פריפרייה

אני חיה בפריפריה, רחוק ממרכז הארץ ואין לי שום בעיה עם זה. הגליל המערבי יפה, מזג האוויר נעים ופחות צפוף פה מאשר במרכז הארץ, אבל יש גם חסרונות. יש לנו כאן פחות שירותים, פחות מקומות עבודה לצעירים ורפואה הרבה פחות נגישה.

עד היום הצלחנו להסתדר אבל מאז שגילו לג'ינג'י חור ברשתית והוא צריך לעבור ניתוח עבר כבר מעל חודש והוא טרם נותח. אין די רופאים ואין די חדרי ניתוח. בשבוע שעבר נקבע לו תור לניתוח ואז משהו השתבש, חולה אחד נותח יותר זמן מהמתוכנן ובשעה שתיים הודיעו לנו שאין ברירה אלא לדחות את הניתוח כי אין יותר זמן והרופאה צריכה ללכת.

נכון, זה לא ממש ניתוח דחוף אבל יש גבול כמה אפשר לדחות וכמה אפשר לחכות ולא לדעת מתי תתאשפז. הבעיה היא שיש רק רופאה אחת שמנתחת ובית החולים מקצה לה רק חצי יום בשבוע לנתח ומספיק עיכוב אחד קטן כדי לבטל ניתוח מתוכנן.

אנחנו מתחילים לשקול ניתוח פרטי דרך ביטוח מושלם

 

וחדשה משמחת לסיום – צץרץ קיבל במתנה רכב ישן מאחיו הביולוגי שיש לו שלילת רישיון. במקום למכור אותו בפרוטות הוא העדיף לתת אותו במתנה. הבעיה שזו מתנה שעולה כסף. צריך ביטוח ולעשות טסט וכמובן שאחר כך צריך לטפל ברכב ולקנות לו דלק. צץרץ נדהם לגלות כמה כסף עליו לשלם לפני שהירשו לו להזיז את הרכב ובכל זאת לא עמד בפיתוי של בעלות על מכונית משלו ועכשיו הוא בעליו הגאה של רכב פרטי משלו