שונאת את פסח

את האביב אני אוהבת למרות האלרגיות והאבקה הצהובה שממטירים עלינו עצי האלונים הפורחים, אבל פסח, החג הארור הזה, הורס לי את כל העונג ממראה הפריחה המרהיבה.

שונאת את החג הזה, את המשפחתיות הדחוסה מידי, את הלחץ לקראת ליל הסדר, את ההיסטריה של הקניות והניקיון שאני כמובן לא לוקחת בה חלק, ובעיקר שונאת את הסכסוכים המשפחתיים שמתעוררים תמיד בגלל החג המאוס הזה.

החג יחול רק בעוד שבועיים וכבר רבנו בגללו. גיסי יבוא עם בנותיו לחגוג עם חמותי, הוא נעשה קצת דתי בשנים האחרונות וסדר פסח איתו זה סיוט נוראי, ארוך ומשעמם ומתיש אפיקורסיות מושבעות כמוני.

לשמחתי חמותי אמרה שאם הוא מגיע אז אין לה כוח גם אלינו, ואנחנו פטורים. אימא שלי הפתיעה והודיעה שהם הולכים לבת דודה ואני מוזמנת אם אני רוצה, אבל לא חייבת כי גם ככה מלא אצלם, וכבר חלפו בי הירהורי עברה מרנינים שאולי אחרי למעלה משלושים שנות סדר כהלכתו פשוט נשאר לנו בבית. לכל אחד מענפי המשפחה נגיד שאנחנו בצד השני וניפטר מעולו של החג.

למרבה הצער חמותי שוב הרסה לי הכל. פתאום היא שנתה את טעמה והודיעה לג'ינג'י שבטח, מה זאת אומרת? אנחנו מוזמנים כמובן.

לדעתי פשוט לא היה לה נעים להגיד לו שלא יבוא כי אין לה כוח לשתי משפחות אצלה בחג, ואולי היא שכחה מה אמרה לי קודם? לא יודעת אבל בעלי התעצבן נורא כשסיפרתי לו שאימא שלו מעדיפה לארח רק את אחיו ואמר שלא יכול להיות, אני לא הבנתי… וכשעמדתי על כך שכן הבנתי הוא נעלב עוד יותר ומיד זה נעשה עניין עקרוני אצלו ופתאום הוא חייב לחגוג עם אימא שלו כי מי יודע כמה פסחים עוד יהיו לו איתה… מגיל שישים שלה סבתא שלי אילצה אותנו לחגוג סדר פסח כהלכתו בדיוק באותה טענה, וזיכרונה לברכה היא חייתה עד גיל תשעים ושתיים… חשבתי שלפחות עכשיו, אחרי שהיא נפטרה והילדים כבר גדולים אז אולי… אבל לא עצוב

ואל תראו אותי מרשעת כזו, אני מאחלת לחמותי עד מאה ועשרים וכל מי שאוהב את פסח שיחגוג כאוות נפשו, אבל למה מגיע לי לסבול את גיסי הנודניק ואת הבנות המעצבנות שלו חצי לילה? לא מספיק שאני צריכה לאכול מצות ואת האוכל של חמותי.

כמובן, אני יכולה להיות פחות רכיכה, לעורר מריבה ולהתעקש על עקרונותיי ולא לחגוג אתם ופעם, כשהייתי צעירה הרבה יותר בטח הייתי עושה את זה, אבל בגילי… למי יש כוח לזה? החג הזה לא מספיק מתיש גם ככה?

והשנה, בגלל הכלבה, הפרתי גם את העיקרון המקודש של לא לנקות במיוחד לפסח כי הכלבה מנשירה שערות בכל פינה ואני כל הזמן מנקה אחריה…

זה כנראה העונש שמזמן לי אלוהי ישראל הקפדן והנקמן – גם מנקה בהיסטריה, גם חוגגת על פי כל כללי הטקס עם הענף הדתי של המשפחה, וגם מתאפקת לא לריב עם הבעל.

ואם לא די בכך גם האישיאס הארור הזה ממשיך לכאוב לי נורא…. זה בטח עונש על כל החמץ שהקפאתי בשנים עברו. לפחות לגינה שלנו אין שום בעיות מהסוג הזה והפרגים חוגגים אצלנו באדום בוער ומרהיב עין.

חג שמח לכולם!

פרגים


לוקה מתענגת על יפי האביב

40 תגובות בנושא “שונאת את פסח

  1. הרגת אותי,צריך לקחת את הענינים האלה ביתר קלות
    כלב אין כבר כמה שנים ובעקרון אנחנו לא משתגעים בקטע של נקיונות
    השנה נעשה סדר אצל אחותי וכל האחים והאחיות שלי (לבד מהאחות שגרה בניו יורק)  יהיו וזה כיף אדיר כי באמת לא יוצא לנו להיות ביחד הרבה
    חוץ מזה יש אצלנו מסורת שאחרי האוכל לא חייבים לשבת ליד השולחן

    שייכי את הפוסט לנושא החם בבקשה

    אהבתי

  2. אל תכעסי עלי, אבל הסבל שלך עורר בי פרצי צחוק קצרים, לא אשמתי שכתבת את זה כ"כ מצחיק.
    בכל אופן, תמיד עצוב לי לשמוע על אנשים שלא אוהבים את החגים , אלו הכבדים ראש השנה ופסח, עם המשפחתיות שבהם והטירחה. אני נורא אוהבת אותם. מצד שני, התמזל מזלי והצד השני של א’, לא טורח לחגוג, אז מעולם לא היה לנו את הויכוח איפה נחגוג השנה. 
    אני חושבת שאת עושה בשכל שאת לא מעוררת מריבה על העניין, המריבות האלו יש להן נטיה להמשך ולהמשך ולצאת מכל פרופורציה, ומצד שני, הויתור גורר אחריו רק ערב אחד של סבל, וביננו, אנחנו העם היהודי, מה זה בשבילנו ערב אחד של סבל אחרי   2000   שנות?

    אהבתי

      1. גם אותי!
        כיוצאת בשאלה או איך שקוראים לזה אני זוכרת את החג הזה כOCD מתמשך.
        כיום אנחנו חוגגים באופן קבוע אצל החמים שלי המסורתיים ולעומת סדר אורתודוכסי זה תענוג.
        (עדיין יש ניג’וסים סביב החג אבל בקטנה, ממש בקטנה)

        אהבתי

  3. תתעודדי צופה: מזל שיש לך רק שני ימי חג כאלה בשנה. מזל שלא צריכים לחגוג עם המשפחה המורחבת בשאר ימות השנה.
    וגם אני משתעמם מקריאת האגדה, אך מזל שאצלנו קוראים רק את החלק שלפני הארוחה. עם החוזרים בתשובה במשפחתנו המורחבת אין לנו בעייה, כי הם במילא לא נוסעים בחג ואין הם בטוחים בכשרות של האוכל אצלנו. הם גם לא מזמינים אותנו מחשש לחילול החג – אז כולם מרוצים.
    ומדוע יש צורך לנקות לפסח את החלונות והתריסים? במילא יגיעו עוד מעט ימות השרב עם סופות החול. אז מדוע לא לנקות רק לקראת חג השבועות?
    ד"א נקיון הפסח הוא גירסה של מנהג פאגני – "נקיון אביב".

    אהבתי

    1. ניקיון אביב זה רעיון נפלא אם היית סגור בבית כל החורף בגלל שלג, בארץ זה סתם מעצבן.
      לפני שנה הבת שלי הקריאה הגדה אלטרנטיבית, השנה זה כנראה לא ילך

      אהבתי

  4. אצלנו אמא שלי מתחילה עם הנקיונות יום אחרי פורים, אבא שלי כל שנה מתקשר לצעוק הצילו כי מתברר שגם נכות מביטוח לאומי לא פוטרת מנקיונות פסח.
    אחרי שנים רבות של פסח ענק עם עשרות דודיםפ אנחנו עושים בחיק המשפחה הגרעינית- זה מדהים
    ליל סדר זה כיף… חוץ מהמצות אני שונאת מצות

    אהבתי

  5. גם אותי תמיד החג הזה מרגיז ומוציא ממני כעסים ומריבות. אני מקווה שהשנה אצליח להנות ממנו. בפשטות. זה מבחן לצמיחה שלי. האם אצלח אותו?…אני ממש לא בטוחה.

    אהבתי

  6. בשנים שעברו ( מזמן) היתי מנקה ומנקה
    אך במשך הזמן החלטתי לא לנקות נקיון יסודי , מלבד את המקרר
    ואיזה כיף שכעת הוא ממורק , וממתין לבישולים…

    חלונות באמת לא כדאי לנקות, אצלנו אובך מעצבן !
    מה שכן, עשיתי קצת סדר בארון הבגדים -וזה לא חייב להיות בפסח-ושמחתי למסור בגדים שאני לא לובשת.

    ושיהיה לך ולכל משפחתך  חג אביב וחג פסח שמח ושתעברי את ליל הסדר בשלום!
     

    אהבתי

  7. כמה הכלבה גדלה! איזה חמודה היא נראית!

    ויש לי הצעה בשבילך – תגידי לבעלך שלח נא את עמי (כלומר אותך), שילך לאמא שלו לבד ואת תישארי לבד בבית. בלי סדר אבל גם בלי בלגן. תוכלי לחגוג באיזו צורה שתרצי. הרי פסח זה חג החירות, לא? למה שלא יהיה לך חופש פעם אחת גם ממנו ….

    אגב, אני מצטרפת אליך לשנאת החג. אבל אני שונאת את כל ימי החג באופן שווה. פעם שנאתי גם את ליל הסדר, אבל מאז שנה שעברה בה פצחנו במסורת משפחתית חדשה לפיה אנחנו חוגגים רק חמישתנו בלי הגדה ועם תוכן שכל אחד מכין במיוחד לחג אני מאד מאד אוהבת את הסדר.

    אהבתי

  8. האמת, שבתור ילדה היינו עושים את החג עם המשפחה המורחבת, מאוד מורחבת
    אמנם זה היה סדר ארוך, אבל היה מעניין ובכלל מפגש חברתי שכזה שקורה בעצם רק פעמיים בשנה
    מאז שזקני החבורה התחילו להחזיר ציוד המסורת הזו נגמרה וכל משפחה גרעינית עושה את החג עם עצמה פחות או יותר
    בעצם מכל זקני השבט נשארו רק סבתא שלי ואח שלה

    אמא שלי לא אוהבת לנסוע לאחות של אבא שלי שבדר"כ החגים שם יותר גדולים כי יש לה בנות ונכדים
    גם כי היא לא אוהב לנסוע, וגם בגלל שאז זה משאיר את ההורים שלה לבד
    מה שגורם לכך שאנחנו לא רואים בכלל את המשפחה מהצד של אבא שלי
    רק בגלל שאמא שלי לא אוהבת לנסוע רחוק
    אבל שני צדדים למטבע, גם הם לא בדיוק ששים לנסוע עד לכאן

    לי בפסח מפריעות רק המצות
    אני לא שומרת כשרות (אתאיסטית כבר שנים)
    ומי שמפריע לו שאני אוכלת לא כשר שיתנדף מהמטבח כשאני אוכלת
    אני לא מתכוונת לענות את עצמי, ומי שרוצה שיבושם

    אהבתי

    1. לא ידעתי שאת אתאיסטית

      אני מניחה שגם אני אם כי אף פעם לא הגדרתי את עצמי ככה. אני זוכרת שעוד כילדה קטנה תהיתי איך זה שאנשים מבוגרים שנראים יחסית שפויים מאמינים בכל המעשיות האלה על אלוהים וניסים, החלטתי שהם סתם עובדים עלי ולא יכול להיות שאדם רציני מאמין בזה באמת.
      עד היום אני מתקשה להבין מה כל הקטע הזה של דת ולמה זה טוב.

      אהבתי

      1. אני לא חושבת שבתור ילדה קטנה תהיתי על מהות האלוהים
        הסיפורים והחגים היו דבר נחמד
        אבל אני לא חושבת שהייתה תעסוקה בשאלה אם יש או אין או מה זה אלוהים בכלל עד בית הספר
        למדתי בביה"ס קיבוצי ושם נתנו לנו מקום לשאול שאלות ולחקור ולהבין
        אני יכולה להגיד לך היום שאני יותר שנים אתאיסטית מאשר שנים שלא הייתי

        אני דוגלת בהשקפה שההמצאה הכי גדולה של האדם היא – אלוהים
        זה מאוד מנחם כשיש למי לפנות, כשקשה, כשרע, כשרוצים משהו
        יש אנשים שצריכים את זה, רוב האנשים למען האמת צריכים את זה
        לכן רוב האנשים בעולם מאמינים באלוהים זה או אחר בדרכם שלהם

        דת ואמונה הם דברים שהתפתחו לפני אלפי שנים
        האמונה הייתה סוג של דבר מאחד קבוצות אנשים שחיו יחד
        ומבדיל בין קבוצות אנשים אחרות שהאמינו בדברים אחרים.
        האמונה וחוקי הדת גם גרמו לאנשים להיות בעלי ערכים מסויימים.
        כמו למשל הדת היהודית, שיש בה המון ערך מוסף של: שמירה על הטבע, יחסים בין בני אדם, יחס לעולם החי ועוד.

        אהבתי

      2. אני אישית אוהבת את החגים – לא בגלל הדת, אלא בגלל המסורת
        המסורת היא משהו יפה
        זה ערכים
        שמבחינתי צריך להעבירם הלאה
        לזה יש מבחינתי הכי הרבה ערך מוסף

        מסורת לא קשורה לדת
        אני לא צריכה להאמין בשביל לשמור על המסורת המשפחתית

        אהבתי

  9. יש פתרון פלא לאיסוף השערות של הכלבה
    קוראים לו שואב רובוטי
    פעם או פעמיים ביום (בהתאם לבחירתך) הוא עובר ושואב כל מקום פתוח בקומה בו הוא נמצא וחסל סדר שערות כלבה פזורות בכל חור בבית
    תגידי לג’ינג’י שזה השי לפסח שמגיע לך ממנו….

    אהבתי

  10. יאללה, תהיי רעה!! הגיע הזמן כבר!!! אני לא מאמינה שיש לך אפשרות להתחמק מזה ואת בוחרת לא וזה שלחמותך אין אורחים חלילה. 
    אצלנו אני מנסה לשכנע להזמין אורחים, כי הם גם גורמים למשפחה להתנהג יחסית כמו אנשים נורמליים וגם אין להם כח לכל הבלבולי מח הדתיים הארוכים ובזכותם הזוועה מתקצרת.
    אני חושבת שאת ואני צירכות לחגוג את הפסח באיזה מקום נחמד עם בר פתוח ובית קפה ספריה שאסור להכניס אליה הגדות בשום אופן.

    אהבתי

  11. תאמיני לי שגם אני שונא את החג הזה בכל מעודי. ואני מבלה אותו כבר כמה שנים טובות במעמקי השאול(אחוזת ראשונים) עם סבא וסבתא שלי ושאר המשפחה. אצלינו זה לא רק פסח סטנדרטי. אצלינו יש חזן, ומנהל בית האבות שלא מסוגל לסתום את הפה שלו, והאוכל, ריבונו של עולם, האוכל יש לו טעם של מה שאכלתי בצבא. ואני מוצא את עצמי כל שנה משתכר עם אחי הקטן מיין זול ודוחה עד לנקודה שאני שר עם החזן התימני(לפחות ככה הוא נראה) ועם סבתא שלי שירים ביידיש. זה סוג של אסקייפיזם.

    האסטרטגיה הטובה ביותר לניהול החג באופן חכם (מנסיוני) היא אירגון קואלציות וקבוצות לחץ. חברי משפחה צריכים להתארגן יחד ולהפעיל לחץ משותף. כשפועלים בנפרד ובהססנות זה לעולם לא עובד. אני מצליח בד"כ לגייס את אמא שלי ואת אחי הקטן. הרבה פעמים הצלחנו לצמצם נזקים באופן מרשים למדי. זה לא תמיד עובד כמובן, אבל יש לזה סיכויי הצלחה גבוהים.

    אהבתי

    1. אני הרבה יותר מבוגרת ממך ושנים חיכיתי עד שהילדים יגדלו וסבתא תלך לעולמה ולא יהיה בי יותר צורך ליד שולחן הסדר.
      עכשיו זה קרה סוף סוף ופתאום הורי מתחילים להיות עוד יותר פולנים מהרגיל ולרטון שזה לא יפה ולא בסדר, כמעט שנואשתי אבל למזלי בעלי הצליח לריב עם שני הענפים של המשפחה בדיוק לפני החג וסוף סוף, תודה לך אלוהימה, אין לנו איפה לעשות את הסדר!

      אהבתי

  12. כנראה שזה חלק ממסורת החג –  לריב עם ובלי המשפחה…

    איזה יופי שיצא לך לגלות את החלק הרגיש והרגשני הזה של הג’ינג’י, שנשמע כל כך קשוח ומעשי ביומיום.  הנה מסתבר שהוא רצה לדעת שגם הוא חשוב לאמא, כמו גם אחיו…  

    מקווה שהסדר עבר בשלום ושלפחות האוכל היה טעים.  חג שמח!

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s