יש לנו שתי מכוניות. אחת זו ניסן ישנה שקיבלתי מהורי ואני נוהגת בה כבר כמה שנים ומרגישה די נוח בתוכה והשנייה דומה מאוד למרצדס ויטו שבתמונה. מכונית גדולה מאוד, בעצם ואן שג'ינג'י הסב לצרכיו ככה שאפשר יהיה להסיע בה כוורות בלי שהנהג יפחד לקבל עקיצה מהמטען שלו.
עד עכשיו רק לו היה ביטוח על המכונית הזו ומעולם לא עלה בדעתי לנסות לנהוג בטנק הזה שדי הפחיד אותי אבל אחרי הבעיות עם הניתוחים וכל זה הוא הגדיל את הביטוח לכל נהג כדי שגם אחרים יוכלו לנהוג. למרות שכבר יכולתי המשכתי לפחד מהמכונית הזו ונמנעתי מלנהוג בה עד שבשבת נוצר מצב שהייתי פשוט חייבת. לילי באה לבקר ולקחה את המכונית הקטנה שלי ולמרות שג'ינג'י הציע שהוא בכל זאת ינהג למרות שהראיה שלו עוד לא ממש טובה החלטתי שהגיע הזמן לעלות עוד שלב ביכולות שלי והתיישבתי על כיסא הנהג. לא עשיתי אף תאונה והגעתי בשלום וגם בחזרה אבל זה היה קצת מפחיד וחייב הסתגלות כי לנהוג במפלצת כזו זה דבר אחר לגמרי מאשר לנהוג ברכב פרטי צנוע אבל עשיתי זאת ונשארתי בחיים לספר 
הכל דבש 
איתך…
אהבתיאהבתי
תודה
אהבתיאהבתי
קל לתת עצה מהצד אבל נראה לי שאת צועדת במדרון תלול ואת לא רואה שהתהום פעורה לרגליך.
לי נראה שאת זקוקה ליעוץ בהדרכה הורית. אין הבדל בין הורה לילד בן 5 או לילד בן 26.
בני הפסיכולוג היה מיעץ לך לאורר ולהתקדם בכוון אחר מזה שאת צועדת בו.
את התינוק בן ה 26 כבר לא תשני ותדריכי אבל שימרי את על נפשך. שינוי קטן במסר שאתם מעבירים לו ולשאר הפרזיטים (סליחה על הבוטות) ישנו את חייך.
מה זה ובאיזה רשות חוזרים הביתה כדי לעשות בלגאן? מה הם ילדי גנון שחוזרים הביתה מיום קשה?
את בחרת בדרך קורבנית שבה את מטפלת דואגת ועוזרת לכולם אבל שכחת את עצמך.
אשמח לתגובה או לפחות לשינוי אצלך. בהצלחה.
אהבתיאהבתי
למדתי המון מהתגובה שלך. תודה
אהבתיאהבתי
אהבתיאהבתי
באמת קשה. זו דינמיקה הרסנית שחייבים לעצור. גם אני חושבת שאתם צריכים כלים להתמודד איתו. זה חשוב גם לכם וגם לו לדעת שיש גבול ושחייבים להתמיד ושלא תמיד יהיה מישהו שיתקן אחריך. נכון שזה קשה מאד בפרט שזה הילד שלך ובפרט שיש לו את המטענים הרגשיים שלו.
מה אומרים האחים על מה שקורה עם עוגי?
אהבתיאהבתי
צופה יקרה
קראתי את ההודעה של שאלונדון ולמדתי המון מכך. באמת שצריך לחתוך. יש לי בעיות שונות אבל קשות עם הבכור שלי. והחלטתי להיות חזקה ולהמשיך לעשות מה שאני רוצה ומה שטוב לי. אגב, מי אמר שאת צריכה לסדר לו את המזוודה, הגיע זמן שילמד לבד לסדר. מי אמר שג’ינג’י צריך לסחוב את הספה. בכלל, למה ספה מרחוק. שיעסוף ברחוב, תל אביב הוא בוטיק ליד שנייה חינם. ככה עושים כל הצעירים.
אני מאחלת לך ולעצמי להיות חזקות. אגב, יאמר לזכותך האימוץ הצליח, הבן שלך מתנהג כמו בן אמיתי.
אהבתיאהבתי
הוא לא גר בתל אביב, הוא שכר דירה לידנו בצפון ואת הספה הוא לקח מחבר שגר ביישוב סמוך.
הוא היה זקוק לג’ינג’י בגלל הרכב כי לו אין רשיון.
בסוף הוא החליט לוותר על הרעיון והיום הוא נסע לים המלח לעבוד שם בבית מלון שמספק לו גם מגורים.
אהבתיאהבתי
זה מה שאני רוצה להדגיש. מה את מצדיקה אותו? ככה הוא אף פעם לא יתבגר. מה זה משנה אם קנית אותה או קיבל ממשהו. אבל לטרטר אנשים לא בריאים? סליחה על הטון הגוער, אבל אני מדברת פה גם לעצמי
אהבתיאהבתי
יקירה, חיבוק גדול.
אני נוטה להסכים עם הקודמים לי, משהו בהתנהלות שלכם מולו לא עובד נכון. הוא זה הוא, אבל אתם חייבים לשמור על גבולות שלכם.
בן 26 כבר אמור להיות מסוגל לנהל ולו חלק מחייו, נראה כאילו הוא מרשה לעצמו לא לקחת אחריות מלאה כי תמיד יהיה מי שיציל אותו…
חיבוק כבר אמרתי?
אהבתיאהבתי
בעיקרון כולם צודקים אבל מדובר בבחור שסובל ממהפרעת קשב וזקוק לעזרה בהתארגנות.
חוץ מזה יש לו בעיה להתנהל עם כספים אבל אילצנו אותו להחזיר את הכסף שלווה מאיתנו ואחת הסיבות לכך שהוא נסע לעבוד בים המלח היא שאנחנו כל הזמן מציקים לו ונוזפים בו ולא מרשים לו לעשן בבית ומתעקשים שהוא יעבוד ויעזור בבית.
אהבתיאהבתי
זה בדיוק העניין, נראה שהפרעות הקשב והריכוז הללו הן בסה"כ תירוץ לחוסר בגרות וחוסר אחריות קיצוניים.
כתבתי לך בתגובות לפוסט הקודם, אני בחורה בת 28, גם אני סובלת מהפרעות קשב וריכוז קשות למדי אך למרות ההפרעות האלה, שבהחלט מקשות על החיים ועל כך אין חולק, אני לא משתמשת בהן כתירוץ לאי לקיחת אחריות! אדראבא, אני אקדמאית, שוכרת דירה מזה 3 שנים, מחזיקה במשרה טובה וכו’.
הגיע הזמן שעוגי יבין שחוסר האחריות שלו פשוט הרסני.
אהבתיאהבתי
מציעים לחתוך
קשה לחתוך
מתוך נסיון…
בהצלחה!
אהבתיאהבתי
אתה מגדל ילד מאז שהוא ממש קטן ומחכה שיהיה כבר עצמאי וזה קורה לאט לאט ולא תמיד בהצלחה.
קל להגיד תזרקו אותו אבל זה בן אדם, לא רהיט משומש שאפשר להחליף בחדש. אנחנו עוזרים ותומכים במה שאפשר ודורשים שיתחיל להתבגר ולהסתדר לבד, אבל אי אפשר לזרוק אותו למים ולצפות שילמד לשחות בבת אחת. הוא פשוט לא מסוגל לכך. הוא לא סיפור הצלחה גדול, זה ברור אבל הוא עדיין שלנו ואכפת לנו ממנו.
חוץ מזה כל אחד זקוק למקום שאפשר לנוח בו וללקק את הפצעים לפני שמנסים שוב.
אהבתיאהבתי
אהבתיאהבתי
כפי שכתבו לך בתגובות למעלה ואני באמת מסכימה עם זה
משהו בהתנהלות שלכם מול עוגי לא עובד
הוא ממשיך לעשות מה שבא לו
ואתם סובלים מזה (במידה זו או אחרת)
בן אדם בגיל הזה כבר אמור לקחת אחריות על החיים שלו, למצוא עבודה ולהחזיק בה יותר מכמה חודשים בודדים, ולהתחיל לבנות עבור עצמו עתיד
ברור לי שהוא הבן שלך ואת רוצה להגן עליו ולעזור לו
אבל הוא צריך קודם כל לרצות לעזור לעצמו, ואת זה משום מה הוא לא עושה
יכול להיות שההצעה של קנקן לגבי קאוצי’נג תהיה טובה עבורו
אולי זה ימקד אותו ו/או יתן לו כלים לבצע החלטות ומעשים
וגם אתם צריכים שיהיו לכם כלים כדי להתמודד איתו כי כרגע ממה שאת מספרת זה נשמע כמו כיבוי שריפות
חיבוק ענקי
אהבתיאהבתי
תודה
אהבתיאהבתי
כפי שכתבה כמו מניפה, זהו פוסט קיטורים מוצדק לגמרי, וכל שנותר הוא להזכיר לך לנשום – ועוד לנשום – לחבק אותך ולשלוח לך אנרגיות טובות מרחוק, ולסמוך עלייך שאת פועלת כמיטב יכולתך גם עבור ילדייך וגם עבורך. חיבוק
אהבתיאהבתי
אוף, מאחלת לך שתהיי אחרי הכל הפתור לטוב והחלמה לחמותך
אהבתיאהבתי
יופי. אחרי שקיטרת ואיוררת תסירי את הנימה המצטדקת, תפשילי שרוולים ותתחילי לעבוד.
אם לא תשני גישה היום תמשיכי לספר לעצמך ולנו את אותו סיפור בעוד 10 שנים. אני מצטערת שאני נותנת לך עם נבוט על הראש אבל אני לא יכולה לראות שיש למישהוא כמוך מצוקה שהיא פתירה ויחסית בקלות ואותו מתבכיין לא משנה את המסלול שבו הוא צועד.
הדרכה הורית שניתנת לילד בן 7 מתאימה גם כאן. אל תעשי לבחור הנחות על הפרעת קשב כי זה מגוכך וזה התירוץ שלו. כמה קל. זה פתיר ואם הוא ירצה הוא יטפל בזה. האם את רוצה לטפל בבעיה מהכוון שפוגע בך? אז תתעוררי.חג שמח וחיבוק.
אהבתיאהבתי
מקווה שהשתפר בינתיים. רק טוב שיהיה.
אהבתיאהבתי