שק זפת עם כמה טיפות דבש

ככה הייתי מגדירה את היום שעבר עלי אתמול, יום מדהים
ומלא הפתעות, רובן רעות אבל פה ושם גם קצת נחת.

הכל התחיל עם המשפט של עוגי שהתקיים אתמול בבוקר וכמו
שקורה הרבה פעמים בחיים דווקא בתאריך הסתמי הזה התרכזו עוד המון אירועים שקשה היה
לדחות. היה תור לביקורת אצל הרופאה לג'ינג'י, תור שהתקשינו מאוד לדחות כי הם נורא
עמוסים ולחוצים, אבל בסוף אחרי הרבה זמן מתיש ליד הטלפון הצלחנו.

אחר כך התברר שהאחיינית של ג'ינג'י שסיימה ללמוד בעתודה
האקדמית עומדת לקבל דרגת קצינה בטקס רב רושם בלטרון, ואף אחד ממשפחתה לא יכול
להגיע לטקס. ידענו על זה מזמן, עוד מסוכות, והצענו בהתקף נדיבות משונה שאנחנו ניסע
ונייצג את המשפחה. חבל שלא בדקנו קודם וביררנו שיום חמישי הזה עמוס גם ככה.

הבעיה עם לטרון היא שהיא רחוקה מביתנו הקט בירכתי הצפון,
ושמאז הניתוח הג'ינג'י לא מרגיש די בטוח לנהוג בלילה, ואם הטקס אמור להתחיל אחרי
הצהריים הוא בטח יסתיים בלילה, זה היה ברור.

צץרץ לא יכול היה לנסוע כי הוא עבד ולא יכול היה להזיז
את המשמרת כי אחד מהקולגות שלו שבר רגל והם היו בלחץ גם ככה, עוגי לא נוהג ככה
שהוא לא היה יכול לעזור, ולילי שדווקא כן נוהגת ורצתה לבוא הודיעה ברגע האחרון
שהיא חולה ומקוררת ולא מסוגלת לקום מהמיטה. רק אני נשארתי.

קשה לי ללכת ואני ממש לא נהגת מנוסה, בטח לא בלילה
ובמקום זר, אבל ג'ינג'י שהיה די עצבני ומתוסכל מהמשפט שלא עלה יפה כלל (והיה בעצם
פאדיחה עצומה), התעקש שהוא הבטיח והוא חייב להגיע, ואם גם אני מבריזה לו הוא ייסע
לבד למרות שנורא קשה לו לנהוג בלילה ורק אלוהים יודע אם הוא יחזור בכלל.

מה יכולתי לעשות? למרות שעניין המשפט (שהתנגדתי אליו עוד
מהרגע הראשון ונגררתי אליו בעל כורחי) גרם לי למתח כל כך גדול עד שכולי הייתי
תפוסה וכואבת ומכופפת אפילו שבכלל לא נכחתי במשפט. בגלל התקף שיעולים ושלשול שגם
הוא נובע ממתח נשארתי ברוב תבונה בבית. חבל שלא היה לי די שכל להתעלם מהפסיב
אגרסיב של בעלי ולהתמיד בזה. טעיתי, (לא להקשיב לתחושות הבטן שלך זו תמיד טעות),
והצטרפתי אליו.

בהתחלה היה בסדר, הגענו בשלום, הצלחתי ללכת די יפה את
הדרך הלא נורא ארוכה מהחנייה לאתר הטקס, ואת הכאבים של הישיבה על בטון חשוף ריככתי
בעזרת שקית הבגדים להחלפה שלקחתי ברוב תבונה למקרה שיהיה קר. היה איזה קטע קצר אך
מחריד שהיה נדמה לי שהלך לי המסך של הנייד שלי, אבל האחיינית בדקה וגילתה שפשוט
החשכתי אותו בטעות ואין איתו שום בעיה – אוף, רווח לי!

הטקס היה בסדר גמור, אני ממש לא מתה על קטעים כאלה, אבל
הייתה תזמורת צהל המלבבת והנאומים היו קצרים… שרדנו את זה. החזרנו לאחיינית את
התיק שהיא הפקידה אצלנו, שמחנו לשמוע שהיא באה לטקס מהבית בראשל"צ ברכבה, ותחזור
חזרה בתום הטקס, ככה שהיא לא רעבה ולא עייפה ולא זקוקה לשום דבר. עשינו איתה סלפי
וחזרנו הביתה. כרגיל ג'ינג'י נהג, שוכח לגמרי את זה שבעצם הוא לא מסוגל לנהוג
בלילה, ולא שלא הצעתי להחליף אותו, אבל הוא אמר שזה בסדר גמור ואין בעיה.

בכביש שש עצרנו להפסקת פיפי בתחנת דלק דור שיש בה גם כמה
מסעדות ומקום למנוחה, עצרנו קצת אחרי הרחבה של מילוי האוויר, (מקום שרק אחר כך
ראינו שאסור לחנות בו), וג'ינג'י רץ להשתין בעוד אני ממתינה לו ברכב ואז זה קרה –
אדים מפחידים מאוד התחילו לעלות מהמנוע!

שמרתי על קור רוח, ישר כיביתי את האוטו ויצאתי ממנו.
ג'ינג'י חזר, נבהל ומיהר להוציא את המטף מהבגאז' ואחר כך פתח את מכסה המנוע. לא
הייתה שריפה, רק אדים, ואחרי כמה דקות התברר שזה הרדיאטור, הוא נוזל והאדים הם
מהמים שלו שפגשו את המנוע החם.

מילאנו מים ברדיאטור, הזזנו קצת את האוטו ושוב בדקנו, לא
יעזור, הרדיאטור נוזל וככה אי אפשר לנסוע. התקשרנו לגרר של הביטוח ואחרי כמה אי
הבנות קטנות התברר שאין מה לעשות, אנחנו צריכים לחכות בערך שלוש שעות לגרר, ואם
נהג הגרר יסכים להסיע אותנו משם הרווחנו, אם לא אז שנזמין מונית או שנישאר תקועים
על כביש שש לנצח.

התקשרנו להורים שלי שרצו לבוא לקחת אותנו, אבל זו נסיעה
ממש ארוכה והשעה הייתה כמעט עשר בלילה, והורי לא ילדים כבר… ביקשנו שימתינו
ואולי נצליח להסתדר לבד, קיווינו שהגרר ייקח אותנו למקום פחות נידח, אולי יוקנעם?
אחרי שתי פוקצ'ות ושלוש שעות הגרר הגיע והצטער לספר לנו שהוא צריך להגיע עכשיו
לכפר סבא, והציע שנתקשר למונית ולא, הוא לא מכיר אף חברת מוניות שאפשר להתקשר
אליה, למה שלא נתקשר ל – 144? ואז, כמו נס משמים, נעצר לידינו בחור צעיר ורזה שאכל
גלידה, אמר שהוא בדרך לכרמיאל והציע לנו ברוב אדיבות טרמפ.

לא מאמינים למזלנו הטוב נדחקנו למכונית שלו, ומאחר והבחור
טוב הלב עשה סיבוב קטן ונסע דרך צומת השומרים במקום דרך צומת מגידו חצי שעה אחר כך
כבר ירדנו בצומת טבעון ומשם פשוט הלכנו ברגל הביתה וככה חסכנו לאבא שלי נסיעה
לילית  לאסוף אותנו מג'למי.

אפילו לא שאלנו לשמו אבל הוא היה נקודת האור הגדולה
ביותר ביום המתיש הזה ואני מאחלת לו כל טוב ובהצלחה בדרכו בחיים.

 

29 תגובות בנושא “שק זפת עם כמה טיפות דבש

  1. אתחיל מהסוף: איזו נשמה יש לבחור הזה שגם הציע לכם טרמפ וגם שינה במיוחד את המסלול 🙂 
    הצטערתי לשמוע על כל התקלות. לפחות ג’ינג’י לא היה לבד על כביש 6…גם זו נחמה פורתא….
    ולבסוף כל הכבוד על התמיכה שלכם באחיינית, זה כל כך מחמם את הלב שהתנדבתם להיות שם בשבילה. 

    אהבתי

    1. כן, מזל שהייתי איתו ומזל שעצרנו, אחרת היינו נתקעים באמצע הכביש.
      אם חושבים על זה לעומק סך הכל היה לנו מזל, עכשיו רק צריך לחשוב מאיפה לגרד די כסף לתקן את האוטו המסכן שלנו 
      והבחור – נשמה טובה וצדיק נסתר 

      אהבתי

  2. אכן דבש ניגר הבחור עם הגלידה. באמת נשלח אליכם משמיים, ומעיד שוב כמה זה חשוב לעשות מעשים טובים שלא דורשים ממך הרבה, רק קצת תשומת לב ויציאה קצרה מהמסלול שלך. וכמה טוב זה מפיץ בעולם, ועכשיו גם אתם תמשיכו ותעבירו הלאה את הטוב הזה, או שמא בכלל זה היה חלק מהקארמה על ההתנדבות להופיע בטקס של האחיינית. 

    אהבתי

    1. אהבתי את התיאוריה על הקארמה 
      וזה מזכיר לי שלפני כמה ימים, כשחזרתי מההסעה של צץרץ לעבודה, עצרתי לקחת טרמפיסטית שעמדה באיזה מקום לא הגיוני… 
      כשאני לבד אני פוחדת לקחת טרמפיסטים, בעיקר אם הם גברים, אבל היא נראתה אישה לא צעירה ודי אבודה, וחשבתי שהיא בטח לא מכירה את הסביבה אחרת לא הייתה מנסה לעצור טרמפים דווקא שם ולקחתי אותה, אולי ככה היקום גומל לי?

      אהבתי

  3. שלושתכם נראים בתמונה מחויכים ושמחים,  ונראה שעשיתם מעשה טוב כשבאתם להשתתף בשמחת האחיינית למרות כל הקשיים ולא נתתם לה להרגיש שזה מכביד עליכם.  והבחור הטוב הוא אולי התשובה של היקום המשיב לכם טובה תחת טובה 🙂

    אהבתי

    1. האמת, לא יודעת.
      את הבדיקה הוא דחה כאמור לתחילת נובמבר. בינתיים זה נראה לא רע, אבל רק אחרי שיסירו את עדשת הסיליקון שיש לו בעין – מין גבס אופטי שקוף לתמיכת הרשתית – נדע בוודאות.

      אהבתי

  4. לנסוע מהאזור שלכם ללטרון זו באמת חתיכת נסיעה
    (לטרון נמצאת משהו כמו 10-15 דקות מהבית שלי)
    כל הכבוד לכם שנסעתם עד לשם בשביל להיות איתה

    מזל שנתקלתם בבחור שהציע לכם טרמפ
    אחרת כביש 6 באמת מקום דיי תקוע

    אהבתי

  5. תארת היטב את  המקום בלטרון,ישיבה מאוד לא נוחה ואם חם כמו שהיה אצלנו פשוט מתייבשים בשמש,היתרון שלנו שזה 25 דקות מהבית.
     תקלות וניסים ונפלאות ארעו לכם  והכי באסה זה לחכות לגרר המזל שלכם שהייתם בתחנת דלק,אני עמדתי שעתיים באמצע שום מקום ואף אחד לא כצר אפילו לשאול אם אני צריך עזרה. מהצומת עד הבית שלכם זו הליכה רצינית,לא?

    אהבתי

    1. למזלנו לא היה חם כי הגענו אחרי הצהרים והטקס התחיל בערב. בפעם הבאה שיזדמן לי להגיע לטקס כזה אני אבוא עם כרית לרפד את המושב.
      אני כל כך שמחה שהבחנו בנזילה רק אחרי שעצרנו, עוד יכולנו להיתקע באמצע הכביש וזה כבר היה סיפור הרבה יותר מסובך.

      מצומת טבעון לבית שלנו זו הליכה של עשר דקות בירידה.
      פעם זה היה כלום, היום זה טיפה קשה יותר בשבילי אבל עמדתי בזה בכבוד.

      אהבתי

  6. שלוחי מיצווה אינם ניזוקים.
    למרות שהם עלולים להתעצבן בדרך.
     
    האחיינית בטח לא תשכח לכם את הטרחה הזו לנצח וכל הכבוד לבחור שנתן לכם טרמפ.

    אהבתי

  7. איזו חוויה מפוקפקת להתקע עם האוטו על כביש 6, אבל עדיף בתחנת רענון מאשר על הכביש עצמו. 
    והאיש שלקח אתכם – באמת מעורר תקווה. קשה להאמין שיש עוד אנשים כאלו בארץ. אולי היה שווה לעבור את החוויה הקשה רק בשביל להתקל בו. 

    אהבתי

  8. מתוק לקרוא את הסיפורים שלך, למרות שאולי חלקים מהם לא מתוק כל כך לחוות במציאות

    יום הולדת שמח לך!!!

    שמלה לבנה וזר על הראש לילדת היום-הולדת החמודה (:

    אהבתי

  9. ראיתי כעת סרט איכותי ומתוק ועם שחקנים מעולים שנקרא "זוכת הפרסים מדיפיאנס, אוהיו".
    מסופר על עקרת בית בשנות ה 50 בארה"ב, שמנהלת בית עם 10 ילדים ובעל לא פשוט ויש קשיי פרנסה, והיא בהמון חן ותושייה וכשרון פותרת את הבעיות ומחזיקה את המשפחה. חשבתי עלייך…
    זה קישור לסרט עם תרגום
    <a href=http://seretil.me/%D7%96%D7%95%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%A1-%D7%90%D7%95%D7%94%D7%99%D7%95-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%A0/http://seretil.me/%D7%96%D7%95%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%A1-%D7%90%D7%95%D7%94%D7%99%D7%95-%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%A0/</div>

    וזה גם

    <a href=http://vodlocker.com/kf73l1ol9ckwhttp://vodlocker.com/kf73l1ol9ckw</div>
     

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s