פעם אהבתי מאוד את עירית לינור, אהבתי
את הספרים שלה ואת ההומור שלה ונהניתי לשמוע אותה רבה עם הדתי התורן בתוכנית 'המילה
האחרונה'.
עם הזמן היא השתנתה, או שאולי אני
השתניתי? היא נעשתה פחות מצחיקה וליברלית, הדעות שלה נעשו נוקשות ותוקפניות יותר
ובמקום לריב עם הדוס היא הסכימה אתו כמעט כל הזמן.
היום היא ממש הגזימה, שמעתי אותה
והתעצבנתי, אבל ממש. היא שוב התנפלה על עניין הפונדקאות וטענה בתוקף שזה ניצול של
נשים וזה לא בסדר ושכל זוג שנעזר בפונדקאית כדי ללדת תינוק צריך להתבייש ולא משנה
אם מדובר בסטרייטים או בהומואים.
נורא מעצבן אותה שאף אחד לא מבין כמה
הפונדקאות היא ניצול, ואותי מרגיז למה היא חושבת שלנשים יש רק רחם ולא מוח והן לא
יודעות לבד אם מנצלים אותן או לא, ולמה זה בסדר לעבוד שנים על גבי שנים בניקיון או
באיזה בית חרושת שמשלם משכורת מינימום ולא להרוויח את אותו סכום בהיריון ועל הדרך
גם לגרום אושר עצום לזוג הורים.
הטענות שלה על הסיכונים הנוראיים שיש
בהיריון ממש לא מרשימים אותי. היריון לא מסוכן יותר מכל דבר אחר שעושים בחיים ורוב
הנשים יולדות בלי שום נזקים לגופן. ההשוואה של פונדקאות למכירת כליה היא ממש
אידיוטית. אם תמכרי כליה היא לא תגדל מחדש אבל אחרי שאת יולדת את חוזרת לעצמך תוך
כמה שבועות או חודשים ויכולה אם תרצי ללדת שוב.
גם האוי, אוי, אוי, על כל ההורמונים שדוחפים
לנשים שעובדות בפונדקאות לא מרשימים אותי במיוחד. רוב ההורמונים הולכים דווקא
לנשים שתורמות ביציות ולא לאלה שנכנסות להיריון ותאמינו לי – תרמתי ביציות והייתי
בהיריון ולתרום ביציות קשה יותר אם כי עדיין זה עדיף על טיפול שורש למשל.
אני מציעה לכל הפמיניסטיות הרחמניות
שאם הן משתוקקות להגן על נשים אומללות ומנוצלות שיטפלו בבעיה הנוראית של הזנות, שם
נשים באמת מנוצלות ויעזבו את הפונדקאיות בשקט. הן לא מטומטמות ולא סובלות והן
מרוויחות המון כסף וגם עוזרות לזוגות חשוכי ילדים ואין שום סיבה להציק להן או
לזוגות שנעזרים בהם.
הכל דבש 
ובכן,
לא ברור לי כיצד ניתן לעשות איפה-ואיפה בין פונדקאות וזנות.
בשני המקרים מדובר בהחלטה, שנויה במחלוקת, של האישה. אם אנו מצדדים בהיגיון הליברלי אשר מקדש את זכות הבחירה של האשה, לא ניתן להתיר אחד ולשלול את השני. סביר להניח שטיעוניהן של הפמיניסטיות הפונדמנטליסטיות, אשר מתנגדות לשתי הבחירות כאחת (הן אמנם טועות, לדעתי, אך לפחות שומרות על עקביות), נגד פונדקאות, ידמו עד מאד לטיעונים שאת תעלי כנגד זנות ובראשם פקפוק ביכולת הבחירה של נשים ממעד כלכלי-חברתי נמוך.
אהבתיאהבתי
אה זה כבר הרבה זמן שהיא הפכה מה שנקרא קפוצת תחת, היא קראה לאורטל בן דיין זונה, נתבעה על ידה ושילמה כסף על לשון הרע, דעותיה הפכו ימניות ושמאניות וכבר לא כיף לשנוע את המילה האחרונה כשהיא מגישה אותה, כשהייתה מעיאה כצבה ספרים מענינים, עשצה סדרות טלויזזיה טובות, אבל היא השתנתה לרעה , לא כותבת ולא מביימת
אהבתיאהבתי
סליחה על שגיאות המקלדת מהסמרטפון…
אהבתיאהבתי
לא נורא, העיקר שהבנתי
אהבתיאהבתי
טרם שמעתי את התוכנית של היום
אבל אני מחבבת את עירית לינור- על אף שלפעמים היא מתלהמת לשם ההתלהמות וכן היא עושה עניין מפונדקאות. עדיין אם לוקחים אותה כבידור קל היא משעשעת ומעבירה לי שעה בכיף
*תגובה זו מותנית בכך שהיום בתוכנית היא לא עשתה שום דבר הרסני
אהבתיאהבתי
גם כשהיא מעצבנת וטועה לדעתי היא עדיין בעלת לשון קלה ושנונה ומתבטאת ברהיטות אבל בנושא הזה של פונדקאות היא מגלה עקשנות ושמרנות של דוסית וזה פשוט נורא מוזר
אהבתיאהבתי
גם אותי היא מעצבנת בצרות אופקיה. בעיניה, מה שנכון לה – נכון. כל השאר וכל האחרים לא חשובים וזו תפיסה מקוממת ולא נעימה.
בנושא הפונדקאות. אני חוששת שאין שחור ולבן. פונדקאות יכולה להיות מעשה אלטרואיסטי נפלא (אנחנו מכירים אנשים שתרמים כליה לאחרים, שזה מעשה מסוכן ושאינו מתוגמל כספית) ויכולה להיות כר פורה לניצול נשים חלשות וזקוקות לכסף.
אי אפשר לומר שאין סיכונים בהריון לידה והטיפולים הקודמים להם, יש וצריך לקחת אותם בשבון. הריון ולידה משפיעים על הגוף גם לטווח הארוך.
אז מה אני אומרת – צריך למצוא איזו דרך ביניים שתבטיח שאין ניצול של חלשות מחד ואין חסימת דרך להורות בפני אנשים שאינם יכולים – מאידך.
אהבתיאהבתי
סיכמת את הנושא יפה מאוד, ואת צודקת
אהבתיאהבתי
קורא הגיב לך את מה שאני רציתי לכתוב. לאחרונה צצות עוד ועוד כתבות של נשים שעוסקות בזנות ושמבקשות שיעזבו אותן ואת המקצוע בו בחרו בשקט ושיפסיקו להפעיל פטרוניות על בחירותיהן. זכותן לעשות את מה שהן בוחרות בגופן. זכותן להכנס להריון ולשאת ברחמן ילד שיימסר אח"כ למשפחה חשוכת ילדים וזכותן להתפרנס ממכירת גופן לסיפוק צרכיו המיניים של הלקוח. אני מאמין שהטיעונים שלך נגד הזנות לא יהיו שונים מטיעוניה של הגברת המוזכרת נגד פודקאות. אם מניחים שבמקרים מסויימים אנחנו צריכים להחליט עבור אדם בוגר מה מותר לו ומה אסור לו לעשות עם גופו, ולהתייחס אליו משל היה רפה שכל שלא מסוגל להחליט עבור עצמו, אזי גם הכליות, גם הפונדקאות, וגם הזנות ייכנסו לאותה הקטגוריה. גוף האישה משתנה עם ההריון והריונות רבים שוחקים אותו, גם נפשה של אישה נשחקת כאשר היא נאלצת פעם אחר פעם להפרד מפרי רחמה. במילים אחרות: היא מוכרת את הילד שלה, משהו שהיא לא הייתה עושה לולי הייתה שרויה במצב כלכלי קשה. אני אישית מאמין שלכל אדם קיימת זכות על גופו ולא מרגיש צורך לגונן על אנשים מעצמם, אלא אם הם נחשבים לאנשים שלא מסוגלים לבצע החלטות וזקוקים לאפוטרופוסים.
אהבתיאהבתי
בפונדקאות האשה לא מוכרת את הילד שלה, אלא את השימוש ברחמה, בגופה. הקטע הפטרוני נובע מהעובדה שמרבית (עם דגש על מרבית, נכון לא כל) הנשים המוכרות את גופן לזנות עושות זאת בגלל מצוקות עבר – נשים שעברו ניצול מיני. אז למרות שברמת העיקרון אתה ודאי צודק, ברמת המציאות המניעים שונים לגמרי ברוב (שוב, לא בכל) המקרים: לזנות מגיעות נשים בעיקר בגלל בעיות לא פתורות ונגרם שם להן נזק בלתי הפיך. לפונדקאות מגיעות נשים בעיקר בגלל רצון אלטרואיסטי לעזור לזוגות חשוכי ילדים. החלק המשיק בין שתי הקבוצות הוא ששתיהן עושות זאת קודם כל ממניעים כספיים, ושהן נעזרות לשם כך באברים הנשיים שלהן. אבל איזה הבדל!!!
אהבתיאהבתי
אין שום דבר אלטרואיסטי במעשה עליו מקבלים שכר. אלטרואיזם כהגדרתו הינו מעשה שנעשה ללא הפקת תועלת. ושכר הוא בהחלט תועלת. לא אתווכח לגבי תחושות של אישה שנושאת ברחמה עובר במשך תשעה חודשים ואף יולדת אותו, והאם הן אימהיות או שמא היא הופכת לרחם מלאכותי נטול רגשות, אבל גם מצוקה כלכלית בעקבותיה הנשים משכירות את רחמן ומוותרות על עוברן, היא מצוקה ולא עודף אושר, עושר ואהבת חיים.
אהבתיאהבתי
הי אליפל, יש אלטרואיזם שמתוגמל כספית, כאשר לא מדובר בכסף כמניע – הריון זו לא תרומת דם, כפי שכתבת מקודם, מדובר במעשה בעל השלכות פיזיות ונפשיות. הוא עשוי להגביל אותה ואף להשבית אותה מעבודה לתקופה ארוכה, כנ"ל התקופה שלאחר הלידה. ולכן אך הגיוני שהיא תתוגמל כספית ולא תצא מופסדת על מעשה טוב שעשתה.
ולגבי תחושות ורצונות, אני מכירה יותר מאשה אחת שהיתה שמחה להרות עבור חברה טובה או עבור זוג חשוך ילדים. יש בהריון גם צדדים חיוביים ומהנים ויש נשים שאוהבות להיות בהריון מכל מיני סיבות.
לא רק נשים מוחלשות רוצות להיות פונדקאיות ובכך הנושא שונה מהותית מזנות.
אהבתיאהבתי
לא נכון. לא רק נשים מוחלשות רוצות לעבוד בזנות. ולכן ציינתי את הכתבות שכתבו אותן הזונות מרצונן החופשי בעיתונים.
עניינית – נעשו אינספור מחקרים לגבי נשים שעובדות בזנות שהוכיחו כי רובן עברו התעללות מינית. אין אפילו מחקר אחד שמסביר מדוע אישה מוכנה לשאת עובר במשך תשעה חודשים, לסבול מוורידים נפוחים, מהקאות ובחילות, מצרבות, לראות כיצד הוא מתפתח באולטרסאונד, לספור לו את האצבעות, לעבור בדיקות מי שפיר, בדיקות של תקינות עמוד שדרה וכבד, ולא להתחבר אליו מתוך סטייט אוף מיינד שהוא אינו שלה. כן נעשו מחקרים שמוכיחים שבעת לידה האישה מפרישה הורמונים שמייצרים בה את יצר האמהות.
מרכז פונדקאות מעמיד כתנאי שלאישה יהיה לפחות ילד אחד משלה, בין ביתר כי הם מודעים לטלטלה הנוראית שעוברת אישה בעת מסירה של עובר שגדל ברחמה. ולכן הסיכון שהיא תתחרט קטן יותר כאשר כבר יש לה ילד משלה מאשר כאשר מדובר בילד ראשון.
אהבתיאהבתי
פועה, מדובר בטראומה.
אהבתיאהבתי
יקירי, כל אחת נושאת הריון אחרת. יש כאלו שזה קשה להן נורא ויש כאלו שזה נוח וקל להן. ואני אומרת לך שאני מכירה באופן אישי ולא משמועות, שתי נשים שרצו והביעו נכונות ללדת עבור חברה, במקרה ספציפי של חברה שלא היתה יכולה ללדת.
כמו כן ניהלתי שיחות עם נשים שהביעו רצון להיות פונדקאיות כמעשה אלטרואיסטי מבלי שאירעה להן טראומה בעבר שגרמה להן לרצות לעשות זאת וללא רקע כלכלי קשה שחייב אותן.
אחת מהן אמרה לי – אני אוהבת להיות בהריון, אבל אני לא רוצה יותר ילדים. בשמחה הייתי עושה ילד בשביל חברתי הטובה X , זה היה עושה אותי מאושרת לדעת שבזכותי היא אמא.
אהבתיאהבתי
סליחה, רצתי אחריך לכיוון לגמרי שונה מזה שאליו כיוונתי בהתחלה. אין זה משנה מה המשמעות של הריון לכ"א ואיך כ"א חווה אותו. מדובר בזכותו של האדם על גופו. ולא ניתן לנהוג ביחס של איפה ואיפה כלפי הזכות הזאת. אם היא קיימת, היא קיימת כלפי כולם, אם אינה קיימת, אלא אך ורק באופן נקודתי, ורק כלפי אלה שעושים טוב לגופם, אז הבדיקות שהפונדקאית עוברת חייבות להיות בהרבה יותר מעמיקות ולהוכיח באופן חד משמעי שלא ייגרם לה נזק במהלך ההריון לא מנקודת מבט שלי, לא מנקות מבט שלך ולא מנקודת מבט של זו שעליה כתבה צופה. דהיינו: אם קיים תנאי לזכותו של האדם לגופו וזאת אינה זכות גורפת אזי הגברת המתנגדת צודקת.
אהבתיאהבתי
לגבי הדברים שאת אומרת: הם נכונים, גם ההפרדה בין זנות, לתרומת כליה, לעבודה בניקיונות, לפונדקאות היא אינה מלאכותית כאשר דנים בכל אחד מהם באופן ספציפי, כך שאם נוצר רושם שאני לא מסכים אתך ב 100% זהו רושם שגוי. אלא שההפרדה הזאת אינה נכונה כאשר דנים בזכות שמקיפה את כל הנושאים יחד. כלומר, בזכותו של האדם על גופו.
אהבתיאהבתי
פונדקאות זה הדבר הכי עילאי שאישה יכולה לעשות.
זה לעזור למי שרוצה ולא יכול…
איך היא יכולה שלא לראות את זה? ממש מוזר.
אהבתיאהבתי
זה באמת מעשה נאצל ונפלא אבל אם אישה ענייה משכירה את רחמה רק תמורת כסף בלבד ומבלה את כל תקופת ההיריון סגורה בתוך חוות הריונות בהודו למשל ורוב הכסף הולך למתווכים זה נשמע פחות טוב, מצד שני אותה אישה אמורה להתפרנס בכל מקרה ואני חושבת שעדיף להיות בהיריון מאשר לשטוף רצפות ולקרצף אסלות, אבל שכל אחת תחליט בשביל עצמה.
אהבתיאהבתי
כי כשאת בהריון אז הבעל שוטף את הריצפה 😉
אהבתיאהבתי
אני לא מבינה פונדקאיות כי אני לא הייתי יכולה ״לוותר״ על תינוק שנשאתי ברחמי תשעה חודשים אבל אם ישנן נשים ששלמות עם החלטה שכזו, מי אני שאשפוט?
הנשים האלו עושות מצווה לכאלו שבעצמם לא יכולים להביא ילדים לעולם, מה יכול להיות יותר מבורך ממצווה שכזו?
לאנשים יש נטייה לשפוט דברים שהם עצמם לא מבינים, רק כי הם לא היו מסכימים לדבר כלשהו הם חושבים שהוא פסול וזה עצוב במיוחד. אני איתך.
אהבתיאהבתי
הן מוותרות על התינוק כי גנטית הוא לא שלהן. הן רק רחם להשכיר ובדרך כלל יש להן גם כמה ילדים משלהן לטפל בהם.
והן בהחלט עושות מצווה ועל הדרך גם מרוויחות כסף, לא רואה שום דבר רע בזה.
זה בטח קל יותר מאשר לנקות חדרי מדרגות או עבודה קשה אחרת.
ואני מרשה לעצמי להחוות דעה כי עשיתי גם את זה וגם את זה ולהיות בהיריון קל יותר.
אהבתיאהבתי
הפונדקאות בארץ היא דבר אחד
הפונדקאות של נשים במזרח הרחוק זה דבר אחר
אמנם מי שהולך לשם משלם לא מעט כסף
אבל הניצול שיש של נשים שם לצרכי פונדקאות זה ניצול לשמו, הן לא מקבלות כל כך הרבה כסף על זה, אין להן אופציית בחירה. הן בסך הכל כלי. הן אפילו לא יכולות לבחור אם ללדת בלידה רגילה או קיסרי, זה אוטומטית קיסרי.
ואלה לא נשים שבמקרים רגילים היו בוחרות להיות פונדקאיות, הן בוחרות באופציה הזאת כי הן באות ממשפחות מאוד עניות ואין להם כסף וזו הדרך בשבילן להרוויח יחסית הרבה במעט זמן
אהבתיאהבתי
פונדקאות בארץ היא אחרת
קודם כל אישה שרוצה להיות פונדקאית חייבת להיות מישהי שכבר ילדה
היא עוברת סדרה של מבדקים ומבחנים, וכמובן חוות דעת פסיכולוגית
והיא מקבלת על זה המון כסף (אני מכירה מישהי מהמושב בו אני גרה שהייתה פונדקאית, זה לא מיליונים, אבל בהחלט סכום שמסדר דברים בחיים).
היא יכולה לבחור ללדת רגיל או קיסרי
הוא בקשר עם המשפחה של הילד – אפשרי
לא מתייחסים אליה בתור כלי קיבול זה שונה לגמרי
היא גם אמרה שכל מי שיכולה – זו מצווה והרגשה נהדרת
הבעיה העיקרית עם העניין של פונדקאות זה שבארץ זה מאוד יקר
וכן, זה שלזוגות חד מיניים לא מאפשרים פונדקאות (בגלל ענייני דת)
והחוק החדש, אני לא יודעת כמה הוא ישנה באמת
הדתיים ישימו רגליים לכל מה שקשור בזוגות חד מיניים
לנשים אין בעיה – פשוט הולכות לבנק הזרע
אבל גברים לא יכולים להיות בהריון
ואני מכירה כמה וכמה גברים גאים שמצאו פתרונות יצירתיים לזה רק בגלל שהמדינה לא מאפשרת
אהבתיאהבתי
בקיצור, פונדקאות כן, ניצול לא.
וזה אותו הכלל גם בנוגע לנשים שעובדות במשק בית ובבתי מלאכה ובשאר עבודות מפרכות שמשאירות אותן שבורות ורצוצות.
אם המדינה שלנו לא הייתה נפל עלוב כזה היא בטח הייתה מסדרת את העניין לרווחת כולם ולדתיים לא הייתה מילה להגיד בנושא.
ואגב, לדעתי עדיף להיות פונדקאית פעם פעמיים בחיים מאשר דוסית בת ארבעים שילדה 15 פעם ונשחקה לגמרי מרוב לידות וטיפול בילדים אבל זאת רק אני, יכול להיות שאחרים חושבים שאישה כזו נהנית מכל רגע בחייה ופשוט מתמוגגת מאושר כשנולד לה אחרי גיל 40 תינוק עם תסמונת דאון רק כי היא לא עשתה בדיקת מי שפיר.
אהבתיאהבתי
כן
אני חושבת שאישה שרוצה להיות פונדקאית צריכה לעשות את זה כי זה מגיע ממקום שבו היא רוצה לעזור לזוג חשוך ילדים (לא משנה אם זה זוג סטרייטי או גאה לצורך העניין) ולא רק בגלל הכסף/מצב כלכלי
זה לא קשור רק למדינה שלנו אם כי במדינה שלנו העניין של פונדקאות ואימוץ ילדים הוא מאוד ארוך קשה ובעייתי. ולו רק בגלל כל החוקים הדתיים הנלווים לכל העניין הזה.
אני לא חושבת שהנשים במזרח הרחוק שנמצאות בביח"ר לילדים, נהנות מזה שהן עוברות טיפולים כאלה ואחרים כדי להיות בהריון עם עוברים של אנשים אחרים. שלא לדבר על הטיפולים ההורמונליים הכרוכים בכך – שהם לא בריאים בלשון המעטה.
הנשים החרדיות לא רואות בהבאת ילדים בעיה או קושי הן רואות בזה מצווה
וכשמסתכלים על זה מהנקודת מבט הזאת, זה שונה
הן רואות בגוף שלהן כלי שמשרת את אלוהים, ואם אלוהים רוצה מהן הרבה ילדים זה מה שהן יעשו
בלי לשאול שאלות
אהבתיאהבתי
כן, רק שבעצם על פי ההלכה אדם שיש לו בן אחד ובת אחת קיים את מצוות פרו ורבו. הרעיון שצריך ללדת כל שנה עוד ילד הוא של רבנים שמעוניינים להשאיר את הקהל שלהם עני ומותש ולהגדיל אותו כל הזמן. אף אחד לא ישכנע אותי שזה בריא לאם או לילדים שיש כל כך הרבה תינוקות ברצף, בעיקר כשההורים עניים ואין להם די כסף וזמן לטפל בכולם.
עושים להם שטיפת מוח שככה צריך אבל על הדרך די הורסים להם את החיים ואת הבריאות. גם משפחה שיש בה המון ילדים ולמבוגרים אין די זמן וכוחות לטפח כל ילד והגדולים מגדלים את הקטנים לא נשמע לי רעיון מוצלח או בריא כל כך.
הרבה יותר גרוע מאשר ללדת ילד לזוג חסוך ילדים ולהרוויח הרבה כסף וגם לשמח את הזוג שאחרת היה נשאר בלי ילד.
אהבתיאהבתי
את זה אני יודעת
והקטע של להביא הרבה ילדים זה לא משהו שקיים בכל הזרמים החרדים רק בחלק מאוד ספציפי מהם
לפני עשור היו לי זוג חברים שהם היו חרדים, האישה לקחה גלולות (באישור של הרב) בין לידות בגלל שזה היה לה מאוד קשה להיות בהריונות ברצף.
וגם אחרי שנולד להם בן, הם נשארו רק עם מה שיש להם (3 בנות ובן)
במושב דתי (כיפות סרוגות) שיש ליד המושב שאני גרה בו, אפשר למצוא משפחות עם 4-5 ילדים וגם משפחות עם 10 ילדים
אבל אף אחת מהן לא הביאה ילדים לעולם של עוני ומתוך בורות
רק מי שיכל להרשות לעצמו להביא 10 ילדים באמת הביא 10
ללדת כל כך הרבה ילדים ועוד ברצף כשלא נותנים לגוף של האישה להחלים, זה ממש לא בריא יודעים את זה גם היום.
אבל במקומות שיש בהם בורות כמו כל מיני חסידויות חרדיות, אין לך עם מי לדבר.
אהבתיאהבתי
יש הבדל בין זה לבין פונדקאות
במקרה של משפחות מרובות ילדים הם עושים את זה באמת כי הם רוצים
לא מתוך מצוקה כלכלית וכו’
במקרה של הפונדקאות במזרח, הנשים עושות את זה כי המשפחה שלהן זקוקה לכסף, זה ניצול נטו של המצב ש להנשים האלה, הן לא מקבלות מחצית אפילו ממה שזוג משלם עבור הפונדקאות הזאת. מה שהן מקבלות זה לעג לרש. באמת.
אני לא נגד פונדקאות
אני כן חושבת שצריך להסדיר את העניין בארץ
אני חושבת שזה צריך להיות הוגן לשני הצדדים
אהבתיאהבתי
אין לי דיעה נחרצת באשר לפונדקאות, אם כי בגדול אני מסכימה שעדיף להיות בהריון מאשר לעבוד בפרך במפעל או בניקיון. את עירית לינור, לעומת זאת, אני לא סובלת כבר הרבה שנים.
אהבתיאהבתי
דווקא די חיבבתי אותה עד שהיא פתחה ג’ורה כזאת.
היא משעשעת ושנונה אבל יש לה כמה דעות שמרניות ודי אכזריות בנוגע להבאת ילדים לעולם ולזכות להורות.
אם מישהו היה מחליט שבגלל שהיא גרושה היא לא זכאית להיות אם היא בטח הייתה מקבלת נקודת מבט שונה על העניין.
דבר אחד מדבריה היה נכון. הפונדקאיות מקבלות בסופו של דבר סכום די קטן יחסית לכסף שההורים לעתיד משלמים לכל הסוכנים בדרך ואת זה עדיף לתקן. שתרוויח יותר על המאמץ שלה, גם ההורים לעתיד בטח היו מעדיפים לתת את הכסף לפונדקאית ולא לכל מיני גוזרי קופונים בדרך לתינוק שלהם.
אהבתיאהבתי
מסכימה לפיסקה האחרונה שלך. זה תקף בכל מקרה של תיווך, בפרט תיווך מול עולם 3.
אהבתיאהבתי
זה עתה חזר חברי הטוב מתאילנד עם תינוקון בובון, כך שניתן לומר שהנושא קרוב לליבי (שזה הרבה יותר ממה שאפשר לומר על עירית לינור שמעולם לא הייתה אפילו בסביבת ליבי).
פמיניזם זה קשה לא פחות מחלק מהפמיניסטיות. מה זה אומר, זכות האישה על גופה? אותן נשים תאילנדיות (אני לא יודעת מה קורה עם זה בארץ) הן עניות ומוחלשות. האם באמת ניתנת להן זכות הבחירה על גופן? מה אפשרויות האחרות שעומדות בפניהן? אפילו התינוק שברחמן אינו שלהן ביולוגית – העובר מופרה מבייצית של תורמת מקנדה.
ושימוש בגוף? אנחנו, כל אחד מאיתנו משתמש בגופו כל יום להנאתו ולהנאת אחרים (לא רק בסקס). אז מה? אז זה אומר? הכל מותר? חלק מותר? איזה חלק?
גם החבר שלי, שהוא טיפוס רפלקטיבי וביקורתי, חווה קשיים בתהליך אל מול האישה שילדה את בנו. אבל כהומו, אין לו דרך אחרת לממש את רצונו להיות הורה (נדמה לי שבימים אלו ממש יש איזה שינוי בחוק אימוץ של זוגות הומואים. אבל כשהוא ובן זוגו החליטו על התהליך, לא הייתה להם אופציה אחרת).
אהבתיאהבתי
מזל טוב לחבר שלך ולבן זוגו.
זה באמת נושא מאוד מורכב וסבוך וצריך לחשוב עליו היטב ולא סתם לצאת בהצהרות קנטרניות.
אהבתיאהבתי
חוסר העקביות בפובליציסטיות שלה מטופש לי נורא.
אהבתיאהבתי
היא בעיקר סוג של בדרנית שבאה לשעשע ולהעביר שעה בכיף. היא לא ממש עיתונאית רצינית.
אהבתיאהבתי
אני קוראת לפעמים את עירית לינור בפייסבוק ומתרשמת שהיא חריפת לשון וחריפת מחשבה, אבל העניין הזה של הפונדקאות הוא סבוך מאוד ואני לא יודעת לנסח בעניינו קביעה ברורה. בגדול נראה לי שזה אחד מאותם דברים שלא החוק ומערכת המשפט צריכים ויכולים לפתור, אלא המערכת המוסרית של כל חברה.
אהבתיאהבתי
לינור ללא ספק יכולה להיות משעשעת לפעמים ויש לה לשון חדה מאוד אבל הנימוקים שלה לא שכנעו אותי.
אולי כי אני חוויתי את הקשיים של כניסה להיריון ואני יודעת על בשרי כמה זה קשה ומתסכל לרצות ילד ולא להצליח להרות.
עברתי הפריות, תרמתי על הדרך ביציות ואולי יש אי שם ילד שנושא את הגנים שלי, מי יודע, ובסוף גם הצלחתי להרות וללדת.
אם הייתי יכולה להרוויח כסף כפונדקאית כשהייתי אם צעירה ותפרנית עם שלושה ילדים יקרים מאוד לפרנס הייתי עושה את זה ללא היסוס. זה בטח היה קל יותר מאשר לעבוד בפרך בבית מלאכה, להרוויח שכר מינימום ולבזבז את רובו על מעונות וצהרונים.
אהבתיאהבתי
לינור ’איבדה את זה’ לדעתי כבר מזמן. אבל בעניין הפונדקאות אני מסכים איתה. ויכוח מסובך, אבל חייבים לראות את העמדה של הצד השני. מילת המפתח כאן היא ’אמפתיה’ ו’סולידריות’. דרך אגב, אחת מהסיבות שבגללן אני לא כותב על זה פוסט אצלי, כי ידוע לי שרבים מהקוראים נעזרים בפונדקאות (שני זוגות של קוראים קבועים לפחות) ואיני רוצה להיראות כלא אמפתי כלפיהם. אז שני דברים – כשיוצאים מנקודת ראות של אמפתיה וסולידריות נקודת הראות האנטי-פונדקאות גוברת. ואמפתיה וסולידריות כלפי מי ששונה ממנה זה משהו שמאוד קשה ללינור להביע, ואידך זיל גמור.
אהבתיאהבתי
אז גם אתה נגד?
יש לך יותר סולידריות ואמפתיה כלפי ניצול נשים עניות מאשר כלפי זוגות שלא מסוגלים להביא ילדים לבד?
אם ככה למה זה בסדר שאותן נשים ינקו בתי שימוש וחדרי מדרגות ולא ישמשו רחם להשכרה?
במה דבר אחד טוב יותר מהשני?
הדבר היחיד שלא בסדר בעניין הפונדקאות זה שיש המון מעכרים וסוכנויות שרוב הכסף מגיע אליהם מאשר אל האישה שבאמת עושה את העבודה. לדעתי נעים וקל יותר להיות בהיריון ולסיים אותו עם סכום כסף גבוה מאשר לעבוד בעבודה קשה עם שכר נמוך ולגמור עם כאבי גב וברכיים ומשיכת יתר ובינתיים אף אחד לא נתן לי אף נימוק שישכנע אותי אחרת.
אהבתיאהבתי
בלי לחשוף יותר מדי – יש לי נסיון על בשרי ב’זוגות שלא יכולים להביא ילדים לעולם’ ואני עדיין חושב שהפונדקאות היא מוסד בעייתי. נשמע לי שאת מאוד משוכנעת בצדקת טיעונייך, ברמה שטיעונים שלי שהם קצת פחות שחור ולבן לא יועילו. הבקשה הבסיסית שלי היא שתראי גם את הדעה שלי כלגיטימית ולא כנובעת מרצון לרשעות ולהציק לזוגות. זה פתח לדיאלוג.
אהבתיאהבתי
אני מסכימה איתך לגבי הפונדקאות אבל זה לקח לי זמן ולא היה קל…
הרעיון של לגרום לאמא אחרת להיות מאושרת, בכך שעוזרים לה להביא תינוק, הוא מופלא בעיני וקל לי להתחבר אליו אבל לעזור באותה דרך, לזוג שאין בו אמא, לא בא לי טבעי בהתחלה והיה לי קשה להתרגל אליו. רק אחרי עבודה מאומצת ומכוונת של להכיר בזכותם של גברים, להביא ילדים ובכל זאת לשמור על חייהם במסגרת שהם מעדיפים (ז"א ללא נשים בסביבה, כבנות זוג או אמהות) הצלחתי לפתוח פתח בליבי לאפשרות הזאת. למרות זאת, יש עדיין מקום שבו הפונדקאות, במיוחד של נשים עניות מאד, נראית לי לא מוסרית (ולא משנה פה זהותם של ההורים, גם כלפי זוג של גבר ואישה) ולו כי יש יותר מקום להניח כי מישהו מעביד אותן, מסרסר בגופן לעשית תינוקות והן לא משתתפות במעשה מתוך בחירה שמחה.
אהבתיאהבתי
אם אפשר היה לדאוג שאף אחת לא תנוצל ושכל פונדקאית תקבל שכר הוגן ותעזור לזוג חשוך ילדים מרצונה הטוב זה היה אידאלי.
האופציה של אימוץ לא כל כך מעשית כי פשוט אין די ילדים לאימוץ וכשמדובר בשני גברים שמשתוקקים לילד זה או פונדקאות או שמישהו יפתח רחם מלאכותי ויפטור את הבעיה בדרך הטובה ביותר.
אהבתיאהבתי
עירית נוי גם מתייחסת מעבר לניצול גם ביחס של ההורים החד מניים בעיקר,איך ילד יגדל בלי אמא?או בלי אבא?אין הוא יגיע לגן ולכיתה ויסביר את זה שהוא בה ממשפחה אחרת,איך גידול של ילד במשפחה חד מינית יכול להשתבש ולפגוע בילד ודבר בסיסי כמו תעודת זהות מתבקשים לכתוב מי האמא ואבא ,אני לא נגד!
אני פשוט חושבת שכל התפיסה בארץ צריכה להשתנות לפניי שאפשר יהיה בכלל לאפשר לזוגות חד מניים לגדל ילד,צריך הרבה הסברים לתת וזה לא משהו מגיע מהיום למחר.
ומה עם האמא הזאת?מה חסרים ספיורים על אמאות שאחר כך דרשו זכויות על הילד הביולוגי לשהן?גם על סיפור של ילדים שמעתי,בשלב מסויים תמיד מתחילים לחפש את האמא הביולוגית או האבא ומפנים גב למי שגידל וטיפל בך שנים!
מה שלדעתי עירית נוי מתכוונת הוא,שילד זה לא בובה ואישה זאת לא מכונת תינוקות ובכללי שאנחנו עוד לא מוכנים לדברים האלה כל עוד בחוק והשילטון לא ישתנו דברים.
אהבתיאהבתי
שימי לב, הפונדקאית היא לא האם הביולוגית.
העובר מוחזר לרחם שלה אחרי שהוא נוצר מביצית של מישהי אחרת.
לא הכי נעים לתרום ביצית וזה גם לא מי יודע מה בריא אבל אף אחד לא מדבר על ניצול במקרה הזה, מעניין למה?
והחוק לא ישתנה אם לא יקומו אנשים שיקבעו עובדות בשטח.
לכי תספרי לאישה או גבר בני ארבעים שעליהם לחכות מי יודע כמה שנים עד שיום אחד איזה פוליטיקאי יקום וישנה את החוק בגלל טוב ליבו.
ברור שזה לא יקרה אף פעם. אם יהיו די זוגות שיקומו יעשו מעשה ויביאו ילדים דרך פונדקאית העניין יהפוך למשהו נפוץ ואנשים יפסיקו להתפלא ולהרים גבות ולרכל.
אהבתיאהבתי
את צודקת במאת האחוזים.
עלי להודות כי לא התפלאתי לגלות שהיא מחזיקה בדיעות הללו, שכן היא ידועה כאדם לא נאור במיוחד.
אני חושבת שזו בושה וחרפה להגדיר את הפונדקאות כ"ניצול".
נשים רבות לוקחות על עצמן את הפונדקאות לא רק בגלל הכסף, אלא מתוך תחושת שליחות ורצון אמיתי להסב אושר לזוגות חשוכי ילדים, ועל כך הן ראויות לכל שבח.
אהבתיאהבתי
ויש עוד הרבה יותר נשים וגם גברים שעובדים בעבודות קשות ומפרכות כמו ניקיון ושמירה וסבלות ואף אחד לא צועק שזה ניצול ואסור.
עבדתי במשך שנים רבות בכל מיני עבודות קשות הרבה יותר מאשר להיות בהיריון, איפה היו הפמיניסטיות אז?
ברצון הייתי מחליפה את העבודות הללו בסתם להיות בהיריון, אבל לשבור את הגב בבית מלאכה או בניקיון ולהרוויח פרוטות זה בסדר, לשמש רחם להשכרה בשכר גבוה זה פגיעה בזכויות שלי, אף אחד עוד לא הצליח להסביר לי מה ההבדל.
אהבתיאהבתי