קבוצת תמיכה

אתמול הראתה לי אימא מודעה בעיתון המקומי שלנו –
מתארגנת קבוצת תמיכה למטפלים עיקריים בקרובי משפחה חולים.

בהתחלה לא הבנתי מה זה קשור אלי בכלל, אבל די
מהר ירד לי האסימון. אני ובעלי אכן מטפלים עיקריים בקרובי משפחה, יותר נכון בקרובת
משפחה, כלומר בחמותי.

משום מה חשבנו שאם היא תגור אצלנו זה יהיה קל
יותר, ואכן אולי טכנית יש הקלה כי יש פחות נסיעות מפה לשם, אבל מצד שני היא גם חולה
ומוגבלת יותר (אחרת לא הייתה מסכימה לעבור אלינו) מה שאומר שיש יותר בעיות וצרות.
שום דבר לא נוראי, כבר אין אשפוזים והתעלפויות בגלל אנמיה, אבל יש המון צרות קטנות
ומעצבנות שצריך כל הזמן להתעסק איתן וזה מתיש, מאוד.

לדוגמא – הרופא הגריאטרי שהצלחנו לשכנע אותה
לבקר אצלו רשם לה קאנביס רפואי. עד שאישרו לה אותו זה היה עניין מייגע וממושך שממשיך
להיות מרגיז וגוזל משאבים גם אחרי האישור. אי אפשר סתם ללכת עם מרשם לקנות שמן
קאנביס, צריך רישיון וצריך לחכות שמחלקת השינוע תביא לך את הבקבוקון הקטן או לנסוע
לתל אביב להביא אותו. בפעם הראשונה ג'ינג'י באמת נסע והביא, ואתמול חיכיתי חצי יום
בבית עד שהגיעו שני חבר'ה ברכב והביאו אותו. והכל עולה כסף כמובן, גם שיחת הטלפון
בה הסבירו איך להשתמש ( 120 ₪) וגם השמן עצמו ( 370 ₪). מה שמצחיק זה שבסופו של
דבר הקנאביס המהולל כלל לא משפיע עליה. אולי צריך לבקש שיתנו לה משהו חזק יותר?
בין כה וכה צריך לבקש כל כמה חודשים מרשם מחודש, לא ברור בדיוק למה אבל זה החוק.

ויש גם את המטפלת שלה, בחורה נחמדה שמדברת רק
רוסית ורומנית. אין לי טענות אליה, אבל גם היא בן אדם וגם היא זקוקה לטיפול. יש לה
בעיות עם השיניים והיא לא יכולה סתם ללכת לרופא שיניים כי היא לא יכולה להסתובב לבד, היא רק חצי שנה בארץ. יש לה גם בעיות משפחתיות בבית… לא נפרט אבל אלו בעיות די
רציניות והיא זקוקה לאוזן קשבת ולתמיכה, את זה מספק לה ג'ינג'י, הוא גם אחראי על
הוצאתה מידי פעם מהבית כדי שתוכל להתאוורר קצת. הוא לקח אותה לנצרת לכנסיה, לקח
אותה לטייל בחיפה, וכמובן לרופא השיניים לעשות טיפולים דחופים. בזמן שהם מטיילים
אני חייבת לשבת עם חמותי כי אי אפשר להשאיר אותה לבד. גם לקניות הם נוסעים יחד ובזמן הזה אני שוב משגיחה על חמותי.

היום למשל אני צריכה ללכת שוב לקופת חולים כי
איזה תרופה נגמרה לה בגלל שהיא לקחה בטעות כמות כפולה והמרשם נגמר… סיפור
בירוקרטי מעצבן. כל בוקר אני מסיעה אותה ואת המטפלת למרכז היום לקשישים שם היא
מבלה עד 12:30 ואז צריך לחזור ולהביא אותה הביתה. עניין מסורבל כי צריך כיסא
גלגלים והחנייה שם היא סיוט. הבוקר גם אקח את המטפלת למרפאת השיניים לעובדים זרים
שגילינו במרכז היום. יש לה דלקת חניכיים שצריך לטפל בה ואי אפשר להזניח את זה.

אתמול הצלחתי סוף סוף להשיג טכנאי מזגנים שיתקן
את המזגן המקולקל אצל חמותי, ועוד הספקתי לקפוץ לדואר לשלם לעוגי חשבון ארנונה כי
לו אין זמן ואז התברר שהוא נתן לי חשבון ישן שכבר שולם אז צריך למצוא את החשבון
החדש. אני מקווה שהוא יגיע לבד ולא אצטרך שוב להסיע אותו, אין לו רישיון והוא גר במקום שיש בו תחבורה ציבורית מאוד דלילה, והיום הוא חייב ללכת לרופא כי יש לו שוב בעיות בעיניים. הבטחתי ללכת איתו אבל אני לא חושבת שאצליח מפני שמי יחזיר את חמותי ממרכז היום? אני לא אספיק הכל כי הרופא בחיפה ואין מצב שנחזור בזמן והיום אני לבד כי ג'ינג'י נסע לנהרייה לקחת את
שכר הדירה מהדיירים, ועל הדרך לפתור את הבעיה של חשבון המים. הם קיבלו חשבון של
4000 ₪ כי הפקח שאמור לקרוא את שעון המים התעצל או פחד להיכנס לחצר בגלל הכלבים שלהם, ורשם סתם מספר מהרהורי ליבו, וככה התקבל חשבון לא מתקבל על הדעת. נסדר את זה כמובן, אבל זה שוב ריצות וטלפונים וזמן שמתבזבז. וככה זה כל הזמן, אין רגע דל ואני
וג'ינג'י פותרים כל הזמן בעיות ומסדרים עניינים לכולם ובסוף היום נופלים הרוגים כדי לקום למחרת מוקדם ולהמשיך להתרוצץ.

אני בטוחה שקבוצת תמיכה תועיל לי מאוד אבל איפה
אני אמצא זמן בשבילה?

ואגב, לוקה עדיין בחיים אבל במצב די רע. הבאתי ווטרינר כדי שירדים אותה אבל ג'ינג'י סירב בטענה שזה עוד מוקדם מידי והוא עוד לא מוכן. הווטרינר הלך, קצת ממורמר שסתם הזעיקו אותו. לא יודעת מה לעשות, הכלבה חולה וסובלת וג'ינג'י וצץרץ מסרבים להרפות. גם לי קשה אבל לראות אותה מדדה בקושי קשה עוד יותר עצוב

וכמובן שהכל נעשה קשה ומעיק ומתיש יותר בגלל החום הנורא והלחות הזו ששולחת אותי להתקלח בערך עשר פעמים ביום, אבל בכל זאת יש גם מעט בשורות טובות, הצלחנו לגנוב כמה שעות ללכת ולקנות לנו מדפסת פקס חדשה ומשוכללת. אני שונאת את כל העסק המיושן הזה של פקסים, אבל בגלל העיסוק הלא נגמר עם הרשות לניצולי השואה והחברות שמעסיקות עובדים זרים חייבים פקס ועל הדרך גם קניתי מאוורר חדש קול

לוקה בימים טובים יותר

15 תגובות בנושא “קבוצת תמיכה

  1. אכן בעיה כשהפתרון לבעיה (קבוצת תמיכה) יחמיר אותה (כי אין זמן). אני יודעת שזה לא ככה, אבל נשמע שהעובדת הזרה רק מכבידה ומוסיפה שמן למדורה. מקווה שהיא גם מצליחה לעזור לחמותך במטלות הקשות של החיים, לאכול, להתרחץ, להתלבש. ואשר ללוקה. אנחה. בסוף יגיע הזמן. מחזקת אותך, צופה, זה השלב הזה בחיים. 

    אהבתי

    1. העובדת הזרה, בעקר בגלל המגבלות של שפה וניידות, גם זקוקה לטיפול אבל היא הקלה עצומה בשבילנו. היא מטפלת בחמותי כמו בתינוקת כולל החלפת חיתולים וגם מבשלת אוכל לטעמה. לא נחזיק מעמד בלעדיה.
      היא אפילו לקחה על עצמה בהתנדבות את הטיפול בגינה ועושה זאת בכישרון רב.
      היא ממש בסדר 

      אהבתי

  2. מרדף של ממש (ככה אפריים קישון קרא לזה פעם:  מרדף,  ויש בזה לא מעט היגיון).  
    חזקי ואמצי.  אני לא יודעת אם זה מנחם,  אבל מה שאתם עושים בשביל חמותך הוא חשוב מאוד ועוזר מאוד ויפה מאוד.

    אהבתי

    1. אני מאוד מקווה שלעולם לא אגיע לגיל של חמותי או למצב הבריאותי שלה.
      היא מהווה נטל מכביד עלינו ועוד יותר על עצמה ורוב הזמן היא די מדוכאת וממורמרת. אני מבינה לנפשה אבל לא יודעת איך לעזור לה.
      לא טוב לחיות יותר מידי שנים.
      ברור לי שהילדים שלי לא יתאמצו בשבילי כמו שבעלי מתאמץ ומשתדל למען אימו 

      אהבתי

  3. מרוב העומס שלכם קשה לי לנשום. באמת נשמע שיש עליכם, עלייך, יותר מדי. ואפילו שאני מבינה שהעובדת הזרה עוזרת ומקלה, נראה לי שיש לכם סביבה יותר מדי התעסקות. זה לא נשמע הגיוני. ואם הקנאביס לא עוזר אז באמת חבל על כל ההתרוצצויות. 
    ולשלם חשבון ארנונה של עוגי "כי אין לו זמן"? כאילו לך יש זמן? נשמע לך הגיוני? בן כמה הילד כבר? עד מתי תתרוצצי גם עם המשימות שלו? 
    וגם לגבי לוקה – לצץרץ ולג’ינג’י קשה להרפות – אני מבינה וכואבת את כאבם, אבל מה עם כאבה של לוקה? זה הוגן להשאיר אותה סובלת כי קשה להם להרפות? הייתי קובעת עובדות בשטח, אבל זו אני. תתחדשו על הפקס – אנחנו עובדים עם פקס אינטרנטי (צריך עדיין כמובן מדפסת וסורק). מעצבן שבימינו עדיין צריך פקס! בהצלחה עם כל המשימות! 

    אהבתי

  4. צופה יקרה
    בקשר להסעות של חמותך: זה שירות שמגיע לה מהעיריה. ואם יתחילו לדבר ולברבר תעמדי על שלך בתקיפות. 
    זו תקופה קשה, ולכי לקבוצת תמיכה, יעזור לך בתמיכה ובמידע.

    אהבתי

    1. אני יודעת שמגיעה לה הסעה ויש באמת מיניבוסים של המרכז לקשיש שמסיעים את הקשישים אבל בגלל המצב הגופני של חמותי (היא בכיסא גלגלים) היא מתקשה לנסוע במיניבוס, וחוץ מזה בגלל שהיא מסרבת לאכול שם אלא רק בבית הם יוצאים וחוזרים מאוחר מידי בשבילה.
      מדובר בנסיעה של כמה דקות בלבד, לא בעיה רצינית אבל זה קצת כובל אותנו לבית. 
      זו באמת תקופה קשה וצריך גמישות ויצירתיות והמון סבלנות. גידלנו שלושה ילדים, נעבור גם את זה 

      אהבתי

      1. צופה יקרה
        אני מדברת מניסיון. בין השאר הייתי מתנדבת בקוצת תמיכה. הבעיה היא של המטפל ולא של המטופל. אני אהיה בוטה, אבל יש סיפורים, ולא אחד, שמטפלים צעירים, כלומר הילדים של החולים כלומר אני ואת, מתמוטטים מהר יותר מההורים החולים. אז תשמעי ממשהו שעבר זאת, תהיי "אגואיסטית" ותשמרי על עצמך. חיים זה דבר חד פעמי.

        אהבתי

  5. וואו זה לא קל.
    מאז אביה של זוגתי עבר לדיון מוגן ירד מאיתנו עול כבד,העניין שהמחלה שלו (אלצהיימר כאמור) מתקדמת די מהר והוא לא היה יכול להיות מטופל בביתו עם עובד זר.
    מזל שיש את המטפלת גם אם לעיתים היא זקוקה לעזרה ועדיין אני מעריץ אתכם על העשיה והסבלנות

    אהבתי

    1. בעלי נשבע בזמנו לאבא שלו שהוא יטפל באימא בעצמו ולא ישלח אותה לבית אבות. וחוץ מזה למרות שהיא כבר מתחילה להיות דמנטית היא עדיין מספיק בעניינים כדי להתנגד לרעיון שהיא לא תהיה בבית. עד שהצלחנו להעביר אותה אלינו… ועד שהצלחנו לשכנע אותה ללכת לכמה שעות למרכז לקשיש… 
      מזל שיש לנו דירה נפרדת בקומת קרקע בשבילה ומזל שחמי ז"ל התעקש שנעשה שני חדרי שינה וככה יש למטפלת חדר משלה. לדעתי היא עדיין במשבר נפשי בגלל שעזבה את הבית שגרה בו שנים כה רבות. מאוד קשה להיות זקן וחולה ותלוי באחרים 

      אהבתי

  6. גרמת לי לחשוב על חמותי ששומרת לי על הקטנה ובבית מטפלת האמא שלה בת ה96, וגם להם עובדת סיעוד מביטוח לאומי, וכולם עם הצרות והקפריזות  שלהםמכל צד. 
    השנקל שאני יכולה לתרום כאן זה שאולי אפשר לייעל חלק מהדברים. לבקש מראש שכד בצ׳קים או אם יחד תשלום מיידי אז בהעברה בנקאית. אם נדרש שיפוץ הדירה אז ישר לשלוח איש מקצוע, לא לנסוע לשם כי מה כבר תראו? להיעזר בשירות שליחים של gett, ואולי אפילו לשכור מדי פעם מונית שמותאמת לנכים בשביל חמותך.

    אהבתי

  7. אני בטוח שזה נורא לראות את הכלבה סובלת. אבל נראה לי ש"המחמיר קובע" ואם למישהו לא מתאים ההרדמה אז עדיף לחכות לקונצנזוס בבית.

    אהבתי

  8. בכל הנוגע ללכלבה, באמת צריך להגיע להסכמה בבית מתי מרדימים את הכלבה, מה הם הקווים האדומים שאי אפשר לעבור. אני מאד מבינה אותך ומאד מבינה אותם. זו דילמה קשה ביותר

    אהבתי

  9. זה לא פשוט כל העניין הזה
    אני גם לפעמים מסתכלת על ההורים שלי וחושבת לעצמי שהיום שהם כבר בני 60+ הם יותר עסוקים בעניינים אחרים מאשר כשהם היו צעירים
    החיים היום נעשו הרבה יותר מורכבים ומסובכים

    כשסבא שלי ז"ל היה חולה אמא שלי עשתה המון ריצות סביבו
    ועכשיו יש גם עניינים שהיא צריכה לרוץ אחריהם (כי דודה שלי, אחותה תמיד מתעצלת לעשות אותם ועל אמא שלי נופלים רוב הדברים)
    והיא שוכחת ומזניחה את עצמה

    אבא שלי מטפל סיעודי, וזו עבודה מאוד קשה
    זה גם מאוד קשה למשפחה לטפל לבד בבן אדם סיעודי
    ואני לא מכירה מישהו שלא לוקח מטפל/מטפלת כי זה בלתי אפשרי לנהל חיים תקינים בצורה כזאת

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s