כבר שנים אני משמיצה את פסח ומספרת כל פעם מחדש כמה אני לא אוהבת את החג הזה שמשעבד נשים, ומתיר לכל הסובלים מהפרעות אכילה לחגוג, ולהאכיל בכשר לפסח אפילו פרות חפות מפשע.
החג הזה הוא גם חגם של כל האובססיבים. כל אנשי ה- OCD יכולים להתפרע בו חופשי ולמרר את חייהם של אנשים שרק רוצים להגיע בשלום ליום העצמאות.
מתוך עיקרון אני דווקא לא מנקה בפסח וממתינה בתבונה עד שתיגמר הפריחה הזו שצובעת בצהוב כל משטח פנוי בבית, וגם בחוץ, ורק אז עושה ניקיון יסודי, אבל לאט ומתי שנוח לי, ולא בגלל שברדיו אומרים שההכנות לחג בעיצומן.
אגב, גם מי שאוהבת שהבית שלה נקי ומצוחצח לקראת החג, ולא אכפת לה לטרוח ולנקות ולבשל – ככה היא נכנסת לאווירת החג – חייבת להיזהר ולא להשתגע כדי שתגיע לשולחן הסדר בריאה ושלמה, ורצוי גם לא מותשת מעייפות.
הפרזה בכל דבר זה עניין לא רצוי ולפעמים מסוכן, רק אתמול נפלה אחת מהנשים שאני עובדת אתן מסולם והגיעה לבית חולים, והשכנה שלה סתם נפלה במטבח וסדקה את עצם הזנב.
לאלוהים פתרונית למה שתי אלמנות לא צעירות, ולא בריאות מנקות את הבית כמו מטורפות למרות שהן עושות את הפסח אצל הבנות שלהן?
גם הבחורה שאני עובדת אתה נכנסה לשגעת פסח וכל מה שהיא מסוגלת לחשוב עליו זה מה היא תבשל לפסח (היא מארחת השנה) וכמה דברים היא עוד צריכה להכין ולקנות ולעשות.
תרגיעו, זה רק ערב אחד בשנה, לא צריך להשתגע בגללו.
מרגיז אותי גם שכולם עושים קניות כמו מטורפים, כולה יום אחד של חג, אף אחד לא הטיל עלינו מצור, ולא עומדת לפרוץ מלחמה, אז תרגיעו עם הקניות המיותרות הללו, אתם לא אמורים לאכול יותר רק בגלל שזה פסח, למעשה מומלץ לאכול פחות, לא שמישהו מקשיב להמלצות שלי.
השנה הולך להיות לנו פסח במהדורה מצומצמת וקצת עצובה. בהתחלה עוגי הודיע לי שהוא עושה את החג אצל אימו הביולוגית, וכמה ימים אחר כך גילה שהוא החליט בעצם לעבור לגור איתה. הוא משתחרר היום, בערב הוא יגיע לקחת את הבגדים והחפצים שלו, ואת הלפטופ החדש שקנינו לו (בשותף עם הורי) והחדר שלו, שצבענו וסידרנו מחדש לכבוד חזרתו הביתה יישאר ריק.
את החלק הבאמת חשוב אמרת בסוף…אני מניחה שכמה שאולי את רוצה בטובתו ולתת לו את הבחירה זה כואב שכל כך חיכית לעוגי והתכוננת ובסוף הוא לא יבוא אלייך.אני מניחה שזה קשה לך למרות שאני לא מכירה את הסיפור שלכם מספיק.
הפסקתי כבר לפני שנים להשתגע בפסח, בעיקר עם הקניות. אני לא קונה שום דבר מיוחד , ממש קניות רגילות, והמיוחדים בהתאם למה שהטילו עלי להכין, הכי חשוב שהצלחתי לגמול את אמא שלי מהשגעת. דווקא את הניקיון אני אוהבת כי זה מן זמן של מעבר בעונות ואני עדיין מחליפה ארון חורף לקיץ…בקיצור זה אני אוהבת ולא מטריד אותי – חוץ מהאובך שמוריד בוץ תמיד יום אחרי נקיון התריסים ולא משנה מתי ניקית.
אהבתיאהבתי
מי שקבע את פסח באביב לא חשב על עקרות הבית. זה ברור
אהבתיאהבתי
אוי צריך לנקות, שכחתי לגמרי! (סתם, אני שוכחת בכוונה תחילה).
עיקר החג מבחינתי הוא הפוליטיקות של איפוא לחגוג. גורם לי להצטער שחזרתי.
אהבתיאהבתי
על זה אפילו לא התחלתי לדבר, אני רק שומעת איפה אתם בסדר ומיד חוטפת מגרנה.
אולי בשנה הבאה אזכה לחגוג על איזה אי יווני נטול מצות?
הלוואי.
אהבתיאהבתי
הישחלת את החדשות העגומות בסוף. אז אחד לאחד.
ראשית שיהיה לך חג שמח. אני למדתי מזמן מזמן שילדיי הם רק פיקדון זמני בשבילי.רמת השמחה והאושר שלי לא תלויה בהם. אם עוגי לא היה עוזב עכשיו הוא היה מכיר בת או בן זו ג והיה עוזב בכל מקרה. ראי את מה שעשית עד עכשיו כמו הדבר הטוב ביותר שיכולת בשבילו. הוא בוחר בדרך שריגשית מאוד מפתה אותו.
כעת ככל שיתקדמו השנים ילדייך יעזבו את הבית וחייך יהיו חופשיים עבורך.
אני מאחלת לך שיהיה לך רק טוב ושמחי בכך שהוא יוצא לדרך חדשה. אל תבכי על חלב שנשפך. מיצאי אתגרים ושמחה בכל דבר שתעשי למענך.
חג שמח
אהבתיאהבתי
אני מקווה שאת צודקת והוא באמת יוצא לדרך חדשה וטובה יותר.
חג שמח
אהבתיאהבתי
חג שמח צופה יקרה.
צר לי כל כך לשמוע על עוגי. אני מניח שזה חלק מתהליך שהוא עובר למצוא את עצמו – אפילו שזה בא על חשבונך ועל חשבון רגשותייך.
צריך המון סבלנות וצריך המון אהבה.
לשלוח לו אהבה במחשבות.
ואני שולח לך המון אהבה מירושלים.
אהבתיאהבתי
המון אהבה גם לך, וברכות על הטבעת החדשה שלך
אהבתיאהבתי
כמה כוחות צריך עם עוגי. יש לך הרבה מאוד סבלנות.
ובעניין הנקיונות- כל הסדר וההתחדשות שבפסח, קראתי באיזשהו מקום שזה ביטוי להתחדשות הכללית שיש באביב, מנהג שהאנושות אימצה עם בוא האביב- בכל מיני מקומות/תרבויות בעולם. אולי בגלל זה זה כל כך חזק מאיתנו (אם כי גם אני לא טורחת כמו משוגעת- אפילו שהורים שלי דתיים ואפילו בן הזוג שלי סוג של שומר מצוות… שיקפצו!)
ובכל אופן: העיקר שיהיה לך חג שמח.
אהבתיאהבתי
לנקות את הבית לכבוד האביב זה באמת נשמע נכון והגיוני אם אתה סגור כל החורף במערה ופתאום יש אביב, אבל בארץ יש רק עונת מעבר מעצבנת והחורף… גם כן חורף.
אהבתיאהבתי
השורות האחרונות – אאוצ!
לא נעים הקטע הזה
לתת בלי לתת חשבון, ואז לקבל את זה
ומצד שני עוגי כבר אדם בוגר שיכול להחליט לבד מה מתאים לו ומה לא, ואף אחד לא ממש יכול להגיד לו מה הוא יכול או לא יכול לעשות
ומצד שלישי, קצת התחשבות באחרים, רגישות
במיוחד אחרי שטרחתם בשבילו כל כך הרבה
אמא שלי בשנים האחרונות לא נמצאת בשגעת נקיונות
פעם זה היה להפוך את כל הבית
להוריד את הבגדים הקצרים מהארון, להעלות את הארוכים למעלה
היום, דברים כאלה בכלל לא קורים (והיי יש חורף בחוץ בכלל!)
לנקות חלונות, לסדר ארונות, להוציא את כל הדברים מהבוידעם ולהחזיר חזרה, לנקות את המקרר והמקפיא והפריזר שבחוץ. ואז היה מגיע שרב עם אובך שהיה הורס את הכל
אהבתיאהבתי
לא להאמין אבל גם אני לקיתי בנעורי בשגעת ניקיון, נרפאתי עם הזמן, מאחלת את זה לכל בנות ישראל המשועבדות.
חג שמח
אהבתיאהבתי
קצת כפיות טובה הייתי אומר
הייתי אומר גם יותר אבל כבוד לך על האיפוק שאת מגלה
אני מקווה שבעוד חודש הוא לא יחליט לחזור אליכם כי אצלכם יותר טוב
אני הייתי לוקח אותו לשיחה בנושא
ואומר לו כמה מילים לפני שהוא הולך לביולוגית
אני כמוך בעניין פסח
מסרב לעשות עניין ולא נוטה להסחף עם הזרם בעניני נקיונות וקניות
אין סיבה
אהבתיאהבתי
אני הרי מכירה טוב את הילד, איתו אי אפשר ברע, רק בטוב ובסבלנות.
הוא בטיפול נפשי, עושה תהליך עם עצמו וחייו, זכותו.
יש לי סבלנות וכוח להמתין עד שימצא את הדרך שלו בחיים.
אהבתיאהבתי
בענייני נקיונות מזמן הפסקתי
פעם הייתי מוציאה הכל מארונות המטבח…כיום לא…מתכוונת -לא מבטיחה-
לנקות את כל החלונות וכמובן המקרר עובר ניקוי יסודי…
בעניין עוגי משרה תחושת עצב,
אבל קשה להבין ולהסביר
זו החלטה שלו
ושיהיה לו ולכם רק טוב{}
אהבתיאהבתי
יהיה טוב, בטח שיהיה, מגיע לנו קצת טוב אחרי כל הצרות שעברנו, וגם לו.
אהבתיאהבתי
עצוב אבל אל תקחי את זה כנגד עצמך. זה שלו, ותהליך קשה שהוא עובר. הוא חייב להתנסות, לנסות, לפענח ולהבין. ולא כמו שכתבו למעלה, גם אם יתחרט, תנסי להבין. הוא מבולבל, וגם לו וגם לך קשה בגלל זה.
שיהיה לך בכל מקרה, חג שמח.
אהבתיאהבתי
אני מחכה שיתבגר ויתגבר, אמרתי לו שאנחנו תמיד כאן והחדר שלו ממתין לו אם ירצה לחזור.
שיחליט לבד מה הוא רוצה, אנחנו ניתן לו בינתיים גב.
זה מה שהורים עושים.
אהבתיאהבתי
ככה גם אני מרגישה וחושבת. למרות שזה ממש לא קל לכם.
אהבתיאהבתי
ראוי להערצה. אין ספק שזו הדרך הנכונה, אבל כמה זה קשה לבלוע את העלבון אנחנו הרי חוץ מהורים גם בני אדם, לא?
אהבתיאהבתי
תחילה רציתי לספר לך על הנקיונות שלי, אבל את זה אפשר לקרוא אצלי בבלוג ועוד חדשות ועדכונים.
הכי חשוב זה הסיפור עם עוגי. קשה. קשה ומורכב. לדעתי, בבית חולים הביולוגית לא בזבזה זמן, ומענין מה הרווח שמאחורי זה. אל תשכחי, שהוא יקבל משכורת חודשית מהצבא, והיא בטוח חושבת על כך. אצלך, הוא היה חוסך כל גרוש וחי על חשבונך.
אני הייתי לוקחת אותו לשיחה רק כדי להגיד שהדלת אצלך תמיד פתוחה, החד מחכה לו, ואם ירגיש צורך לחזור, את בבית.
שיהיה לילד הזה הרבה מזל. או נכון יותר, שיעשה החלטות נכונות. זה הכי חשוב.
אהבתיאהבתי
אני באמת לא יודעת מה המניעים של אימו הביולוגית, אם זה חשבון קר של כסף או גם חרטה ורצון לעזור.
ימים יגידו.
כך או כך הוא כבר בן 21 כמעט, כבר לא ילד, עליו להחליט לבד מה לעשות עם חייו.
אהבתיאהבתי
אולי תזמינו את אמא של עוגי אליכם וככה תוכלו לחגוג יחד איתו?
אהבתיאהבתי
זה רעיון יפה אבל לא מציאותי.
קודם כל צץרץ יצא מדעתו אם רק נציע את זה, הוא מתחרפן מהנוכחות שלהם ומרגיש מאוד לא נוח כשהם ואנחנו באותו חדר, ושנית היא נוסעת לדרום לחגוג עם המשפחה שלה.
אני מניחה שהיא מביאה את עוגי כשי לחג.
אהבתיאהבתי
מסכן עוגי שכל המניפולציה הזאת נעשית על הגב שלו.
אהבתיאהבתי
טוב, את יודעת שהכי חשוב זה לנקות את החמץ שלב (-;.
ניקיון פסח זאת תופעה כלל עולמית, לאו דווקא יהודית, בגלל האביב. באנגלית יש לזה גם ביטוי שמבטה את זה spring cleaning
נראה לי שהשנה יהיה לך קשה בחג בעקבות ההתנהגות של עוגי. לא משנה מה אני ואחרים כאן יגידו, גם לא משנה כמה רציונליזציה תעשי וכמה הבנה תגלי להחלטה שלו, אין ספק שזה כואב. תנסי לא להיפגע יותר מדי, אני מסכימה עם רות שכותבת שהילד מבולבל ויש סיכוי טוב שיחזור הביתה אחרי שימצא את חוויית האמא הביולוגית. יש לי חברה עם בת מאומצת שעברה תקופה כזאת גם, היא חזרה הביתה אחרי שהבינה מי באמת דואג לה ואוהב אותה והיום היא לא בקשר יותר עם המשפחה הביולוגית בכלל. אני לא אומרת שזה מה שיקרה עם עוגי, את יודעת למי ניתנה הנבואה בימינו, אולי זה לא יקרה והוא יישאר איתה, גם אז תדעי שעשית מעשה גדול ואצילי שאימצת אותו, גידלת אותו ונתת לו כל מה שהוא היה צריך במשך תקופה ארוכה. מעשה חסד אמיתי שעשית עם לב גדול.
אני שולחת לך מכאן חיבוק ענקי ושהקב"ה יברך אותך על כל המעשים הטובים שאת עושה.
אהבתיאהבתי
את צודקת, לנקות את החמץ בלב, זה מה שצריך לעשות.
קל יותר לנקות תריסים ולעשות חלונות.
אהבתיאהבתי
איזה כאב לב
וטוב לדעת שיש מישהו בעולם הזה שמתייחס אל החג בצורה נורמלית. אני שוקלת לבטל אותו באופן רשמי.
אהבתיאהבתי
תרשמי גם אותי למפלגה הזו, ביטול כל החגים חוץ מיום כיפור, החג הכי שווה בשנה.
אהבתיאהבתי
יום כיפור דווקא? אני נגד חשבונות נפש באופן אישי.
לא נורא, נוכל להתווכח על זה בזמן שאנחנו נהנות מכספי בחירות- אני רצה איתך
אהבתיאהבתי
אני רעה מאוד בחשבון מכל סוג שהוא ונמענת ממנו אם רק אפשר אבל יום כיפור קוסם לי כי בחג הנפלא הזה לא צריך לעשות כלום.
לא לבשל ולא לארח ולא לשמוח ואפילו לא לשמוע רדיו.
שקט ושלווה ואוויר נקי.
מה עוד צריך?
אהבתיאהבתי
כנראה שאמא זו אמא, ולא משנה מה עוד קורה לך בחיים. אני זוכרת שהקטנה עברה לגור עם אמא שלה, כמה זה הכאיב לנו והשאיר לנו תחושה צורבת של כשלון.
היום אני יכולה להגיד שזה הדבר הכי טוב שקרה ליחסים שלנו איתה. אבל בזמנו זה כאב מאד.
ואת נהדרת שהשארת לו את הדלת פתוחה אל החדר החדש.
חג חירות שמח!
אהבתיאהבתי
משום מה יש לי תחושת בטן שהסידור של עוגי עם אימו הביולוגית לא יחזיק לאורך זמן…
ובלי קשר , מאחל לכם חג שמח ולא עצוב…
אהבתיאהבתי
אני בעד שכל הנשים הנ"ל ישבתו ויתנו לגברים שלהן להבין שגם הם צריכים לנקות. זה בסיסי ומרגיז, ואני מקווה מאוד שהדור הצעיר לא יהיה כזה שמפיל את עבודות הבית על הנשים שלו.
אממ. ואני גם מעדיפה לא לעשות סדר בכלל במקום לטרוח ולהכין, אני מניחה. למרות שזה סוג של כיף (כשאת לא זאת שטורחת), משפחה. וגם את המשפחה המורחבת של נמרוד אני למעשה די מחבבת. אנשים חביבים, בני דודים בגילו בערך, והן חמש אחיות כך שיש לא מעט כאלה (אבל מעולם לא הייתי איתם בסדר פסח, זו הערה יותר לחגים אחרים).
אהבתיאהבתי
גם אני לא מבין את שגעת פסח, אני מניח שאנשים פשוט צריכים את השגרה השנתית הזאת. אני מנקה כל השנה ולא מבשל כל השנה.
גם אם יהיה מצומצם, לא חייב להיות עצוב! מקוה שאחרי הכל יהיה חג שמח והמון מנוחה!
אהבתיאהבתי
בהצלחה לעוגי
ושיהיה לך חג שמח
🙂
אהבתיאהבתי
הבטן התכווצה לי כשקראתי על עוגי
אני חושבת שנהגתם נכון.
הוא ילד גדול.
מהר מאד הוא יבין דברים
לתת לו גב – זה הדבר הכי נכון מצידכם כרגע.
חג שמח יקירתי.
את אשה מזן נדיר
אהבתיאהבתי
באמת סוף לא צפוי לשרשרת הארועים שקרו. אבל אולי זו בעצם סגירת מעגל הנובעת מרגשות אשם אצל האם הביולוגית על הנטישה.
שיהיה לכם חג שמח.
אהבתיאהבתי