שהחיינו!

סוף סוף, בשעה טובה ומוצלחת עוגי סיים את הקורס שלו.

 

זה היה ארוך ומתיש, רצוף משברים בעיות ותהפוכות, אבל בנחישות וברגישות – וכשלא הייתה ברירה גם בצעקות ובאיומים – עמדנו בפרץ ולא הנחנו לו לוותר ולפרוש.

התחלת, תסיים, זו הייתה הססמא ולמרות שהיה לו קשה לקום בבוקר והוא שנא ללמוד בישול אסייתי ולא תמיד הסתדר עם השף הייקה הוא אזר כגבר חלציו וסיים וקיבל תעודה ומהיום הוא חופשי ויכול לעבוד כמה שעות שירצה וללכת לאן שיחפוץ.

 

למרבה השמחה הוא גם מצא לו עבודה במקום שעושה הרבה בשר, כמו שהוא אוהב וזה אפילו קרוב לבית ואחרי שאקנה לו את הסמרטפון החדש בו הוא חושק הוא יהיה מאושר עד הגג לפחות לרבע שעה מוציא לשון

 

חוץ מזה אני עסוקה עד השמיים, עובדת ומתרוצצת וכמו תמיד בקיץ גם מזיעה בשפע וסופרת את הימים עד לסוף החודש. ביום שישי האחרון של חודש יוני אני נוסעת לי לחו"ל ומשאירה מאחורי את כל תלאות היום יום ומקווה למצוא את הבית עומד על תילו ואת ג'ינג'י והכלבים בריאים ושלמים.

 

 

עוגי עם אימא הגאה
 

73 תגובות בנושא “שהחיינו!

      1. וואו, זה באמת יהיה טיול מורכב
        גם כל המשפחה יחד (כמו סיר לחץ)
        גם פולין….לא פשוט בכלל
        אבל אני מקווה שיהיה הרבה רגעים כיפים וצחוקים
        והרבה גיבוש בטיול הזה
        תיהנו !

        אהבתי

  1. מזל טוב לעוגי
    יפה שהוא סיים את הקורס
    זה גם חשוב, שהוא התחיל וסיים משהו
    והקרדיט הזה לזכותו

    תהני בטיול לפולין אני מקווה ששם המזג אוויר לפחות יותר נעים (קריר) מאשר פה

    אהבתי

    1. הזהירו אותי שבתקופה הזו קשה לדעת איזה מזג אוויר יקבל אותנו. בארץ יהיה חם וזה בטוח אבל בפולין עשוי להיות חם או קר ואולי אפילו גשום. צריך להיות מוכן לכל.

      אהבתי

      1. קחי הכל בפרופורציות ותשתדלי להינות. תמיד אפשר לתפוס מטרו ולטייל לבד , אם מישהו מבני המשפחה רוצה לנוח. ולפי הפתגם הידוע – בפולין התנהגי כפולניה.  (רגשון קריצה שאין לי בנייד).

        אהבתי

    1. גם אני לא הייתי שם מאז עזבתי ב 56 אבל הורי והדודים נסעו כמה פעמים ונהנו מאוד.
      הם טוענים שפולין נעשתה מודרנית ומסודרת בשנים האחרונות ויפה הרי היא תמיד הייתה וכמובן שהם דוברים את השפה וזה יתרון גדול.

      אהבתי

    1. הטיול הזה הוא רעיון של הורי וכמו הרבה רעיונות שלהם הכוונות טובות מאוד אבל לפעמים זה עלול להסתבך.
      יבוא גם אחי עם אשתו האמריקאית ושני הבנים שלו שלא דוברים עברית וגם הגיס שלו הצטרף משום מה. כולם יהודים טובים אבל מדברים רק אנגלית ובעצם זרים גמורים.
      אני עם כאבי גב ורגל כואבת מעט אחרי שנשברה, אחי גם לא בכושר אחרי תאונת דרכים… צווי קליקס כמו שאומרים ביידיש.
      נקווה לטוב

      אהבתי

  2. בשעה טובה וכל הכבוד לעוגי!
    עכשיו תמכרו גם מזון אסייתי בנוסף לדבש? 

    ושיהיה טיול מוצלח! תעשי חיים!
    לפעמים מרחק קצר מבני המשפחה מגלה להם כמה הם צריכים אותך, וכשאת חוזרת רק מעריכים אותך יותר.

    אהבתי

  3. מזל טוב!

    אולי אני סתם טרחנית, אבל כבר לא מעניינים אותי טיולים של "הנאה".  מה נשאר לי מהם בסוף?  תמונות שאף פעם לא מסתכלים בהם, קצת זכרונות של "איך היה שם יפה", ורק תשוקה לעשות את זה עוד – שאי אפשר ממש למלא.

    אני הרבה יותר נהנית מטיולים עם תוכן, כמו זה שאת עומדת לעשות עכשיו.  מהם נשאר לי בסוף משהו הרבה יותר חזק, והרבה יותר יציב.  אני מרגישה מלאה יותר, "גדולה" יותר, חזקה יותר.  נשאר לי מזה משהו שאחר כך אפשר עוד לבנות עליו.

    טיול שורשים ביחד עם השורשים?  כזו בת מזל!!!

    אהבתי

  4. זה פשוט נפלא שאת דואגת כבר מעכשיו למשהו שעוד לא קרה וגם לא ברור אם יקרה ואיך. נדמה שהג’ינג’י אינו מוגבל לגמרי ויוכל לשרוד בלעדייך כמה זמן. תני לו הוראה לדאוג לנקיון הבית לפני שובך + מספר טלפון של מישהי שתוכל להכנס ולנקות חד פעמית את הבית בצורה יסודית לפני שתחזרי וכך תשובי לבית סביר. זה שווה את ההנאה של לחזור לבית נעים ונקי.
    מגיע לך לנסוע בראש שקט וליהנות מהנסיעה כמה שרק אפשר.

    אהבתי

  5. ולי נראה שכשמחכים בכליון עיניים לנסיעה כזו, כבר נמאס לכתוב. אבל אני סומך עלייך שיהיה פוסט כשתשובי שיספר לנו על החוויות.
    ומה שאת מספרת בדיוק קרה עם הטרייר שלנו, שלקחנו אותו באופן זמני כדי להציל אותו. והוא כבר אצלנו 6 שנים.

    אהבתי

    1. תודה, ולמה שלא תיסעי לביקור?
      הדודים שלי שגם הם כמובן מפולניה נוסעים לבקר כמעט כל שנה ונהנים מאוד.
      פולין השתנתה מאוד בשנים האחרונות ונעשתה מודרנית ונעימה מאוד.

      אהבתי

  6. אנחנו אימצנו עכשיו חתולת רחוב
    האמת שריחמתי עליה, זורקים פה במושב המון חתולים בעיקר ליד הבית קפה (שנמצא במרחק הליכה מהבית של הורי), החתולים מפריעים ליושבי בית הקפה ובכלל מתרבים בלי אבחנה. החתולה הזאת הייתה ממש אחרי המלטה ויש לה גור אחד והיא הייתה כל כך רזה ואומללה שלא יכולתי שלא לתת לה אוכל.
    אמנם היא עדיין מפחדת מאתנו, אבל כבר לא בורחת כמו בהתחלה. והיא יודעת מתי אנחנו נמצאים בבית ויודעת לבקש אוכל.
    ועכשיו כשהיא מקבלת אוכל באופן קבוע היא גם לא טורפת כל כך הרבה (בהתחלה היא הייתה  אוכלת כל כך הרבה שלא הבנו לאן כל זה נכנס בגוף הקטן הזה)
    ופתאום היא גדלה והפרווה שלה מבריקה והיא רגועה יותר

    יפה לעוגי שהוא נסע לאילת
    אני חושבת שתמיד זה קשה שבפעם הראשונה מתרחקים ככה מהמשפחה והחברים ופאום צריך לקחת אחריות אחרי תקופה לא קצרה שדאגתם לו ועשיתם דברים בשבילו וכו’.
    אבל אין מה לעשות אילת היא מעוז המלונות אני לא חושבת שיש ביקוש גבוה כל כך כמו שיש שם לעובדים בתחום הזה
    עוגי יצטרך להתרגל, אז אולי בהתחלה הוא יבוא הבייתה יותר

    עכשיו אפשר לחכות לפוסט חוויות מהטיול לפולין

    אהבתי

  7. איזה מקסים הג’ינג’י שלך.  כבש את ליבי בהחלטתו להציל את הכלבה המסכנה.

    כמובן שהעול הנופל עלייך לא משמח אותי בכלל – ואני תוהה למה את בכלל טורחת להפריד בינה לבין הכלבות האחרות.  זה בגלל שהיא עדיין פצועה?  אחרי שהיא תחלים, תוכלי לתת להם לקבוע לבד את סידרי הכוח בינהן.  הן כבר יסתדרו.

    כל הכבוד לעוגי.  גם אני עבדתי באילת אחרי התיכון וזו זכורה לי כחוויה מצויינת.  זו דרך טובה להתנתק קצת.

    ואין לי שום ספק שג’ינג’י לא רק יסתדר לבדו, אלא אף יחגוג מחד, ומאידך יעריך אותך שבעתיים כשתחזרי.  כמו שצריך.

    אהבתי

    1. כל הזמן ניסיתי לגונן עליה כי היא פצועה ומדדה על שלוש אבל מסתבר שהיא יודעת לדאוג לעצמה יפה מאוד.
      וכמו שניחשת – מה שבאמת מעצבן אותי זה שהוא יחגוג בלעדי

      אהבתי

  8. גם אני מאמינה ביכולתו של ג’ינג’י לשרוד  לבד בבית ואף לשגשג בימי פולין הבאים עליך לטובה. תתפלאי. גברים מסוגלים, אם רק מאפשרים להם, לעשות הכל. בנסיעה האחרונה שלי לחו"ל הבן החייל אירח בסופשבוע חבורה עליזה, והייתי בטוחה שאני חוזרת לחורבה, ולהפתעתי הבית היה הרבה יותר נקי מבדרך כלל כולל הכיריים. חשבתי שהאורחים הטו כתף ולא. זה הוא. . 
    עוגי אולי מבטא את געגועיו וזה טוב, אבל צריך לחזק אותו. אילת, כמו שכבר אמרו לפני, היא מעוז המלונות ומקום מצוין לצבור ניסיון בתחום.

    אהבתי

    1. אני בטוחה שג’ינג’י ישגשג וזה בדיוק מה שמפריע לי

      ובקשר לעוגי, נחיה ונראה, הוא מסתגל ומתארגן היום ומחר יתחיל לעבוד, אנחנו מדברים איתו המון, שולחים עצות ועידוד, וגם כסף, ומקווים לטוב.

      אהבתי

    1. על טבריה באמת לא חשבתי אבל לבית הספר שהוא למד בו יש הסכמים עם ישרוטל באילת והם מקבלים בשמחה את כל הבוגרים של דן גורמה ודואגים להם למגורים ולנסיעות, רק שיבואו.

      אהבתי

  9. ראשית, אני מקווה שאת זה :"אני בעצם כבר עם רגל אחת בקבר, ובכל זאת גם אצל קשישה…" כתבת בחוש הומור.

    אנחנו אימצנו לפני שנים כלבה שבעלי אסף ברחוב, מלוכלכת ומדובללת , לא שאל אותי ומצאתי אותה על הספה בשובי מעבודה ( לצערי אחרי מספר שנים היא נעלמה לנו..)

    מכירה מאוד ומבינה מאוד את דאגותייך, אבל אני בטוחה שיהיה בסדר ובעלך יסתדר .

    אהבתי

    1. חינכתי את הכלבים שכבר יש לא לעלות על מיטות וספות, יש גבול.
      אני מקווה שהוא יקפיד על זה גם כשאני לא אהיה בסביבה או שיהיה לו עסק עם שואב אבק ואישה עצבנית

      אהבתי

  10. הסייפא של הפוסט שלך הזכיר לי את סדרת הריאליטי על האמהות המחליפות. כל אמא הייתה דואגת שהמשפחה שלה לא תסתדר בלעדיה, אבל התברר שהם הסתדרו היטב ולמדו להעריך את כל מה שהיא עושה עבורם ונראה להם מובן מאליו. 
    אני חושבת שהגעגועים של עוגי הם נורמלים לגמרי, ואם הוא לא היה מתגעגע אז זה דווקא היה מטריד. 
    שתהיה לך נסיעה טובה!

    אהבתי

    1. הבעיה היא שלא הבאתי לי אימא מחליפה, סמכתי על עוגי אבל הוא באילת עכשיו.
      היה לו משבר געגועים קטן בלילה הראשון אבל אחרי הרבה שיחות עידוד הוא התגבר ועכשיו הוא בסדר.

      אהבתי

  11. וואו,אין לי אלא להוריד את הכובע בפניכם
    כל הכבוד ,גם למי שיש חצר ומטופל בכלבים זו משימה לא קלה להוסיף עוד כלב
    שלא לדבר על ההוצאה הנוספת על אוכל ווטרינריה
    אבל כבוד גדול,בהחלט,עשיתם בהחלט מה שצריך

    בהצלחה לעוגי בעבודתו החדשה

    אהבתי

    1. אל תגיד עשיתם, זה הכל בעלי שעשה.

      אי אפשר להזניח כלב סובל אבל האמת, יש לי שניים וזה די והותר.
      נראה אם חמותי תסכים לפרוש עליה חסות אחרי שתבריא.

      ואני מקווה שעוגי יחזיק שם מעמד לפחות כמה חודשים, לא יזיק לו להתרחק קצת מהסינור הביתי ולתפוס טיפה עצמאות.

      אהבתי

  12. ואגב אני לא נפרד ממך לשלום כי אני בטוח שיהיה עוד פוסט שהנסיעה  תתקרב
    ואני בטוח כמו תרופה למכה שהג’ינג’י יפתיע ובגדול

    אהבתי

  13. מה זה השטויות האלו "רגל אחת בקבר", "קשישה"?
    אפילו לא הגעת לגיל מחצית חיים…
    תבורכו שניכם על הרגישות והדאגה לבעלי חיים מוזנחים.

    אהבתי

    1. לעומת פרס אני באמת עוד קטינה, אבל הקיץ תמיד מעייף אותי מאוד.
      נקווה שבפולין יהיה קריר יותר.

      ואנחנו אוהבים מאוד בעלי חיים אבל צריך לדעת מתי לשים את הגבול, שלושה כלבים?
      זה אחד יותר מידי לדעתי.

      אהבתי

  14. גם אני כאן עוד מימי חבוט. יאללה בואי נפתח בית אבות לקשישי ישרא..
    ברור שג’ינג’י יסתדר, וברור שתהני בחו"ל. אבל מה הם חיינו בלי דאגה מיותרת? גם אני ככה בדיוק.
    כל הכבוד על הכלבה. גם מיצי2 שלי הוא אסופי מהרחוב, אחרי שהאקס שלי נתקל בו ולא יכל להישאר אדיש למצבו (הוא הסתובב תקופה באזור מגורינו). הוא כבר 16 שנים איתי, וללא ספק הנשמה הכי זכה שהיכרתי בחיי. מרגישה שבורכתי בכך שבחר בי. 

    אהבתי

      1. אני לגמרי פולניה.

        היו לי שני כלבים – מיצי ז"ל שנפטר לפני שנה בגיל 16, ומיצי2 שעדיין איתנו (בן 17). מיצי ז"ל היה אצלי מגיל 3 חודשים בערך, ומיצי2 הצטרף לאחר שנה בערך.

        אהבתי

  15. לג’ינג’י שלך, כמו גם לך, יש נשמה טהורה – איך אכפת לכם מהחיות! כל הכבוד!
    מקווה שהכלבה תחלים והחיכוכים בינה לבין השניים האחרים יירגעו….
    ברור שלא היית פולניה טובה לולא דאגת  – לנסיעה עצמה, ליכלתו של ג’ינג’י להסתדר בהעדרך, לעוגי באילת הרחוקה……
    אבל הכל יהיה בסדר, את תראי.
    וטוב שעוגי מתגעגע, אבל נראה לי שתוך כמה ימים הטון שלו ישתנה מן הקצה אל הקצה. והבית תמיד יחכה לו…
    תיהני בפולין ועל תעבדי קשה מדי בינתיים – ואל תתנצלי על חוסר חשק לכתוב או לקרוא, מה שבא ברוך הבא…..

    אהבתי

  16. אולי תעברו בפראג לאגור כוחות אחרי פוטלין?להתאושש קצת?
    גם לי קשה עכשיו לקרוא, אולי זה בגלל חירות? פראנזן? הוא כ כ טוב שהכל מתגמד אחריו. אני מתחילה עכשיו ’תיקונים’ אולי ככה תחזור אלי הקריאה

    אהבתי

    1. הכלבה השתפרה מאוד, מתרוצצת בכל הבית, אמנם רגל אחת עדיין חבושה אבל נראה שזה לא ממש מפריע לה.
      כל כמה ימים אנחנו לוקחים אותה לרופא להחלפת תחבושת וממשיכים לתת אנטיביוטיקה, נקווה שזה יעזור והיא תתאושש בסופו של דבר.
      אפילו שני הכלבים שכבר יש לנו בבית התחילו להתרגל אליה וקיבלו אותה ללהקה.

      אהבתי

כתיבת תגובה