סיפורי רהיטים

אתמול פשוט הדהמתי את עצמי ועוד
לא מצאתי מילים לתאר את מה שעשיתי לג'ינג'י. ולפי שאספר מה קרה תרשו לי להוסיף שאם
אני מצליחה בגילי, כמעט 58, להפתיע את עצמי, זה סימן שעוד לא נס ליחי!

הכל התחיל אחרי שבוקר אחד
ניהלתי שיחה רצינית עם ג'ינג'י והסברתי לו שאנחנו פשוט חייבים עוד מזרון זוגי כי
אחרת איפה לילי תישן כשהיא תבוא לבקר עם חבר? בשעה טובה נהיה לה חבר חדש ואנחנו
פשוט חייבים מיטה זוגית לארח בה אנשים. כלומר צריך מזרן, כי מיטה יש – המיטה הישנה
שלנו שקנינו אחרי שהתחתנו. בזמנו לא סבלתי אותה כי היא לא הייתה מודרנית לטעמי,
אבל בעלי ואבא שלו התעקשו וכנראה שצדקו – מעל שלושים שנה אחר כך המיטה (עץ דובדבן
תוצרת רומנייה) עדיין במצב טוב ככה זה כשקונים משהו מעץ מלא ולא מתפשרים על סיבית.

בזמנו המיטה (שקל מאוד לפרק
ולהרכיב אותה) עברה עם לילי לקומונה שלה כי אנחנו קיבלנו את המיטה הישנה של הורי
כי יש לה מזרן גדול פשוט מעולה (שבטח עלה הון), וארגז מצעים שאני ממש אוהבת. אחרי
זמן מה לילי ביקשה שניקח חזרה את המיטה הרומנית כי אין להם די מקום בשבילה, ומאז
היא עומדת מפורקת כבר כמה שנים במחסן ומחכה למי שירכיב אותה וינגב מעליה את האבק.

חוץ מזה צריך עוד מזרון של מיטה
וחצי בשביל צץרץ שישן עד עכשיו על מזרן שהיה שייך לסבתא שלי שנפטרה לפני כעשר
שנים. המזרן פשוט נוראי, אין לו תקנה וחייבים מזרן חדש, ועל הדרך צריך גם ספה
בשביל עוגי כי הרי הוא חייב קצת רהיטים בבית. רק מיטה זה לא מספיק.

ג'ינג'י הקשיב בתשומת לב ולמחרת
הביא מאימא שלו שתי כורסאות עץ ושולחן סלון שהיו פעם של הוריו, ואחר כך שלנו, ואחר
כך סתם עמדו והשתעממו בחדר נידח בנהרייה, ועדיין הן טובות וחזקות כמו ביום בו קנו
אותן בקיבוץ הזורע לפני איזה חמישים וחמש שנים. חבל שלא שמרנו גם את הספה.

ג'ינג'י דחה בתוקף את הרעיון
שנלך להסתובב קצת בחנויות מזרנים ורהיטים. אין לו זמן ואין לנו כמה אלפי שקלים
להוציא. כל סיפור חדר הקירור והמחסנים עלה מספיק ושאני אניח לו לנפשו, הוא עסוק.

כעסתי והתרגזתי – איך זה שלכל
מה שהוא רוצה יש כסף ולעומת זאת אם אני רוצה אז פתאום אין? אבל האמת שבסתר ליבי
ידעתי שהוא צודק. חדר הקירור וכל הדברים שנלוו אליו הם השקעה בעסק ואילו רהיטים
ומזרנים זה סתם פינוק שאנחנו לא ממש יכולים להרשות לעצמנו. הפתרון היה לחפש באתר 'אגורה'
ולהשיג מזרנים וספה חינם. ניסיתי, באמת שניסיתי, ואפילו גיליתי כמה דברים מתאימים
והשארתי הודעות, אבל אף אחד לא חזר אלי, ולכן עברתי למחרת הים ליד2 ושם, כאילו
מישהו חשב במיוחד עלי, היו שתי מודעות על מזרנים, אחד למיטה וחצי שעלה 250ש"ח
ואחד למזרן זוגי שעלה רק 350ש"ח. שניהם במצב מעולה ובמחיר לגמרי סביר לעומת חנויות
המזרנים שדרשו אלפי שקלים על כל מזרן, אלפי שקלים שלא יכולנו להרשות לעצמנו
להוציא.

מה שממש אהבתי זה ששני המזרנים
נמצאו באותו אזור גיאוגרפי בחיפה. אחד ליד בית חולים כרמל, והשני בשכונת עין הים
הסמוכה. התקשרתי וכאילו מישהו הטיל עלי כישוף טוב, מיד ענו ומיד הסכימו, ובלי
בעיות תיאמתי עם שניהם להגיע אחרי הצהריים לאסוף את המזרנים. אמנם בעל המזרן הזוגי
אמר שהוא דיבר עם עוד מישהו לפני שדיבר איתי, אבל ההוא לא חזר אליו כמו שהם קבעו,
ואם אני אגיע לפני שהוא יתקשר המזרן שלי.

ברגע שג'ינג'י חזר האכלתי אותו
בארוחת צהריים טובה, הסברתי לו מה הולך להתבצע, התעלמתי מהאנחות שלו ומתלונותיו על
היוזמות המפתיעות שלי, הרשיתי לו לנוח כשעה מול הטלוויזיה וקדימה, יצאנו לדרך.

נכון, יכולנו לחכות עוד קצת
לצץרץ שיגיע מהעבודה, אבל הוא התעכב ולי הייתה הרגשה שמה שהכי חשוב פה זה להיות
זריז. ג'ינג'י קצת מחה על הנחישות שלי שהוא כינה לחצנות מיותרת, אבל בחיים קורה מידי
פעם שצריך להיות עקשן ונחוש או שלא תצליח לעשות שום דבר ומה שקרה אתמול מהווה
דוגמה טובה לעיקרון הזה. בהתחלה עשיתי שטות והפעלתי את הוויז הדביל שסיבך אותנו
קצת, אבל ברגע שכיביתי אותו והנחתי לג'ינג'י שמכיר את חיפה לא רע ויש לו כישרון
ניווט מעולה להוביל הגענו בלי בעיות.

את המזרן הקטן יותר עזר לנו בעל
הבית להכניס לרכב (יש לנו ואן גדול שבדרך כלל מיועד להובלת כוורות ויש בו די מקום)
וככה קרה גם עם המזרן השני הגדול יותר. בעליו היה ממש לחוץ כי גם הקונה השני רצה
להגיע ושמעתי אותו נושם לרווחה כשסיפרתי לו שנהיה אצלו בעוד חמש דקות. ממש בפוקס
ראיתי שיש לו בדירה גם ספה כחולה של איקאה. שאלתי אם גם היא למכירה והבחור אמר שכן
כי הוא עוזב את הדירה וחוזר לגור בעפולה, ליד ההורים. הספה הייתה לגמרי חדשה והוא
דרש וקיבל עליה 350ש"ח. מזל שבעל הבית היה צעיר שרירי וחרוץ כי הוא גר בקומה
השלישית בלי מעלית. למרבה השמחה הוא עזר לנו ברצון ובכל זאת הגענו הביתה סחוטים
מעייפות, אבל מרוצים מאוד מעצמנו. דבר ראשון התקשרתי למישהו בנהרייה שגם מכר ספה
וחיכה לתשובה שלי וביטלתי, אחר כך הלכתי לטיול עם הכלבים ורק אז הרשיתי לעצמי
להתמוטט על המיטה ולנוח קצת עד שעוגי יגיע ויראה מה קנינו לו.

עכשיו אני צריכה רק לחכות עד
שג'ינג'י ירכיב חזרה את המיטה הרומנית והמזרן החדש יזכה לשכב במנוחה סוף סוף,
ועוגי יארגן כמה חברים שלו להוריד למטה את המיטה והמזרן שלו, וגם את מעמד
הטלוויזיה שלו, וגם את שולחן המטבח שקיבלנו מאחי ומאז הוא עמד שנים בפטיו וחיכה
שמישהו ייזכר בקיומו, ועל הדרך לחבר חזרה את המדפים בחדר הארונות, לעזור לו להוריד
למטה את הבגדים שלו, ויש עוד את המקרר שצריך להביא מחמותי… והיום אחרי הצהרים בא
מישהו לסלק את המזגן הישן שסתם תקוע בסלון בלי צורך ותופס מקום יקר.

ברגע שהכל יהיה מסודר ומאורגן
כמו שצריך אני אצלם את הדירה של עוגי ואעלה את התמונה לבלוג.

 


זו הספה אבל בכחול כהה

18 תגובות בנושא “סיפורי רהיטים

  1. אין על יד 2, עם קצת סבלנות מוצאים שם מציאות מדהימות.
    ותראי איך ב750 ש"ח הצלחת להשיג את כל מה שרצית! אלופה!

    אהבתי

  2. פששש באלף שקל יצאת עם שני מזרונים וספה! את צריכה לקבל צל"ש! 
    הקטע שנתת לו שעה מול הטלוויזיה… הרגת אותי! גם אני מאפשרת לסיימון איזו שעה מול המסך לפני שאני מתזזת אותו, אחרת הוא כל היום יתלונן שאני מעבידה אותו ואין לו רגע לעצמו. זה המתכון הבטוח למניעת תלונות 😉 

    אהבתי

  3. אני לגמרי מכורה ליד 2 ואגורה והצלחתי להשיג משני האתרים רשימת רהיטים מכובדת לגמרי. אני גם מוכרת ומוסרת ובכלל זה רעיון נהדר שני האתרים האלה וטוב שהשכלת להשתמש בהם – איזה סיפוק יש אחרכך? נכון?!?!?
    הרכישה האחרונה שלי ביד 2 היא שידה גבוהה בת 8 מגירות עבודת נגר בהזמנה שעלותה להערכתי כ-3000 ש"ח לפחות – קניתי אותה ממישהו ששיפץ בית ורצה להחליף – 350 ש"ח  ואני נהנית ממנה יותר מאשר אילו הייתי קונה בחנות
    אז אני מאחלת לך שתהני ותשמחי ותמיד תהיי אסרטיבית לרעיונות שמשמחים אותך – אחלה ברכה לשנה החדשה 🙂

    אהבתי

    1. אני באמת מרגישה סיפוק גדול וקצת מתאכזבת שהמשפחה שלי רואה רק את הרהיטים שצריך להזיז ולסחוב ולא את ההשג שלי.
      גם האסרטיביות שלי לא ממש מוצאת חן בעיניהם, היא די חדשה אצלי והם עוד לא התרגלו וגם אני לא, אבל לא תהיה לנו ברירה.

      אהבתי

  4. את לא מבינה כמה אני גאה בך ומבסוטה ממך
    רצית משהו, התבייתת על המטרה, הפעלת את ג’ינג’י בלי להתקפל – ויצאת גדולה! כל הכבוד לך. 

    אהבתי

    1. תודה על המחמאות, ומה שעשיתי שלשום מתגמד לעומת העבודה שלי היום – הצלחתי לגרום לשני הבנים לשתף פעולה ולסחוב למטה את כל הרהיטים של עוגי בלי להרוג אחד את השני בדרך 
      יש עוד כמה דברים קטנים שצריך לסדר אבל בעיקרון הילד יצא מהבית, עכשיו עוד מאמץ קטן וג’ינג’י יאזור כוחות ויוציא את המיטה המפורקת מהמחסן, ירכיב אותה ואחרי שגם ללילי תהיה מיטה מסודרת נוכל לנוח קצת סוף סוף.
      כמובן שבין לבין אנחנו גם עובדים ללא הרף, ממלאים צנצנות דבש, אורזים מתנות לחגים ומנסים להפיק את המקסימום מראש השנה הממשמש ובא. זה החג שלנו ואחרי הקיץ היבש שעבר עלינו אנחנו ממש זקוקים לו.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s