ניצחון

נורא פחדתי מהיום הזה, הייתי בלחץ נוראי שבוע קודם ואם זה היה תלוי בי הייתי מוותרת, אבל בשביל ג'ינג'י ויתור זו לא אופציה, ומאחר ואנחנו נשואים אני מרגישה שאני חייבת לתמוך בו בעניין הזה כי בעיקרון הוא צודק, רק שלמי יש כוח לכל המלחמות האלה?


לו מסתבר.


הכל התחיל בגלל עוגי כמובן – חלק גדול מהאירועים המפחידים והמרגיזים בחיי הם בגללו. אם הייתי מאמינה בקטע הניו אייג'י הזה הייתי אומרת שהוא נכנס לחיי כדי לעמת אותי עם הפחדים והקשיים שלי, אבל מאחר ואני חושבת שהאמירות הללו הן שטות מוחלטת אני לא אומרת.


כשעוגי למד בקורס הבישול הוא היה אמור לקבל הבטחת הכנסה מביטוח לאומי ובסופו של דבר הוא אכן קיבל אותה, לא לפני שנאבקנו והתווכחנו ונדנדנו לביטוח לאומי כל פעם מחדש. משום מה הם התנהגו עם הבטחת הכנסה כאילו היא השלמת הכנסה. השלימו את כל אחת מהמשכורות שלו לקצבה די מסכנה בסך 1430 ₪ בערך. חודש אחד הוא אפילו לא קיבל כלום כי הוא הרוויח כמעט 2000 ₪ בחודש אבל פשוט לא עמד בעומס של לימודים ועבודה ובחודש שאחריו כבר לא הייתה לו עבודה. בסוף הלימודים התברר (וגם זה אחרי מאבק קשה לאלץ אותם לתת לנו פירוט של כמה הוא קיבל כל חודש) שבחודשים בהם הוא לא הצליח להשיג עבודה הוא גם לא קיבל כסף. נוצר מצב טיפשי שבו אם הרווחת קצת השלימו לך הכנסה אבל אם לא הצלחת להרוויח כלום גם לא קיבלת כלום.


ג'ינג'י עיין עין היטב בחוברת ההסברים של ביטוח לאומי ובחוזה של הקורס והחליט שמישהו פה פירש בצורה מוטעית את החוק וקיפח את עוגי בגדול והוא לא מוכן לשתוק על זה.


תבענו את ביטוח לאומי בבית דין לעבודה וביקשנו סיוע מלשכת הסיוע המשפטית. מתברר שהם למדו את השיטות שלהם מביטוח לאומי. לא יכולת פשוט להרים טלפון ולדבר עם מישהו, רק לנסוע לחיפה ולעמוד בתור ולקוות שמישהו יבין על מה אתה מדבר או לסמוך על דואר ישראל שאמנם עשה כמיטב יכולתו אבל בכל זאת, לוקח כמה ימים עד שהדואר מגיע.


מהסיוע המשפטי הם כל הזמן טענו שאין להם מספיק מסמכים כדי לעזור לנו למרות שהגשנו להם את כל החומר בשלושה העתקים כשרק פתחנו את התיק. משום מה הם לא פירטו על איזה מסמכים מדובר ואף אחד לא ענה שם לטלפון והפקס שהם נתנו היה מקולקל או מנותק או משהו כי כשחייגת אליו התקבל צליל משונה ולא של פקס, וכמובן שאף מסמך שניסיתי לשלוח לא עבר. אין לי זמן וכסף לנסוע כל שני וחמישי ללשכה לסיוע משפטי ואני, אם מישהו מתאמץ כל כך לא לעזור לי מבינה את הרמז ועוזרת לעצמי, וכך טרחנו ג'ינג'י ואני לארגן את כל החומר והגענו למשפט עם טיעונים מוכנים וסדורים היטב, ובלי הסיוע המשפטי המאכזב.


בדיוק באותו יום הייתה לעוגי בדיקה ברמב"ם כדי לראות מה מצבו אחרי הניתוחון הקטן שעבר שבוע קודם. יופי חשבתי, בבוקר הוא יהיה ברמב"ם בצהרים ניפגש בבית המשפט ונחזיר אותו הביתה. הוא יצא מוקדם בבוקר כדי להיות בתחילת התור במרפאות החוץ של פה ולסת ובעוד אנחנו נוסעים לנו לחיפה הוא מתקשר ומבשר לנו שבבדיקה איתרו עוד אבנים והוא עומד לעבור עוד ניתוחון קטן ומכאיב בפה.


כשנפגשנו בצהרים בבית המשפט הוא בקושי הצליח לדבר וסבל כאבים נוראיים בגלל שההרדמה התפוגגה. המשפט היה אמור להתחיל ב 12:00 אבל התעכב והתעכב ועוגי סבל והיה אומלל וחששנו שנקבל דוח חנייה כי היה לנו כסף רק לשעת חנייה, כלומר היה יותר אבל משום מה המדחן החליט לירוק בבוז את עשרה השקלים שהכנסנו לתוכו ושאר הכסף הקטן שלנו הספיק רק לשעה אחת שהתבזבזה כאמור בציפייה לשופט שיתפנה אלינו.


החלטתי לעשות מעשה, לקחתי מעוגי את הכסף הקטן שלו והלכתי לחפש בית מרקחת כדי לקנות לו כדורים נגד כאבים. בכיכר פריז מצאתי בית מרקחת פתוח ואחרי שקניתי נורופן דהרתי למגרש החנייה ו… המדחן השטני בלע את עשר השקלים שהיו לי. איש נחמד שעבד ממול פרט לי שטר של 20 ₪ ועזר לי לקנות עוד שעת חנייה ואחר כך טסתי חזרה לבית המשפט והגעתי בדיוק בזמן.


ג'ינג'י היה פשוט נהדר. הסביר הכל בצורה מסודרת וברורה וענה כראוי על כל השאלות של השופט שהיה סבלני ומבין וקלט מיד מה קורה פה.


כולם שאלו למה לא הלכנו לסיוע המשפטי ולא ידעו מה לענות כשהסברנו שדווקא כן פנינו אבל במקום לסייע הם רק ביקשו מסמכים ולא פירטו איזה והתנהגו כאילו הם ממש לא רוצים לעזור.


השופט החמיא לג'ינג'י על הצורה הבהירה והנבונה שבה הוא הציג את העניין והודיע לעורכת הדין של ביטוח לאומי שיש לה 45 יום להסביר למה הם לא נותנים לעוגי כסף עבור החודשים בהם הוא לא עבד למרות שברור שהוא התאמץ מאוד להשיג עבודה ועבד בכל מה שהציעו לו. סוכם שננסה שוב לפנות לסיוע המשפטי ונקבע לנו תאריך להמשך המשפט.


יצאנו משם כמנצחים והיינו גאים מאוד בעצמנו.


גם הסיפור המרגיז עם קופת חולים הסתדר בסופו של דבר, בערך. הם לא יבקשו כסף על הטיפול במיון למרות שעוגי הגיע בלי הפנייה מרופא אבל נשלם רק 200 ₪ על הבדיקות.


עוגי נסע הלילה חזרה לאילת ונקווה שהוא לא יסבול יותר מאבנים בבלוטת הרוק ואם כן עליו לפנות שוב לפה ולסת ברמב"ם, יעשו לי סי. טי. ואם יהיה צורך ינתחו אותו ויסירו את מקור הבעייה.                                        


 

33 תגובות בנושא “ניצחון

  1. כל הכבוד לכם!!!  אתם נהדרים שצלחתם את מערכת הביורקרטיה הישראלית. אני התיאשתי רק מלקרוא את הפוסט הזה.

    מחזיקה אצבעות לבריאות של עוגי.

    אגב, אני מאמינה בלב שלם במה שכינית "שטויות של ניו אייג’", אבל אין לי שום בעיה עם זה שאת לא 🙂  כל עוד את מרגישה שעוגי מלמד אותך לנצח, שתינו מרוצות!

    אהבתי

    1. אין דבר שמייאש ומפחיד אותי יותר מבירוקרטייה.
      אני חושבת שהם בונים על זה ומעמיסים בכוונה כל מיני חסמים ובעיות כדי להרתיע אנשים.
      במקרה של ג’ינג’י זה עובד בדיוק הפוך, אם הוא חושב שהוא צודק הוא ילך עם הראש בקיר ולא יוותר. לפעמים זה אפילו עובד.

      אהבתי

    1. לדעתי הסיוע המשפטי משלב ידיים עם הביטוח הלאומי ועוזר למדינה, לא לאזרח.
      אם העורך דין שיתנו לנו, אם זה יקרה בכלל, לא יסכים איתנו לא נשתף איתו פעולה. אני מקווה שבסוף ביטוח לאומי יתפשר איתנו וייסוג כדי לא להתבזות בבית המשפט.
      הם עובדים בשיטת מצליח, ובונים על זה שלאף אחד אין כוח לשטיקים שלהם. אם מישהו נאבק בהם הם בסופו של דבר מתקפלים ומוותרים.

      אהבתי

  2. כל הכבוד על הניצחון!
    מקווה שמערכת המשפט וביטוח לאומי לא יתישו אתכם עכשיו במשך שנים, או שאולי יש סיכוי שביטוח לאומי יתרצו? אולי ב-45 הימים שהם קיבלו הם יבינו שיותר כדאי להם לשלם לעוגי את מעט הכסף שהם חייבים לו מאשר לצאת לתהליך משפטי שיעלה להם יותר. 
    שיהיה בהצלחה לעוגי באילת. 

    אהבתי

  3. תחת הסכנה המרחפת שאשמע מאוד לא טוב ולא אצליח לנסח את זה כראוי, אני רוצה להקדים ולומר שאני אוהבת אותך מאוד, ושאת ההשראה היומית שלי בכל הנוגע לאופטימיות כבר הרבה מאוד זמן.
    יחד עם זאת, אני שמה לב שכבר הרבה מאוד זמן, כל פוסט שעולה על עוגי מעורב בקשיים. אני מבינה שאלו החיים, ושאין בלתם, אבל אני זוכרת את הפוסט הכואב מאוד מלפני חודשיים שבו כתבת שרק עכשיו את מבינה עד כמה עוגי לא מאושר ולא היה מאושר איתכם, ופתאום אני שואלת – את, את מאושרת איתו? כי גם מצידך לפעמים זה נדמה שכל התרחשות שקשורה בו קשורה רק בסבל.
    אמרתי לעצמי, אם אני הייתי עוגי, והייתי קוראת את הבלוג הזה, זה היה קשה.
    זהו. מתנצלת מראש אם פגעתי. סליחה.

    אהבתי

    1. אני די בטוחה שעוגי לא קורא בלוגים, בטח לא בלוגים חופרים כמו שלי.
      החיים איתו הם לא קלים, יש כל הזמן בעיות ומכשלות ואתגרים שצריך לפתור. חלק בגללו וחלק בגלל המדינה שלא ממש מסייעת לאנשים מסוגו.
      לנו קשה אבל לו קשה עוד יותר. הוא קיבל קלפים די עלובים ומאז שנולד הכל נגדו. ההתנהגות שלו רק מחמירה את המצב 

      אנחנו משתדלים לעזור ולתמוך ולא לתת לו לשקוע, לפתור לו בעיות ולסייע ככל שניתן. זה לא גורם לנו אושר, זה בטוח, אבל זה מה יש. אני בטוחה שאנחנו שוגים לפעמים ואולי חלק מהבעיות שלו הן באשמתנו, קשה לדעת.

      אהבתי

  4. שמח שבסופו של דבר הייתה לכם התרשמות חיובית ממערכת המשפט. הרבה פוסטים כאלה של אנשים שנתקלים במערכת מדווחים על תחושה של שחיקה בגלגלי המערכת ואכזבה. שמח שלכם הדברים הסתדרו.

    אהבתי

    1. עד היום יצא לי להיתקל בשני שופטים (תמיד בגלל עוגי) ושניהם היו ממש בסדר לדעתי. זו עבודה מאוד מייגעת, להיות שופט.
      השופטים שנתקלתי בהם (שופט ושופטת) היו נבונים, מהירים להבין, והוגנים בצורה מפתיעה מאוד.
      יכול להיות שיש כאלה שהם פחות מוצלחים אבל לשמחתי לא נתקלתי בהם.
      נראה איך יהיה השופט שיצטרך להחליט אם עוגי נכה צה"ל.

      אהבתי

    1. זה בדיוק ככה, יש הרגשה שהמערכת מנסה לשחוק אותך, לבלבל אותך ולדחות אותך בתירוצים שונים ומשונים. דבר ראשון לא מגיע לך ואין לך זכויות ומי אתה בכלל ורק אם אתה מתעקש ולא מוותר וחוזר ומנדנד מתייחסים אליך.

      אהבתי

  5.  כל הכבוד על עוד ניצחון קטן על הביורקרטיה והאטימות של הרשויות בישראל. הכי מאכזב לשמוע שהסיוע המשפטי עושה ההיפך מסיוע. כל הכבוד לכם שלא וויתרתם, וגם לשופט – כי אנחנו כבר כמה פעמים גם קבלנו זלזול ויחס מחפיר בבתי משפט….אז כל הכבוד גם לו. 
    מקווה שעוגי יבריא במהרה – זה באמת נשמע כמו סבל נוראי.
    אגב אני עם "קואלה בחומוס" בנושא ה"ניו אייג’" – ועובדה שגם את העלית את זה, למרות שכביכול אינך מאמינה. אין לי ספק שעוגי מהווה אתגר ומבחן עבורכם מהרגע הראשון, וגם אתם מהווים שיעור בחייו – ונראה לי שכולכם עמלים קשה כדי לצלוח את המכשולים והאתגרים האלה, כך שבסוף….מאחלת שכולכם בסוף תלקקו דבש (וכן, מודעת לאירוניה אבל מתכוונת מכל הלב)…

    אהבתי

    1. עוגי הוא אתגר רציני מאוד. בלי שהוא באמת מתכוון לזה הוא גורם לנו לצאת מאזור הנוחות שלנו ולהילחם ברשויות החינוך והמשפט.
      אני מקווה שגם אנחנו לימדנו אותו שיעור אחד או שניים על התמדה ועקשנות ודבקות במשימות.
      הרשויות בארץ אטומות ומכשילות ואני תוהה מה עושים אנשים שלא יודעים להילחם ואין להם כוחות וכסף לעמוד על הזכויות שלהם.
      ביטוח לאומי פשוט מגעיל ביחס שלו לאזרחים ועל משרד הביטחון אפשר לכתוב ספר עב כרס. לולא עוגי לא הייתי יודעת את זה ולא מבינה איפה אני חיה. הוא דחף אותנו מחוץ לבועת הנוחות בה חיינו תמיד.

      אהבתי

      1. אין לי שום ספק שעוגי קיבל מכם המון, גם חינוך באמצעות דוגמא אישית מדהימה וגם המון תמיכה ואהבה שלא היו לו במשפחה המקורית.
        לגבי הרשויות אני איתך 200%. 
        נראה לי שהכי גרוע זה לא כאשר אומרים לך שלא מגיע לך, אלא כאשר עושים כאילו נתנו לך מה שמגיע לך ומתברר שזה אפילו לא חצי ממה שמגיע לך. בשיטת "מצליח"…

        אהבתי

  6. אתם מלכים,פשוט מלכי הנצחון על הבירוקרטיה המגעילה הזאת שאפילו כשיש גוף שהוא לטובת הציבור מסתבר שגם הוא גוף בירוקרטי לא קטן
    הלוואי שעוגי יקבל את הכסף ושירגיש טוב,מגיעה לו קצת נחת ובריאות וודאי לכם !

    אהבתי

    1. העובדה המעציבה היא שאין אף גוף ממלכתי שהוא באמת לטובת הציבור. כולם רק רוצים לגבות ממך כסף ולתת לך תמורתו כמה שפחות.
      טפסים ונהלים מעניינים אותם יותר מבני אדם.
      עצוב מאוד אבל זו עובדה.

      אהבתי

  7. שאפו
    נחלתם ניצחון במערכה הרשונה מול הדינוזאור יורק האש שמתחפש לביטוח הלאומי
    מאחל לכם ניצחון בסיום הקרב

    אהבתי

    1. לצערי אתה צודק וזו רק מערכה ראשונה. נראה מה יקרה בהמשך.
      הסכום הוא סך הכל לא גדול אבל אם אני הייתי חייבת להם סכום כזה הם היו רודפים אותי עד חרמה, אז למה שאני אוותר להם?

      אהבתי

  8. יפה!
    נראה שהצלחתם לנצח את הבירוקרטיה המגעילה שיש במדינה שלנו
    שבה בגלל שכל כך הרבה אנשים ניצלו את המדינה וקיבלו כספים במשך שנים (שלא היו מגיעים להם) אנשים שבאמת מגיע להם לא מקבלים את מה שמגיע להם

    מקווה שעוגי מרגיש יותר טוב
    אבנים בבלוטות הרוק הפכו בשנים האחרונות לדבר דיי נפוץ

    איך באמת הולך לעוגי באילת? הוא מרוצה?
    (הוא שם כבר כמה חודשים טוב כמדומני)

    אהבתי

    1. אני מודה שעד שעוגי התחיל לסבול מהעניין הזה לא ידעתי שיש בכלל בעיה כזו.
      אצלו זה נובע כנראה מהפציעה שלו, אנחנו מנסים לשכנע אותו להפסיק לעשן ולשתות יותר מים ופחות מיצים וקפה.
      אולי זה יעזור.
      יש הרגשה לא נעימה שביטוח לאומי רואה בכולם רמאים וגנבים עד שהם לא יוכיחו ההפך. זה מעליב ומעיק מאוד ובמקרה של עוגי פשוט לא הוגן.

      אהבתי

  9. אני קוראת את הפוסטים שלך על עוגי בהתפעלות ובלב מתרחב. בכל פעם מחדש אני קוראת את האהבה והחום שלכם כלפיו ואת הקבלה שלכם אותו על כל קשייו.
    איזו מתנה גדולה יותר הוא היה יכול לבקש, אם לא משפחה חמה שתתמוך בו?

    אני מעריצה את ג’ינג’י על ההתמודדות מול המפלצת, צריך עקשות של ג’ינג’י כדי לא להשבר ולא ולוותר וללכת עד הסוף. כבוד!

    אהבתי

    1. ג’ינג’י חזק מאוד בעקשנות, לא תמיד קל להיות נשואה לו אבל זו תכונה טובה כשמתמודדים עם מפלצות 

      ואני רק מקווה שאחרי שעוגי יהפוך להורה ויגדל ילדים הם יעשו לו פחות צרות. הדברים שעברנו עם הילד הזה… 

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s