חג החירות

מאז שהתחלתי
לעבוד עם ג'ינג'י במרכז המבקרים שלנו אני עובדת כשכולם נחים, ומנסה לנוח כשכולם
עובדים.

ולפעמים גם מצליחה.

בפסח הזה נהיה
כמו תמיד אצל אימא של ג'ינג'י כי אחיו הדתי לייט מגיע אליה לחג עם אחת מהבנות שלו,
אולי עם שתיהן. אישתו הולכת למשפחה שלה, אני חושבת, לא מבינה את הראש שלה ולא את
ההתנהלות שלהם כמשפחה.

בחול המועד
נעבוד כמובן. השנה נתחיל לרדות דבש מוקדם וכמו בכל חול מועד נעשה פעילות לילדים.

הילדים נהנים
ושמחים, מלקקים דבש ועושים נחת להורים שלהם שמצלמים אותם בדבקות. ג'ינג'י מסביר
ומדריך ונהנה מהפעילות ואני עושה את כל השאר שזה בעיקר לנגב ולנגב ועוד פעם לנגב, כי דבש הוא לא רק מתוק, הוא גם דביק ונמרח.

כמו בכל החגים (חוץ מיום כיפור) הרבה חירות לא
תהיה לי בחג הזה, אבל בעניין הזה אני לא יוצאת דופן. לרוב הנשים חג החירות (כמו שאר חגי ישראל) הוא חג
השעבוד לניקיון ולבישולים. היחידים שחוגגים בשמחה בפסח הם הילדים שאוכלים מצות עם
שוקולד ונהנים מחופש ארוך מידי שהוא, למרבה הזוועה, רק הקדמה לחופש הגדול.

מאחלת חג שמח
וטעים לכולם ותזכרו – אבק זה לא חמץ, ומצה אחת שווה לשתי פרוסות לחם, אז לא להגזים עם
המצות כי אחרי האביב בא קיץ ואתם זוכרים מה עושים בקיץ?

נכון, הולכים
לים עם בגד ים עצוב

 

אני אגב לא הולכת לים (וגם לא מגלחת שערות בבית השחי), לפחות בעניין הזה יצאתי לחופשי סבבי

 

תקופת השעבוד שלי
משועבדת

38 תגובות בנושא “חג החירות

  1. בצעירותך נראית נהדר , למה לא לשמור על  רוח הנעורים למרות  שאת לא מרגישה  ככה כל הזמן ? אני לא שופט כמובן את  המנהגים שלך אבל  לדעתי אין גיל   שבו צריך להפסיק להתייחס לגוף  רק בגלל הגיל  והכי חשוב  שתיהיה לכם פרנסה  טובה טובה בחג

    אהבתי

  2. אני תומכת באי הליכה לים, ים ובעיקר שמש, זה לא לבהירי עור. אני משתדלת לא לצאת לשמש בשעות הצהריים כלל ולים בפרט.

    תתחדשי על שינוי העיצוב בבולג 🙂

    אהבתי

  3. ובכן
    אני אולי לא ג’ינג’ית, אבל את העור הבהיר והנשרף ירשתי מאבא שלי (שהוא כן ג’ינג’י)
    כך שאני וים…. לא הולך טוב יחד (אלא אם כן אני רוצה שהרופא עור שלי יהרוג אותי, מספיק הוא שלח אותי לניתוח מוס ולא הלכתי)

    עניינים של טיפוח זה באמת דבר מאוד אישי
    בשורה התחתונה כל דבר שאני עושה הוא בשביל עצמי ובשביל הנוחות וההרגשה שלי
    ואני חושבת שכל אישה צריכה לנהוג ככה, ולא בגלל קודים חברתיים כאלה ואחרים

    אני לא מבינה משפחות שמתפצלות בחגים החשובים (ראש השנה ופסח) מאידך אני גם לא מבינה משפחות שהולכות באופן תמידי לחגוג רק עם צד אחד של המשפחה (אלא אם כן הצד השני לא חוגג)

    ולי אין בעיה עם פסח (סוף סוף)
    אני כל השנה אוכלת כשל"פ בגלל הרגישות לגלוטן
    והאמת, אפילו לא חסר לי

    אהבתי

  4. המקום שלכם… אני כבר מזמן חולם להגיע אליך. להביא לך פקעות, לקנות מכם דבש. בכל פעם שאת מספרת, אני נדלק. אוף. 
    לגבי הים – טוב מאוד. השמש מזקינה את העור, גורמת לפגמנטציה ולגרוע מכך. בתי התחילה ללמוד גלישה לפני שנה ולמרות שהם בחליפות, זה מאוד מטריד אותי. כי הפנים חשופות והיא בהירה (פולניה, נו)…

    אהבתי

    1. כשאני התחלתי ללכת לים ידעו הרבה פחות על נזקי השמש ובמקום קרם שיזוף מרחו שמן אגוזים 
      כיום יש קרמים באמת מעולים אם כי יקרים רצח.
      מה שאני שונאת בים זה בעיקר החום הנוראי שפשוט מייבש לי את המוח.
      גם הרעש והצפיפות לא טובים לי.

      אהבתי

  5. כשקראתי את השורות האחרונות נמלאתי פליאה על הקטע של בית השחי. אני יודעת שהיום יש קטע כזה של לא להתגלח אבל לי, פיסית מפריע ממש אם אני מזניחה קצת. אני מתארת לעצמי שזה בעיקר עניין של הרגל. אבל אז קראתי בתגובות שפשוט אין לך שם שיער ושבאופן כללי את לא שעירה נמלאתי קינאה. 😄 
    חג שמח. 

    אהבתי

    1. אין טוב בלי רע, מצד אחד אין לי מחלפות שיער שופעות ומזל שיש לי תלתלים אחרת הייתי נראית כמו עכבר רטוב אבל מצד שני אף פעם לא הייתי צריכה להתמודד עם שיעור יתר.
      בזמנו הסרתי שיער מהרגלים עם שעווה וזה היה בסדר ואפילו כבר לא כאב אבל כיום כבר אין צורך, גם בזקנה יש יתרונות פה ושם 

      אהבתי

    1. אולי יש כל מיני סכסוכים עתיקים שאתה לא מודע להם?
      או שאולי יש דרישה כל כך תקיפה לנוכחות שלהם שאין להם ברירה אלא להתפצל?
      אצלנו במשפחה זה הרבה פחות מסתורי, גיסתי לא סובלת את חמותי שמצידה לא סובלת אותה.
      פשוט מאוד 

      אהבתי

      1. ברצון הייתי קוראת אבל להרשם לבלוג חסוי זה פשוט מעל לכוחותיי.
        זה מסובך ומבלבל וצריך להמציא ססמא ושם משתמש ולזכור אותם… קשה, קשה…

        אהבתי

  6. מקווה שיבואו אליכם הרבה מבקרים ותרוויחו המון כסף שיאפשר לך לצאת מעבדות אחרי החג 🙂 

    ואת יודעת שאצלנו בבית אוכלים רק את הדבש שלכם! 

    אהבתי

  7. שונאת את החג החלאתי והמאוס (מילה שלקחתי ממך) הזה. יותר מידי משפחה ויותר מידי דבק. מי קרא לו חג החירות?
    אגב לגלח או לא הפך לטרנד פמינסטי חדש בקהילה, מזל שיצאתי ממנה מזמן

    אהבתי

    1. גילוח זה בכלל לא אופציה אצלי, פוביה מסכיני גילוח 

      ושעווה זה כואב ובלגן, עדיף פשוט לא ללכת עם גופיות. הלכתי שנים עם שרוולים ויום אחד גיליתי שכבר אין שם שערות, נמאס להן כנראה.

      לפסח לצערי לא נמאס, הוא עדיין פה 

      אהבתי

  8. אני כל כך מצטערת שלא הצלחנו להגיע למכון הדבש שלכם! הינו בצפון עם המשפחה (חמי וחמותי) ולכן נאלצנו להתפשר הרבה! אבל בכל זאת, הצלחנו להנות. אגב, כן קנינו דבש במקום שבו הינו (גבעת יואב, רמת הגולן) אצל בחור נחמד בשם דייויד. חבל רק שהילדים לא זכו להדרכה מעניינת ושאני לא פגשתי אותך! אולי בפעם הבאה!

    אהבתי

    1. רעיון מעולה אבל הילדים שלי כבר מבוגרים מידי למשחקים,
      אני פשוט מתעלמת באלגנטיות מהחג המעיק הזה ומנקה כשצריך וכשמתחשק לי, זה עבד עד היום וזה בטח יעבוד גם בעתיד.

      אהבתי

  9. העבודה שלכם כשכולם בחופש (ולהיפך, שזה לא תמיד מצליח) מזכירה לי את סוג העבודה הקודם של T. אירועים בערבים ובסופי שבוע ולפעמים גם בחגים עצמם.
    אפילו הקיץ, שכביכול תמיד מוקדש לחופשות, אצלו היו שיא העבודה, ולכן מעולם לא יצאנו לחופש יחד עם כולם. היו לכך גם יתרונות, כמובן. 
    מה שאתם עושים עבור משפחות וילדים הוא שליחות, מצווה, יותר מסתם עסק. מתכננת להגיע אליכם עם נכדיי מתישהו.
    יש כל כך הרבה מה ללמוד מהדבורים ואורח חייהם….עבודת הצוות, דבקות במטרה…כל הכבוד לכם.
    לגבי הים והשיער…כל אחת צריכה לעשות מה שנוח לה וטוב לה. חג שמח 🙂

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s