זמנים לא קלים

כאילו שהמצב בארץ לא מספיק קשה נפלו עלינו גם כמה צרות פרטיות מעיקות.
את הכלבים של חמותי לא מצאנו לצערי, ואני בספק אם הם ימצאו בעתיד. עוגי החליט
לעזוב את הדירה ששכר ולחזור הביתה. הוא פשוט לא מתמודד עם ההוצאות. אם היה מתנהל
קצת יותר בשיקול דעת ומבזבז פחות כסף הוא היה מסתדר לא רע, אבל הוא לא מצליח
להפסיק לבזבז כספים על שטויות ובילויים, ולכן הוא חוזר הביתה, כדי לחסוך כסף.

הוא אמור לעבור חזרה הביתה בסוף השבוע, אבל בינתיים נפלה עליו צרה
חדשה (או ישנה בעצם) – כאבי שיניים. בגלל הפציעה שלו יש לו המון פלטינות בפה ואף
רופא שיניים לא מעז לטפל בו. בסוף הוא הגיע למיון ושם הודיעו לו שיש לו זיהום בגלל
אחת הפלטינות ונתנו לו אנטיביוטיקה. היו כמה ימים רגועים ואז שוב כאבים חזקים.
הפעם היה לו כבר ניסיון והוא ארגן לעצמו דרך רופאת המשפחה זימון למיון (אחרת זה
עולה כסף) ואחרי שהגיע לשם הם מיד אשפזו אותו, והיום הוא עבר ניתוחון קטן והוציאו
מפיו את הפלטינות שהזדהמו.

צץרץ ואנוכי בילינו היום חצי יום ברמב"ם – ג'ינג'י היה חייב
לעבוד כי קבע פגישה במרכז המבקרים – ואחר כך הסיע אותי צץרץ, שמינה את עצמו לנהג
הפרטי שלי, ללין, ושם עברתי בדיקה שנקבעה מזמן. התברר שיש לי בעיה בעצב הקרפלי וזו
הסיבה שיש לי נימול מעצבן ביד ימין. אני מאשימה בכך את צוק איתן שבגללו ישבתי שעות
רבות מול המחשב. בין ההתרוצצויות בין מרכז המבקרים לבית החולים יש גם את עניין
המעבר של חמותי ליחידת הדיור שלנו שנתקע כי היא לא מצליחה להשכיר את הבית בנהרייה
ויש גם את סיום בניית חדר הקירור שנסחב לאט מאוד…

מפה לשם הכסף נשפך כמים, הזיעה ניגרת כמו מפלי הניאגרה, החשמלאי טרם
סיים לעבוד והשכנה מציקה בגלל שהקמנו מחסן בחצר והיא חוששת שזה יפגע באחוזי הבניה
שלה בעתיד.

וכרגיל אנסה לסיים בקטע יותר חביב – אחרי הביקור ברמב"ם (בזמן
שהמתנו לעוגי קניתי לי בסגול שמלת בית נחמדה) קפצנו להגיד שלום להורי וגילינו
ששיגעון המחסנים של ג'ינג'י הדביק גם אותם. אבא שלי הזמין גם הוא מחסן חדש במקום
הקטן והרעוע מפלסטיק שהיה לו עד היום, ובניגוד אלינו, התפרנים, הוא הזמין מבנה
מפואר מעץ. (אני חושדת שהוא מסדר לו מקום מפלט פרטי מפני אימא) אימא שלי הזמינה
אותי ואת צץרץ לארוחת צהרים של עוף צלוי בתנור ופסטה עם ירקות וכשבעלי שמע שאנחנו
מטיבים את ליבנו בארוחה הוא שאל מה איתו ולמה לא מזמינים גם אותו?

מובן שהורי הזמינו אותו גם כן ופתאום, בלי תכנון מראש, אכלנו יחד, דבר
נדיר אצלנו. היה נחמד וטעים. אחרי הצהרים נסענו שוב למרכז המבקרים כי איזה סבתא
אחת קבעה איתנו פגישה בחמש וחצי. הגענו וחיכינו לה והיא לא הגיעה. זה קורה לפעמים
וזה נורא נורא מעצבן. אני מבינה שלפעמים לא מסתדר ואי אפשר להגיע אבל למה לא
להודיע כדי שלא נחכה סתם? עצבני

עוד דבר מעצבן שלמזלנו קורה לעיתים רחוקות, אבל קורה, זה שבגלל שאין אצלנו
אפשרות לשלם בכרטיס אשראי אנחנו מציעים לאנשים שאין להם די כסף מזומן להכניס לנו
כסף לחשבון הבנק. רוב הזמן זה עובד כמו שצריך, אבל לפעמים אנשים נשארים חייבים, וזה
ממש מעצבן, וגם קצת מעליב אוף

 

הכניסה למקום שלנו, אפשר להכנס גם אם כיסא גלגלים

34 תגובות בנושא “זמנים לא קלים

  1. לא אמרת שמצאת כלב אחד מהשניים האבודים של חמותך? תנסי לחפש אותם בעמותת "גלבוע אוהבת חיות" לדעתי מגיעים אליהם לא מעט כלבים אבודים.

    מקווה שעוגי יחלים במהרה.

    למה אין לכם אפשרות לגבות בכרטיס אשראי? 

    אהבתי

    1. מצאנו אחד והוא ישן בבית אבל בבוקר כשיצא לחצר הוא ניצל רגע של חוסר תשומת לב שלנו ושוב נעלם כלא היה 
      החצר שלנו מגודרת ויש שער ובכל זאת הוא הצליח לברוח, לא ברור בדיוק למה.

      לכלבים יש שבב ופרסמנו מודעות וגם בפייס… הם פשוט נעלמו ואני בספק אם הם עדיין חיים.

      אהבתי

    2. לא עשינו הסדר עם חברת אשראי כי זה יוצא יקר מידי למקום שפתוח פעמיים בשבוע. חברות האשראי דורשות המון כסף על השירותים שלהם וגם אם אף אחד לא קונה באשראי הם עדיין דורשים תשלום נאה.
      מאוד לא הוגן ומרגיז
      1

      אהבתי

  2. קודם כל בריאות. השאר לא נעים אבל לא יתקיים לעד. אני מבין מדוע אינכם מקבלים אשראי, אבל מדוע לסמוך על אנשים שיעבירו כסף לבנק? לא כדאי לבקש צ’ק דחוי?

    אהבתי

    1. אנחנו שמחים מאוד לקבל צ’קים אבל המון אנשים הפסיקו להשתמש בהם.
      רוב האנשים מבטיחים להכניס כסף ומקיימים את ההבטחה, אלו שלא הם נדירים מאוד.
      מפתיע כמה אנשים הם ישרים ועומדים במילה שלהם.

      אהבתי

  3. מקווה שעוגי כבר החלים
    הפלטינות האלה אמורות להיות לו בגוף לכל החיים?

    עצוב לשמוע על הכלבים, ראיתי גם שפרסמת בפייס עליהם
    נקווה שימצאו אותם, אולי כדאי גם לעשות סיבוב אצל וטרינרים מוכרים, ווטרינרים עירוניים או של מועצות איזוריות
    לפעמים כלבים מגיעים אליהם ולא תמיד כולם טורחים לבדוק שבב

    לעשות העברה בנקאית לבנק, זה באמת לקחת סיכון
    אישית אני לא אוהבת לשלם רק במזומן
    אני עושה את זה רק כשאין לי ברירה
    אולי כדאי לשנות את הנוהל ולספק את המוצרים רק לאחר קבלת התשלום?

    אהבתי

  4. לנו הלכה לאיבוד כלבה לפני שנים רבות ועד היום אנו מתגעגעים אליה. 
    מקווה שתסתיים המלחמה הזאת ולקראת החגים יהיו לכם מבקרים  ,
    ושעוגי ירגיש טוב וגם את !
     
    בקשר לזימון למיון כשאני בקשתי מרופאת המשפחה שתתן לי למקרה חירום , כי לא הרגשתי טוב וכבר היה יום ששי וחששתי שאאלץ ללכת לביה"ח בשבת היא אמרה  שאי אפשר לתת מראש, רק אם הולכים מיידית לחדר מיון.

    אהבתי

    1. מאחר ועוגי עובד ברמב"ם והיה בדרכו לשם לא הייתה לרופאה שלנו שום בעיה לתת לו הפניה. בדיעבד גם אם לא היה מקבל הפניה זה היה בסדר מבחינה כספית כי אשפזו אותו אבל אז לא ידענו את זה.

      אהבתי

  5. יש דרך לחייב באשראי שלא עולה הרבה, רק ההקמה הראשונית עולה איזה סכום של 200-300 ש"ח ואח"כ זה אחוזים בלבד לפי סכום החיוב. החיוב עצמו נעשה באינטרנט באתר החברה הסולקת וזה ממש פשוט ושווה- גם אחת הלקוחות שאני עובדת עבורה נרתעה המון זמן מהקמה של חיוב באשראי והיום כמעט 3 שנים אחרי היא לא מצליחה להבין איך עבדנו בלי זה… בחיי פשוט ושווה וגם לאנשים הרבה יותר קל משום מה להוציא כסף באשראי… בגלל זה בדיוק לי עצמי אין כרטיס כזה 🙂
    והעיקר הבריאות… תמיד!!!

    אהבתי

      1. נסי לבדוק דרך לאומיכארד ודרך אישורית זהב(נדמה לי שזה עובד עם רב מסר) – שני אלה היו הכי זולים ונוחים כשבדקתי – רק קחי בחשבון שזה לא עובד כמו "קופה" אלא כמו תשלום דרך האינטרנט – צריך למלא פרטים מלאים(+תז ושלוש ספרות ביקורת) בשורה התחתונה מתרגלים צ’יק צ’ק לעבוד עם זה וזה נוח מאוד

        אהבתי

  6. אהבתי את התמונה עם הרמפה לכסאות גלגלים, והצטערתי לקרוא על הצרות הבריאותיות של עוגי ושלך. 
    אני מקווה שהכלבים עוד יימצאו! שיתפתי את המודעה שלך בפייסבוק. 

    ולגבי האנשים שלא משלמים – זה באמת מעצבן! 
    אגב, ניסיתם לחשוב על חשבון בפייפאל? 

    אהבתי

  7. אנשים יכולים היום לבצע העברה בנקאית דרך האפליקציה או שיחת טלפון. אתם יכולים גם להמציא טופס התחייבות ולהחתים… זה עוזר לאנשים להרגיש שהם באמת חייבים לשלם, אחרת… 

    תרגישי טוב 
    ואני קצת כועסת שהייתם פה בחיפה ולא נפגשנו לקפה בכרמל 😉 

    אהבתי

  8. באמת שאני לא מצליחה להבין למה משרד הבטחון לא לוקח אחריות על העניינים הרפואיים שקשורים לפציעה של עוגי. פשוט לא מבינה וזה אפילו מצליח להרגיז אותי. אני לא חושבת שאתם צריכים להשלים עם זה.
     

    אהבתי

    1. עוגי יסבול כנראה כל חייו מהשלכות רפואיות מהפציעה שלו אבל מאחר והוא לא הוכר כנכה צה"ל משרד הביטחון לא מטפל בו.
      הוא ממשיך להיות מטופל ברמב"ם אבל דרך קופת חולים.

      אהבתי

  9. כמרפאה בעיסוק הפרטית שלך אני יכולה להגיד לך שחודש מול המחשב לא יגרום לעניינים בתעלה הקרפלית. אני מתארת לעצמי שיש לך שעות מחשב רבות גם בלי קשר לצוק איתן. לא נעים אבל גם לא נורא
    מציעה לך לבקש הפניה לריפוי בעיסוק (בלין יש בנות מקצועיות ומקסימות למדי) לפני שאת שוקלת אופציות ניתוחיות.

    אהבתי

    1. אני צריכה לעבוד עוד בדיקה אחת בתחילת ספטמבר ואז ללכת לאורטופד שכנראה יציע לי פיזיותרפיה.
      המצב עדיין לא גרוע מספיק כדי לשקול ניתוח וכן, יש לי יותר מידי שעות מחשב כנראה 

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s