אבוד בקריות

לאחי שחי בארה"ב יש שני בנים. הבכור נסע לטיול במסגרת תגלית ואחר כך נשאר עוד כמה ימים בארץ וביקר גם אותנו וגם טייל בה ונהנה מאוד. עכשיו הגיע תור אחיו הצעיר. ילד חמוד בן 19 אבל לא מעשי ונמרץ כמו אחיו הבכור אלא טיפה חולמני ומרחף. מי שזוכר את החוויות שסיפרתי מהטיול שלי לפולין – בן אחי הצעיר הוא זה שהצליח להיפצע מבקבוק זכוכית ולהפחיד את כולנו. גם בטיול הזה הוא הצליח בכך. כל זמן שטייל במסגרת תגלית הכל היה בסדר אבל אתמול חברי הקבוצה טסו חזרה לביתם והוא נסע איתם לשדה התעופה נפרד מהם ואחר כך עלה על הרכבת לקריות. בשעת לילה מאוחרת הורי המתינו לו בלב המפרץ, רכבת אחת הוא פספס כי האוטובוס איחר ועלה על השניה. הם חיכו במתח ונבהלו כשהילד לא ירד מהרכבת. התברר שהוא נרדם והתעורר רק כשהרכבת הגיעה לקריות. הוא ירד ותפס טרמפ עם מישהי שהבטיחה להביא אותו ללב המפרץ אבל משום מה פשוט השאירה אותו בתחנת אוטובוס והסתלקה. מזל שהדוד שלי – אחיו הצעיר של אבא – גר בקריות. ברגע שהתברר שהילד נאבד לנו הורי הזעיקו אותו, הוא ואשתו עלו על רכבם והתחילו לשוטט ברחבי הקריות בחיפוש אחרי הילד האובד.

מזל שהם מצאו אותו סוף סוף ובשתיים לפנות בוקר הוא הגיע בשעה טובה לבית הורי ומיד התמוטט במיטה ונרדם.

עוד בתחילת השבוע אימא החליטה שצריך לחגוג לאורח היקר ונידבה לשם כך את הבית שלי, ולכן אני וג'ינג'י מסדרים ומנקים ומקרצפים את הבית כבר שבוע שלם, ומחר יגיעו כל קרוביי על נשיהם וטפם לביתי ושם נעשה מסיבה גדולה, נאכל ונשתה ונשמח ונחגוג. ואחר כך ננקה שוב כנראה

בגלל הדיאטה החדשה שלי אני אוכל כנראה מעט מאוד, אבל העיקר שיהיה שמח ואם גם לא ירד גשם אז בכלל יהיה מעולה.

ולקינוח תמונה יפה של ערפל שצילמתי השבוע כשיצאתי לטיול עם הכלבים.