עוזרת המנהלן

ג'ינג'י התנדב לעבוד בחפירות בית שערים. גם
בשנה שעברה הוא עבד שם ונהנה מאוד אם כי נאלץ להפסיק באמצע בגלל בעיות העיניים
שלו. השנה הוא חזר בכוחות מחודשים וקיבל על עצמו בשמחה את תפקיד מנהלן החפירות.
מסתבר שזה עניין די מסובך וקשה שכרוך בהמון התרוצצות וקניות ובירורים והתעסקויות, ומבלי משים נסחפתי גם אני לעסק.

העבודה אמורה להסתיים בצהריים, אבל כל ערב הוא
הולך לעשות קניות לארוחת הבוקר של מחר, ומדובר בארוחת בוקר לחמישים ומשהו איש ככה שזה המון
אוכל. הוא קם ממש מוקדם כדי להיות שם לפני כולם, וזה אומר שמעכשיו אני הולכת גם לטיול
בוקר עם הכלבים, ומאחר והוא חוזר הרוג מעייפות אני מטיילת אתם גם אחרי הצהריים, ואני
זו שמביאה לחופרים בתשע בבוקר את דברי החלב שנשמרים במקרר שלנו כדי שלא יתקלקלו עד אז. מזל שהכל קרוב מאוד והנסיעות קצרות.

אתמול גם עשיתי את הקניות כי הוא היה נורא עייף ונרדם אבל התעורר בשתיים לפנות
בוקר. ניצלנו את הזמן כדי לעשות סיכום של הוצאות והכנסות של העסק – מה שאנחנו עושים קבוע פעם בחודשיים. את הקבלות אני אצטרך להביא לבד לרואה החשבון בחיפה כי ג'ינג'י פשוט
עסוק מידי. בגלל ההתנדבות העמוסה הזאת נפל עלי עול די כבד של עבודה ואחריות. קצת
מעייף אבל לפחות אין רגע דל. חשבתי שלפחות היום אני אוכל לנוח קצת ואולי גם לגהץ
סוף סוף, הצטברה אצלי ערמה ענקית של בגדים. רק חזרתי מהובלת דברי החלב של הבוקר
ופתאום טלפון בהול, ג'ינג'י שכח את הקבלה של החומוס שקנה הבוקר מ'חומוס אליהו' בקניון אלונים, וצריך לרוץ להביא אותה. אמרתי בסדר והזהרתי אותו שזה יעלה לו ביוקר,
הוא לא כל כך הקשיב כי היו לו עניינים אחרים ואמר רק בסדר, בסדר.

אחרי שאספתי את הקבלה הלכתי לטייל בקניון הקטן
והנחמד ונכנסתי לחנות 'תמנון'. כבר מזמן זממתי עליהם אבל אף פעם לא היה לי זמן,
הפעם יצא שהיה לי גם זמן וגם קצת כסף, והכי חשוב, הייתי לבד, בלי אף אחד שינדנד או
ייתן עצות מיותרות. גיליתי שיש להם מכירות סוף עונה משתלמות מאוד ויצאתי משם עם
שלוש זוגות מכנסיים שאליהם צירפתי גם שלוש חולצות. דווקא יצא לא יקר בכלל, פחות
ממאתיים ₪.

שמחה וטובת לב נסעתי לבית שערים להביא את הקבלה ומיד נשלחתי לעוד משימה, להביא
קרטיבים כדי לחגוג את סוף השבוע הראשון של החפירות. יש במרכז הקריה חנות שמוכרת
גלידות בסיטונות במחירים יפים מאוד. נכנסתי וקניתי 60 קרטיבים במאתיים ₪ ומחשש שהם
ימסו נסעתי חיש הביתה ואחרי אשפוז קצר במקפיא ארזתי אותם מחדש בצידנית עם קרחומים,
נסעתי שוב לבית שערים והבאתי את הקרטיבים לחופרים ששמחו מאוד. אחר כך נסעתי חזרה הביתה
והתמוטטתי מותשת, בעוד שעה צריך להסיע את צץרץ לעבודה ואחר כך יש לי ישיבה של
מועדון המחשב שם אני מתנדבת שלוש שעות בשבוע… אני מקווה שלפחות היום ג'ינג'י
יצליח לקום אחרי הצהריים וללכת עם הכלבים לטיול כי לזה כבר לא יהיה לי זמן.

אולי ביום שישי אני אצליח לגהץ סוף סוף.

בשבת בבוקר יש במרכז המבקרים שלנו יום הולדת לילדה בת חמש. כל החברים והקרובים שלה יבואו לחגוג אצלנו. לא יודעת אם זה ישתלם כספית אבל בטוח שהם ישאירו בלגן נוראי והמון לכלוך.

אחר כך יש לנו שתי פגישות עסקים ובין לבין צריך גם למכור דבש ורצוי גם למלא קופסאות, ובמוצאי שבת נוסעים להביא את חמותי אלינו כי ביום ראשון בבוקר יש לה בדיקה חשובה בבית חולים ויצא שזה גם היום הולדת ה – 91 שלה. היא מתעקשת שרק הבן היקר שלה ייקח אותה לבית החולים וזה אומר שביום ראשון מישהו אחר יצטרך להחליף אותו. אני מקווה שנעבור את היום הזה בשלום ונצליח להגיע ליום שני בלי להתחרפן לגמרי וככה זה ימשך עד סוף ספטמבר שאז יתחילו החגים ובטח יצצו בלגנים חדשים. כמו שכבר אמרתי, אין רגע דל.

 

פתח של אחת ממערות המנורה בבית שערים
פרט אחד מחפירות בית שערים 

 

20 תגובות בנושא “עוזרת המנהלן

  1. הרבה פעילות.  את הקבלות אפשר לשלוח בדואר מהיר, וכדי לקבל קבלה אפשר לפקסס, לסרוק או לצלם, ואת המקור לשלוח בדואר רשום. חבל על נסיעות מיותרות. וחווית החפירה נראית לי מאוד מעניינת ומאתגרת. שיהיה לכם בהצלחה במכירות הדבש בחגים הקרובים.

    אהבתי

  2. א. שלושה זוגות מכנסיים ושלוש חולצות בפחות ממאתיים ש"ח – דווקא יצא מזה בזול 🙂 תתחדשי. 
    ב. אצלי אף פעם אין זמן טוב לגהץ. כולם כבר יודעים לקנות חולצות שלא זקוקות לגיהוץ. 
    אשר לכל היתר, אני כל פעם מתפעלת מהיכולת שלך לעמוד בעומס בגבורה, והמטלות רק הולכות ומתרבות, ובסוף להוציא מהמצב פוסט חינני ומתוק כדבש. 

    אהבתי

    1. לגמרי, אבל יש גם סיפוק וגאווה שהצלחתי לעשות כל כך הרבה.
      רק שנעבור בשלום את השבת שעומדת להיות צפופה ועמוסה ואחר כך את יום ראשון ונוכל לנשום לרווחה.

      אהבתי

  3. גיהוץ הוא מטלה כל כך איומה שאני לא מוכנה לעשות אותה כמעט לעולם.
    אפילו שמלות שדורשות גוהיץ אני מנסה לגהץ באדים קודם.

    החפירות יפיפיות, אני דמיינתי אנשים יושבים וחופרים באדמה בשמש הקופחת, והנה, הראית לי משהו שונה לחלוטין.

    אהבתי

    1. האמת שתוצאה כזו מגלים לעיתים די רחוקות. רוב הזמן באמת יושבים וחופרים אבל לא בשמש, יש צילונים וסככות והרבה שתייה קרה. מוצאים כל מיני שברים וחרסים ולפעמים קירות ולוקח זמן לחבר מכל הבלגן משהו סביר.

      אהבתי

    1. מי שמסוגל ללכת בקיץ רק עם כותנה חייב גיהוץ, אין ברירה אחרת.
      מגהצת רק את מה שחייבים אבל זה מצטבר.
      צריך להקשיב למשהו מעניין ברדיו ולהדליק מזגן והזמן עובר חיש 

      אהבתי

  4. אני תמיד משתדלת לקנות בגדים שלא צריך לגהץ (ושלא צריך לעשות כביסה ביד…)
    לא שיש לי בעיה לגהץ, פשוט זה גוזל זמן, וכשיש לו"ז עמוס זמן הוא לא דבר שנמצא בשפע בדר"כ

    חפירות ארכיאולוגיות זה ממש כייף
    הייתי פעם באיזור ים המלח כשעוד הייתי בתיכון
    מה שכן נכנס אבק למקומות שלא ידעת שיכול להגיע לשם אבק
    אבל עדיין זו חוויה מאוד חיובית ואני חושבת שכל מי שהלך לחפירות נהנה מהתהליך

    בית שערים זה מקום מדהים מבחינה ארכיאולוגית
    נראה לי שתמיד אפשר למצוא שם עוד משהו

    6 פריטים ב200 ש"ח זו ממש מציאה
    תתחדשי ותהני מהבגדים 🙂

    אהבתי

    1. הבעיה עם בגדים שלא צריך לגהץ היא שהם סינטתיים ובקיץ זו מכה.
      בית שערים באמת מקום מדהים ולמרבה הצער חלק מהעתיקות קבורות מתחת לבתים שכבר נבנו ואי אפשר יהיה לחשוף אותן לעולם.

      אהבתי

      1. האמת שרוב הבגדים שיש בחנויות היום הם סינטטיים
        אני בקושי מצליחה למצוא בגדים מכותנה
        יש סינטטי נושם, שזה סביר (דומה לכותנה)
        אבל עדיין סינטטי

        בישראל בהרבה מאוד מקומות אפשר למצוא ממצאים ארכיאולוגיים
        אבל בית שערים זה מקום מאוד מוכר
        אולי יום אחד ישלמו לאנשים הרבה כסף כדי שיעזבו את הבתים שלהם על מנת שאפשר יהיה לעשות שם חפירות ארכיאולוגיות….

        אהבתי

  5. ודאי חלק מהדברים אפשר לעשות בלי לנסוע אלא לשלוח.זה קצת בעייתי לעזור למישהו שמתנדב על חשבון הכוח לו. אני מבין את הרצון שלך לסייע לגינגי אבל ראבק צריך חלוקת כוחות הגיונית ולקבוע סדר עדיפיות עם כל הכבוד להתנדבות ל גינגי לא את התנדבת וי לך מטלות טחרות וגם לעצמך צריך זמן מעבר לשוטטות קצרה בקניון שלכם. תחשבי על עצמך  יותר.

    אהבתי

    1. האמת שביני לביני ולפעמים גם ביני לבינו אני מתמרמרת על זה קצת. הוא התנדב וזה יפה מאוד אבל יצא שגם אני נגררתי בעל כורחי לעסק ומדובר בחודש שלם וארוך ועוד לפני החגים, מצד שני למי אני אעזור אם לא לבן זוגי?
      הסכמנו כבר שהוא יציין את שמי במסיבת הפרידה ויודה לי 

      אהבתי

  6. הראש מסתחרר מכל המטלות ואני מלאת התפעלות מכוח ההתגייסות שלך לכל דבר. ממש! אבל ממש! 
    מעניין אותי אם הוא באמת קם אחרי הצהריים לטייל עם הכלבים 
    הצחיק אותי שג’ינג’י לא קלט למה הביקור בקניון יעלה ביוקר אבל האמת היא שמאתיים שקל ועוד על שלל כזה גדול זה ממש כלום! 
    שוב ושוב אני מעריכה את כל מה שאת/ם עושה/ים עבור חמותך. נכון שזה נראה לכם ברור, מחויב המציאות, אין ספק בכלל – ובכל זאת – כל הכבוד. 
    לגבי יום ההולדת של הילדה: לא הבנתי איך את לא יודעת אם זה ישתלם או לא. אין מחיר ידוע מראש לדבר כזה (וגם על פי מספר המשתתפים)? או שמראש זה לא משתלם אלא אם יקנו גם דבש? 

    אהבתי

    1. האמת שלפעמים קצת מרגיז אותי שגיסי, אחיו הצעיר של בעלי לא מתגייס גם לעזרה. הוא מניח כמובן מאליו שאנחנו נסיע ונחזיר ונשב איתה בבית חולים ונטפל בכל הבירוקרטיה המאוד מסובכת של כל הטיפולים שלה. נכון שהוא שכיר ואנחנו לא אבל גם הזמן שלנו שווה כסף וגם לנו מגיע לנוח קצת לפעמים. חבל שהוא לא מעלה בדעתו להציע עזרה כי לדרוש לא נעים ואפילו מביך.
      ימי הולדת זה תמיד בלגן ורעש והמון עניינים וסידורים ואחר כך לנקות ולסדר. בגלל זה הם מעדיפים לעשות את זה אצלנו. כספית זה ישתלם, הם משלמים לפי בן אדם ורוב הסיכויים שגם ייקנו קצת דבש ומאחר שאנחנו לא משלמים לעצמנו משכורת אז נישאר עם כסף ביד אבל מעייף אותי מראש לחשוב על עשרים ילדים בני חמש ומעלה שמתרוצצים אצלנו וצריך להעסיק אותם ולרתק אותם ולהלביש להם חליפות ואחר כך לפשוט… נקווה רק שאף אחד לא יבכה או יקיא או סתם יחטוף התקף כעס 

      אהבתי

      1. כן, בהחלט מעייף מראש לחשוב על כל מסיבת יום ההולדת הזאת אבל בהחלט זה חלק מהעניין וזו הפרנסה ואין מה לעשות. זוכרת שבעלי והשותף שלו אסרו בעסק האירועים שלהם בתכלית האיסור לזרוק קונפטי בחתונות ובבר/בת מצוות כי זה ממש אבל ממש סיוט לנקות את כל הפתיתים האלה אחר כך שחודרים לכל מקום!!!
        לגבי גיסך יש לי הצעה ואת יכולה כמובן לנסות או לא, כראות עינייך. תבחרו את אחת הפעמים שאתם אמורים להסיע/לקחת/לשמור על חמותך ובתיאום עם ג’ינג’י תבקשו מגיסך אם הפעם (רק הפעם) הוא יוכל בבקשה לקחת חצי יום או יום כדי לעשות זאת כי אתם (רק הפעם) לא יכולים והיא חייבת וכו. אם זה יצליח, אחרי כמה זמן נסו זאת שוב. עם הזמן ייכנס לתודעה (שלו, שלכם, של חמותך) שגם הוא חלק בכוח העזר הזה. אבל ממש לעשות את זה בקטן…כמובן שאם הוא לא מסכים אז אין מה לעשות, אבל אם הוא יחשוב שזה חד פעמי, ייתכן שלא יהיה לו נעים לומר לא….ולדעתי דווקא לשכירים יותר פשוט לקחת יום חופש (אגב זה מוכר כמחלת משפחה ללוות הורה ככה לדעתי) מאשר לעצמאיים…

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s