טָרֶפֶת סוף אוגוסט

כל שנה זה ככה, כל יולי אוגוסט אנחנו מתייבשים,
אף אחד לא חושב על דבש, רוצים רק ים וחו"ל, אנחנו משתעממים ולא מרוויחים כלום, ואז נגמרות הקייטנות, ונגמרים
הרעיונות ובדרך כלל גם הכסף. להורים המותשים יש סוף סוף קצת חופש והם מחפשים מה
לעשות עם הילדים, ואז הם מגיעים אלינו.

פתאום יש לנו דרישה ואנחנו נענים ברצון ועובדים
במרץ. הם נהנים ולומדים, אנחנו נהנים ועושים קצת כסף וכולם מרוצים. לתוך האידיליה המתוקה
הזאת נפלו עלי יומיים מטורפים ותזזיתיים שהתחילו עם הסנדל הקרוע של ג'ינג'י. פתאום
נקרע לו הסנדל ולא היה לנו זמן לקנות לו חדש כי קבענו עם קבוצה, ובינתיים קרו עוד
דברים – התקשר הרואה חשבון והודיע לנו שכל מה שעשינו עד היום שגוי, לא דיווחנו כמו
שצריך על ההכנסות שלנו ורשות המיסים רוצה להיפגש איתנו וזה עלול להיגמר לא טוב. מה
שמסבך הכל עוד יותר זו העובדה שעברנו ממעמד של עוסק מורשה לעוסק פטור והיינו
צריכים לשנות את הכיתוב בכספרית שזו הקופה הרושמת שלנו שעד היום די התעלמנו ממנה
כי פשוט לא הצלחנו להתמודד אתה. לא הבנו אותה וחשבנו שהיא שונאת אותנו ומאחר ורוב
המכירות שלנו הן באשראי חשבנו שמי בכלל צריך את הענתיקה המעצבנת הזו? טעות חמורה! מתברר
שהיינו צריכים להדפיס קבלה בכספרית לכל עסקה, גם לזו שעשינו באשראי. ומה שיותר
חמור – צריך לשנות את הכיתוב בחשבונות שהיא מפיקה מע.מ ל – ע.פ ואין לנו מושג איך
עושים את זה, והחברה שמכרה לנו את הכספרית דורשת שנשלם על הדרכה. 250 ₪ בעד בן אדם
שיבוא ויסביר, או 120 ₪ בשביל הסבר בטלפון.

אם זה לא הספיק אז גם התברר שטיפול
רפואי שרצינו לעשות לחמותי מצריך המון בירוקרטיה מסובכת שהסתבכה עוד יותר כי בקופת
חולים יוצאים לחופש בסוף אוגוסט, תחילת ספטמבר.

התעסקנו בטלפונים ובצעקות ובמריבות ואפילו
בתחנונים ותוך כדי כך התקשרו כל הזמן הורים שרצו לבוא והתקשו לקבל את זה שילד בן
שנתיים וחצי, גם אם הוא גאון של אימא וחכם כמו איינשטיין, לא יכול ללבוש חליפת
דבוראים וללכת לכוורת. מצטערים אין חליפות כל כך קטנות.

הלכנו לישון מותשים ועצבניים ומרגישים שהעולם
הקטן והבטוח שלנו עומד ליפול לנו על הראש ונגמור עניים וחייבים ומרוסקים כלכלית.

למחרת קמנו והמשכנו לנסות להתיר פלונטרים ולסדר
סידורים. הצלחנו לקבוע תור לחמותי לפני היציאה לחופש, ותודה למזכירה המקסימה של חדר
ניתוח ב'לין', ואחר כך טסנו לקנות לג'ינג'י סנדלים, ומשם טסנו למרכז המבקרים שם חיכו
לנו כבר הקליינטים שלנו בקוצר רוח למרות שלא איחרנו, בעצם הקדמנו קצת, אבל הם
הקדימו עוד יותר. בדרך עוד נזכרתי ששכחתי לקחת לנו ארוחת צהריים והתבאסתי, אבל אז
הופיע משגיח הכשרות שבעצם היה צריך להגיע בצהריים והתברר ששכחתי גם להביא כסף
שהיינו צריכים לשלם לו. מעז יצא מתוק, המשגיח הסכים להסיע אותי הביתה כדי שאקח כסף
וככה יכולתי לארגן לנו אוכל לצהריים ובדרך שוחחנו על הסינוסים של אשתו ונתתי לו
פרופוליס ויערת דבש שאולי יעזרו לה, וככה הרגשתי פחות לא נעים שטרטרתי אותו מאלוני
אבא לטבעון ובחזרה.

אחרי שהקבוצה הראשונה עזבה היה לנו זמן פנוי
שהתארך מאוד כי הקבוצה השנייה איחרה וככה הצלחתי לתפוס בטלפון שוב את החברה שמכרה
לנו את הכספרית (חברת I-PAY ) להסכים לשלם לה 120 ₪ באשראי
ואז סוף סוף לקבל הדרכה טלפונית איך לשנות את הכותרות בחשבונית. הכל הלך יפה מאוד
עד שהגענו לנקודה. הבחורה לא ידעה איך לשים נקודה בין הע לפ. וגם אחרי שמישהו
הסביר לה שצריך ללחוץ על שיפט היא לא ידעה איך לחזור למצב של אותיות ושל מספרים.

בסוף יצא שאני הקטנה
והלא מבינה גיליתי את הסוד, צריך ללחוץ על השיפט כמה פעמים ולראות מה כתוב במסך
הקטן ואז… עזבו אתם לא רוצים לדעת. סוף סוף סידרנו את כל האותיות והנקודות וניסינו לעשות סיכום והתברר
שיצא לנו רווח של מעל אלפיים ₪ שלא הרווחנו מעולם, כנראה בגלל ששיחקנו עם הקופה. רק אחרי
שעה של התעסקות עם הכספרית הארורה הזו ושפע קללות וזיעה קלטתי את הקטע שלה – היא פשוט מחשב מאוד לא מודרני ודי טמבל – והבנתי
שצריך לעשות זיכוי ואז הכל מתאזן.

גם אם הייתי מקבלת מדליית זהב לא הייתי מרוצה
יותר. תמיד ג'ינג'י היה המומחה אצלנו לענייני כספים וחשבונאות, ופתאום דווקא אני
שתמיד התרחקתי מהקופה הארורה והמסובכת הזאת הצלתי את המצב. חבל שלא התעסקתי אתה
עוד קודם, יכול להיות שאם הייתי מתגברת על הפחדים שלי אז היום לא היינו בברוך עם
רשות המס.

מחר יש לנו עוד שתי קבוצות ומהיום אני ממונה על
קבלות וחשבונות וסגירת הקופה, מי היה מאמין שאצליח להבין ולסדר משהו שכל כך רחוק ממני?

 

21 תגובות בנושא “טָרֶפֶת סוף אוגוסט

  1. כל המכשירים הכאילו-חכמים האלה שאמורים להקל על החיים רק מקשים עליהם ועלינו.  תחזיקו מעמד.  
    ומסתבר שאת באמת אלופה 🙂

    אהבתי

    1. חס וחלילה, לא נפטרים מרשות המיסים דרך הכלא. מה יעזור להם אם תהיי בכלא? המטרה שלהם היא כסף, הכסף שלנו 
      הם בטוחים שכל העצמאים מרמים אותם כל הזמן ושכולנו שומרים הון בבנקים בשוויץ או משהו… צריך להוכיח להם שזה לא נכון ושאנחנו סתם מבולבלים עם רואה חשבון מזניח.
      מקווה שנצא מכל הקטע המדאיג הזה בשלום.

      אהבתי

  2. אוי ואבוי צופה, איזה בלאגן.
    היה מתיש אפילו לקרוא על התלאות עם הכספרית. שלא לדבר על עניני מה ההכנסה שהם מפחידים ממש.

    בכל אופן בימים האחרונים אני רואה על הכביש את כל אלה שבסופו של דבר אולי מגיעים אליכם, נהגי שבת מעצבים שסותמים את הכבישים ונוהגים כאילו הכביש של אמא שלהם

    אהבתי

    1. ככל שאני מתבגרת אני מגלה שאסור לתת לפחד לנהל אותך. חייבים ללכת עם הראש בקיר, לא לדחות, לא להתעלם, להתעקש ולא לוותר גם אם זה מציק ומרגיז ולא נוח.
      הסיפוק כשמצליחים להתגבר על דברים שהפחידו אותי שנים הוא עצום 

      יש עוד שבועיים לסבול מנהגי החופשה האיטיים. בראשון לספטמבר הם יעלמו אך ישובו בחגים. אם זה מנחם אותך לנהוג עם ילדים משועממים ומציקים באוטו זה קשה עוד יותר.

      אהבתי

  3. זו התקופה הכי מטורפת של השנה
    השבועיים האחרונים של החופש הגדול
    נגמרו כל הקייטנות
    הילדים כולם בבית
    להורים אין מושג מה לעשות איתם ואיך לשעשע אותם
    ולא מספיק כל קייטנה עולה לכל ילד 3000 ש"ח
    עכשיו גם צריך למצוא להם תעסוקה נוספת

    מצד שני אני לא זוכרת שכשאני הייתי ילדה זה היה ככה
    ההורים לא עשו סלאלומים באוויר כדי לשעשע אותנו, ידענו להעסיק את עצמינו טוב מאוד לבד

    היום הורים חושבים שהם צריכים לתת לילדים שלהם מעל ומעבר
    ואם הם לא עושים ככה הם מרגישים לא בסדר עם עצמם

    אין שום סיבה לפחד ממוצרים כמו הכספרית
    בסופו של יום זה לא באמת מסובך כמו שאת חושבת שזה

    אהבתי

    1. אני פוגשת המון ילדים בסוף אוגוסט ומרחמת על ההורים המותשים.
      הילדים נורא מפונקים ומשועממים, ההורים גמורים ומרוששים, לדעתי צריך לקצר את החופש לילדים בבית ספר יסודי או לפחות לדאוג להם למסגרות של קייטנה במחיר סביר.
      וגיליתי שאסור לתת לפחד לחסום אותך בשום מקרה, בעיקר לא כשמדובר במכשירים שנועדו בעצם להקל על החיים. חבל שלקח לי כל כך הרבה זמן להבין את זה 

      אהבתי

      1. לדעתי מה שצריך לעשות זה להעביר הדרכה מיוחדת שילדים לא צריך לבדר אלא שהם ילמדו להעסיק את עצמם. אני זוכרת שבזמנו ההורים היו עסוקים בתכניות שונות והילדים שלי שחקו בעצם בבית. גם לא שלחתי אותם לקיטנה, הייתה להם מטפלת קבועה שלהם והיא המשיכה את השגרה שהיו רגילים אליה, פרט לזה שלא הלכו לבית הספר. והאמת, בשבילי זאת היית הקלה שלא היו בבית ספר, פחות טלפונים ובעיות.

        אהבתי

      2. זה חלק מהעניין, שהילדים היום (לא כולם, אבל חלק לא קטן מהם) מאוד מפונקים
        וחוץ מזה, הם לא יודעים להעסיק את עצמם
        ההורים תמיד צריכים למצוא להם תעסוקה

        החופש הגדול עושה להורים חתיכת חור בכיס
        קודם כל יש קייטנות, קייטנה עולה בין 1500 ל3000 ש"ח
        יש הורים ששולחים רק לקייטנה אחת (3 שבועות הראשונים של החופש) ויש לשתיים
        ואחר כך, אחר כך צריך להעסיק את הילדים
        אז יש הורים שלוקחים אותם לעבודה והילדים משתעממים בעבודה של ההורים ומפריעים ועושים רעש
        ויש כאלה שלוקחים חופש ומחפשים מה לעשות עם הילדים

        תוסיפי לזה שבסוף החופש הגדול יש את הקניות של הציוד לבתי הספר
        רק הספרים שצריך לקנות עולים בין 1000 ל1500 ש"ח לילד
        וזה עוד לא כולל מחברות וכלי כתיבה, ואם צריך תיק חדש וחולצות לתלבושת אחידה לביה"ס

        אהבתי

      3. אני לא מרחמת על ההורים האלה מסיבה מאוד פשוטה
        הם אלה שמחנכים את הילדים שלהם להיות מה שהם
        אם ילד מפונק, זו תוצאה של חינוך מהבית
        אם ילד לא יודע להעסיק את עצמו לבד זו תוצאה של חינוך מהבית
        אנשים פשוט חייבים לשנות תפיסה, אבל הם לא עושים את זה ואי לכך כל חופש מתלוננים על הילדים שלהם וכל הקשור בהם

        אהבתי

  4. לא הבנתי,בסוף התיקונים של החישובים יצא שאתם בזכות אצל מס הכנסה?
    וזה באמת נשמע כמו טרפת הסחרחורת הזאת
    מאחל שהאמא תרגיש טוב ושאתם תנשמו קצת

    אהבתי

    1. עד שלא נעשה דיון אצל הרואה חשבון ובלשכת המס לא נדע מה יהיה אבל מסתבר שאם טעית בדיווחים ואפילו אם זה בתום לב ובגלל רשלנות של הרואה חשבון וחוסר ידע שלך ולא רשמת את הקבלות וההוצאות כמו שצריך יש להם סמכות לקנוס אותך גם אם לא תפסו אותך מרמה. מפילים אותך על דברים לגמרי טכניים ותמיד אפשר למצוא משהו כי השיטה נורא מסובכת ומבלבלת. לדעתי זה בכוונה כדי להחזיק את האנשים קצר ולסחוט אותם. אתה יכול להתנגד וללכת למשפט שיארך שנים ויעלה הון ומי יודע אם תרוויח או תפסיד וכל זה על העסק הקטן והצנוע מאוד שלנו, מה יגידו מי שיש להם עסק גדול יותר?

      ואימא של בעלי בת 91 בריאה היא כבר לא תהיה, מספיק רק שלא תסבול במשך הזמן שנשאר לה לחיות.

      אהבתי

      1. תומכת בהחלטה להחליף רו"ח. לצערי יש נטייה לאנשי מקצוע כאלה לזלזל בלקוחות ותיקים ולקחת אותם כמובן מאליו (לפעמים גם לקוחות לא ותיקים). מי שלא נתן לך שירות מקצועי והוגן אינו ראוי לקבל אותך כלקוחה. 

        אהבתי

  5. וואו כולי הערצה על הדרך בה התמודדת עם כל הדברים – ביחוד הכספרית המרשעת  
    מאד מזדהה עם ההתקלות האלה שרשויות המס מפילות על כולנו מידי פעם – מאיפה הם באים בכל פעם עם השטויות האלה? בכל פעם נולד מס חדש, שיטה חדשה להכשיל! אוף! 
    מקווה שיסתדר איכשהו בפגישה עם מס הכנסה, ולמרות שלבטח אינכם זקוקים לעצתי בכל זאת עצתי היא להתווכח איתם על הכל. לא להסכים לכלום, לבקש שוב ושוב הסבר על כל מס וכל קנס שהם דורשים – גם איתם וגם עם רואה החשבון, כי רק כשאת שואלת ודורשת ומתווכחת הם בודקים את עצמם ואז הרבה פעמים מתברר שאת חייבת פחות או בכלל לא….

    אהבתי

    1. האמת שאנחנו לגמרי זקוקים לעצה של מישהו מנוסה והביטחון שהיה לנו ברואה החשבון הוותיק שלנו התערער מאוד.
      איך הוא לא שם לב שטעינו ברישומים ובדיווח ולמה הוא או אחת העובדות שלו לא אמרו לנו כלום?
      אנחנו שוקלים להחליף אותו אחרי שנצא מהברוך שעומד ליפול עלינו. אולי אנחנו סתם מפחידים את עצמנו אבל נפשית אנחנו מתכוננים לקנס רציני שעשוי למוטט אותנו כלכלית.
      מרגיז שנטפלים דווקא לננסים כמונו ומניחים לטייקונים לעשות תספורות ולחמוק ממיסים 

      אהבתי

      1. איכשהו אני כל הזמן שומעת תלונות על רואי החשבון מכולם. גם אנחנו. כל שנה הוא עושה טעות אחת גורלית לפחות לרעתנו. וכל שנה אנחנו מדברים ביננו (עם השותף שלנו) האם להחליף אותו. ובינתיים המסקנות שלנו הן שכל רואי החשבון עושים טעויות כל הזמן וממש קשה לסמוך עליהם. לא יודעת לומר לך מה הפתרון…בהחלט שווה ללמוד כמה שיותר ולהבין כמה שיותר כדי לא להסתמך רק עליו בעיוורון מוחלט, מצד שני גם כששואלים אותו שאלות ספציפיות לא תמיד אפשר לסמוך שהתשובה שלו נכונה ונבדקה (או מלאה)….
        ממש מעצבן  ביחוד לאור העובדה ששלטונות המס, מע"מ וביטוח לאומי באמת מתייחסים אל כולנו קודם כל כאל פושעים (גם כשחייבים להם כביכול וגם ובמיוחד כשאנחנו מעזים לטעון שהם חייבים לנו)

        אהבתי

  6. כבר שנים אני מעריצה את הנחישות של בהתמודדות עם כל בעיה שהחיים מציבים לכם. 
    מאחלת לכם המשך טוב יותר של הקיץ הזה, וכל הכבוד שהצלחת עם משהו שאני אפילו לא מתחילה להבין איך הוא עובד. 

    אהבתי

    1. תודה על התמיכה, אני האמת לא מרגישה כל כך נחושה אבל פשוט אין לי ברירה, צריך להתפרנס.
      מקווה שנעבור בשלום את התקופה העמוסה הזו ונגיע בשלום לחורף.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s