ימים קשים וסבוכים

הכל התחיל ביום כיפור. אני העברתי אותו
בנעימים, נחה ומנסה לנער מעלי את ההתקררות שהעביר אלי צץרץ. ג'ינג'י צם כרגיל ואת
רוב הצום העביר בשינה, מתאושש מהחודש האחרון המתיש שעבר עליו בחפירות בית שערים. חמותי
לעומת זאת החליטה לצום. רעיון רע מאוד. היא התחילה להרגיש רע כבר במוצאי כיפור
ולמחרת הורע מצבה וגם החום שלה עלה. ג'ינג'י השיג הפניה למיון מקופת חולים ולקח
אותה למיון של בית חולים כרמל. הם שהו שם יום שלם וחזרו רק בלילה מותשים מאוד.
אמרו לו שהיא התייבשה ואחרי אינפוזיה הכל יהיה בסדר.

למחרת, על הבוקר, נסענו ג'ינג'י ואני לנהריה
לשחרר כסף מהבנק כדי שנתחיל בתהליך של רכישת רכב. לרוע המזל בדיוק כשהגענו שבתו
המחשבים של הבנק ואי אפשר היה לעשות כלום. בלית ברירה נסענו ל"פייסל הגדול" לעשות
קניות. כרגיל היה שם עמוס להחריד והתור בקופות היה איטי מאוד. בשעה אחת מתקשרים
מהבנק, המחשבים חזרו. הבנק נסגר באחת וחצי ואנחנו תקועים בקופה ולפנינו קשיש איטי
להחריד שחי בסלואו מושן.

תשאיר אותי פה וסע מהר לבנק אמרתי לג'ינג'י שאחרי היסוס
קל הסכים. לקח לו חמש דקות לשכנע את הקשיש האיטי להזיז את העגלה שלו כדי להניח לו
לצאת החוצה. הרגשתי כמו בחלום הזה שהכל זז לאט ומפריע לך להגיע בזמן.

בסוף הכל הסתדר, הוא יצא ודהר לבנק, אני סיימתי
את הקניות וחיכיתי. אחרי הצהריים הגענו הביתה מרוצים וגילינו את חמותי במצב נוראי.
חום גבוה וכולה רועדת בלי שליטה והכי מפחיד, לא עונה ולא מגיבה. החשנו אותה לקופת
חולים והרופאה נבהלה והזעיקה מיד אמבולנס. ושוב בילה ג'ינג'י שעות במיון וחזר מותש
הביתה.

בבוקר לקחנו את המטפלת ונסענו לבית חולים.
חמותי השתפרה מעט וחזרה לעצמה. היא שוב דיברה והגיבה אבל עדיין הייתה חלשה מאוד.
השארנו אצלה את המטפלת ונסענו לחפש רכב. אחרי התלבטויות רבות ובדיקה של עשרות
רכבים נפל הפור על רכב שלא היה במגרש, אבל אפשר להביא אותו מחר בתנאי שנשלם כמובן
על השינוע.

שילמנו וחזרנו לבית החולים. שהינו שם קצת
וניסינו לברר מה יש לה בדיוק. הרופא (שלקח לנו זמן רב לאתר אותו) הודה שהוא לא
יודע בדיוק – יש דלקת בגוף והיא מקבלת טיפול, זהו.

המטפלת התעקשה להישאר בבית החולים להמשיך להשגיח ולתת לה לאכול ארוחת ערב בעוד שאני
דרשתי ללכת הביתה כי אני הרוסה מעייפות. אחרי ויכוחים והתלבטויות החלטנו לנסוע
הביתה לבד ולחזור לקחת אותה בלילה הביתה.

היומיים האחרונים מאוד התישו אותי, עוד לא
התאוששתי מההתקררות ואני עדיין משתעלת והצלעות כואבות לי מרוב שיעול, ואם לא די בכך
רבתי כהוגן עם ג'ינג'י בגלל המטפלת של חמותי. הם רבו, הוא והמטפלת, ולא הבנתי כלום
כי זה היה ברומנית. אחר כך רציתי לדעת על מה הם דיברו והוא סירב בעקשנות לספר לי. זה
משהו בינו לבינה וזה לא עסקי. התשובה שלו מאוד מאוד פגעה בי, הרגשתי שהוא מסתיר
ממני דברים, לא גלוי איתי ולא נותן בי אמון ונעלבתי. המטפלת של חמותי היא אישה זרה
והוא כאילו עושה אתה קנוניה ומשאיר אותי בחוץ, זה מעליב.

אני עדיין לא בטוחה שכל עניין הרכב יסתדר, הוא בטח ימצא
איזה סיבה לפוצץ הכל, לא מתאים לבעלי לקנות רכב בקלות כזו. לכן החלטתי שמחר אני נותנת
לו לשבור את הראש לבד עם כל העיסוקים שלו, שייקח את צץרץ לקנות סופית את הרכב, מחר
אני מקדישה את הזמן לעצמי, הולכת לפלדנקרייז, מסדרת, מנקה ומבשלת, ובעיקר נחה כמה
שיותר. 

25 תגובות בנושא “ימים קשים וסבוכים

  1. אהבתי שמחר את מקדישה את הזמן לעצמך: מסדרת, מנקה ומבשלת . מכירה את זה כשאת מרגישה שאת בחלום רע, וששום דבר לא מתקדם, הכל בסלואו מושן. ואשר לחמותך, צודק הרופא. בגיל הזה גם סתם התייבשות וחום גורמים לחולשה נוראית בכל הגוף. מקווה שתחלים ותחזור לעצמה, ואין יותר צום, זה לא לעניין בגיל הזה בכלל. 

    אהבתי

    1. כן, זה די מגוחך, לנוח ככה, אבל משום מה הגברים במשפחה משוכנעים שבישול וניקיון אלו דברים שקורים לבד, בלי טרחה של איש ולא מבינים איך זה יכול להיות שהמקרר לא מלא אוכל והבית מלוכלך. איכשהו אני אמורה לדאוג לזה גם אם שהיתי מחוץ לבית כל היום בגלל עניינים אחרים.
      ההפתעות הלא נעימות האלה שקורות בגלל בעיות הבריאות של חמותי משבשות לנו את החיים ומבלגנות את סדר היום כל פעם מחדש 

      אהבתי

  2. זה לא פשוט לדאוג לכולם, בטח לא עם ריצות הלוך וחזור לבית חולים. בנושא הצום, אין ספק שזאת היתה טעות, אבל בנושאים האלה אנשים הרבה פעמים לא חושבים בהיגיון.
    אני מאד מקווה שמחר תטפלי בעצמך, גם כי זה כיף וגם כי אם לא תטפלי בעצמך איך יהיה לך כוח לטפל באחרים. ☺
    חג שמח

    אהבתי

  3. הורה קשיש ומטפל/ת
    בכלל לא מן הדברים הפשוטים
    אבל לפחות היא התעקשה להשאר ליד חמותך בערב ולסייע לה עם הארוחה.
    חבל כמובן שהיא צמה , יכלה לאכול מעט אבל בגילה לא מומלץ לצום
    תרגישי טוב !
    ( ואגב; את פייסל החלפנו מספר פעמים בחנות שברגבה, הצפיפות שם בחגים בלתי נסבלת !)

    אהבתי

    1. היא מטפלת מסורה ואנחנו מאוד משתדלים לגרום לה להרגיש טוב אבל לי אישית קשה איתה. אני לא יכולה לדבר איתה ואני לא מצליחה לחבב אותה משום מה.
      לא שזה משנה, היא מטפלת בחמותי, לא בי וחמותי מרוצה ממנה, זה מה שחשוב.

      אהבתי

  4. ככה צריך. לנוח ולקחת זמן לעצמך.
    לא מבין מה עבר על חמותך שהחליטה לצום במצבה. חבל שניהיה ככה. מקווה שהרכב החדש יקל עליכם.  שיהיה חג שמח

    אהבתי

  5. ופייסל ,כשנפשנו בנהריה ראינו את המקום,נראה מרשים בגודלו אין ספק אבל לנסוע מטבעון לנהריה?
    בנצרת עילית יש את ההיפר הכי גדול בארץ שברח לי שמו,זה לא יותר קרוב אליכם?

    אהבתי

    1. אני עוד זוכרת את פייסל כשהיה רק פחון קטן ודל, במשך השנים הוא גדל והתרחב. אנחנו מגיעים אליו בגלל שהבנק של חמותי והבית שלה נמצאים בנהרייה. אחרת באמת שאין טעם לנסוע לשם למרות המחירים הזולים. משום מה תמיד נורא צפוף שם ואנשים קונים שם כמויות ממש מפחידות. כל אחד עם שתיים שלוש עגלות עמוסות. יש המון קופות וקופאיות זריזות וחרוצות ובכל זאת תמיד תורים ארוכים.
      לדעתי כל הצפון קונה שם. הקניון בנצרת באמת יפה אבל קצת רחוק לנו. לא חסרות חנויות באזור שלנו.

      אהבתי

  6. העלבון שלך לגמרי מובן, הוא היה יכול להגיד ששתי מילים על מה היה העניין.

    הקשיש בסופר נשמע כמו סיוט גרוע במיוחד. משתווה בקלות לאדיוט שחותך אותך בכביש ואחר נוסע שישים קמ"ש ואת לא יכולה לעקוף אותו בגלל התנועה ממול (קרה לי היום, פעמיים).
    אתם מכינים את הכסף לפני שאתם יודעים איזה רכב אתם קונים? לא עדיף לעשות הפוך ולשחרר כסף כשאתם יודעים כמה נדרש?

    אהבתי

    1. הכסף היה סגור במין תוכנית משונה כזו שצריך לשחרר קודם הכל ואחרי שלוקחים מה שרוצים אפשר לסגור שוב.
      אני אגב די בטוחה שבסוף הוא ימצא סיבה לפוצץ הכל ולהמשיך לחפש. עניין של אופי 

      אהבתי

  7. היי דובשנית עם הפתיל של הג’ינג’י את יודעת להסתדר(עניין של ניסיון כנראה)המטפלת הרומנית היא אישה זרה ש’הוצנחה’ לבית ולמשפחה .אם את לא מחבבת אותה תנסי לבדוק עם עצמך מה הסיבה ו(לאו דוקא ה’קנוניה’)בריאות וכוחות לך,בריאות לחמותך ושגם הג’ינג’י יהיה בריא ..  

    ’פייסל הגדול’ ?נשמע כמו שם של רומן של אליסטר מקלין 

    אהבתי

    1. אליסטר מקלין, כמה אהבתי את הספרים שלו 
      פייסל הגדול שרק אלוהים יודע אם הוא באמת קיים הוא שם של קניון בכניסה לנהריה. כל תושבי הצפון מכירים אותו. זול שם מאוד ועקב כך צפוף להחריד למרות שלא מזמן הוא בנה בניין חדש עם שתי קומות ומגרש החנייה תמיד מפוצץ למרות גודלו.
      אין לי מושג מה יש לי נגד המטפלת, אולי מעצבן אותי שאני לא מסוגלת לתקשר איתה ובעלי כן?

      אהבתי

  8. היי יקירה. לונג טיים..וכו
    אני אלופה בלתת עיצות. אז קחי ואם תרצי תשתמשי.
    מה זה הקונטרול פריק? הכל על הכתפיים שלך? תרפי!!!
    את לא יודעת רומנית. יופי לך. שהגינגי ינהל את אמא שלו. תעזבי אותם לנפשם. יצאת מהבית ליום טיול. תהני.קניות זה כיף. גם חלב ולחם. פוגשים אנשים. רואים מה חדש. שותים קפה בחוץ. כיף! חמותך בבית חולים ומטופלת בלווי מטפלת צמודה. יותר מזה אי אפשר. היא תתגבר .או שלא. זה לא באחריותך!
    הגינגי לא רוצה אוטו חדש? מה הוא רוצה? לריב איתך? לטנגו צריך שניים!
    הבנת את הענין? אם לא תמשיכי לסחוב הכל לבד ולקטר. אני מקווה שלא נעלבת. אני לצידך. עשי לך לימון מהלימונדה. ואגב. המטפלת יכולה וצריכה גם לעזור לך כשאת חולה ולנקות לך בבית. ותחשבי על זה…

    אהבתי

    1. עצות מעולות וצודקות לגמרי.
      היה לי אימון טוב ויעיל מאוד בפלדנקרייז ונחתי כראוי. 
      המטפלת שוהה בבית החולים ומשגיחה על חמותי והאוטו המיועד שלנו נכנס לטיפולים של לפני מכירה.
      המצב נראה טוב יותר 

      אהבתי

  9. תיאורים קשים בהחלט. אהבתי את העצות החכמות מכל הלב של שאלונדון.
    באמת חשוב לברור לעצמך במה את חייבת להיות מעורבת ומה את חייבת לקחת על עצמך, ואת כל השאר לשחרר.

    לקחת זמן לעצמך באמת – כמו הפלדנקרייז והמנוחה (פחות הבישולים והניקיון אבל אני מבינה שאין ברירה). 
    יש אפילו סיכוי שאם לא תפגיני שום עניין במה שנאמר בין ג’ינג’י למטפלת, הוא יספר לך ביוזמתו…. 
    מאחלת לך וגם לחמותך בריאות שלמה 

    אהבתי

    1. נחתי ואחר כך הספקתי להתעייף שוב 
      היום משחררים סוף סוף את חמותי מבית החולים אבל היא עדיין מאוד חלשה וצריך לטפל בה כל הזמן. המצב שלה הולך ומתדרדר מאשפוז לאשפוז, היא נעשית חלשה יותר ויותר, גם גופנית וגם מנטלית. חוזרת לתקופת התינוקות, זה קורה מהר מאוד ומאוד מעציב ומדכדך.

      אהבתי

  10. סבתא שלי צמה ביום כיפור
    אחי וגיסתי היו אצל ההורים שלי
    ואחותי הייתה פה וצמה
    ואחי אמר לאמא שלי שזה לא טוב שסבתא שלי (אישה בת 82) תישאר לבד בבית כשהיא צמה ביום כיפור
    נכון שהיא בריאה והכל בסדר, אבל עדיף שהיא תהיה עם אנשים ולא לבד

    ולאנשים חולים אסור לצום, זה ידוע הרי

    לא קל להגיע לגיל מבוגר כשלא בריאים במיוחד
    רק במצבים כאלה אנחנו לומדים כמה הבריאות שלנו היא דבר יקר ערך…

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s