מרמרת של כמעט יום הולדת

משום מה גודל האותיות משתנה מעצמו, לא מבינה למה, ישראבלוג ממשיך להידרדר טכנית

 

ביום ראשון הבא אחגוג יום הולדת. אני אהיה בת חמישים ושמונה. גיל
מכובד לכל הדעות אבל קשה להגיד שאני שמחה לקראת היום הולדת הזה, ובכלל מאז גיל
שלושים בערך ימי הולדת הפסיקו לשמח אותי. מה יש פה לשמוח? שהתקרבתי עוד שנה לקבר?

מצטערת שאני נשמעת כמו פולנייה נרגנת, בזמן האחרון אני רגזנית וכל
הזמן מחשבת חשבונות שתמיד יוצאים לרעתי. לפי האסטרולוגים זה בגלל מרקורי או שבתאי
או משהו כזה, וככה זה לפני ימי הולדת. לא מאמינה באסטרולוגיה ובכל זאת עובדה שאני
רגזנית וממורמרת בשבועות שלפני יום ההולדת שלי.

פתאום קלטתי שלא השתנה כלום מאז שהייתי אם צעירה ועסוקה. אני מטפלת
בשלושה גברים שמצפים ממני לבשל להם, לכבס להם, לגהץ להם ולנקות אחריהם. נכון, אני כבר
לא עובדת מחוץ לבית אבל אני עובדת במרכז המבקרים ומטפלת בכלבים ומתמודדת עם
ההשלכות של רגל שבורה שגורמת לי כאבים גם 
ארבע שנים אחר כך, וממשיכה לטפל בילדים כאילו לא חלפו כבר עשרים שנה מאז
שהם היו באמת ילדים.

לכולם יש דרישות ממני, כולם באים אלי בטענות והכי גרוע הוא בעלי. ג'ינג'י
מרשה לעצמו להתעצבן אם אני יושבת מול המחשב בשביל העיסוקים הפרטיים שלי שבעיניו הם
תמיד בזבוז זמן, ומצפה שאהיה עוזרת, מבשלת פועלת, עובדת ניקיון ומזכירה ואמלא את
התפקידים בלי אף יום למנוחה. אני לא יכולה לסיים את העבודה וללכת הביתה כי אני
עובדת בבית, ולאחרונה אני מרגישה שאין לי שום מקום פרטי משלי שאין בו מחויבויות ועבודה. פעם ישראבלוג
היה המקום הפרטי שלי אבל עכשיו גם קיומו מתחיל לעמוד בספק, מה פלא שאני עצבנית
וממורמרת?

אני חייבת לקנות משהו כזה כדי לעבוד כמו שצריך

 

אתמול ישבנו חצי יום במרכז המבקרים וניסינו להכניס רימות למלכונים כדי
לייצר לבד מלכות. עבודה מרגיזה ומתסכלת ברמות, בעיקר אם אין לך זכוכית מגדלת טובה.
אני חייבת להשיג אחת כזו, זה יקל עלינו מאוד ואם נייצר לבד מלכות נוכל להכין
נחילים ולמכור אותם ולא לסמוך לפרנסה רק על דבש והדרכה.

לצערי עוגי לא מצליח לשלם לנו שכר דירה כמו שהבטיח כי הוא בזבזן נוראי וצריך איכשהו לפצות על אובדן שכר הדירה שהוא גר בה. אני לא מבינה למה הוא לא מסתדר לבד עם משכורת שמצליחה לפרנס משפחה שלמה  רק אתמול רבתי איתו קשות כי הוא החליט שהוא צריך אייפון 6 למרות שיש לו אייפון מעולה ותקין. כנראה שזאת הסיבה שאף פעם אין לו כסף.

עוד סיבות לכעוס ולהתמרמר – הבוקר ג'ינג'י קם קצת מצונן ובכל זאת הלך להעיר את עוגי (שהיה צריך
לקום בארבע וחצי בבוקר), הכין לו קפה והסיע אותו לתחנת האוטובוס. ראיתי שהוא משתעל
ומקנח את האף והצעתי לו כמחווה של רצון טוב שאני אמלא את מקומו ואלך הבוקר עם הכלבים. הוא הסכים
בשמחה וחזר למיטה אבל כשחזרתי גיליתי שהוא נתקע מול סרט סיני בטלוויזיה (חמניות)
ולא זז עד שהסרט נגמר. שאלתי אותו איך הוא היה מגיב אם אני הייתי מעזה לשבת בבטלה
מול הטלוויזיה ולא להכין לו ארוחת בוקר כשהוא חוזר מהטיול עם הכלבים?

רק אתמול הוא התעצבן איך זה שהוא חוזר וצריך לחכות שלוש דקות עד שאסדר
את השולחן ומה פתאום אני מרשה לעצמי לשבת מול המחשב ולא לעשות מה שאני אמורה
לעשות? יצאה מזה מריבה גדולה כי א. יש לי זכות לשבת ולבדוק מיילים בבוקר בלי לקבל ממנו רשות  וב. הפעם דווקא לא ישבתי מול המחשב אלא טאטאתי את המדרגות מהשערות של הכלבים – דבר שרק אני
עושה כל בוקר למרות שהכלבים אמורים להיות של שנינו –
והנה, רק יום אחד אחר כך הוא נמרח במיטה בגלל סרט בטלוויזיה. מה הוא היה עושה אם
אני הייתי מתנהגת ככה?

כמה פעמים נאלצתי להפסיק לצפות בטלוויזיה לקרוא ספר או
לענות למיילים רק כי הוד מעלתו הגיע הביתה ודרש תשומת לב? הוא דורש ממני גם לא
לשמוע תכנית ברדיו אם מתחשק לו להגיד לי משהו כי הוא לא מוכן להתחרות על תשומת ליבי
עם אף אחד, רק שהתכנית ברדיו לא תחזור על עצמה ואילו הוא נמצא בבית תמיד. ובכלל,
אנחנו יותר מידי יחד לדעתי. עובדים יחד וחיים יחד ותקועים אחד בתחת של השני מהבוקר
עד הלילה, וזה מתחיל להיות מוגזם לגמרי. מזל שהוא נוסע מידי פעם לאימא שלו בנהרייה
ויש לי קצת שקט ממנו, אם כי גם מנהרייה הוא מתקשר כל הזמן ומטיל עלי משימות.

לזכותו אני אגיד שהוא ראה שאני ממש עצבנית עליו ולא ענה את מה שהוא
עונה תמיד – מה שמותר לאפיפיור אסור לכומר – תשובה מטופשת שמרגיזה אותי כל פעם
מחדש.

במקום זה הוא שתק ולקח את ארוחת הבוקר לחדר השינה ואכל במיטה מול
הטלוויזיה עד שהסרט הסתיים סוף סוף ואז שתה את התה שהכנתי לו והלך לסידורים שלו.

אחר כך הוא ייסע עם צץרץ לנהרייה לעשות שם כמה עבודות ויהיה לי מנוחה
משניהם לכמה שעות. מנוחה שאני זקוקה לה מאוד.

וכדי לא לסיים בנימה חמוצה ואנטיפטית – לאחרונה אני מכינה את התה עם
צמחים שגדלים אצלנו בגינה. כמו שאפשר לראות בתמונה יש לי נענע ולואיזה ומרווה, וזה
כיף גדול לקטוף אותם מהגינה וישר לשים בתה שאני ממתיקה עם הדבש שלנו.