חג החירות

מאז שהתחלתי
לעבוד עם ג'ינג'י במרכז המבקרים שלנו אני עובדת כשכולם נחים, ומנסה לנוח כשכולם
עובדים.

ולפעמים גם מצליחה.

בפסח הזה נהיה
כמו תמיד אצל אימא של ג'ינג'י כי אחיו הדתי לייט מגיע אליה לחג עם אחת מהבנות שלו,
אולי עם שתיהן. אישתו הולכת למשפחה שלה, אני חושבת, לא מבינה את הראש שלה ולא את
ההתנהלות שלהם כמשפחה.

בחול המועד
נעבוד כמובן. השנה נתחיל לרדות דבש מוקדם וכמו בכל חול מועד נעשה פעילות לילדים.

הילדים נהנים
ושמחים, מלקקים דבש ועושים נחת להורים שלהם שמצלמים אותם בדבקות. ג'ינג'י מסביר
ומדריך ונהנה מהפעילות ואני עושה את כל השאר שזה בעיקר לנגב ולנגב ועוד פעם לנגב, כי דבש הוא לא רק מתוק, הוא גם דביק ונמרח.

כמו בכל החגים (חוץ מיום כיפור) הרבה חירות לא
תהיה לי בחג הזה, אבל בעניין הזה אני לא יוצאת דופן. לרוב הנשים חג החירות (כמו שאר חגי ישראל) הוא חג
השעבוד לניקיון ולבישולים. היחידים שחוגגים בשמחה בפסח הם הילדים שאוכלים מצות עם
שוקולד ונהנים מחופש ארוך מידי שהוא, למרבה הזוועה, רק הקדמה לחופש הגדול.

מאחלת חג שמח
וטעים לכולם ותזכרו – אבק זה לא חמץ, ומצה אחת שווה לשתי פרוסות לחם, אז לא להגזים עם
המצות כי אחרי האביב בא קיץ ואתם זוכרים מה עושים בקיץ?

נכון, הולכים
לים עם בגד ים

 

אני אגב לא הולכת לים (וגם לא מגלחת שערות בבית השחי), לפחות בעניין הזה יצאתי לחופשי 

 

משועבדת