שינוי לטובה

רק כמה מילים קצרות, גם כי אני עייפה וגם כי אני פוחדת לשמוח לפני הזמן. מצד שני קשה לא לשמוח כשפתאום, כאילו במטה קסם, משהו בהתנהלות המעיקה והמעייפת של חיי השתנה לטובה. אני מרגישה כאילו ענן של חוסר מזל שתלוי מעלי שנים רבות מאוד התפוגג והכל הולך לי קל.

זה לא שנורא קשה לי בחיים, יש כאלו שמזלם רע הרבה יותר, אבל מזה שנים רבות הכול הולך לי קשה, תמיד היה עלי להיאבק על כל טיפה של נחת וכבר שכחתי איך זה שהכל בחיים בא בקלות ובלי מאבקים.

ושוב, אני לא רוצה לקטר, אחרי הכל אני בסדר – הבריאות והילדים והפרנסה, שום דבר לא ממש נורא, אבל גם לא ממש טוב.

הכל נסחב איכשהו, חיים כזה… וגם הזוגיות …. לא נורא, אבל גם לא מזהיר. לא שאנחנו בוכים כל הזמן, אפילו מחייכים פה ושם אבל זה לא קל, תמיד יש בעיות וקשיים, חובות ומריבות וצרות, על כל דבר קטן צריך להילחם ולהתאמץ ושום דבר לא בא ככה סתם, בקלות.

האמת, כבר התרגלתי, חשבתי שאני אחד מאותם אנשים שהפרוסה תמיד נופלת להם עם הצד המרוח למטה וככה זה יהיה אצלי תמיד, והנה פתאום, תוך כמה ימים המון דברים טובים קורים לי ככה סתם והמזל שבדרך כלל מפנה אלי כתף קרה מחייך אלי לפתע חיוך רחב, מתערב לטובתי ומניח לי ליהנות מהחיים בלי להזיע ולהתאמץ.

 

זה התחיל בשבוע שעבר כשביום שישי הלכתי לראיון עבודה וכמו כלום, בקלי קלות, כאילו אני עלמה צעירה יפה ורעננה התקבלתי לעבודה.

הג'ינג'י שהסיע אותי והמתין לי ברכב לא האמין למראה עיניו כשחזרתי אחרי כמה דקות, מחייכת מאוזן לאוזן, ובישרתי לו שהנה, מהשבוע הבא אני מתחילה לעבוד בעבודה חדשה.

עוד באותו ערב ידיד וירטואלי שלי שאוהב מאוד את הכתיבה שלי (לא זו שבבלוג אלא האחרת, הסודית) ויודע שאני מתלבטת מה לעשות עם עצמי בעתיד, אחרי שאעזוב את העבודה שלי, שאל למה שלא אלך ללמוד עריכה לשונית ושלח לי הפנייה למשהו שנראה לו מתאים לי ולומדים אותו בסניף של אוניברסיטה שנמצא סמוך מאוד למקום מגורי.

לקחתי יוזמה והתקשרתי וכמו בכישוף נהדר הכול הסתדר לי להפליא. מדובר ביום לימודים אחד בשבוע, הלימודים התחילו לפני שבוע, אבל לא נורא, יש מצב שבכל זאת אתקבל, גם המחיר לא נוראי כי זה רק חצי חוג ומאחר והעבודה שהתקבלתי אליה היא בערבים ורק חצי משרה יהיה לי זמן גם ללמוד וגם לעבוד, ואם לא די בכך היום מתקשרים אלי ממקום עבודה אחר שפניתי אליו לפני כחודש וחשבתי שזה עניין אבוד.

מסתבר שלא, הם דווקא רוצים אותי.

מאחר והשעות לא מתאימות לי ויפגעו בתוכניות שלי ללמוד נתתי את הטלפון שלהם לשכנה שלי שמחפשת עבודה כבר זמן רב והשעות האלו ממש מתאימות לה.

היא נורא שמחה והשאילה לי ספר שכבר זמן רב אני משתוקקת לקרוא – "מים לפילים" ששמעתי עליו ביקורת מצוינת.

 

ואם לא די בכך אז במקום העבודה החדש שהיום הלכתי אליו כדי להתחיל חפיפה פגשתי שתי בנות מקסימות שמיד מצאתי איתן שפה משותפת. תוך כדי שיחה התברר שאחת מהן היא בת של מכרה ותיקה שלי מהטכניון שאיבדתי איתה את הקשר בשנים האחרונות.

העבודה שם אגב מאוד קלה ונעימה, והיא תשאיר לי בקרים פנויים לכתיבה וללימודים ואולי לעוד עבודה חלקית, נראה מה יהיה.

 

גם הבחורה שבאה להחליף אותי בעבודה שאני עוזבת מאוד נחמדה, מסתדרת מצוין עם הקולגית שלי – שזה חשוב – ואני מתכננת להביא ביום ראשון עוגה ולהיפרד מכולם בצורה יפה ומכובדת (זה גם יום ההולדת שלי אז בכלל…)

אולי זה סתם בראש, אבל יש לי פשוט הרגשה נהדרת שכל מה שאני אעשה ולאן שלא אפנה הדלתות יפתחו והכול ילך לי בקלות, ומה שטוב יותר אני מרגישה שזה מגיע לי אחרי שבשנים האחרונות היה לי כל כך קשה ומבאס וכבד.

 

מחר אני קופצת לבדוק מה קורה עם הלימודים וכולי תקווה שזה יסתדר לי טוב ואתקבל וגם איהנה. גם הורי וגם בעלי מאוד מאוד בעד וחושבים שזה רעיון מצוין.

כולם תומכים ומעודדים ויש לי הרגשה טובה שהכול יסתדר נהדר!

 

חוץ מזה התברר שידידה שהייתי אתה בסכסוך מטופש וחשבתי שהיא ברוגז איתי בכלל לא כועסת והכול היה אי הבנה ואנחנו שוב בקשר.

אני מודה, העניין העיק עלי וגרם לי הרגשה לא טובה ופתאום, במחי מייל אחד הכול נפתר, וגם צץרץ שהיה לחוץ נורא בגלל הטסט הפנימי (שעושים לפני שעוברים טסט אמיתי) עבר אותו בקלי קלות ובקרוב הוא ילך לטסט.

אני מקווה שהמזל הטוב שלי ידבק גם בו ושיהיה לו סוף סוף רישיון נהיגה.