ספר שקראתי

פעם, בנעורי הרחוקים הייתי תולעת ספרים וקראתי המון. האגדה המשפחתית מספרת שהייתי הולכת לספריה, לוקחת ספר וקוראת אותו בהליכה הביתה ועד שהייתי מגיעה הייתי מסיימת לקרוא וחוזרת שוב לספריה.

טוב, זה טיפה מוגזם, זה קרא אולי פעם פעמיים, בדרך כלל הייתי רוכבת לספריה על אופניים ואפילו אני לא מסוגלת לקרוא ולרכב על אופניים אבל נכון שקראתי המון. אחר כך הפכתי לאם ולא היה לי כבר כל כך הרבה זמן לקרוא ועד שהילדים גדלו קצת ושוב היה לי זמן פרץ המחשב לחיי ועברתי לאינטרנט במקום לחזור לספריה.

למרות זאת המשכתי לקרוא, הרבה פחות ובקצב פחות רצחני אבל קראתי. עם הגיל גם נעשית בררנית יותר וספר שלא 'תפס' אותי פשוט הוחזר אחר כבוד לספריה. לצערי יש מעט מאוד ספרים שקשה להניח מהיד ושמעוררים בי חשק לקרוא כמו פעם, כשהייתי צעירה. אחד מהספרים האלה הוא ספר שקראתי לאחרונה – מלכת היופי של ירושלים של שרית לוי ישי.

הספר מעניין, כתוב בעברית נפלאה משובצת בפנינים בלדינו, מספר על קורותיה של משפחה ירושלמית ותיקה של ספרדים. בסיפור נשזר סיפורה של הקמת המדינה, וחוץ מזה יש רומנטיקה, יש יחסים מסובכים בין הורים לילדים, בין ספרדים לאשכנזים, ויש לבבות שבורים וגורלות נחתכים, דמעות זולגות והמון אוכל טעים.

המבקרים בטח יטענו שזו לא ספרות מופת וזה סתם רומן רומטי אבל אישית נהניתי מכל רגע וקראתי ברצף לילה שלם ואם יש ספר שגורם לי לוותר על שנת לילה, דייני.

 

42 תגובות בנושא “ספר שקראתי

  1. קניתי את הספר כיצא וקראתי אותו ואני חושב שגם אני כתבתי עליו פוסט, אני לא חושב שהוא רומן למשרתות אבל אני חושב שהוא דחוס יותר מידי בפרטים, עמוס מידי וארוך מידי, אם כי מרתק לקרוא את החלק שמדבר על תקופת המצור על ירושלים מהזוית של מחברת הספר, בעיני היה עדיף לו חילקה את הסאגה ל2ספרים,

    אהבתי

    1. העושר העלילתי לא הפריע לי כלל, אני אוהבת סאגות משפחתיות וכאמור, גמעתי את הספר תוך יממה בערך, לא הרגשתי שהוא עמוס אם כי במחשבה שנייה היו בו כמה עלילות משנה מעט מופרכות אבל לא בצורה שהרסה לי את חדוות הקריאה.

      נהניתי ולמדתי המון ביטויים בלדינו, ולא השתעממתי אפילו לרגע, כיף של ספר!

      אהבתי

    1. עם כל הכבוד לאינטרנט הוא עדיין לא משמש תחליף ראוי לאינטימיות ולהנאה שיש בספר מנייר שאפשר לקחת למיטה.
      אולי לדור הבא זה לא חסר, לי כן.
      כיום נדיר מאוד למצוא ספר שמרתק אותי וששווה לי לוותר על שעות שינה בגללו. לא יודעת איך הוא עשה את זה אבל עובדה!
      ויחד עם זאת אני מודעת היטב לכך שזה לא ספר שנחשב לספרות גבוהה, זה רומן משרתות משודרג שנכתב היטב ואחרי מחקר רציני אבל עדיין, רומן רומנטי בלבד.
      מצד שני אי אפשר להיות עילאי ומתנשא כל הזמן, צריך גם קצת הנאה פשוטה בחיים.

      אהבתי

      1. בהחלט, לפחות מבחינתי , אין כמו קריאה מספר כדברייך. מבחינת תוכן הקריאה – כל מה שגורם הנאה. יש ספרים שהמבקרים גומרו עליהם את ההלל – ואני לא הייתי מסוגל לסיים.

        אהבתי

  2. גם אני קראתי הרבה יותר בעבר…
    וקרה לי  מקרה שנסעתי מהשכונה באוטובוס לספריה בעיר ( אז נקראה המושבה ) ובחזרה מהספריה שקעתי בקריאה והגעתי לשכונה אחרת ורק כשהרמתי את עיני-בתחנה האחרונה – גליתי לתדהמתי שאני רחוקה מביתי( אני חושבת שהייתי בכתה ד’)ושבתי עם אותו אוטובוס לשכונה שלי…

    תודה להמלצה.

    אהבתי

      1. אני עדיין קוראת באוטובוס
        יש לי שעה ורבע נפלאה בדרך לעבודה כל בוקר שאני מנצלת בדיוק לזה
        וגם אני כבר הגעתי למחוזות רחוקים ותחנות שונות בגלל ששקעתי בספר

        אהבתי

  3. 1. קודם כל שתדעי מכל הבלוגים שאני מנויה להם- את כותבת הכי קבוע- תודה!!!
    2. גם לי בזמן האחרון יש פריחה בקריאת ספרים אחרי שבלימודים ואחר כך לא היה זמן
    3. כל התיאור שלך מזכיר לי את בוסתן ספרדי ועושה חשק לקרוא את הספר

    תהני

    אהבתי

  4. יש לי את הספר הזה בבית, מהפעם הקודמת שהיה  איזה מבצע על ספרים (כן אני קונה)
    ובכל מקרה מעדיפה ספרים מנייר על פני ספרים אלקטרוניים

    את צודקת לגבי זה שהיום יש הרבה פחות ספרים שתופסים את הקורא
    בדר"כ על כל 8 ספרים שאני קונה יש אחד שהוא ממש ממש טוב, אחריו יש אחד או שניים שהם טובים והיתר ממש לא

    גם אני בתור ילדה הייתי קוראת המון ספרים לפעמים שניים ביום
    היום נדיר שאני אסיים ספר תוך כמה שעות (למי יש זמן?) אני גם חושבת שאני לא קוראת כל כך מהר כמו פעם.
    הלוואי והייתי יכולה לקרוא באוטבוסים/נסיעות, לצערי זה תמיד עושה לי בחילה (גם אם אני רוצה לגלוש באינטרנט בסלולרי זה עושה לי בחילה, אני מסתפקת במוזיקה)

    אהבתי

  5. תודה על ההמלצה. אני אציץ בביקורות שלו ואם ימצא לי חן אזמין מאמא שצריכה להגיע עוד מעט עם מזוודה של אותיות ומילים. 
    עד כה, מה שסיפרת, קלע לטעמי. אני אוהב סיפורים אישיים לצד התרחשויות הסטוריות. הם מעניקים לעובדות יבשות פן אנושי. 

    אהבתי

    1. הסיפור הזה בהחלט מעביר את תולדות ירושלים במאה העשרים בצורה אישית מקסימה.
      אני מניחה שמי שגדל בירושלים ומכיר אותה היטב נהנה אפילו יותר.

      אהבתי

  6. תארת אותי… אני גרתי בספריה והייתי מבלה שם את מיטב שעותי הפנויות, הייתי קוראת שם חצי ספר ואת החצי השני מסיימת בבית. 
    גם אני קוראת הרבה פחות ולא ממשיכה בספר שלא תפסו אותי.
    אבל אני מוצאת את עצמי חוזרת לפנינים ישנות שאהבתי בעבר, יש נחמה במוכר, הנעים והידוע 🙂

    אהבתי

    1. יש ספרים שחובה לחזור אליהם כל כמה שנים מחדש, עם הגיל הספר נראה שונה, לפעמים פחות טוב ולפעמים יותר טוב.
      תלוי בספר.
      עם הזמן אנחנו נעשים חכמים ובררנים יותר ולא מוכנים לבזבז סתם זמן, מניפלאות הגיל.

      אהבתי

  7. אני קוראת המון. קראתי כילדה וגם היום כמבוגרת. אני גם קוראת הרבה באינטרנט כל מיני, אבל עדיין, בשבילי, אין כמו להיכנס למיטה עם ספר. כשאני קוראת אותו, הוא כמו עוד ישות. אני ממש מרגישה שאני ישנה איתו, כמו עם עוד אדם במיטה. אחד הדברים שאני הכי אוהבת בעולם זה להירדם עם ספר, עם האור דולק…
    אני בד"כ לא קוראת סופרים ישראלים. זה קצת ארוך ומסובך להסביר למה… אבל עשית חשק לקרוא את הספר הזה, ואולי אחרוג ממנהגי.

    אהבתי

    1. חבל לוותר על ספרים ישראלים. יש כמה סופרים משובחים שעושים לעברית רק טוב.
      דוד גרוסמן למשל, ועמוס עוז ללא ספק וגם אשכול נבו קריא ומרתק תמיד.
      עם כל הכבוד לספרות מתורגמת לספרים שנכתבו בעברית יש ערך מוסף בעיני.

      אהבתי

      1. ממליצה על סולאר, או שבת של מקיואן, רוח צפונית של גל אמיר, זמן בין התפרים מירה סורבינו, כל הספרים של היסלופ’ התופרת
        ספרי מופת: אהבה עיקשת – מקיואן, אלה תולדות אלזה מורנטה, חרות פרנזן, והגדול מכולם (לטעמי אחרי מלחמה ושלום) ’עפיפונים’ רומאן גארי
        ויש עוד ב’אוגניה מועדון קריאה’  בגוגל
        קוצר רוחו של הלב – סטפן צוויג
        רואים את הלב – סמואל בן שטרית
        טוב נסחפתי

        אהבתי

  8. תודה על ההמלצה, אני מסכימה איתך שאין הרבה ספרים "שתופסים" אותך היום. הייתי ממליצה לך על עמליה כהנא-כרמון, סופרת נהדרת, וגם על יגאל לב ואתגר קרת. יש להם גם ספרים לא כל כך מפורסמים, אמנם מנהים לא פחות!

    אהבתי

  9. כשהתחלתי לקרוא את התיאור חשבתי על הספר "מראות מצחיקות", שגם מדבר על משפחה ספרדית ירושלמית..בכל אופן מראות מצחיקות זה ספר מאוד מצחיק ומחכים, הוא נשמע לי בסגנון דומה למה שאת אוהבת אז אני ממליצה לך עליו 

    אהבתי

    1. התמונה על העטיפה היא של אחת ממלכות היופי הראשונות של ישראל. אין לה שום קשר לסיפור שהוא יותר טלנובלה או אופרת סבון על אהבה ונישואים וכיוצא בזה.
      תולדות מדינת ישראל סתם נמצאות ברקע, חלק מהתפאורה אבל ממש לא העיקר.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s