בזמן האחרון אין לי כל כך חשק לכתוב, גם לקרוא די נמאס לי. הרגשה של מיציתי, די הגיוני אם נזכור שאני בסביבה עוד מתקופת חבוט ובשנות ישראבלוג אני בעצם כבר עם רגל אחת בקבר, ובכל זאת גם אצל קשישה עייפה והלומת חום כמוני קורים דברים וחלקם די מוזרים ואולי אפילו שווים פוסט?
ראשית, התווספה אלינו עוד כלבה שאני זוממת ושואפת להיפטר ממנה אבל נכון לעכשיו ספק אם זה יקרה. הכלבה הייתה שייכת למישהו שלא טיפל בה יפה ולא לקח אותה לווטרינר אחרי שנפצעה בתאונת דרכים. למזלה הטוב היא נתקלה בג'ינג'י שעושה עסקים עם האיש הזה ולא היה מוכן להתעלם מהזנחת הכלבה המסכנה. הוא לקח אותה בעצמו לווטרינר ואחרי שנחבשה רגלה השבורה החזיר אותה לבעליה שהמשיך להיות אדיש ולא טרח להביא אותה להחלפת תחבושת כמו שביקשה הרופאה הווטרינרית. הוא אמנם שילם עבור הטיפול שלה – לא רצה להסתבך עם הג'ינג'י הכועס כנראה – אבל זה הכל.
ג'ינג'י עבר שם אחרי כמה ימים, ראה שאין עם מי לדבר והכלבה במצב רע ומוזנחת, ואחרי חילופי דברים קצרים וזועמים הוא פשוט לקח אותה והלך ישר למרפאה.
הסברנו לרופאה את המצב והיא (כפרה עליה) סידרה שנקבל הנחה ושחלק מהתשלום יגיע מ'תנו לחיות לחיות' והמשיכה לטפל בכלבה שריח נוראי עלה מהרגל הפצועה שלה, וגם הבטן שלה הייתה נפוחה מנוזלים.
עדיין לא ברור אם הרגל שלה תינצל, אבל היא התאוששה ומרגישה טוב יותר, מספיק טוב כדי לריב עם הכלבים שלנו, לפזר שערות בכל הבית, ולהרגיש די נוח כדי לישון למרגלות המיטה שלנו.
הווטרינרית אפילו הגדילה ראש והשיגה בטלפון את הבעלים המקוריים שלה ששמו לה שבב. הם הסבירו שאחרי שנולד להם ילד נמאס להם לטפל בכלבה ששמה המקורי הוא אנג'ל. איך היא הגיעה מהם לידיו של החקלאי המזניחן זה לא בדיוק ברור, אבל עכשיו היא אצלנו, ואם לא נצליח להעביר אותה לאימא של בעלי שגם לה כבר יש שני כלבים כנראה שהיא תישאר.
ג'ינג'י ועוגי מתלהבים ממנה, ואני מניחה שגם צץרץ יחבב אותה, אבל מי שמנקה את השערות שלה ומפריד בינה לבין לוקה וטופי זו אני.
ואגב, עוגי נסע לאילת לעבוד שם בבית מלון. יש המון עבודה בתחום הטבחות במלונות באילת ויש תנאים טובים כולל מגורים ונסיעות, והוא תמיד אהב את אילת. הוא נסע אתמול, נלהב שמח ומרוצה, אבל הערב שוחחנו שוב והוא נשמע קצת עצוב ופתאום התחיל להתגעגע הביתה, לכלבים ולחברים ואולי אפילו להורים?
נראה כמה זמן הוא יחזיק מעמד רחוק מהפינוקים של הבית.
אני די מתוזזת לאחרונה כי הסבתא של הילדים שאני מטפלת בהם בחו"ל ואני ממלאת את מקומה אחרי הצהרים. ילדים זה שמחה, אבל גם הרבה עבודה והתרוצצות. אני מחזיקה מעמד כי בעוד שבוע וקצת, ביום שישי הבא, הסבתא חוזרת, ואני נוסעת (כן, תיאמנו מראש) ואני אהיה שבועיים בפולין עם הורי ואחי והדודים במסע שורשים.
הורי מממנים הכל (מבזבזים בעצמם את כל הירושה) ואלו אמורים להיות שבועיים נהדרים ומרגשים, אבל כפולניה מקורית קשה לי לא לדאוג איך בעלי יסתדר לבד עם הכלבים והבית. עוגי יהיה באילת כנראה, וצץרץ בצבא, ולילי עסוקה בהצלת העולם… מי ידאג לו?
הוא בטוח שהוא יסתדר ושעלי לנסוע ולא לדאוג וזה מה שאעשה ואני רק מקווה שאמצא את הבית והבעל בריאים ושלמים כשאחזור, ושלא ייקח לי יותר מחודש חודשיים לנקות את כל הבלגן שבעלי היקר יעשה בהעדרי, ולהחזיר את הבית למצב סביר מהר ככל האפשר.
זה פשוט נפלא שאת דואגת כבר מעכשיו למשהו שעוד לא קרה וגם לא ברור אם יקרה ואיך. נדמה שהג’ינג’י אינו מוגבל לגמרי ויוכל לשרוד בלעדייך כמה זמן. תני לו הוראה לדאוג לנקיון הבית לפני שובך + מספר טלפון של מישהי שתוכל להכנס ולנקות חד פעמית את הבית בצורה יסודית לפני שתחזרי וכך תשובי לבית סביר. זה שווה את ההנאה של לחזור לבית נעים ונקי.
מגיע לך לנסוע בראש שקט וליהנות מהנסיעה כמה שרק אפשר.
אהבתיאהבתי
למרות שבעדה שלנו לא נהוג להנות בלי לקטר אני אעשה מאמץ
וכן, באמת מגיע לי להשאיר את עול הבית מאחורי ורק לבלות.
אהבתיאהבתי
ולי נראה שכשמחכים בכליון עיניים לנסיעה כזו, כבר נמאס לכתוב. אבל אני סומך עלייך שיהיה פוסט כשתשובי שיספר לנו על החוויות.
ומה שאת מספרת בדיוק קרה עם הטרייר שלנו, שלקחנו אותו באופן זמני כדי להציל אותו. והוא כבר אצלנו 6 שנים.
אהבתיאהבתי
אין דבר קבוע יותר מהזמני, אבל בכל זאת, שלושה כלבים?
זה כבר יותר מידי בשבילי.
אהבתיאהבתי
נסיעה נעימה. תארי לך שאני שבאתי מפולין ב-57 עוד לא הייתי שם.
אהבתיאהבתי
תודה, ולמה שלא תיסעי לביקור?
הדודים שלי שגם הם כמובן מפולניה נוסעים לבקר כמעט כל שנה ונהנים מאוד.
פולין השתנתה מאוד בשנים האחרונות ונעשתה מודרנית ונעימה מאוד.
אהבתיאהבתי
אנחנו אימצנו עכשיו חתולת רחוב
האמת שריחמתי עליה, זורקים פה במושב המון חתולים בעיקר ליד הבית קפה (שנמצא במרחק הליכה מהבית של הורי), החתולים מפריעים ליושבי בית הקפה ובכלל מתרבים בלי אבחנה. החתולה הזאת הייתה ממש אחרי המלטה ויש לה גור אחד והיא הייתה כל כך רזה ואומללה שלא יכולתי שלא לתת לה אוכל.
אמנם היא עדיין מפחדת מאתנו, אבל כבר לא בורחת כמו בהתחלה. והיא יודעת מתי אנחנו נמצאים בבית ויודעת לבקש אוכל.
ועכשיו כשהיא מקבלת אוכל באופן קבוע היא גם לא טורפת כל כך הרבה (בהתחלה היא הייתה אוכלת כל כך הרבה שלא הבנו לאן כל זה נכנס בגוף הקטן הזה)
ופתאום היא גדלה והפרווה שלה מבריקה והיא רגועה יותר
יפה לעוגי שהוא נסע לאילת
אני חושבת שתמיד זה קשה שבפעם הראשונה מתרחקים ככה מהמשפחה והחברים ופאום צריך לקחת אחריות אחרי תקופה לא קצרה שדאגתם לו ועשיתם דברים בשבילו וכו’.
אבל אין מה לעשות אילת היא מעוז המלונות אני לא חושבת שיש ביקוש גבוה כל כך כמו שיש שם לעובדים בתחום הזה
עוגי יצטרך להתרגל, אז אולי בהתחלה הוא יבוא הבייתה יותר
עכשיו אפשר לחכות לפוסט חוויות מהטיול לפולין
אהבתיאהבתי
חתול עושה פחות בעיות מכלב, יותר עצמאי ולא זקוק לטיולים אבל ככה יצא.
אני אקח מצלמה כמובן ואדווח בנאמנות על כל צעד ושעל.
אהבתיאהבתי
איזה מקסים הג’ינג’י שלך. כבש את ליבי בהחלטתו להציל את הכלבה המסכנה.
כמובן שהעול הנופל עלייך לא משמח אותי בכלל – ואני תוהה למה את בכלל טורחת להפריד בינה לבין הכלבות האחרות. זה בגלל שהיא עדיין פצועה? אחרי שהיא תחלים, תוכלי לתת להם לקבוע לבד את סידרי הכוח בינהן. הן כבר יסתדרו.
כל הכבוד לעוגי. גם אני עבדתי באילת אחרי התיכון וזו זכורה לי כחוויה מצויינת. זו דרך טובה להתנתק קצת.
ואין לי שום ספק שג’ינג’י לא רק יסתדר לבדו, אלא אף יחגוג מחד, ומאידך יעריך אותך שבעתיים כשתחזרי. כמו שצריך.
אהבתיאהבתי
כל הזמן ניסיתי לגונן עליה כי היא פצועה ומדדה על שלוש אבל מסתבר שהיא יודעת לדאוג לעצמה יפה מאוד.
וכמו שניחשת – מה שבאמת מעצבן אותי זה שהוא יחגוג בלעדי
אהבתיאהבתי
גם אני מאמינה ביכולתו של ג’ינג’י לשרוד לבד בבית ואף לשגשג בימי פולין הבאים עליך לטובה. תתפלאי. גברים מסוגלים, אם רק מאפשרים להם, לעשות הכל. בנסיעה האחרונה שלי לחו"ל הבן החייל אירח בסופשבוע חבורה עליזה, והייתי בטוחה שאני חוזרת לחורבה, ולהפתעתי הבית היה הרבה יותר נקי מבדרך כלל כולל הכיריים. חשבתי שהאורחים הטו כתף ולא. זה הוא. .
עוגי אולי מבטא את געגועיו וזה טוב, אבל צריך לחזק אותו. אילת, כמו שכבר אמרו לפני, היא מעוז המלונות ומקום מצוין לצבור ניסיון בתחום.
אהבתיאהבתי
אני בטוחה שג’ינג’י ישגשג וזה בדיוק מה שמפריע לי
ובקשר לעוגי, נחיה ונראה, הוא מסתגל ומתארגן היום ומחר יתחיל לעבוד, אנחנו מדברים איתו המון, שולחים עצות ועידוד, וגם כסף, ומקווים לטוב.
אהבתיאהבתי
ומה עם טבריה? יותר קרוב מאילת וגם עיר תיירותית.
בהצלחה ונסיעה טובה.
אהבתיאהבתי
על טבריה באמת לא חשבתי אבל לבית הספר שהוא למד בו יש הסכמים עם ישרוטל באילת והם מקבלים בשמחה את כל הבוגרים של דן גורמה ודואגים להם למגורים ולנסיעות, רק שיבואו.
אהבתיאהבתי
ראשית, אני מקווה שאת זה :"אני בעצם כבר עם רגל אחת בקבר, ובכל זאת גם אצל קשישה…" כתבת בחוש הומור.
אנחנו אימצנו לפני שנים כלבה שבעלי אסף ברחוב, מלוכלכת ומדובללת , לא שאל אותי ומצאתי אותה על הספה בשובי מעבודה ( לצערי אחרי מספר שנים היא נעלמה לנו..)
מכירה מאוד ומבינה מאוד את דאגותייך, אבל אני בטוחה שיהיה בסדר ובעלך יסתדר .
אהבתיאהבתי
חינכתי את הכלבים שכבר יש לא לעלות על מיטות וספות, יש גבול.
אני מקווה שהוא יקפיד על זה גם כשאני לא אהיה בסביבה או שיהיה לו עסק עם שואב אבק ואישה עצבנית
אהבתיאהבתי
כל הכבוד על האנרגיות, שהן ממש חיוביות!
יסתדרו גם בלעדייך, אל תשלי את עצמך, אבל באמת יהיה לך המון להחזיר למקום כשתשובי.
אהבתיאהבתי
זה מה שבאמת מדאיג אותי, שיסתדרו טוב יותר בלעדי ולא יתגעגעו
אהבתיאהבתי
הסייפא של הפוסט שלך הזכיר לי את סדרת הריאליטי על האמהות המחליפות. כל אמא הייתה דואגת שהמשפחה שלה לא תסתדר בלעדיה, אבל התברר שהם הסתדרו היטב ולמדו להעריך את כל מה שהיא עושה עבורם ונראה להם מובן מאליו.
אני חושבת שהגעגועים של עוגי הם נורמלים לגמרי, ואם הוא לא היה מתגעגע אז זה דווקא היה מטריד.
שתהיה לך נסיעה טובה!
אהבתיאהבתי
הבעיה היא שלא הבאתי לי אימא מחליפה, סמכתי על עוגי אבל הוא באילת עכשיו.
היה לו משבר געגועים קטן בלילה הראשון אבל אחרי הרבה שיחות עידוד הוא התגבר ועכשיו הוא בסדר.
אהבתיאהבתי
וואו,אין לי אלא להוריד את הכובע בפניכם
כל הכבוד ,גם למי שיש חצר ומטופל בכלבים זו משימה לא קלה להוסיף עוד כלב
שלא לדבר על ההוצאה הנוספת על אוכל ווטרינריה
אבל כבוד גדול,בהחלט,עשיתם בהחלט מה שצריך
בהצלחה לעוגי בעבודתו החדשה
אהבתיאהבתי
אל תגיד עשיתם, זה הכל בעלי שעשה.
אי אפשר להזניח כלב סובל אבל האמת, יש לי שניים וזה די והותר.
נראה אם חמותי תסכים לפרוש עליה חסות אחרי שתבריא.
ואני מקווה שעוגי יחזיק שם מעמד לפחות כמה חודשים, לא יזיק לו להתרחק קצת מהסינור הביתי ולתפוס טיפה עצמאות.
אהבתיאהבתי
ואגב אני לא נפרד ממך לשלום כי אני בטוח שיהיה עוד פוסט שהנסיעה תתקרב
ואני בטוח כמו תרופה למכה שהג’ינג’י יפתיע ובגדול
אהבתיאהבתי
הג’ינג’י בטח יפתיע, כמו תמיד, השאלה איך בדיוק
ואני מבטיחה פוסט פרידה וכמובן את סיפור הנסיעה כולל תמונות
אהבתיאהבתי
מה זה השטויות האלו "רגל אחת בקבר", "קשישה"?
אפילו לא הגעת לגיל מחצית חיים…
תבורכו שניכם על הרגישות והדאגה לבעלי חיים מוזנחים.
אהבתיאהבתי
לעומת פרס אני באמת עוד קטינה, אבל הקיץ תמיד מעייף אותי מאוד.
נקווה שבפולין יהיה קריר יותר.
ואנחנו אוהבים מאוד בעלי חיים אבל צריך לדעת מתי לשים את הגבול, שלושה כלבים?
זה אחד יותר מידי לדעתי.
אהבתיאהבתי
גם אני כאן עוד מימי חבוט. יאללה בואי נפתח בית אבות לקשישי ישרא..
ברור שג’ינג’י יסתדר, וברור שתהני בחו"ל. אבל מה הם חיינו בלי דאגה מיותרת? גם אני ככה בדיוק.
כל הכבוד על הכלבה. גם מיצי2 שלי הוא אסופי מהרחוב, אחרי שהאקס שלי נתקל בו ולא יכל להישאר אדיש למצבו (הוא הסתובב תקופה באזור מגורינו). הוא כבר 16 שנים איתי, וללא ספק הנשמה הכי זכה שהיכרתי בחיי. מרגישה שבורכתי בכך שבחר בי.
אהבתיאהבתי
סוף סוף נשמה אחות מגולת פולניה שמבינה לנפשי
מיצי2 זה שם נהדר ומאוד קול בעיני
כל הכבוד לך ולו וגם לאקס.
אהבתיאהבתי
אני לגמרי פולניה.
היו לי שני כלבים – מיצי ז"ל שנפטר לפני שנה בגיל 16, ומיצי2 שעדיין איתנו (בן 17). מיצי ז"ל היה אצלי מגיל 3 חודשים בערך, ומיצי2 הצטרף לאחר שנה בערך.
אהבתיאהבתי
לג’ינג’י שלך, כמו גם לך, יש נשמה טהורה – איך אכפת לכם מהחיות! כל הכבוד!
מקווה שהכלבה תחלים והחיכוכים בינה לבין השניים האחרים יירגעו….
ברור שלא היית פולניה טובה לולא דאגת – לנסיעה עצמה, ליכלתו של ג’ינג’י להסתדר בהעדרך, לעוגי באילת הרחוקה……
אבל הכל יהיה בסדר, את תראי.
וטוב שעוגי מתגעגע, אבל נראה לי שתוך כמה ימים הטון שלו ישתנה מן הקצה אל הקצה. והבית תמיד יחכה לו…
תיהני בפולין ועל תעבדי קשה מדי בינתיים – ואל תתנצלי על חוסר חשק לכתוב או לקרוא, מה שבא ברוך הבא…..
אהבתיאהבתי
אמן, מהפה שלך לאוזניים של אלוהימה.
אהבתיאהבתי
נותר רק להמתין לפוסטים מפולין…
אהבתיאהבתי
אני מתנתקת מהמחשב בטיול אבל אצלם הרבה ואעלה את התמונות לבלוג כשאחזור.
אהבתיאהבתי
אולי תעברו בפראג לאגור כוחות אחרי פוטלין?להתאושש קצת?
גם לי קשה עכשיו לקרוא, אולי זה בגלל חירות? פראנזן? הוא כ כ טוב שהכל מתגמד אחריו. אני מתחילה עכשיו ’תיקונים’ אולי ככה תחזור אלי הקריאה
אהבתיאהבתי
פראג מקסימה, עשינו בה פעם סוף שבוע רומנטי שנפל בדיוק בוולנטיין.
אולי עוד נחזור לשם יום אחד אבל רק שנינו, את ההורים והדודים נשאיר בבית.
אהבתיאהבתי
מסכנה הכלבה… מה איתה? יש עדכון לגביה?
אהבתיאהבתי
הכלבה השתפרה מאוד, מתרוצצת בכל הבית, אמנם רגל אחת עדיין חבושה אבל נראה שזה לא ממש מפריע לה.
כל כמה ימים אנחנו לוקחים אותה לרופא להחלפת תחבושת וממשיכים לתת אנטיביוטיקה, נקווה שזה יעזור והיא תתאושש בסופו של דבר.
אפילו שני הכלבים שכבר יש לנו בבית התחילו להתרגל אליה וקיבלו אותה ללהקה.
אהבתיאהבתי