אופטימיות זהירה

מזמן לא כתבתי על עצמי ועל מה שקורה בחיי. החורף התחיל באמת ובקרוב אחגוג יום הולדת, סיבה מעולה לעשות סיכום קטן. שני דברים ממש חשובים קרו לאחרונה ואיכשהו הם
קשורים זה לזה. ראשית קנינו רכב, ושנית צץרץ התחיל ללמוד. מה הקשר בין שני האירועים
האלה? צץרץ נרשם למכינה בטכניון, אבל הודיע חד משמעית שאין מצב שהוא מתחיל
לימודים בלי רכב צמוד. נכון שהטכניון די קרוב אלינו אבל הוא רוצה להמשיך לעבוד
ובלי רכב הוא לא יכול להתנייד בין העבודה ללימודים. ג'ינג'י הציע לו שיעשה הפסקה
מהעבודה ויקדיש את כל זמנו ללימודים, אבל צץרץ סירב בנחישות. הוא לא מוכן להיות סמוך על שולחן ההורים ולבקש מהם
כסף, מספיק שהוא גר אצלנו ולא צריך לדאוג לשלם שכר דירה, לקנות אוכל, לטפל בניקיון
ובכביסה ושאר העניינים שמעיקים על מי שחי מחוץ לבית.

בעיקרון יש לנו שתי מכוניות. מכונית אחת היא וואן
גדול ומגושם שרק ג'ינג'י נוהג בו והוא משמש לעבודה. למרות גודלו יש בו רק שני
מושבים – נהג ונוסע ואם מצטרף נוסע שלישי עליו לשבת מאחורה על ארגז או משהו דומה.
יש גם מושבים לנוסעים אבל צריך לחבר אותם חזרה לרצפה וזו טרחה גדולה מידי. הרכב
השני הוא ניסן אלמרה עתיקה שנת 2001 שקיבלתי מהורי. רכב מעולה שאנחנו מתחזקים
בקפידה וסך הכל הוא נוסע מצוין אבל זה פשוט לא מספיק. בשנה האחרונה היה לצץרץ רכב
ישן ורעוע שהוא קיבל בהשאלה אבל אחרי שנה הוא החליט להחזיר אותו ולקנות לעצמו רכב
משלו. הוא תכנן לקחת הלוואה מהבנק וכבר הייתה לו מכונית שהציע לו חבר מהעבודה –
סיאט איביזה שמאוד מצאה חן בעיניו. שמענו את התנאים שהבנק הציע לו וחטפנו חום. גם
המשכורת שלו תקטן בגלל הלימודים וגם ישלם המון ריבית לבנק בעוד שבחשבון של חמותי
שוכב די כסף לקנית מכונית ורק מתחנן שינערו מעליו את האבק.

צץרץ לא כל כך התלהב מהרעיון שנלווה לו כסף
לקניית מכונית כי מידי פעם הוא גולש למריבות איומות עם ג'ינג'י ונזרקות מילים מאוד
לא יפות ואיומים מאוד לא נעימים. שניהם מתנהגים כמו מטומטמים ורבים בצורה מכוערת
מאוד… חוץ מזה ג'ינג'י התנגד לקנית מכונית מחבר בלי לבדוק אותה קודם, וחשב
שהמחיר שהוצע לצץרץ גבוה מידי, ושוב הייתה מריבה מיותרת ואחר כך חמותי אושפזה, והייתה הנסיעה לרומא שהיה צריך להתכונן אליה… מפה
לשם איכשהו רעיון ההלוואה לצץרץ נפל. הוא כבר היה קרוב להחליט שבעצם הוא מוותר על
הלימודים ועובר לדירה שכורה משלו ואז חמותי חזרה הביתה, ג'ינג'י נסע לרומא וכל העניין נשכח.

אחרי
שג'ינג'י חזר ישבנו ועשינו חושבים והחלטנו שנכון, הניסן שלנו באמת עתיקה ומי יודע
מתי היא תחליט לצאת לפנסיה ובאמת הגיע הזמן שנקנה עוד מכונית ומאחר וחמותי נתנה
לנו שליטה בחשבון שלה ודווקא בגללה חשוב מאוד שיהיה לנו רכב אמין כי הרי היא כבר
לא מסוגלת ללכת וכל רגע אנחנו עלולים להחיש אותה שוב לבית החולים. במשך כחודש התרוצצנו אני וג'ינג'י בין מגרשי מכוניות משומשות
וסוכנויות רכב, בדקנו באינטרנט כל מיני מכוניות ויצאנו מבולבלים ומותשים. לפני כמה
ימים נסעתי עם ג'ינג'י לסוכנויות רכב ויום שלם עברתי בין סוכנות אחת לשנייה ובסוף
קלטתי למה כל כך קשה לו להחליט, הוא פשוט רוצה מכונית חדשה!

למחרת נסעתי לטיול באגמון החולה ובינתיים צץרץ
וג'ינג'י נסעו להמשיך לצוד מכוניות וסוף סוף הצליחו. החליטו על סיאט איביזה חדשה
לגמרי, מכונית מהנילונים בצבע אדום דווקא כי כל הלבנות והשחורות כבר נמכרו.

מעכשיו כולם מרוצים. צץרץ קיבל את האיביזה
שרצה, ג'ינג'י קיבל מכונית חדשה כמו שרצה ואני מאושרת כי אני לא צריכה לחפש יותר
מכונית וגם בשקט בלב אני ממש שמחה שתהיה לנו מכונית אדומה כי תמיד חלמתי על מכונית
בצבע אדום אבל התביישתי להגיד.

למרבה השמחה וההפתעה צץרץ לוקח את עניין
הלימודים ברצינות רבה. מכין כל יום שיעורים במתמטיקה עם ג'ינג'י ומשקיע באמת
וברצינות. חבל שבתיכון הוא לא לקח את הלימודים ברצינות כזו.

גם עוגי הפתיע ואחרי שנים שהבטיח שיום אחד גם לו
יהיה כלב (רצוי פיטבול) הוא קיבל מאיזה חבר שנסע לחו"ל את הכלב שלו. פיטבול מעורב בצבע לבן.
תמיד אמרתי שהוא לא אחראי מספיק לטפל בכלב ושידע שכלב זה כמעט כמו ילד, הוא צריך בן אדם
שיטייל איתו באופן קבוע ולא ישכח להאכיל אותו ולטפל בו. נכון לעכשיו עוגי משגיח על
הכלב יפה ואפילו ויתר על בילוי בסוף השבוע כדי לא להשאיר את הכלב לבד.

גם חמותי שעד היום נשארה בבית מתאוששת מהאשפוז הסכימה היום לחזור
למרכז היום לקשישים כמו שהיה לפני האשפוז. אני מקווה שהיא תתמיד כי עדיף שהיא תצא
קצת מהבית ותראה עוד אנשים חוץ מאשר אותנו ואת המטפלת. יש לה שם גם פיזיותרפיסט
שמתמחה בטיפול בקשישים ואחרי כל כך הרבה זמן במיטה היא צריכה להתחיל להניע את
הגוף.

נקווה שהכל ימשיך להיות טוב ושכולם ימשיכו
להפתיע אותי לטובה.

 

ככה נראית המכונית שתהיה לנו. הצבע נקרא אדום יין