נושאים ראויים להדחקה

יש המון נושאים שהם מאוד לא פוליטיקלי קורקט, ולא יפה לכתוב עליהם, ופאדיחה אפילו לחשוב עליהם, ובכל זאת… ככל שאני נעשית יותר קשישה ויותר מרירה אני מוצאת את עצמי מהרהרת בהם בחמצמצות הפולנית האופיינית לעדה שלי – דברים כמו, למה התחתנתי דווקא עם הגבר הראשון שהציע לי נישואים ולא התאמצתי למצוא מישהו שווה יותר? עשיר יותר? מישהו שהגיע ממשפחה קצת יותר מבוססת? נכון, בצעירותו אלוף נעורי היה בחור נחמד, אבל לא יותר מזה, וכיום, כשאני פחות מאמינה באהבה ומבינה יותר מה חשיבותם של כסף ומעמד, אני שואלת את עצמי מה היה אילו… כמה חבל שאז הייתי טיפשונת כזו, ומוזר למה לא ראיתי כמה יפה ומוצלחת הייתי לעומתו. חבל שאני מבינה את זה רק בדיעבד, כשזה כבר מאוחר מידי. אם היה לי טיפת שכל אז בגיל עשרים ומשהו הייתי מנתקת איתו קשר אחרי הפגישה הראשונה עם אימא שלו, החמות מהגיהינום, במקום זה גייסתי את כל נימוסי ויכולות ההדחקה שלי ונשארתי תקועה איתה עד עצם היום הזה. חבל שאין לי את האומץ והחוצפה של גיסתי שרבה איתה עוד בהתחלת הנישואים שלה לגיסי ומאז היא פטורה מעולה, אז נכון, היא תימנייה משוגעת עם פה מלוכלך אבל בחגים היא יכולה ללכת למי שבא לה, ואילו אני צריכה לדאוג כל הזמן שזה לא יפגע וזה לא ייעלב ותמיד לחטוף ביקורת מחמותי ששום דבר לא מרצה אותה. חבל שאני לא יכולה להיות קצת פחות מאופקת ולשחרר קצת יותר קריזות ועצבים, אז לא יעשו לי מצבה מזהב, אז מה?

אני תוהה מה היה קורה אם הייתי משקיעה בלימודים ובקריירה במקום בניסיון מתיש להיכנס להיריון, והייתי עושה לביתי ומפתחת את עצמי וחושבת יותר על עצמי וטובתי במקום לבזבז את זמני על גידול ילדים ששניים מהם לא אני ילדתי אלא קיבלתי אותם קומפלט עם כל הדפקטים שהוריש להם מישהו אחר. אכלתי אותה, הוריהם הביולוגים המשיכו בחייהם ואני נשארתי תקועה עם ליקויי הלמידה וההיפר אקטיביות שלהם, והתסכול וההוצאות, ובזבוז הזמן… בעיקר צר לי על כל הזמן הרב שבוזבז ולא יחזור יותר לעולם.

 
אלוף נעורי - בחור נחמד אבל...

ג'ינג'י מבלה בירח הדבש שלנו – עין גב 1980

 

אבל נניח לחיי הפרטיים, לצערי אין להם תקנה, השלמתי עם זה, נעבור לנושאים כלליים יותר – לא יפה להתרגז ולשים לב לדברים כאלה, הרי אנחנו מפרסמים פוסטים כדי לפרוק, לא כדי להתפרסם, אבל עובדה, אני לא רק שמה לב אלא גם אוכלת אותו בגלל טבלת הבלוגים הפעילים שמכילה בלוגים שהם בעיני עלובים ביותר, עילגים ובזויים, בעוד שבלוגים ראויים באמת – ואני לא אציין את הבלוג הזה שאפילו אני מודה הוא די מחופף, וגם לא את הבלוג הסודי שלי שאני משקיעה בו מחשבה ומאמץ רבים, אלא בלוגים ראויים באמת כמו זה של טליק, או של אבו אלמוג, וקנקן התה, ובטח יש גם אחרים שאני לא מכירה, כולם אנשים רציניים שכותבים בכישרון רב על מגוון של נושאים חשובים העומדים ברומו של עולם, ולא מגרדים את הטבלה אפילו מלמטה, בעוד שבראשה מככבים בלוגים מטופשים להחריד עם סיפורים עילגים, וקשקושי יצירה מעפנים חסרי ערך של נערות מתבגרות וצעירים חרמנים.

טוב, יש לי עוד הרבה נושאים להתלהם ולרגון עליהם, אבל על זה אני באמת, באמת לא יכולה לדבר, אני כזאת פולניה מדחיקה שאני בקושי מצליחה לחשוב עליהם, אולי אפנה אותם לבלוג הסודי שלי, שם אין לי כמעט קוראים ואיש לא מכיר אותי. קול

54 תגובות בנושא “נושאים ראויים להדחקה

  1. את נשאבת לעולם החומרי שהסיביבה יוצאת לנו ומכריחה אותנו לחיות פה.
    זכרי תמיד, אדם מאושר זה אדם שיש לא הכל, מבחינתו. האם כסף עושה אותך מאושרת? אומר שיש לך הכל?

    אהבתי

    1. כל זה יפה מאוד אבל מה זה עוזר לי כשכל פעם שיורדים כרטיסי האשראי אני לחוצה ומגרדת הלוואות כדי לכסות את המינוס וזה נמשך כבר שנים רבות.
      קשה להיות מאושרת ככה, ניסיתי וזה פשוט בלתי אפשרי.

      אהבתי

      1. אני מצטרפת לתגובה של כוכבית.
        היא כתבה את מה שרציתי לכתוב וניסחה את הדברים טוב יותר ממה שנכתב לי בראש כתגובה.
        חיבוק!

        אהבתי

      2.  בזמן האחרון עובד אצלנו במכוורת בחור אחד מהישוב שלכם, חמד של בחור, חרוץ וחזק וחובב דבורים.
        ברצון הייתי מאמצת אותו

        אהבתי

      3. הוא גר עכשיו בדירה שכורה בבית שערים אבל קופץ מידי פעם לבקר אצל אימא שלו. שמו סתיו, לא זוכרת את שם המשפחה. אני בטוחה שהוא ישמח לעשות בשבילך משלוחים, הוא בחור ממש נחמד וגם הוא מתכנן להיות בעתיד דבוראי.

        אהבתי

  2. פוסט מהלב וכל הכבוד על הכנות 🙂
    כנראה שהפסדתי אינפורמציה מתחילת הבלוג לגבי הילדים שאינם שלך. אני יודע רק לגבי עוגי. האם הנישואים של ג’ינג’י אליך הם נישואים שניים?
    לגבי הניקוד של הבלוגים: כנראה מה שקובע הוא אינו איכות הבלוגים והעברית שלהם, אלא מספר הכניסות והתגובות, שגם הן בסגנון עילג. כנאמר פני הדור כפני הכלב.  

    אהבתי

    1. בקיצור נמרץ, אחרי שהבת שלי נולדה המשכתי לנסות להרות שוב ולא הצלחתי ולבסוף אמצנו שני בנים.
      הקטן עכשיו חייל, והגדול… עדיין בסוג של שיקום.

      הבנתי שיש איזה נוסחא מתוחכמת לגבי טבלת הפעילים, מספר כניסות ומספר מגיבים חלקי כמות הפוסטים בחודש, משהו כזה.
      התוצאה עלובה למדי

      אהבתי

  3. לגבי החמות- אולי בכל זאת לעולם לא מאוחר מדי לאיזה ריב עסיסי ניתוק יחסים והמשך בגן עדן
    לגבי הפוסטים בטבלה- לדעתי הטבלה ממש לא משמעותית. יש כמה שאני קוראת בקביעות והם/הן מדהימים/מות. ביניהם גם טליק ( וגם קימן את ועוד כמה. מתישהוא אני חושבת שאעשה רשימה של מומלצים) בזכותך אבדוק עכשיו את קנקן תה ואבו אלמוג.

    אהבתי

    1. אולי באמת הגיע הזמן שנעשה טבלת פעילים פרטית של המבוגרים האחראיים של הבלוג שאוהבים לנעוץ שיניים בפוסטים רציניים ומרובי מלל.
      הם הולכים לאיבוד בין הבלוגים הילדותיים שצצו פה בשנים האחרונות.

      אהבתי

      1. אולי כדאי להציע טבלת מומלצים- כאלה שהפוסט שלהם הופיע בדף הראשי. או אולי לכתוב פוסט על ’’המומלצים שלי’’.רעיון טוב לכתוב טבלת פעילים של ’’מבוגרים אחראיים’’. בינתיים ,אגב, הפכתי להיות מנויה ולהנות מאוד מ’’קנקן תה’’ וגם מ’’אבו אלמוג’’. באדיבותך כמובן.

        אהבתי

  4. אוהבת את היכולת שלך לומר הכל מכל בלי להתאפק.
    יש בזה לא מעט אומץ.
    דבר אחד למדתי בחיי : אם לא הייתי עושה את הטעויות שעשיתי (והרבה..) לבטח הייתי עושה אחרות…. ולכן אני נמנעת מלהתעסק במה היה אם….
    אבל בהחלט יכולה להבין את נקודת הזמן שאת נמצאת בה ומביטה לאחור ושואלת את עצמך את כל השאלות הקשות.וכן, הם קשות.

    בגלגול הבא בטח אני אהיה חכמה יותר….. 🙂

    אהבתי

  5. איזה חשבון נפש. מתאים ליום כיפור. אבל אחרי שיללת ופינית את הזבל קחי את עצמך בידיים.
    את החמות תעמידי במקום. ראבאק! האשה זקוקה לך כמו אויר לנשימה אז תנתקי את החמצן שאת נותנת לה.
    קחי אותה לשיחה בוגרת ואחראית ותגידי לה שכללי המשחק שלה נגמרו. יש שחקנים חדשים במגרש ואם היא רוצה להמשיך להיות רלונטית שתדע את מקומה.
    אותו הדבר לדור ההמשך.
    לגדול בכלל הייתי מראה את הדלת…בלי קשר שהוא מאומץ ויחד איתו הבנתי קיבלת את משפחתו בירושה.
    מה קורה לך? ?כולם על הגב שלך?
    תחשבי שמה שרצית קיבלת. רצית ילדים- קיבלת אותם. כעת בקשי חיים טובים. תרפדי את החיים באהבה עצמית ותמיד תחשבי "זה טוב בשבילי???" התשובה תהיה בתוכך.
    כשאני מסתכלת בלונדון האפורה ורואה את התמונות מהטיול שלך עם הכלב בא לי להתחלף. רוצה??

    אהבתי

  6. עם גינגי את כנראה נשארת לטוב ולרע אז איתו תשחקי הכי טוב כמו שלימדו בפולניה. תני לו להרגיש מלך העולם ואז את יוצאת מלכה. תסתכלי פעם על טלי סיני וזוס הזקן. אחרי שתקיאי קצת תקחי ממנה טיפים.
    והבלוג השני שלך- זה לא יפה לא לספר לחברה. האם הוא ארוטי? יש בו סודות מדינה?
    הייתי רוצה רמז כי יש מעט בלוגים שווים והרוב זה מזבלה אמיתית. אם כל הקוראים שלך יכנסו נעשה לך פרומושן.
    שיהיו לך חיים טובים.

    אהבתי

    1. עצות מצוינות, באמת הגיע הזמן, בגילי המתקדם להתחיל להיות קצת יותר אגואיסטית וברצון הייתי מתחלפת אתך ומבלה כמה ימים בלונדון, אבל לא עכשיו, בקיץ, כשהכל פה יבש וצהוב ומחניק, עכשיו זו עונה נהדרת, בעיקר אם אין לך אלרגיה לפרחים.

      והבלוג הסודי, הוא סודי, כמובן, אבל מי שיכתוב לי למייל יקבל לינק

      אהבתי

    1. אחרי שנכנסתי לבלוג שלך לרגע-נרשמתי.
      אם יהיה לי טוב-אשאר.
      נותנים אקח, מרביצים אברח.

      אהבתי

  7. די מבאס שאי אפשר חהגיב דרך הגאלקסי,קראתי את הפוסט ב8 בבוקר ביושבי באוטו מול לשכת הגיוס בתל השומר עת חיכיתי שבני יסיים את הראיון האישי
    ולצערי אי אפשר להגיב  דרך האנדרואיד

    לא חשוב
    למען ההגינות צריך לציין שהבלוג שלי נמצא רצוף כבר כמה שנים בחלק התחתון של הפעילים
    זה החלק הנסתר
    אני כבר הרבה זמן קורא לביטול הטבלה הזאת  ואני מסכים עם הנימוקים שהעלית
    היא לא רלוונטית בשום צורה והיא משמשת כר ל בלוגים  סתמיים אבל אילנה מתעקשת על קיומה

    לא ידעתי שיש לך בלוג סודי,אפשר לינק?

    אהבתי

  8. אני רוצה להגיד לך שכל פעם שא’ מעצבן אותי (והוא עושה את זה לעיתים קרובות למדי) ואני מתחילה לחשוב למה הייתי צריכה דווקא אותו, למה לא יכולתי להתחתן עם מישהו שיאהב אותי יותר ממה שאני אוהבת אותו ולהרגיש מלכה, או עם מישהו יותר עשיר או עם מישהו יותר… לא יודעת מה.. ישר אני חושבת שאת הילדים שלי יכולתי לעשות אך ורק איתו, ומכיוון שאותם לא הייתי מחליפה בכל אוצרות העולם אין לי מה להלין על הבחירה שעשיתי אז וברור לי שזו הבחירה היחידה הנכונה שיכולתי לעשות.
    (וכאילו שיש לנו ברירה הרי אי אפשר לחזור בזמן ולשנות את הבחירות שעשינו  אז עדיף לנו להיות מרוצים מהן, לא?)
      

    אהבתי

  9. הרבה אילו יש לנו בחים, אבל אילו היה שונה, אולי גם אנחנו היינו קצת אחרים,
    ולגבי טבלת הפעילים אינני בודקת אותה, ממש לא מעניין אותי .
    נדמה לי שפעם מצאתי את עצמי שם איפהשהו ,אבל זה בורח מזכרוני, כנראה שזה ממש לא חשוב לי.
     

    אהבתי

  10. יש לי כל כך הרבה לענות לך ואני לא יודעת ממש איך לנסח את זה.
    החיים שלי מלאיםם ב"אילו" ואם אני אחשוב על זה יותר מידי אני אשתגע בסוף. כשתמצאי את הפתרון אני אשמח לשמוע.
    לגבי החמות – שמעתי אותה פעם אחת אומרת לחברה שלה שהבן שלה יכול היה למצוא "הרבה יותר טובה ויפה ממני" ומרגע זה הבנתי שחיוכי הדבש שלה מזוייפים עד העצם, ועוד נתקלתי בדו פרצופיות וסוג של שקרים  – זה בהחלט הספיק לי כדי להפסיק ולרפד סביבה בצמר גפן, אני כבר 5 שנים בערך לא מדברת איתה ולא מבקרת ומאוד הוקל לי.
    אני מנסה להגיד שבסופו של עניין – יש כמוני וכמוך שכנראה עוברות דברים דומים.
    וזה נורא לא יפה טיזר כזה לגבי הבלוג הסודי!

    אהבתי

    1. לצערי חמותי, ככל שהיא מזדקנת יותר פחות טורחת להעמיד פנים ואומרת הכל ישר בפנים.
      אם אני עושה כמוה היא נעלבת עד עמקי נשמתה אבל לה מותר לבקר ולהשמיץ חופשי.
      כדי לשמור על שלום בית ולא לזעזע את המערכת אני נושמת עמוק, מזכירה לעצמי שוב שהיא קשישה וחולה ואלמנה וסך הכל אישה שהיו לה חיים קשים מאוד, ועדיף לשתוק ולבלוע כי באמת, מה הטעם? ומבטיחה לעצמי שאני בגילה אהיה הרבה יותר אנושית ונעימה.
      זה עובד כבר שלושים שנה, נראה מה יקרה בהמשך

      אהבתי

  11. יש לי המון דברים לומר, שלא אגיד.
    אבל כמו עוד קולגות כאן, הכי אני שבויה, כבר הרבה שנים, בקסם הכנות שלך.
    ועוד דבר שאני מעריצה אצלך, בניגוד לעצות שקיבלת פה, אני חושבת שאת נהדרת ביחס שלך לחמותך, גם אם היא ממש, אבל ממש, לא הרוויחה את זה ביושר.
    אני לא מצויה ברזי טבלאות בלוגים למיניהן, ובעצם את נשארת הבלוגרית היחידה שלי. אני ותיקה אצלך, יודעת גם על הבלוג השני, אבל נוצרת סוד, והסיבה שאני פה היא בדיוק מה שציינתי. היושר, הכנות, האותנטיות.
    אני כל כך מבינה את התיסכול לגבי בלוגים מצליחים- עילגים-חרשים-אילמים. מכירה את התחושה מן התחום שאני עוסקת בו. אבל אני לעולם לא אצליח להוציא את זה לשמש, כמו שאת עושה!

    אהבתי

    1.  איזה תענוג לקבל מחמאות נפלאות כאלה.

      ובקשר לחמותי, לפעמים אני מתרגזת נורא ואז נזכרת מה האופציות, שותה מים קרים ונרגעת.
      במבט לאחור על ההיסטוריה שלנו עדיף ככה, להתאפק ולהיות סבלני. את העצבים והקריזות עדיף לשמור לאנשים שבאמת חשובים לי

      אהבתי

  12. לא נעים לי להגיד לך אבל הבלוג הסודי שלך לא כזה סודי חחחחחח
    בקשר לשאר עשית לי חור בבטן
    כבר אמרתי שאני אוהבת אותך?

    אהבתי

  13. אני חושבת שיש דברים שלא חושבים עליהם בגיל צעיר
    או לפחות פעם פחות חשבו עליהם
    כמו כסף למשל

    ההורים שלי בחרו לגור במושב שיתופי
    והם (כמו רוב האנשים פה) חיו כמו עניים מרודים
    כך שסבא וסבתא שלי (הורים של אבא) היו קונים לנו בגדים וצעצועים
    (כך היה שהייתי ילדה קטנה).
    החיים היו הרבה יותר פשוטים ובלי כל כך הרבה דרישות כמו שיש היום למשל

    אנשים עושים בחירות בחיים
    להתחתן עם בן אדם מסויים
    לבחור להקים משפחה במקום ללמוד
    שאלתי פעם אחת את אמא שלי שעבדה באוניברסיטה, למה באמת היא לא המשיכה ללמוד
    מבחינתה היה ברור שהיא מקימה משפחה ולא מתרכזת בזה

    את טבלת הפעילים מעולם לא ניסיתי להבין
    אני יכולה להגיד לך שבשנתיים-שלוש הראשונות שלי פה (וזה היה מזמן) היו שם בלוגים דיי איכותיים ומעניינים.

    אהבתי

    1. כסף חשוב לא בגלל שהוא כסף אלא בגלל שהוא נותן לך חופש ומרחיב את האפשרויות שלך. בגיל צעיר עוד לא מבינים את זה.
      גם יותר מידי ממנו זה לא טוב אבל שיהיה מספיק כדי לנשום ולא לדאוג כל הזמן, בשבילי זה מספיק

      אהבתי

      1. אני חושבת שפעם אנשים היו יותר נאיביים
        אני זוכרת שההורים שלי סיפרו לי איך הם גרו פה במושב שיתופי שהיה כמו קיבוץ והיו עניים מרודים
        אבל בעצם הם לא דאגו לשום דבר
        כי המושב דאג להכל, חשמל, מים ארנונוה, בריאות, חוגים לילדים, you name it
        למרות המצב הכלכלי של המושב.

        איזה בן אדם שפוי היה הולך היום לגור במקום כזה?
        הקפיטליזם שולט
        לא שזה חיובי
        זה שבעל המאה הוא בעל הדיעה
        אבל כך העולם היה מאז ומתמיד
        תמיד היו מעמדות

        פעם דברים לא היו כל כך יקרים
        ויכולת להרשות לעצמך דברים שהיום אנשים לא מרשים לעצמם
        החיים היו יותר פשוטים
        טיסות לחו"ל וכל שאר דברי המותרות, לא היו דבר שבשגרה
        אני עוד זוכרת בתור ילדה את ההתרגשויות לפני חופשות משפחתיות שיצאנו אליהן
        כי זה היה משהו מיוחד

        היות וכל העולם סובב על כסף והכל הפך להיות כל כך חומרי
        כסף הפך להיות דבר מרכזי בחיים שלנו
        אי אפשר להסתדר בלעדיו

        בקורס שאני לומדת עכשיו הפסקה הראשונה שכתבתי מדברת בדיוק על זה
        >>>>

        אהבתי

      2. >>>
        מחסור הוא הפער שקיים בין הצרכים והרצונות של בני האדם מצד אחד לבין האמצעים והמקורות שעומדים לרשותם למימון צרכים אלו. המקור לתחושת המחסור הוא תכונת בני האדם, תכונת "אי הרוויה" – האוכלוסיה רוצה לצרוך כמה שיותר מכל המוצרים, אבל האמצעים שעומדים לרשותה מוגבלים. דבר זה יוצר תחושה תמידית של מחסור.

        אהבתי

      3. הלוואי והיה לי מאיפה לקצץ ולחתוך. לא יצאתי שנים לחופשה ועל חו"ל אני אפילו לא חולמת. מתקשה לשלם את התשלומים שחייבים כמו מיסים וחשמל וארנונה.
        להחזיק כלב זה המותרות שלי, חוץ מזה אין כלום, אפילו לא יציאה פעם בשנה למסעדה

        אהבתי

  14. את צינית מרירה כמוני. ולך עוד מותר, כי את צברת קצת קילומטראז’ בחייך. ומה אני אגיד?!

    זו דרך חיים, לראות את חצי הכוס הריקה. הייתי רוצה להיות אחרת. מה שמדהים, הוא שאנשים שרואים את חצי הכוס המלאה גם מקבלים אחר כך יותר אהבה מסביבתם, כי אינם מזכירים להם מה דפוק בחייהם או במקום העבודה שלהם, וכו’, כמו שאני תמיד נוטה לעשות…

    🙂

    אממ. אצלנו נהוג להניח שאם התחתנתם, סימן שאי פעם אהבתם זו את זו, ולא שהיה כאן רציונל טהור של מה נכון לך ולו, באופן אישי. אני זוכרת שפעם שאלנו את אבי ברצינות, למה הוא התחתן עם אמא. הוא אמר בשיא הכנות "אנחנו התאהבנו". ולשמוע אותו משתמש במילה הזאת ככה, או בכלל, היה לי ממש מוזר.

    גם אני קוראת את אבו-אלמוג לפעמים (אבל מה הוא ניסה לומר? שהוא מחבב את יאיר לפיד? -אין לי דעה מגובשת לגביו. אבל, מאידך, אני גם לא שונאת אותו כמו אחרים..).  ואכן מאכזב למצוא במומלצים ילדים חסרי כושר הבעה. חבל.

    אהבתי

    1. התחתנו כי היינו באמת מאוהבים אבל אהבה כזו נגמרת מהר מאוד, איך ממשיכים הלאה, זו השאלה.
      כמה שנעשים מבוגרים ועייפים יותר זה קשה הרבה יותר

      אהבתי

  15. לכל אחד יש את הדברים שהוא היה עושה אחרת אילו היתה לו אפשרות לחיות את החיים מחדש. אני הרבה פעמים מצטערת שאין כפתור UNDO לחיים, אבל אין גם ערובה שבגלגול הנוסף לא תעשי טעויות אחרות.
    מה היית עושה אם היית מתחתנת בשביל כסף ולא בשביל אהבה והוא היה מפסיד את כל הכסף במפולת הבורסה או בהימורים או בעסק כושל…?
    למשחק ה"אילו" יש הרבה כיוונים.
    אם את פולנייה מבית כמו שלי אז את בוודאי זוכרת את האימרה המפורסמת המתחילה ב "אם לסבתא שלי היו גלגלים…."

    לגבי החמות, אין לי מה להגיד. לי לא הייתה חמות, כי אמא של זיס נפטרה כאשר הוא היה בן 19 אבל סיפורים על חמות שמעתי מספיק. אני רק יכולה להגיד לך כל הכבוד על האיפוק שלך, כבר אמרתי שאת צדיקה, אז הנה ההוכחה.

    אהבתי

  16. איזה כיף לקרוא אותך, מתה על הכנות שלך. בהחלט מגיע לך להיות בפעילים.
    ומקווה שיהיה לך רק טוב! 

    אהבתי

  17. וואו.

    מה היה קורה אילו?  היית לומדת דברים אחרים מאלו שלמדת בחייך המגוונים, העשירים, והקשים.

    אני מאחלת לך הקלה, ומנוחה, והכי הכי – הכרה בתרומה האדירה שעשית לעולם הזה (ואת עדיין עושה!)  גם לילדים, גם לג’ינג’י, גם לאמא שלו (שנשמעת אישה סופר אומללה, ולכן מחלקת אומללות זו לכל סובביה), וגם לנו, הקוראים שלך, שלומדים ממך איך בשקט-בשקט ובענווה משפרים את העולם.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s