עוגן הרם!

היום, אחרי הרבה הכנות, תכנונים, שיחות, לבטים בטלפון וחפירות אין סופיות הפליג לו צץרץ עם שלושה מחבריו הטובים לטיול באניה של מנו ספנות.

הוא עבד קשה במשתלה (זו עבודה מועדפת) כדי להרוויח כסף, וכל זמן שהזיע והתייגע בסחיבת שתילים תכנון בקפידה את הטיול והיום הוא יצא.

הילד הקטן והמבולגן שגידלתי התבגר, למד לארוז מזוודה ולתכנן תוכניות ולדאוג לכל הפרטים. הוא גם ענה בחיוב להצעת עבודה בקבע, ויש סיכוי טוב שהעניין עוד יתממש, אבל גם אם לא הוא כנראה ימצא לו עיסוק אחר ויסתדר בחיים.

עוגי לעומתו אמנם עובד אבל מצליח להסתבך כל הזמן מחדש. ביום שישי שוחרר מבית החולים וייקח עוד זמן מה עד שיוכל לחזור לעבודה. היום מסר סופית את מפתחות הדירה ששכר והוא שוב בבית ועוד יש לפניו טיפול שיניים לא נעים… 

גם חמותי לא עקרה עדיין מביתה ליחידת הדיור. היא מסרבת לעזוב לפני שתשכיר או תמכור את ביתה מחשש שיקרה לו משהו אם יישאר ריק. באמת מוזר, ובכלל עם הגיל היא נעשית משונה יותר ויותר. הצעתי שנשכיר את יחידת הדיור לזמן קצר, חודשיים שלוש כדי שלא תעמוד סתם ריקה והיא התרגזה נורא כי מה פתאום שיגורו שם אנשים וילכלכו לה.

ג'ינג'י ניסה לפייס אותה ולהסביר שכמובן שניקח מנקה ונסדר הכל לפני שהיא תגיע, אבל אין עם מי לדבר. ובינתיים הדירה עומדת ריקה ואנחנו מוותרים על כורחנו על הכנסה שדי חסרה לנו. מצד שני אולי זה לטובה כי החצר נראית כמו מחסן גרוטאות, עניין חדר הקירור והמחסן החדש נסחבים לאט לאט ואני מקווה שעד החגים נסיים הכל, נחזיר את כל הציוד של המכוורת למחסן ולחדר הקירור ונתחיל לחיות בצורה מסודרת יותר.

הבוקר, בדיוק אחרי שג'ינג'י נסע לנהרייה לסדר משהו בשביל אימא שלו, צץ פתאום טכנאי הקירור וטען שהוא דיבר איתי והודיע לי שהוא מגיע היום. אין לי מושג עם מי הוא דיבר אבל זאת לא הייתי אני, והופתעתי מאוד מבואו. גם ג'ינג'י התבאס כי הוא אוהב להשגיח על פועלים שעובדים אצלו. היה גם עניין מוזר מאוד עם המפתח של המחסן שנעלם פתאום ואילו המפתח השני היה אצל החשמלאי שטרם סיים לעבוד ושמר את המפתח אצלו. מזל שהוא הגיע אחרי כמה דקות ופתח את המחסן.

כל הסידורים והתיאומים והארגונים הולכים לאט לאט ועם המון תקלות ואי הבנות, וזה שכל כך חם ודביק ולח וכל תנועה מגירה פלגי זיעה רק מחמירה את מצב הרוח ואת העצבים.

הלוואי והייתי בפולין עכשיו, נהנית מגשמי קיץ ומקרירות משיבת נפש ורואה שדות ירוקים במקום קוצים צהובים ועצים מאובקים.

 


מקוב פולין

27 תגובות בנושא “עוגן הרם!

  1. באמת יש לך מצבור של אי נעימויות ואי נוחויות בכמות שמספיקה לשנים ארוכות.
    הלוואי שישוב השקט במהרה והשלווה וגם הסתיו.

    אהבתי

      1. לא גרתי שם מעודי ( וגם לא הורי)
        הייתי (אפשר לומר) כתיירת ,
        אבל בעיקר נסעתי למסע לפולין בנושא השואה…

        אהבתי

      2. אף מבקר יהודי באירופה לא יכול להתעלם מנושא השואה, אבל החיים ממשיכים, וחוץ מעניין השואה יש בפולין גם נופים נפלאים, מזג אוויר משובב נפש ואוכל מצוין וחבל לא ליהנות מהם. הרי גם אבות אבותנו שהתיישבו בפולין אמרו – פה לין ובצדק, ארץ יפה מאוד והדרך בה מנציחים בה את זוועות מלחמת העולם השנייה היא מכובדת וראויה מאוד.
        הרושם שקיבלתי הוא שכיום הם מתגעגעים ליהודים והיו שמחים אם הם היו חוזרים.

        אהבתי

      3. כפי שהבנתי את נסעת לטיול שורשים ואני למסע -שבוע מרוכז ! בנושא אחד בלבד.
        נכון, בקרנו גם בקרקוב, וברשה ובמכרות  המלח ואפילו ערב אחד יצאנו לבלות וקצת לרקוד , אבל הנושא הקשה העיק מאוד
        והיה קשה לקלוט את הנוף היפה כשכל הזמן חשבת על הזוועות שהתרחשו כאן! ( אמי ז"ל היתה ניצולת אושוויץ)
        אכלתי גם אוכל טעים 🙂
        ואני שמחה שנהנית ומאחלת לך ביקור נוסף ומהנה!

        אהבתי

  2. אוף. איזו ערמה של קצוות לא מסודרים. 
    אין לחמותך איזו שכנה שהיא אתה במערכת חסים טובה? כי אם כן, אפשר לבקש מאותה שכנה שתשים בינתיים עין על הבית שלה. 
    התמונה מפולין עוצרת נשימה. 

    אהבתי

    1. כל השכנות שחמותי הייתה אתן ביחסים טובים מתו או הלכו לבית אבות. היא תמיד הייתה אישה קשה ומרירה ועם הזמן זה נעשה גרוע יותר 
      בשנה שעברה הורי לקחו אותי לטיול שורשים בפולין וכיום אני מתרפקת על הזכרון המתוק הזה 

      אהבתי

  3. תגידי, כמה זמן צץ רץ עבד מהשיחרור שלו? לדעתי את המעק הגדו על עבודה מועדפת מקבלים אחרי חצי שנה של עבודה. ונראה שבנוסף לחום אתם עוברים צער גידול הורים

    אהבתי

  4. ואני הייתי בהפלגה של מנו ספנות… לא מתגעגעת … עדיף לסבול בבית חינם מאשר לסבול בהפלגה … דמיינו את הבופה של ארוחת הבוקר …אבל למה להתגעגע לפולין אם צריך להתגעגע אפשר להתגעגע לפריז

    אהבתי

  5. חמותך צודקת בדאגה שלה!
    סבא שלי עזב לבית אבות והשאיר את הדירה שלו ללא השגחה, נכנסו יונים, השד יודע איך והשתלטו לו על הבית. נגרם נזק עצום. 
    ולפני יום יומיים קראתי על עטלפים שהשתלטו על בית שנעזב לצורך שיפוץ. 
    בקיצור, הטבע דורש לעצמו בתים נטושים. 

    אהבתי

    1. הבית שלה סגור היטב ומרושת מכל פינה שלא לדבר על סורגים. וכמובן שבעלי יגיע כל שבוע כי יש לו ציוד במחסן.
      היא לא באמת רוצה לעזוב אבל נחמד לה לשגע לנו את השכל ולבלבל לנו את המוח 
      טוב, איזה עוד הנאות יש לה בגילה?

      אהבתי

  6. צץרץ ועוגי ממש שונים באופי שלהם
    זה מעניין כי שניהם גדלו בדיוק באותו הבית
    אבל לכל אחד אופי שונה ודרך התמודדות שונה עם מצבים

    באמת יש תקופות כאלה שעניינים מתעכבים בלי סיבה נראית לעין
    וזה משגע פילים

    המזג אוויר של סוף אוגוסט נוראי!
    ואין מה לעשות חוץ מלסגוד למזגן (אם יש אחד כזה)

    אהבתי

  7. איזו נחת לראות גילויי אחריות ובגרות אצל הילדים… לי זה גורם לקחת נשימה עמוקה ולחשוב(בשקט רק בשקט!!! בקול רם זה מרגיז אותם וזה "חפירות") לחשוב שיש פירות לעבודה קשה וסזיפית של טפטוף על בסיס שבועי ולפעמים יומי.."גדלת, אל תסמכי עלי שאעשה במקומך למרות שאני מוכנה לעזור…" וכיו"צ בלי סוף….
    ומבוגרים זה עם קשה לא פחות – החוכמה(כמו עם ילדים) לנווט ככה שיחשבו שזה רעיון שלהם… ממש חבל שהיחידה לא מושכרת בינתיים, זה הרי יכול לקחת זמן וכל הכנסה נספרת

    אהבתי

  8. כל הכבוד לצץרץ שמארגן לעצמו יפה את החיים- גם עוגי יסתדר לאט לאט
    אל תשכחי שהרבה צעירים חוזרים להורים.
    מצד שלישי נראה שהכל באמת מגיעה בצרורות אבל את ערוכה להכל- כבר אמרתי לך שאת אישה חזקה?

    אהבתי

  9. לא פשוט! בין הדאגות לעסק ולפרנסה, התמודדות עם מזג האוויר המזוויע, הדאגה לעוגי וההתמודדות עם חמותך…..לפחות יש קצת נחת מאיך שהדברים מסתדרים להם עבור צץרץ…..בכל זאת לא הכל הכל הכל בבת אחת….אבל האמת היא שכן, חייך לא פשוטים ודברים איכשהו מסרבים לזרום להם בהרמוניה….כל פעם יש משהו אחר. 

    אהבתי

  10. לפי מה שיצא לי לקרוא צץרץ הוא בחור עם פוטניצאל 
    הוא יכול להסתדר טוב בהרבה מצבים 🙂

    מסכן עוגי 
    טיפולי שיניים תמיד היו כואבים גם לפה וגם לכיס 
    אבל שינייים אסור להזניח אף פעם 
    ראיתי מה קורה למי שמזניח 

    לפי מה שאני ראיתי כשאנשים מזדקנים עם השנים הם הופכים להיות מוזרים 
    האופי שלהם משתנה להאט להאט 
    ובדרך כלל הם הופכים להיות עקשנים שלא לצורך וחושבים בצורה מעט מוזרה 

    אם תסעי לפולין קחי אותי איתך 
    השיער והעור שלי נראו מעולה במזג האוויר שם
    ואני אהבתי את הנוף 

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s