איזה יום!

היום היה לי
היום נוראי ומלחיץ ברמות, מזמן כבר לא עברתי תלאות כאלה.

לפחות בחג
נחתי, יחסית. לא
עבדתי עם הילדים כי האימא שלהם הייתה בחופש יחד איתם, וגם בעסקי הדבש היה די חלש, אבל
אתמול מתקשרת האימא, די מאוחר בלילה, ושואלת אם אוכל להיות אתם כל היום כי שניהם
חולים.

לא ממש
התחשק לי להיות תקועה שבע שעות עם שני ילדים חולים, אבל הרגשתי שהיא נורא לחוצה והסכמתי.

מסכנים
קטנים הם באמת היו נורא חולים ורוב הזמן
פשוט שכבו במיטה מותשים מחום. הקטן עשה
קצת בעיות עם הנורופן והתעקש שאימא תבוא לתת לו, אבל בסוף הסכים לקחת ואחר כך הרגיש
טיפה יותר טוב.

למרבה הצער גם
אני התחלתי להרגיש רע, היה לי קר נורא ולא היה חסר הרבה שאזחל למיטה ואתכרבל איתם. בקושי החזקתי מעמד עד שחברה
של האימא באה להחליף אותי ובארבע נסעתי הביתה, מותשת. שתיתי קפה שבאמת היה נחוץ לי ותכננתי לעשות סיבוב קטן עם כלבים
שמסכנים, היו לבד כל היום כי ג'ינג'י נסע לאימא שלו.

שנייה לפני
שיצאתי הטלפון צלצל, מישהו רוצה לקנות דבש ומבקש שאסע לאלוני אבא למכור לו דבש. היה לי קשה
מאוד להיות מנומסת ולהגיד שבטח, אני מיד באה, אבל הייתה לי ברירה? ג'ינג'י כבר
הבטיח להם שאני אגיע ולכן היה עלי לאכזב את הכלבים ולנסוע. לפחות
מכרתי הרבה דבש והנסיעה באמת השתלמה. יום קודם נסעתי
בשביל מישהי שבסוף לא באה וסתם התייבשתי וחיכיתי לה לשווא.

בדרך חזרה ג'ינג'י
כל זמן ניסה להתקשר ומשום מה לא הצליח, כנראה שנדפק לו הנייד, וגם האימא של הילדים
התקשרה לברר אם אני יכולה לבוא מחר והכל
תוך כדי נסיעה בכביש מתפתל בלי שוליים. התנצלתי שלא, אני מרגישה יותר מידי רע ולא
יכולה להגיעה, ופתאום צץרץ מתקשר לשאול איפה אני ולבשר לי שעוד מעט הוא בבית והוא
צריך את הרכב – השבוע הוא במין קורס של הכנה לאזרחות ובא כל יום הביתה.

עד שחזרתי
לטבעון ויצרתי קשר רעוע עם ג'ינג'י כבר הייתי פקעת עצבים. הוא הודיע לי שאני אמורה
לפגוש מישהו שצריך לתת לי צ'ק ולקבל ממני חשבונית. מזל
שחשבתי על זה מראש ולקחתי איתי את פנקס הקבלות. 

עד שהצלחתי
להסביר לבן אדם שנסע אלי לאן להגיע ירקתי דם כי לא היה לו ווייז, ובינתיים הגיע
צץרץ עם עוד שלושה חברי חיילים ואני כולי מזיעה ועצבנית והכלבים מתרוצצים סביבי
לחוצים לצאת …

רצתי מהר
לסופר, שם קבעתי פגישה עם הבן אדם, ובדרך נשבר איכשהו העט שלקחתי כדי לרשום את
החשבונית, פשוט יום מהסרטים…  

בשעה טובה
פגשתי אותו, קיבלתי את הצ'ק ונתתי לו את החשבונית, והוא עוד מספר לי שגם לו היה
היום נוראי והוא צריך לקחת את אשתו לרופא והוא מאחר והיום הוא כבר היה בירושלים
וחזר ו … נו, די, אין לי מספיק צרות משלי שהוא מעמיס עליי את שלו? 

כשלתי חזרה
הביתה עם כאב ראש נוראי ולקחתי את הכלבים לטיול שלהם. המתברר שהביאו עדר פרות לוואדי שלנו והייתי צריכה לעשות סיבוב כדי לא להיתקל בהן – לוקה
משתגעת כשהיא פוגשת פרות ועדיף להתרחק מהן כשהיא בסביבה.

עד ששבתי הביתה
כבר היה כמעט חושך אבל לא יכולתי להתמוטט במיטה כי צץרץ לקח את הרכב ועוד לא סדרתי
לו את הביטוח לנהג צעיר, אני עושה את זה דרך המחשב, מין סידור כזה של ביטוח ישיר, וכמובן
שהמחשב היה איטי ומעצבן מהרגיל.

סוף סוף הכל
הסתדר ועכשיו אני יכול סוף סוף להתמוטט בשקט.

והבוקר
התברר שעוד לא תמו תלאותי כי משום מה ישראבלוג נדחף לי לפוסט ותרגם לי אותו למין
עברית עילגת ומרגיזה!

מה זה
הסידור החדש והמיותר הזה?

גם ככה
ישראבלוג בירידה ועכשיו אתם מסבכים עוד יותר את החיים לאנשים שעוד לא ברחו מפה?