ימים קשים וסבוכים

הכל התחיל ביום כיפור. אני העברתי אותו
בנעימים, נחה ומנסה לנער מעלי את ההתקררות שהעביר אלי צץרץ. ג'ינג'י צם כרגיל ואת
רוב הצום העביר בשינה, מתאושש מהחודש האחרון המתיש שעבר עליו בחפירות בית שערים. חמותי
לעומת זאת החליטה לצום. רעיון רע מאוד. היא התחילה להרגיש רע כבר במוצאי כיפור
ולמחרת הורע מצבה וגם החום שלה עלה. ג'ינג'י השיג הפניה למיון מקופת חולים ולקח
אותה למיון של בית חולים כרמל. הם שהו שם יום שלם וחזרו רק בלילה מותשים מאוד.
אמרו לו שהיא התייבשה ואחרי אינפוזיה הכל יהיה בסדר.

למחרת, על הבוקר, נסענו ג'ינג'י ואני לנהריה
לשחרר כסף מהבנק כדי שנתחיל בתהליך של רכישת רכב. לרוע המזל בדיוק כשהגענו שבתו
המחשבים של הבנק ואי אפשר היה לעשות כלום. בלית ברירה נסענו ל"פייסל הגדול" לעשות
קניות. כרגיל היה שם עמוס להחריד והתור בקופות היה איטי מאוד. בשעה אחת מתקשרים
מהבנק, המחשבים חזרו. הבנק נסגר באחת וחצי ואנחנו תקועים בקופה ולפנינו קשיש איטי
להחריד שחי בסלואו מושן.

תשאיר אותי פה וסע מהר לבנק אמרתי לג'ינג'י שאחרי היסוס
קל הסכים. לקח לו חמש דקות לשכנע את הקשיש האיטי להזיז את העגלה שלו כדי להניח לו
לצאת החוצה. הרגשתי כמו בחלום הזה שהכל זז לאט ומפריע לך להגיע בזמן.

בסוף הכל הסתדר, הוא יצא ודהר לבנק, אני סיימתי
את הקניות וחיכיתי. אחרי הצהריים הגענו הביתה מרוצים וגילינו את חמותי במצב נוראי.
חום גבוה וכולה רועדת בלי שליטה והכי מפחיד, לא עונה ולא מגיבה. החשנו אותה לקופת
חולים והרופאה נבהלה והזעיקה מיד אמבולנס. ושוב בילה ג'ינג'י שעות במיון וחזר מותש
הביתה.

בבוקר לקחנו את המטפלת ונסענו לבית חולים.
חמותי השתפרה מעט וחזרה לעצמה. היא שוב דיברה והגיבה אבל עדיין הייתה חלשה מאוד.
השארנו אצלה את המטפלת ונסענו לחפש רכב. אחרי התלבטויות רבות ובדיקה של עשרות
רכבים נפל הפור על רכב שלא היה במגרש, אבל אפשר להביא אותו מחר בתנאי שנשלם כמובן
על השינוע.

שילמנו וחזרנו לבית החולים. שהינו שם קצת
וניסינו לברר מה יש לה בדיוק. הרופא (שלקח לנו זמן רב לאתר אותו) הודה שהוא לא
יודע בדיוק – יש דלקת בגוף והיא מקבלת טיפול, זהו.

המטפלת התעקשה להישאר בבית החולים להמשיך להשגיח ולתת לה לאכול ארוחת ערב בעוד שאני
דרשתי ללכת הביתה כי אני הרוסה מעייפות. אחרי ויכוחים והתלבטויות החלטנו לנסוע
הביתה לבד ולחזור לקחת אותה בלילה הביתה.

היומיים האחרונים מאוד התישו אותי, עוד לא
התאוששתי מההתקררות ואני עדיין משתעלת והצלעות כואבות לי מרוב שיעול, ואם לא די בכך
רבתי כהוגן עם ג'ינג'י בגלל המטפלת של חמותי. הם רבו, הוא והמטפלת, ולא הבנתי כלום
כי זה היה ברומנית. אחר כך רציתי לדעת על מה הם דיברו והוא סירב בעקשנות לספר לי. זה
משהו בינו לבינה וזה לא עסקי. התשובה שלו מאוד מאוד פגעה בי, הרגשתי שהוא מסתיר
ממני דברים, לא גלוי איתי ולא נותן בי אמון ונעלבתי. המטפלת של חמותי היא אישה זרה
והוא כאילו עושה אתה קנוניה ומשאיר אותי בחוץ, זה מעליב.

אני עדיין לא בטוחה שכל עניין הרכב יסתדר, הוא בטח ימצא
איזה סיבה לפוצץ הכל, לא מתאים לבעלי לקנות רכב בקלות כזו. לכן החלטתי שמחר אני נותנת
לו לשבור את הראש לבד עם כל העיסוקים שלו, שייקח את צץרץ לקנות סופית את הרכב, מחר
אני מקדישה את הזמן לעצמי, הולכת לפלדנקרייז, מסדרת, מנקה ומבשלת, ובעיקר נחה כמה
שיותר.