רק הבוקר עלה בדעתי שמזמן לא כתבתי בבלוג. לא התחשק לי לכתוב כי לא
קרה לי שום דבר מעניין במיוחד. אני עדיין נוהגת יותר מידי כי בעלי עוד לא רואה
מספיק טוב. חמותי סובלת עדיין מכל מיני בעיות בריאות וצריך להסיע אותה לכל מיני
בדיקות ורק אתמול התרוצצתי עם המכונית יום שלם וזה היה מבאס ומעייף ולא התחשק לי
לכתוב על זה.
סגרתי את המחשב, והלכתי עם הכלבים לטיול. בדרך חזרה ישבתי על אבן לנוח
קצת ופתאום הרגשתי עקיצה כואבת נורא בתחת. קפצתי ממקומי, שפשפתי בדקתי, כאב נורא.
הסתכלתי סביב וגיליתי את המכוער הזה שכנראה עקץ אותי. דבר ראשון
צילמתי אותו ואחר כך בדקתי בגוגל וגיליתי שזה שחרן יהודה.
העקיצה לא ארסית אבל נורא נורא כואבת סיפרה לי ויקפידיה. את מספרתי
לי? זה כואב בטירוף.
הלכתי הביתה, קיררתי את מקום העקיצה והתנחמתי בזה שלפחות יש לי על מה
לכתוב.
החצוף המכאיב הזה הוא יפהפה!
ואני מאחלת לך שתכתבי סתם כי בא לך, ולא כי נעקצת או בגלל כאבים או מחלות
אהבתיאהבתי
הייתי שמחה לכתוב על דברים משמחים ומעודדים, אולי זה עוד יקרה בעתיד.
בינתיים הכאב הולך ופוחת וכנראה שאתגבר על הסיפור המוזר הזה.
אהבתיאהבתי
זה נהדר לכתוב על דברים משמחים ומודדים, אבל זה לגמרי בסדר לכתוב על כל דבר. הרבה פעמים הכתיבה היא דרך לסדר את המחשבות, לשפוך את הרגשות המבעבעים, להתלבט על הנייר הוירטואלי, לשתף עם חברים….לכתיבה יש המון סיבות והמון מטרות. ואני אישית שמחה תמיד לקבל עדכון ממך – לא משנה באיזו רוח ובאיזה נושא
אהבתיאהבתי
חחחח אוי,מקווה שיעור מהר
אהבתיאהבתי
תודה, כבר עובר
אהבתיאהבתי
פחד! אבל מצאת נחמה 🙂
מקווה שישתפר מהר. תרגישי טוב.
אהבתיאהבתי
אם זה היה קורה לפני המצאת הסמרטפון בטח הייתי נלחצת וממהרת למיון אבל אחרי התייעצות עם דוקטור גוגל החלטתי שזה לא נחוץ והאמת שהמצב הולך ומשתפר עם הזמן.
אהבתיאהבתי
אאוצ!
והוא בכלל לא נראה נחמד הדבר הזה
אני הייתי בטוח נלחצת
מקווה שהכאב יעבור מהר
אהבתיאהבתי
הוא לא נראה נחמד ולדעתי הוא גם קצת מת, אולי מעכתי אותו?
יכול להיות שהעקיצה שהוא עקץ אותי באה בגלל שישבתי עליו, אם ככה קשה להאשים אותו
אהבתיאהבתי
איזו חוויה קשה אבל גם ציורית
היכולת לעשות מכל דבר סיפור טעים עוזרת כנראה לעכל חוויות
כמה טוב שהוא לא היה צהוב ושאת עוד איתנו
אהבתיאהבתי
היה באמת קשה וכואב אבל לקחתי כדור נגד כאבים והתגברתי.
מעכשיו אני אבדוק טוב לפני שאשב על אבנים ונקווה שזה לא יקרה יותר עם אף עקרב, לא חשוב באיזה צבע.
אהבתיאהבתי
נשמע כמו סיפור לספר לדורות, ולא רק בבלוג. ’נעקצתי על ידי שחרן יהודה’. שמחה לשמוע שהכאב עובר, אבל בכל מקרה מותר בהחלט לקחת כדור. זה עוזר נגד כאבי ראש, כוויות, לב שבור ועקיצות.
אהבתיאהבתי
מזל שנשארו לי עוד קצת כדורים נגד כאבי גב, עזר מעולה, הכאב התפוגג ולא חזר יותר
אהבתיאהבתי
אני שמחה לשמוע שהכאב עובר ומשתפר וטוב שראית מה עקץ אותך.
פעם הלכתי יחפה בדשא ומשהו עקץ אותי, זה כאב כאבי תופת, בעשר דקות הראשונות לא הייתי יכולה לדבר מרוב כאבים, אחר כך הכאב קצת נרגע אבל לקח לנפיחות יותר משלושה ימים לרדת.
ועד היום אני לא יודעת מה עקץ אותי. אני חושדת שזה היה או דבור או עקרב.
השחרן שלך באמת עם גוון כחלחל או שזו רק הצילום שנותן לו צבע כזה?
אהבתיאהבתי
אין לי מושג, לא ממש התעמקתי בצילום, ובמציאות הוא ממש קטן, חצי אצבע בקושי ואולי זו רק אני אבל נכון שנראה כאילו אין לו ראש?
למזלי הישבן שלי מרופד יפה והייתי די קרובה הביתה ככה שמיד קיררתי את המקום, מה שהקל על העניין.
אהבתיאהבתי
מזלך שהשחורים אינם ארסיים. אבל הם מכאיבים.
לפחות נכנס עוקץ ויצא דבש.
אהבתיאהבתי
מכאיב בטירוף, די התלבטתי אם לרוץ למיון או לחכות קצת, אולי זה יעבור לבד. היו לי תכניות לאחרי הצהריים וממש לא בא לי להיתקע במיון, בגוגל היה כתוב שהוא לא ארסי אבל זה ממש כאב… התלבטתי ובסוף העצלות התגברה ולא הלכתי למיון ובמזל צדקתי אבל זה בהחלט היה מקרה של יותר מזל משכל.
אהבתיאהבתי
חבל שלא עקצת חזרה
חצוף!
בריאות לרוב
אהבתיאהבתי
בהחלט חצוף אבל מאחר וישבתי עליו בכל כובדי… יש פה גם נקודה לזכותו
אהבתיאהבתי
על זה נאמר: מבאס תחת.
מקווה שהיום את כבר בסדר!
אהבתיאהבתי
לגמרי
וכן, עכשיו אני בסדר גמור.
אהבתיאהבתי
העיקר שלימדו רק לא להרים אבנים… צריך להיות – היזהרו מאבנים, וזה נכון גם מבחינה ביטחונית בנסיעה ברכב…
תרגישי טוב.
אהבתיאהבתי
צריך להיזהר מהכל ובעיקר להסתכל איפה יושבים.
אהבתיאהבתי
אני בעד השחרן
אהבתיאהבתי
תשובה טיפשית
אהבתיאהבתי
האמת נראה זוועה. רק מהפחד הייתי מתפגרת באותו רגע.
אהבתיאהבתי
בתמונה הוא נראה מפחיד, במציאות הוא ממש קטן ולא מרשים.
אהבתיאהבתי
במקומך בטח הייתי מפתחת ים חרדות עד שהייתי מבינה מה שם היצור ושהוא בוודאות לא ארסי
אמאל’ה! חחח
אהבתיאהבתי
כן, די נבהלתי ושקלתי לרוץ מהר למיון אבל אני ממש מתעבת בתי חולים ומאחר וגוגל הרגיע שהארס של עקרב שחור הוא רק מכאיב אבל לא ארסי החלטתי לחכות עוד קצת לפני שאכנס להיסטריה והפעם צדקתי.
אהבתיאהבתי
בסוף צופה, את עושה הכל ומעבר. זה כמו משחק מחשב כזה, שככל שמעמיסים עליך עוד מטלות את גדלה. ולגבי החמות: מאוד מקווה אכן שיהיה אישפוז יעיל וקצר. אני מחבבת אותה.
אהבתיאהבתי
נשמע לי משחק מחשב מדליק וקצת דומה לחיים. אתה גדל ככל שמעמיסים עליך יותר, או שאתה נמעך מגודל האחריות והמאמץ. בינתיים עוד לא נמעכתי, נקווה שזה לא יקרה.
חמותי מסוגלת להיות די מעצבנת אבל להגיע לגיל כזה עם ראש צלול וגב זקוף זה הישג שאי אפשר לזלזל בו. לא יודעת כמה שנים עוד נשארו לה אבל אני אעשה כל מה שאפשר כדי שהיא תעבור אותן בצורה יפה ונעימה.
אהבתיאהבתי
בתי חולים זה באמת ממש לא מקום נחמד לבלות בו את הזמן
רפואה שלמה לחמותך!!
אהבתיאהבתי
תודה רבה
אהבתיאהבתי
בתי חולים זה אכן אחד המקומות הלא חביבים עלי בעליל
וקולונוסקופיה וירטואלית עדיפה על פני רגילה (בלי הרדמה וכו’)
מקווה שימצאו מדוע היא מאבדת המוגלובין
ובינתיים אולי כדאי לתת לה עירויי ברזל?
סתם הצעה
אהבתיאהבתי
נותנים לה המון עירויים, כל יומיים שלושה עירוי, אבל זה לא עוזר כל כך ולרוע המזל יש לה ורידים די חלשים ונורא קשה לשים לה אינפוזיה ואחר כך יש לה כאבים. עניין בעייתי מאוד.
אהבתיאהבתי
אוי נלחצתי יחד איתך מכל המשימות הלא פשוטות האלה, כל הכבוד על הביצוע בסופו של דבר, באמת את נהדרת! וזה היה רעיון מבריק לאשפז אותה בכרמל. לגבי קולונוסקופיה וירטואלית יש לי הסתייגויות. פרט לנושא ההרדמה, שבגילה כנראה הוא הגורם הקריטי, אין הבדל בהכנות לקולונוסקופיה (שתיית החומרים וכו) ואני חושדת באבחון שהוא פחות טוב בוירטואלי. אבל מקווה שימצאו מה לא בסדר ויביאו אותה להחלמה מלאה
אהבתיאהבתי
ניסו לעשות לה קולונוסקופיה רגילה ולא הצליחו. יש לה מעיים מפותלים מידי, כך הם טוענים.
נשארה רק האופציה הוירטואלית אם כי מצד שני אני חוששת שגם אם יגלו מה הבעיה לא ירצו לנתח אישה בגילה.
אהבתיאהבתי
אני מעריץ את הנתינה שלך ואת היכולת שלך לעבור דרך המכשולים וזה לא מובן מאליו הנתינה הזאת לחמתך
אהבתיאהבתי
תודה
אהבתיאהבתי
רק בריאות, זה הדבר הכי חשוב בעולם.
ואגב, הייתי מעדיפה לחיות פחות שנים רק כדי לא לבלות את סוף חיי בבדיקות ובתי חולים.
אהבתיאהבתי
שתהיה בריאה.
לא הבנתי משהו – הכוורות בנהריה? לא בטבעון?
אהבתיאהבתי
אגב, לאחר שחרשתי עם סבי וסבתי ז"ל את כל בתי החולים בחיפה הגעתי למסקנה שהכרמל הוא השוה מכולם. תהנו.
אהבתיאהבתי
הכוורות מפוזרות בכל מיני מקומות אבל את הציוד אנחנו מחזיקים קצת בטבעון וקצת בנהריה.
מרכז המבקרים לעומת זאת הוא באלוני אבא. זה מחייב אותנו להתרוצץ בכל מיני מקומות ובגלל שבעלי לא נוהג זה ממש מקשה על החיים שלי לאחרונה.
כרמל הוא בטח הכי יפה והכי מאורגן מבחינת פיזור החדרים וגם הנוף מהמם ומה שהכי חשוב אם אתה מבוטח של קופת חולים כללית הוא שזה בית חולים של הקופה ולכן הבירוקרטיה נוחה יותר שם.
גם לי יצא להסתובב בכל חיפה בבתי חולים וגם בנהריה צברתי וותק ולכל אחד מהם יש יתרונות וחסרונות. מבחינתי עניין החנייה הוא השיקול הכי חשוב ופה כרמל די חלש מצד שני יש אוטובוסים שמגיעים עד אליו.
אהבתיאהבתי
נכון בקשר לחניה, בכרמל אם אני זוכרת נכון חונים ממש למטה רחוק ואז צריך להעפיל ברגל לבי"ח. מזל שאני כבר לא מבקרת שם.
הכי טוב להיות בריאים.
אהבתיאהבתי
מזדהה איתך בנושא בית החולים
אני עברתי מספר ימים כאלה לאחרונה עם אבא שלי שיהיה בריא!
וגם ברצוני לציין שלמרות הקושי וההמתנה במיון רופאים ואחיות וסטודנטים יהודים וערבים עושים את מלאכתם בדרך הטובה ביותר וזה בעצם אפילו לא צריך לציין, הרי זה כך צריך להיות!
בריאות לחמותך ולך כוח !!
אהבתיאהבתי
רפואה שלמה לאבא שלך ושלא נדע עוד בתי חולים
יכול להיות שאני קצת תמימה אבל הרושם שלי הוא שבאזור שלנו, בצפון, יש הרבה פחות חיכוכים והתנגשויות בין יהודים לערבים. כולנו אזרחי המדינה, חיים יחד, נאבקים יחד בקשיי החיים ומקבלים איש את רעהו בלי גזענות.
אהבתיאהבתי
כל כך אוהבת את היכולת שלך לראות בתוך סיטואציות כאלה את הטוב. לא מובן מאליו. נשמע שגילית בעצמך כוחות ותושייה וזה משמח. איחולי בריאות לחמותך ולכל המשפחה.
אהבתיאהבתי
הרבה בריאות.
אהבתיאהבתי
רק מהתיאור התייעפתי.
איזה אלופה את שאת מלווה ככה את חמותך ומארגנתאת העולם כולו על הדרך, מדהימה!
אהבתיאהבתי
קטעים איתך,
בכלל, אחרי שכותבים זה כמו נשיקה של אמא – פחות כואב
אהבתיאהבתי
הכי מרגיז זה כשאנחנו פותרים ת’בעיות ככה אנחנו סומכים עליהם פחות
אהבתיאהבתי