סוף השבוע האחרון

היום אנחנו פותחים את המכון הישן בפעם האחרונה. רק עכשיו אחרי שפינינו את רוב הציוד ובדקנו טוב את הקירות גילינו עד כמה המקום מתפורר. הקירות פשוט סדוקים וגם אם לא היו מפנים אותנו היינו צריכים להסתלק משם מחשש קריסה.


לאחרונה צריך להשתמש בלום כדי לשכנע את הדלת להיפתח והסדקים בקירות פשוט מפחידים, מזל שאילצנו אותנו לצאת משם.




יום חמישי האחרון היה היום הכי לחוץ ועמוס של החודש, הכל קרה בבת אחת כי אחרת אי אפשר היה להזיז שום דבר. היינו חייבים לזמן את בעל היקב הסמוך שממנו רצינו לקנות ציוד (בעלי היקב החליטו לסגור את העסק כי נמאס להם) ובמקביל להביא מובילים רציניים שיעבירו בשלום את המקררים שהיו לנו בבית ואת המיכלים והדלפקים שרכשנו מבעל היקב.
המקררים הנקיים במחסן החדש


חששנו מאוד כי הכל היה מסובך ודרש תיאומים ולוחות זמנים מדויקים ואם לא די בכך פתאום איש האלומיניום שחשבנו שיבוא רק ביום שישי התקשר והודיע שהוא רוצה לבוא בבוקר. עבדתי קשה מאוד בניקוי המקררים הישנים שהיו ממש מטונפים ומזל שלילי הייתה ברגילה וגם היא הסכימה לעזור לנו.


היה גם לחץ כספי כמובן כי לא ציפינו לכל כך הרבה הוצאות בבת אחת. למזלי אימא שלי נחלצה לעזרה והביאה לנו כסף מזומן שהוציאה ישירות מהחשבון שלה, והכל דפק כמו שעון.


הרכבת החלונות והדלת הייתה קצרה וזריזה והכל יצא מאוד יפה. המוביל התקשר מהדרך והודיע שהוא מגיע ולמרות שאיחר מעט בגלל פקקים הוא התייצב עם משאית ענקית כמובטח ועם עוד שני עוזרים חרוצים וציוד מתאים ובעל היקב מתוגבר באשתו ובביתו גם הגיע בזמן… הכל הלך ממש יפה והועבר בשלום ממקום למקום.


את הדלפק הארוך מידי ניסרנו חיש קל כדי שיתאים למקום שלנו, אתמול העברנו את רוב הדבש הארוז והיום קמנו מוקדם בבוקר ושטפנו בפעם האחרונה את המכון הישן ובלילה עוד הספקנו לשבת ולגבש תוכניות לעתיד ולתכנן את הרחבה לפני המקום החדש כך שתהיה נוחה ויפה ואפשר יהיה לשבת בחוץ אם יהיה בכך צורך.


יש עוד המון עבודה ודברים לקנות ולעשות אבל אנחנו בדרך הנכונה, עבדנו כמו חמורים כל אוגוסט אבל עשינו זאת ונשארנו בחיים.



צנטרפוגה ומיכל נירוסטה


ככה נראית צנטרפוגה ולידה מיכל נירוסטה שיחליף את חביות הפח הישנות.



הדלפק החדש


כמעט מוכן אבל עוד לא

620

עוגי המסכן קיבל ריתוק כי נרדם בזמן שיעור ועוד העז להתווכח עם המפקדת שלו ולהתלונן שחם לו וקשה לו להישאר ער.


ג'ינג'י נסע אליו עם ציוד וממתקים כדי לעזור לו להעביר את השבת הראשונה בצבא ואני נשארתי בבית לנוח קצת ולעדכן את הבלוג.


אני עוד צריכה לנסוע לאורנג' להביא את הנייד שלו שמתוקן סוף סוף, בשבוע הבא הוא מסיים טירונות ומתחיל קורס, אני מקווה שהוא יצלח אותו בשלום.

29 תגובות בנושא “סוף השבוע האחרון

    1. זו הסיבה שלחצנו את עצמנו כל כך, כדי להתחיל את ראש השנה במקום החדש.
      זו התחלת העונה שלנו, משום מה אנשים קונים יותר דבש בחורף וכמובן שבחורף נעים יותר לבקר בגליל ועל הדרך לקפוץ לקנות דבש.
      אני כבר לא יכולה לחכות לגשם הראשון שישטוף את האבק וירענן את הנוף

      אהבתי

    1. מיליונים זה מוגזם, אבל כמה עשרות כל שבוע זה מספיק, אנחנו רוצים להתחיל להזמין קבוצות של מטיילים, עכשיו יש לנו מקום להושיב אותם וזה יהיה ממש נחמד.

      אהבתי

  1. א. כל הכבוד לכם על הנחישות!! אני מעריכה עבודה קשה. צריך משמעת עצמית, מה שלא מצוי במחוזותינו בא"י כל כך…
    מספק, לבנות במו ידיכם. עצמאים עובדים קשה.. (אבל גם, אם זה מצליח, מרויחים יפה).
    ב.לא נורא לעוגי. בטח קשה לו עכשיו קצת, כי טירונות וריתוק וכו’. אבל זה צ’אנס בשבילו להתבגר, וזה בכלל לא רע… נראה שלא יזיק לו…

    אהבתי

    1. נחישות ועבודה קשה, זה השם השני של ג’ינג’י, הוא ממש נולד להיות ראיס ונוגש
      אבל גם הוא עובד קשה מאוד.
      ועוגי יחזיק מעמד, אני רק מקווה שהוא למד לקח והוא יפסיק להתחצף למפקדים שלו.
      ריתוק אחד בטירונות זה ממש לא נורא.

      אהבתי

    1. נכון, צריך שיווק ופרסומת אבל במקביל צריך להתמיד, לתת שירות טוב, לספק דבש ויערות איכותיים ולשלב בהסברים למי שרוצה לשמוע.
      רוב האנשים שקונים אצלנו וחוזרים כל פעם מחדש הם אנשים שבאו פעם אחת נהנו, שלחו חברים וחוזרים כל כמה שבועות לקנות שוב דבש.
      אנחנו סוג של בוטיק שלא רוצה להתרחב יותר מידי, מכוורת ביתית קטנה ואיכותית שמתמחה ביערות דבש וככה הכי נוח וטוב לנו.

      אהבתי

  2. איזה יופי! זה נהדר להתחיל שנה חדשה במקום חדש וכל הכבוד לכם על ההשקעה והעמידה באתגר! זה כל כך מרשים
    ממש מקווה לבוא לבקר, זה נראה נהדר…
    בהצלחה רבה!!

    אהבתי

  3. אוי עוגי…
    אני בטוחה שהוא יסתדר
    יפה לכם שהספקתם המון
    מקווה שתצליחו- יש לי פנטזיה שאנחנו נפגשו במקרה עוד מהזמן ששברת את הרגל

    אהבתי

      1. כל אחד והסטיות שלו 
        חלק מהפנטזיה היא זה שנחנו איכשהו יודעותש אנחנו אנחנו
        זה בעיקר היה כשאני הייתי בהכשרה ואת היית עם רגל שבורה קיוויתי שתלכי לפיזיו בחיפה

        אהבתי

  4. את רואה?
    סוף טוב הכל טוב.

    שיהיה ממש ממש בהצלחה.

    מציע לך לעשות טקס טיהור למקום החדש.
    הבעירי כמה עלי מרווה על עיגול פחם קטן והשאירי במרכז המקום עד שהכל ישרף.
    אם את רוצה משהו "מעמיק" יותר, לכי עם מחתה ובה הפחם והמרווה נגד כיוון השעון והתעכבי כמה שניות בכל פינה של המקום.
    לאחר שלושה סיבובים הניחי את המחתה במרכז החדר והמתיני כמו קודם שהעלים יישרפו כליל.

    אהבתי

    1. יש לך מושג כמה סוגים של מרווה יש?
      המון.
      ואני אצטרך להערים על הג’ינג’י שלא יחשוב שיצאתי מדעתי, אולי אני אציע לו לעשות מנגל לכבוד ראש השנה ובזמן שהוא ינפנף על הסטייקים אני אתגנב עם מחתה למכון.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s