהבתי

  9. למזלנו אין לנו צער גידול חמות. אמא של זוגתי נפטרה (אמנם הייתה פולניה אבל בדרך כלל לא מזיקה – תוץ מכשהייתה מספרת עלינו לחברות, זה תמיד היה רק ’הבת שלי’, צורקה). הורי לא מתערבים ואף פעם לא באים ללון חוץ מביקורים קצרים של שעתיים, כך שאין הילה למלחמת עולם.
    חשבתי שעוגי החליט לבסוף להשאר בבית. פיספסתי איזה פוסט?

    אהבתי

    1. הוא החליט להישאר עד שימצא דירה שווה ומתאימה וברגע שמצא ישר רץ וחתם חוזה לרווחת כולנו.
      נמאס לי לריב איתו על הבלגן ועל המסיבות הרועשות שלהוא עורך לחבריו, שבעלת הבית החדשה שלו תריב איתו.

      אהבתי

      1. להרשות לעצמו הוא יכול בהחלט, מרוויח מספיק ודי, אבל השאלה היא אם הוא יצליח להתאפק ולא לבזבז על בילויים ובגדים?
        אני מאוד מקווה שכן.

        אהבתי

  10. יום אישה שמח לך יקירה. 

    אני לא בטוחה שאני מציינת את יום האישה באותה דרך שאת חושבת אולי שראוי לציין את היום. אני רואה בו יום של מאבק פוליטי – מאבק לשיוויון זכויות, חובות, והזדמנויות. יום של חשבון נפש, עד לאן התקדמנו כנשים, ומה עדיין עלינו להגשים. לא ציפיתי לפרחים, לא הרגשתי שזה יום של חגיגה, אלא מועד לציון.

    אהבתי

  11. אלו החיים של היום יום , שלך, שלנו ושל כל אחד – שיתוף, בטוב וברע , כולם לובשים את המכנסיים ( וגם את הסינר ) כי אחרת אין ברירה…
    עוד שנה , עוד תובנות , והפערים , שעדיין קיימים , הולכים ומצטמקים – וטוב שכך…
    סוף שבוע נעים לך ולמשפחה…

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s