עבדים היינו לסמרטפון

אתמול אחרי הצהריים, בערב ערב חג הפסח הסמרטפון היקר והדנדש שלי שבק פתאום חיים לכל חי.

אחרי בירור נואש בגוגל הבנתי שזה קורה לפעמים לאל. ג'י. בעיקר לחדשים כמו שלי. לוח האם או משהו כזה מת פתאום ואין ברירה אלא לרוץ ליבואן ולדרוש שיתקנו או יחליפו או לפחות יתנו משהו חלופי.

במקום להתכונן לפסח ולאפות עוגה ולקנות מתנה לחמותי שאנחנו שוב עושים אצלה את החג התרוצצתי במעבדות תיקון ורבתי עם כל מיני שלא הבינו שאני לא יכולה, פשוט לא מסוגלת בשום פנים ואופן להמתין עד אחרי החג כדי להתחבר שוב לעולם המודרני ושאין לי זמן להתרוצץ פה ושם עד שאמצא מישהו שיסכים לממש את האחריות ולתקן או להחליף או לפחות לתת מכשיר חלופי.

הבעיה שדווקא ביום שישי זה מעט מאוד אנשים עבדו ואלה שכן הופיעו לעבודה עשו זאת בחוסר רצון ובחמיצות רבה וכולם ציפו ממני לחכות עד אחרי החגים וממש לא הבינו למה זה לא בסדר להניח לי לנסוע מפה לשם מעפולה לקריות ומשם לחיפה או אפילו לנהריה כדי לתקן תקלה שהיא לחלוטין לא באשמתי. כשהמכשיר היקר מאוד הזה נקנה שילמתי עליו מיד ובלי עיכובים ותירוצים, למה כשאני זקוקה לשירות אני צריכה לשמוע סיפורים ומעשיות ולהתחנן שלפחות יתנו לי משהו במקום כי אחרת אני פשוט מנותקת?

אין לי תשובה לקושיה הזו ואני באמת לא יודעת איך חייתי שנים כה רבות בלי טלפון נייד והצלחתי לשרוד אפילו בלי אינטרנט, עובדה שאני וכל שאר העולם הצלחנו אבל כיום אנחנו לא יכולים. אנחנו עבדים לסמרטפונים שלנו ובלעדיהם חיינו אינם חיים.

ולסיכום רק נשאר לי להזהיר את כל מי שמתלבט איזה מכשיר לקנות שיתרחק מאל. ג'י. מכשיר שידוע שעלול למות פתאום בלי שום סיבה לא שווה לדעתי אפילו עשירית ממה שהוא עלה, והוא עלה המון.