סיכום 2013

האמת, בשבילי השנה מתחילה בסתיו, בראש השנה היהודי, אבל כולם מסכמים סיכומים, אז אני מצטרפת.

שנת 2013 הייתה לא רעה סך הכל. היו דברים טובים יותר ופחות אבל סך הכל לא נורא, עובדה ששרדתי אותה.

מה היה טוב?

 

-עוגי סיים את הלימודים והצליח להחזיק מעמד באילת במשך חצי שנה. כמה ימים אחרי שחזר מצא עבודה חדשה ונראה שהוא מתחיל  להתבגר קצת.

 

-הייתי בפולין והיה נהדר, בכיף הייתי נוסעת שוב.

 

-אימצנו עוד כלבה שהצלנו ממוות או לפחות מנכות. היא עדיין צולעת מעט אבל לפחות לא כרתו לה את הרגל והיא מתרוצצת בזריזות כאילו מעולם לא  נפגעה מתאונת דרכים והוזנחה בצורה פושעת במשך כמה שבועות.

 

-אימא עברה ניתוח השתלת קוצב בהצלחה וחזרה לגמרי לעצמה.

 

-מצב הגב והרגל שלי הרבה יותר טוב מאשר בשנה שעברה בעיקר בגלל ההתמדה שלי בטיפול, בדיאטה ובפילאטיס.

 

-הצלחתי לשנות את צורת האכילה הלא בריאה שלי, הורדתי קמח לבן ומתוקים וירדתי כמה ק"ג ועוד היד נטויה.

 

-הילדים וההורים וגם הכלבים בריאים תודה לאל.

 

-התחלתי לעבוד בהתנדבות בעריכה של אתר סיפורים אינטרנטי וזה כיף גדול.

ועכשיו לחלק הפחות טוב.

 

-היה העניין הנורא לא נעים של ההסגר של הכלבים בגלל נשיכה וכתוצאה מזה ברוגז לא סימפטי עם השכנה. הברוגז איתה לא ממש שובר לי  את הלב אבל מצד שני, לא נעים.

 

-למרות כל המאמצים לא הצלחנו לחסל את משיכת היתר הארורה שמוצצת לנו את הדם, מצד שני גם לא הגדלנו אותה, גם זה משהו.

 

-חלה הידרדרות בבריאות של ג'ינג'י. מי שמסתכל עליו רואה בן אדם שנראה צעיר מגילו, מלא מרץ, פעיל להפליא ושופע שמחת חיים אבל 

 בבדיקת דם שעשה התברר ששוב עלה לו ה – PSA  מדאיג מאוד מפני שהוא עבר כריתת פרוסטאטה כבר לפני מספר שנים. אחרי דחיות
 ובירורים והתייעצויות הבנו בצער שאין ברירה, הוא יצטרך להתחיל לעבור הקרנות. זה לא יהיה באשפוז ואנחנו מקווים שהוא יוכל להמשיך
 בשגרת חייו אבל מודאגים מאוד מתופעות הלוואי ומשתדלים לשמור על אופטימיות זהירה.

 

חוץ מזה קרה משהו מוזר בעבודונת שלי. אני כידוע מסיעה כל בוקר לגן ילדון בן רבע לחמש ועל הדרך עוזרת לאימא שלו לארגן את אחיו ואחותו הגדולים לבית הספר. לפני יומיים אני מגיעה אליהם ומגלה עץ אשוח מקושט קטן מפלסטיק עומד בפינה. הם טיילו בשבת בחיפה וסבתא קנתה לו עץ של חג מולד וסיפרה לו את הסיפור המלבב על סנטה שיורד בארובה ומביא מתנות לילדים.

מופתעת מאוד הערתי בלחש לאם שהרי כריסמס כבר עבר ו… אבל היא רמזה לי לשתוק ולהניח לילדים להמשיך להשתעשע וליהנות. מסתבר שגם אחיו שמלאו לו כבר שבע נדלק על סנטה ועל רעיון המתנות והארובה.

עכשיו, עם כל הכבוד לרב תרבותיות וזה, בכל זאת מדובר בילדים ישראלים שגדלים בבית יהודי. בשביל מה הם צריכים את סנטה והמתנות שלו?

נכון, הם לומדים בבית ספר אנתרופוסופי אבל בישראל, בעברית, והם יהודים אז מה בדיוק הקטע הזה?

הופתעתי מכמה שזה הפריע לי אבל כמובן שסתמתי את הפה ולא אמרתי כלום, אני רק מקווה שלא אהיה בסביבה כשהם יגלו שעבדו עליהם ובגדול.