תכלה שנה וקללותיה

השנה האחרונה לא הייתה קלה ואת הסיום שלה אפשר לכנות – כמעט
טוטאל לוס.

בעיות הבריאות שלי ושל ג'ינג'י גרמו לנו לא רק לכאבים
ולדאגה אלא גם לבעיות כספיות גדולות. לא שמצבנו היה מזהיר גם קודם אבל השבתה
מעבודה של כמעט חודש ועוד בעונה הבוערת של לפני החגים גרמה לנזקים והפסדים קשים.

למזלנו יש לנו חברים ומשפחה והם עזרו ותמכו בצורה נפלאה.
בזכותם סיימנו בכבוד את סוף החופש הגדול וצלחנו את לפני החגים בצורה לא רעה בכלל.

גם בראש השנה שהוא החג בה' הידיעה שלנו אנחנו נותנים
עבודה לא רעה בזכות לילי שבאה לעבוד איתנו, ולמרבה המזל יש לה המון ניסיון בעבודה
עם ילדים והיא ממש טובה בזה.

את החג בילינו אצל חמותי שחגגה יומיים קודם יום הולדת תשעים.
היא ויתרה על מסיבת יום הולדת במסעדה בגלל הדאגה לבריאות של ג'ינג'י, אבל אי אפשר
לא לציין יום הולדת מיוחד כזה, ובעצת ג'ינג'י לילי ואני קנינו לה יחד תליון יפה
בסגנון עתיק והוספנו גם פרלינים שקנינו אצל השוקולייטר המהולל –מישו.

אני מבלה לצערי מעט מאוד זמן עם ביתי היקרה וכל פעם אני
מגלה מחדש כמה כיף לי להיות אתה. יש לנו טעם זהה בהכל וזה תענוג אמיתי לעשות אתה
קניות ולשוחח אתה על כל מיני נושאים.

לצערי קשה לי להגיד אותו דבר על בן זוגי. הוא עצבני
ונרגן מאוד בגלל המצב הבריאותי שלו, ופוחד מאוד לאבד עין ושונא להיות מרותק לבית
כל כך הרבה זמן. בגלל שהוא היה תקוע יותר מידי זמן במיטה הוא סובל מעצירות שגורמת
לו להיות כעסן ועצבני, והמאמץ שלו להשתלט על הסכרת שלו בעזרת דיאטה מרגיז אותו עוד
יותר. בעבודה עם קהל הוא נחמד וסבלני, אבל אחר כך הוא מתפרץ ומשחרר קיטור עלינו,
ובעיקר עלי, וזה לא הוגן ומעליב ומלחיץ. ולמרבה הצער לחץ אצלי ישר מתבטא בכאבי גב
מוגברים.

הוא כבר הצליח לריב קשות עם צץרץ שעובד המון שעות ומנסה
לחסוך כמה שיותר כסף לקראת הנסיעה לחו"ל, וגם איתי המצב מתוח. מצד אחד אנחנו
תלויים זה בזה בגלל הבעיות הרפואיות ובעיות הפרנסה, ומצד שני עולים אחד לשני על
העצבים ונמאס לנו לגמרי להיות תקועים יחד בבית.

אם לא די בזה ג'ינג'י גם חרד ודואג לכוורת היקרות שלו
שסובלות מהזנחה ומתחסלות חדשות לבקרים.

הטבעונים מאשימים את הדבוראים בהתעללות בדבורים ובשוד
הדבש שלהן אבל זו פשוט שטות. דבוראים לא תולשים לדבורים כנפיים (חס ושלום), לא
מרעיבים אותן ולא מחסלים אותן חלילה אלא בדיוק ההפך. נותנים להם תרופות כדי
שיתגברו על מחלות (וורוע היא הכי גרועה) מספקים להם דבש כדי שיחזיקו מעמד עד
לפריחה הבאה, וכמובן דואגים כל הזמן למים טריים ולחיסול דבורים וצרעות מרושעים שזוממים
לאכול את דבורי הדבש היקרות שלנו.

ביום חמישי ג'ינג'י הולך שוב לביקורת אצל הרופאה שלו
ואני תקווה שהתוצאות שוב יהיו טובות והרשתית שלו מחזיקה מעמד ושטף הדם שהוא לקה בו
(והפחיד אותנו נורא) הולך ומתפוגג, וגם הדלקת שהופיעה בתקופת האובך האיומה תתרפא
סוף סוף.

אני לצערי עדיין סובלת מכאבי גב ומחכה ל – MRI  המיוחל ובינתיים מתמידה במרץ בפלדנקרייז ומתפנקת
ברפלוקסולוגיה ומנסה לציית למדריכת הפלדנקרייז הנערצת שלי שטוענת בתוקף שההתעמלות
היעילה והמועילה ביותר היא להרפות ולא להתאמץ בכלל. מסתבר שלא להתאמץ זה קשה יותר
מכפי שחושבים.

לשנה הבאה אני מאחלת לעצמי שנה בריאה בלי כאבים, שנה של
פרנסה טובה, שלום ושלווה, גם בבית וגם בגבולות, וכמובן שנה נטולת אובך ולחות כי
נמאס לי כבר מהאבק המאוס הזה.