ביקור הגברת הקטנה

הביקור המיועד של פטל הקטנה הוכתר בהצלחה מפתיעה. הקטנה שנראית כמו מניאטורה של לוקה התנהגה יפה מאוד. קיבלה בקלות וברוחה טובה את מרותה של לוקה. לא הפריעה לה לאכול ואם ניסתה חטפה נהמה מאיימת, אכלה מהצלחת הקטנה שלה, שתתה מהצלוחית שלה, ישנה בפינה נפרדת בחדרה של לילי וחוץ מזה הכל היה ממש טוב. הן שיחקו יחד, הלכו יחד לטיול, לוקה השגיחה עליה שלא תלך לאיבוד, הציגה בפניה את כל החברים מהשכונה, ולמרות הבדלי הגודל, האופי, והגיל השתיים הסתדרו יפה.

חוץ מזה היה סוף שבוע מטורף לגמרי. בגלל טעות בניסוח המודעה של מועצת הדבש, (לא ברור מי אחראי אבל נעשתה טעות), אנשים הבינו שבשבתות אפשר לבוא עם ילדים בלי תיאום מראש. לצערי זה לא נכון, אין לנו די מקום ודי כוח אדם לזה, והיה עלינו להתנצל ולדחות מספר משפחות מאוכזבות, וזה היה מביך מאוד.

ג'ינג'י הותש מאוד מההדרכה ובסוף היום סבל מכאב גרון, אבל מי שבא נהנה ומזל שהילדים התגייסו לעזרה – אחרי לחץ מסיבי שלנו – ובאו לתת יד.

לילי ממש טובה עם ילדים וחבל שהיא נמצאת רוב הזמן רחוק מאיתנו.

היום קרה לי מקרה ממש ממש לא נעים. יצאתי מהחניון של קניון אלונים אחרי שמילאתי דלק, וכנראה שטיפה חלמתי אבל לא שמתי לב שמישהו מגיע במהירות גבוהה מידי, ושפשפתי לו את דלת המכונית עם המספר הקדמי של המכונית שלי. לאף אחד לא נגרם נזק רציני, אבל זו הייתה אשמתי כי לו הייתה זכות קדימה, ומה שגרוע יותר – גיליתי רק אז שאין לי ברכב את הפוליסה של הביטוח.

רכשתי ביטוח כמובן, והוא היה ברכב כשעשינו טסט, אבל איכשהו נעלם מאז ואין לדעת לאן. נסעתי כמה חודשים בלי תעודת הביטוח באוטו וזו פאדיחה רצינית.

מזל שלא תפס אותי שוטר.

מעכשיו ועד סוף סוכות נהיה עסוקים מאוד, יש לנו כבר כמה קבוצות שקבעו להגיע, יש יום הולדת לחמותי ויש בר מצווה לבן של הבת דודה, אין רגע דל.

אני מקווה שאתגבר בקרוב על הזעזוע שנגרם לי, בעיקר נפשי, לא פיזי, אבל בכל זאת… אני ממש לא רגילה לעשות תאונות. כשזה קרה הייתי קרת מזג ורגועה אבל עכשיו כולי רועדת. מזל שנהגתי מאוד לאט, אני תמיד נוסעת באיטיות במגרש החניה הזה שהולכי רגל מתרוצצים בו בלי הרף אבל… איך לא ראיתי את המכונית ההיא?

מפחיד.

כל אחת עסוקה בענייניה