מרמרת של כמעט יום הולדת

משום מה גודל האותיות משתנה מעצמו, לא מבינה למה, ישראבלוג ממשיך להידרדר טכנית אוף

 

ביום ראשון הבא אחגוג יום הולדת. אני אהיה בת חמישים ושמונה. גיל
מכובד לכל הדעות אבל קשה להגיד שאני שמחה לקראת היום הולדת הזה, ובכלל מאז גיל
שלושים בערך ימי הולדת הפסיקו לשמח אותי. מה יש פה לשמוח? שהתקרבתי עוד שנה לקבר?


מצטערת שאני נשמעת כמו פולנייה נרגנת, בזמן האחרון אני רגזנית וכל
הזמן מחשבת חשבונות שתמיד יוצאים לרעתי. לפי האסטרולוגים זה בגלל מרקורי או שבתאי
או משהו כזה, וככה זה לפני ימי הולדת. לא מאמינה באסטרולוגיה ובכל זאת עובדה שאני
רגזנית וממורמרת בשבועות שלפני יום ההולדת שלי.

פתאום קלטתי שלא השתנה כלום מאז שהייתי אם צעירה ועסוקה. אני מטפלת
בשלושה גברים שמצפים ממני לבשל להם, לכבס להם, לגהץ להם ולנקות אחריהם. נכון, אני כבר
לא עובדת מחוץ לבית אבל אני עובדת במרכז המבקרים ומטפלת בכלבים ומתמודדת עם
ההשלכות של רגל שבורה שגורמת לי כאבים גם 
ארבע שנים אחר כך, וממשיכה לטפל בילדים כאילו לא חלפו כבר עשרים שנה מאז
שהם היו באמת ילדים.

לכולם יש דרישות ממני, כולם באים אלי בטענות והכי גרוע הוא בעלי. ג'ינג'י
מרשה לעצמו להתעצבן אם אני יושבת מול המחשב בשביל העיסוקים הפרטיים שלי שבעיניו הם
תמיד בזבוז זמן, ומצפה שאהיה עוזרת, מבשלת פועלת, עובדת ניקיון ומזכירה ואמלא את
התפקידים בלי אף יום למנוחה. אני לא יכולה לסיים את העבודה וללכת הביתה כי אני
עובדת בבית, ולאחרונה אני מרגישה שאין לי שום מקום פרטי משלי שאין בו מחויבויות ועבודה. פעם ישראבלוג
היה המקום הפרטי שלי אבל עכשיו גם קיומו מתחיל לעמוד בספק, מה פלא שאני עצבנית
וממורמרת?

אני חייבת לקנות משהו כזה כדי לעבוד כמו שצריך

 

אתמול ישבנו חצי יום במרכז המבקרים וניסינו להכניס רימות למלכונים כדי
לייצר לבד מלכות. עבודה מרגיזה ומתסכלת ברמות, בעיקר אם אין לך זכוכית מגדלת טובה.
אני חייבת להשיג אחת כזו, זה יקל עלינו מאוד ואם נייצר לבד מלכות נוכל להכין
נחילים ולמכור אותם ולא לסמוך לפרנסה רק על דבש והדרכה.

לצערי עוגי לא מצליח לשלם לנו שכר דירה כמו שהבטיח כי הוא בזבזן נוראי וצריך איכשהו לפצות על אובדן שכר הדירה שהוא גר בה. אני לא מבינה למה הוא לא מסתדר לבד עם משכורת שמצליחה לפרנס משפחה שלמה אה? רק אתמול רבתי איתו קשות כי הוא החליט שהוא צריך אייפון 6 למרות שיש לו אייפון מעולה ותקין. כנראה שזאת הסיבה שאף פעם אין לו כסף.

עוד סיבות לכעוס ולהתמרמר – הבוקר ג'ינג'י קם קצת מצונן ובכל זאת הלך להעיר את עוגי (שהיה צריך
לקום בארבע וחצי בבוקר), הכין לו קפה והסיע אותו לתחנת האוטובוס. ראיתי שהוא משתעל
ומקנח את האף והצעתי לו כמחווה של רצון טוב שאני אמלא את מקומו ואלך הבוקר עם הכלבים. הוא הסכים
בשמחה וחזר למיטה אבל כשחזרתי גיליתי שהוא נתקע מול סרט סיני בטלוויזיה (חמניות)
ולא זז עד שהסרט נגמר. שאלתי אותו איך הוא היה מגיב אם אני הייתי מעזה לשבת בבטלה
מול הטלוויזיה ולא להכין לו ארוחת בוקר כשהוא חוזר מהטיול עם הכלבים?

רק אתמול הוא התעצבן איך זה שהוא חוזר וצריך לחכות שלוש דקות עד שאסדר
את השולחן ומה פתאום אני מרשה לעצמי לשבת מול המחשב ולא לעשות מה שאני אמורה
לעשות? יצאה מזה מריבה גדולה כי א. יש לי זכות לשבת ולבדוק מיילים בבוקר בלי לקבל ממנו רשות עצבני וב. הפעם דווקא לא ישבתי מול המחשב אלא טאטאתי את המדרגות מהשערות של הכלבים – דבר שרק אני
עושה כל בוקר למרות שהכלבים אמורים להיות של שנינו –
והנה, רק יום אחד אחר כך הוא נמרח במיטה בגלל סרט בטלוויזיה. מה הוא היה עושה אם
אני הייתי מתנהגת ככה?

כמה פעמים נאלצתי להפסיק לצפות בטלוויזיה לקרוא ספר או
לענות למיילים רק כי הוד מעלתו הגיע הביתה ודרש תשומת לב? הוא דורש ממני גם לא
לשמוע תכנית ברדיו אם מתחשק לו להגיד לי משהו כי הוא לא מוכן להתחרות על תשומת ליבי
עם אף אחד, רק שהתכנית ברדיו לא תחזור על עצמה ואילו הוא נמצא בבית תמיד. ובכלל,
אנחנו יותר מידי יחד לדעתי. עובדים יחד וחיים יחד ותקועים אחד בתחת של השני מהבוקר
עד הלילה, וזה מתחיל להיות מוגזם לגמרי. מזל שהוא נוסע מידי פעם לאימא שלו בנהרייה
ויש לי קצת שקט ממנו, אם כי גם מנהרייה הוא מתקשר כל הזמן ומטיל עלי משימות.

לזכותו אני אגיד שהוא ראה שאני ממש עצבנית עליו ולא ענה את מה שהוא
עונה תמיד – מה שמותר לאפיפיור אסור לכומר – תשובה מטופשת שמרגיזה אותי כל פעם
מחדש.

במקום זה הוא שתק ולקח את ארוחת הבוקר לחדר השינה ואכל במיטה מול
הטלוויזיה עד שהסרט הסתיים סוף סוף ואז שתה את התה שהכנתי לו והלך לסידורים שלו.

אחר כך הוא ייסע עם צץרץ לנהרייה לעשות שם כמה עבודות ויהיה לי מנוחה
משניהם לכמה שעות. מנוחה שאני זקוקה לה מאוד.

וכדי לא לסיים בנימה חמוצה ואנטיפטית – לאחרונה אני מכינה את התה עם
צמחים שגדלים אצלנו בגינה. כמו שאפשר לראות בתמונה יש לי נענע ולואיזה ומרווה, וזה
כיף גדול לקטוף אותם מהגינה וישר לשים בתה שאני ממתיקה עם הדבש שלנו.

 

35 תגובות בנושא “מרמרת של כמעט יום הולדת

  1. מרמרת טרום יום הולדת היא דבר מוכר ואף ידוע, אם כי לא ממש כייפי. לא יודעת אם זה קשור לכוכבים או לידיעה שהחיים הולכים ומתקצרים.
    מזל שהיא עוברת בסופו של דבר והשגרה חוזרת

    אהבתי

  2. נראה ששניכם ממורמרים מאיזו סיבה, אבל לך יש לפחות ת’בלוג ולא אפילו את זה אין
    אם החורף ימשיך לתעתע כמו בשנה שעברה אאשים אותו ודי
    נולדנו לעבוד, מה לעשות, לכן גירשונו מגן העדן. יש ימים כאלה (גם שבועות)

    אהבתי

  3. זה נשמע מהצד כמו קשר קצת חונק, לא?
    ככה זה תמיד היה ביניכם?

    ולגבי עוגי, אני חושבת שאת וג’ינג’י צריכים לשבת ולהחליט ביניכם על דרך שבה הוא חייב לשלם לכם שכר דירה. ושהוא יתחייב על זה
    או שהוא יחזור לגור בחדר בבית שאתם תוכלו להשכיר את הדירה ולהרוויח ממנה כסף
    הוא צריך לקחת אחריות על חייו וזה חלק מזה
    לא הגיוני רק לבזבז כל היום

    אגב, ההורים שלי אומרים את אותו הדבר על אחי וחברה שלו
    הם מרוויחים יחד יותר מפי 2 ממה שההורים שלי מרוויחים, הם במינוס ענקי (כל אחד בחשבונו) ותמיד מאחרים לשלם את השכר דירה
    הם גרים בדירה שהיא חצי של אבא שלי וחצי של דודה שלי (אחותו) ולכן הם משלמים רק מחצית מהשכר דירה (כי אבא שלי לא רוצה לקחת מהם כסף)
    ועדיין הם מתנהלים בצורה לא אחראית ולא מצליחים לחסוך כסף

    אהבתי

    1. מאז שהפסקתי לעבוד מחוץ לבית אנחנו יותר מידי יחד. מזל שהוא יוצא לעבוד בחוץ מידי פעם 

      ואני באמת לא מבינה איך אנשים מבזבזים בלי חשבון ולא מחשבים את ההוצאות שלהם. אין לו כמעט הוצאות ובכל זאת הוא מצליח לבזבז את כל המשכורת שלו תוך שבועיים. אוכל בחוץ, קונה שטויות ומבלה כל סוף שבוע ואחר כך בא לבקש מאיתנו כסף לנסיעות.
      אתמול שברתי לו את כרטיס האשראי, אני מקווה שזה ירסן אותו.

      אהבתי

      1. זה קשה כשעושים כל כך הרבה דברים יחד
        כי את רואה את הבן אדם כמעט 24/7

        אנשים צעירים, שחיים בלי חשבון
        למשל אחי וחברה שלו החליטו לאמץ כלבה, שזה אחלה דבר
        אבל זה עולה המון כסף, והם קונים לה אוכל יקר, כי היא בררנית באוכל
        ומפנקים אותה כאילו היא ילדה קטנה
        וכשהם נוסעים לכל מקום הם לוקחים איתם את הכלבה (חוץ מלעבודה)
        אני לא זוכרת שהיו לנו כלבים בבית ולקחנו אותם איתנו בכל פעם שנסענו לכמה שעות לבקר חברים או משפחה או משהו

        איך מבזבזים, קונים דברים בלי לחשוב, יש את מכת החתונות שאם הולכים ביחד ומאוד נדיבים זה יוצא בסביבות 800-1000 ש"ח על כל אירוע כזה
        אם זה חברים טובים ויש מסיבת רווקים/רווקות לפני כן, אז יש עוד הוצאה כספית על זה
        אוכלים בחוץ
        ובכללי לא חושבים על הכסף שמוציאים

        באמת שברת לו את הכרטיס אשראי?
        זה ענק, אבל כמה זה באמת יפריע לו?
        הרי הוא בקלות יכול להזמין אחד חדש

        אהבתי

  4. וואו….ממה להתחיל? קודם כל מזה שכל מילה שנייה בפוסט נאלצתי לקחת נשימות עמוקות. לא פשוט. בלי קשר ליום ההולדת, למרקורי ולשבתאי. לא פשוט בכלל.
    אז ברור שאת לא יכולה לשנות את ההתנהגות ואת ההתנהלות של אף אחד. לא של ג’ינג’י ולא של עוגי ולא של צץרץ….
    אבל את כן יכולה ומוזמנת לשנות את ההתנהגות שלך ואת התגובה שלך אליהם. המורה שלי אומרת "ציפיות זה לכריות". והכוונה – אז מה אם הם מצפים? מה זאת אומרת "דורש"? במקום להתמרמר תעשי את מה שאת רוצה לעשות – גם עבורך וגם עבורם. אל תעשי את מה שנראה לך הגיוני שהם יכולים לעשות עבור עצמם. ולגבי עוגי – אין שאלה בכלל. מי שיכול להרשות לעצמו אייפון חדש, יכול גם לשלם שכר דירה. ושכר דירה קודם לכל דבר אחר. אם זה לא ברור זה משום שכך הוא הורגל….על ידיכם. אבל לא מאוחר לשנות…

    אהבתי

    1. אל תתרגזי, בעלי היקר נסחף קצת הבוקר והוא יודע את זה, איתו כבר אסתדר, הבעייה היא הילד שגם בגיל 24 עוד לא למד איך לחיות לפי המשכורת שלו ולא לפי מה שמתחשק לו לקנות.
      יש לו סיבות לזה, נפשיות בעיקר, אבל זה לא יעזור לו בעתיד כשאנחנו כבר לא נהיה שם לנקות ולארגן אחריו.

      אהבתי

      1. לא הייתי קוראת לזה רוגז אבל כן – קשה לי שקשה לך. קשה לי לקרוא על מערכות יחסים שמתנהלות ככה, גם אם בבסיס הן נהדרות ומלאות אהבה והערכה הדדית. גם הביטוי היום יומי חשוב….ויש בכוחך – לדעתי – לא להסכים לחלקים מסוימים …אם תחליטי. וגם לגבי עוגי. מגיע רגע בחיי ילדינו שבו הם צריכים להבין שאמנם יהיו ילדינו עד סוף חיינו אבל הם כבר מבוגרים ואחראיים – אם הם לא מגיעים לזה בעצמם, מחובתנו כהורים לסייע להם להבין את זה. ולפעמים זה אומר בדרך הקשה – בשקט, בלי רוגז, בלי צעקות – אבל בצורה ברורה וישירה וישרה שלא משתמעת לשתי פנים. כי כמו שאמרת – מי יחזיק לו את היד כאשר אתם כבר לא תהיו שם בשבילו?????

        אהבתי

      2. הוא תמיד היה איטי קצת ולא ממש מהיר תפיסה.
        בסוף הוא יקלוט אבל לפני זה נזיע דם ונתאמץ מאוד.

        ומערכת היחסים הזוגית שלי… יש בה חלקים טובים וחלקים פחות טובים, כמו אצל כולנו. היום היה מעצבן אבל בכל זאת, הוא קם לפנות בוקר והסיע את עוגי לתחנה כדי לתת לי לישון והיה הולך עם הכלבים אם לא הייתי מציעה ביוזמתי להחליף אותו כי ראיתי שהוא מצונן.
        יש לו ציפיות ממני, ולי יש ציפיות ממנו, כל אחד מאיתנו מתפשר קצת ומוותר קצת וכנראה שזה עובד כי אנחנו יחד כבר שלושים וארבע שנים.

        אהבתי

      3. לרגע לא התיימרתי למתוח ביקורת על מערכת היחסים שלך עם בעלך היקר. רק להקל עלייך – להזכיר לך שהכוח להגיב כך או אחרת – הוא תמיד אצלך. זה מאד מתיש לעמוד כל החיים בציפיות של אחרים……גם אהובים. בעיקר אהובים. ללא ספק אתם עושים דברים זה עבור זו ולהיפך….
        רק הזכרתי שתמיד יש בחירה. ותמיד עדיף לתת מכל הלב ולא להתעצבן אחר כך, או לא לתת אם את לא באמת רוצה. ברור שיחסים זה פשרות וויתורים. זה  גם כעסים ומריבות, אבל זה לא חייב להיות. לא עד כדי כך. יש הבדל בין התחשבות באחר, נדיבות ונתינה, לבין ציפיות וכעסים ומניפולציות רגשיות. התוצאות בשטח אולי דומות, אבל האווירה והתחושות אחרות לגמרי. 

        אהבתי

  5. קודם כל יש לך סיבה טובה להתמרמר שהשתנה לך גודל הגופן. אדבר גם על זה בפוסט הבא, אם אצליח לפרסם אותו, כי אני מקבל כל פעם טעות כשאני שומר. וכבר למעלה מ-3 שעות שאין אף כניסה ותגובה לבלוג שלי וזה חשוד. ולא הצלחתי לשלט למישהו תגובה מהבוקר, ומקווה שזו תשלח. אבל מה זה לעומת השאר שאת מספרת. אני האחרון שאתן עצות. קשה לשנות אופי של אדם מבוגר חוץ מאשר לדבר על דברים שמפריעים, אבל לא מיד שקורים אלא לאחר שנרגעים. אבל אופי של הבן הצעיר עדיין פחות קשה לשנות. אם לא עוזר, תמצאו דיירים ותחזירו אותו לחדרו. וזה בהנחה שאמא של ג’ינגי’ תבוא לגור אצלכם רק עם בוא המשיח. אז לפחות שיהיה יומולדת רגוע ואלי תצאו את וג’ינג’ לקפה בחוץ…

    אהבתי

    1. עם ג’ינג’י אסתדר, אחרי כל כך הרבה שנים יחד אנחנו כבר יודעים איך להרגיע אחד את השנייה אבל הבעיה היא באמת עוגי.
      הוא מתנהג כמו ילד קטן ולא מסוגל לשלוט בהוצאות שלו. אני באמת לא יודעת איך ללמד אותו לחיות ממה שיש לו ולא באשראי.

      אהבתי

  6. מזל טוב לכשתחליטי שהוא טוב. וזכוכית המגדלת שלך נראיתה לי ממבט ראשון כאזיק ודי נבהלתי מכך שנכנעת סופית והנה את מוכנה אפילו להיות אזוקה למציאות המתישה שלך.

    אהבתי

    1. המציאות של רובנו די מתישה, רק באגדות חיים באושר ובעושר.
      אנחנו מציקים לפעמים זה לזה אבל מתנזרים מאזיקים וכיוצא בזה.
      הולכים על נדנוד מיושן והצקה רגילה 

      אהבתי

      1. אהה ושכחתי. ידעתי שרציתי לכתוב לך משהו ופשוט פרח לי מהראש. כל היום הסתובבתי עם מחשבה שלא אמרתי לך משהו חשוב. אם את אוהבת תה טבעי או עם תוספות טבעיות, תקני שתיל של "נפית חתולים". זה צמח מהמם. הוא מזכיר בטעמו מנטה מתוקה אבל הכי חשוב: הוא מרגיע, מסדר את העיכול, משפר את השינה ועוד המון דברים טובים. יש לו פריחה יפה, ניחוח נעים והוא קל לגידול. רוב המשתלות מחזיקות אותו. ואפילו מצאתי לך <a target=_blank href="לינקhttp://www.ranherbs.com/monograph.asp?pid=387&t=b">לינק</a> חמוד עם הסבר.  

        אהבתי

      2. הם מגיבים לצמח ומגיבים בחיבה. מי יותר ומי פחות. יש כאלה שממש באים להתלטף בו ומגרגרים ויש כאלה שרק מסתכלים עליו. אבל זה נורמלי. זה אינסטינקט. הצמח הזה באמת מרגיע. בעלי חיים יודעים לזהות צמחים רפואיים לפי ריח. ומכיוון שמדובר בצמח שכולו טוב ואין לו שום תופעות לוואי, לא פלא שחתולים נמשכים אליו. הנה, ג’ינג’י שהתעורר מצ’ונן היה יכול להתחיל את היום מתה נפית חתולים עם כפית של דבש ומיד היה מרגיש בהבדל. 

        אהבתי

  7. שפכת קצת תיסכול. טוב מאוד. אין כמו להוציא החוצה רעלים ולהמשיך הלאה. בלי הזכות לקטר כמו שצריך לאן היינו הולכות אה? אני בטוחה שעכשיו את מרגישה הרבה יותר טוב ודברים קצת פחות מעצבנים. עד הפעם הבאה כמובן. 

    אהבתי

  8. יו, אני אלופה במרמרת יומולדת ועדיין הצלחת להפיל אותי לקרשים.
    כל הכבוד לך.

    דרך הכתיבה שלך אני מאוד אוהבת את ג’ינג’י וגם את הילדים. לכל אחד יש ימים קשים, אבל בגדול התחושה היא שאתם משפחה אוהבת. בורכתם.

    אהבתי

  9. אני חושבת שלכולנו או לרובנו יש סיבות להתרגז ויופי שאת מנצליחה לכתוב עליהם בבלוג , אולי זה טיפטיפה מקל .
     בהורוסקופ של ילידי מזל עקרב ( גם לי יש בקרוב יום הולדת)
    כתוב כך: יום הולדתכם מסמל מפנה לטובה לאחר שבשנתיים האחרונות התמודדתם עם נוכחותו
     של שבתאי במזלכם ,חשתם מועקה וסבלתם מבעיות שונות . בדצמבר יעזוב שבתאי את עקרב , כך שבהלחט  יש לכם למה לצפות.
    ושיהיה לך יום הולדת שמח , בריאות ואושר !!

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s