שמחות קטנות

סוף השבוע האחרון לא היה מוצלח כל כך. הרבה הוצאות ומעט הכנסות. לא רק שאחרי חג השבועות יש פחות מכירות אז בסוף השבוע האחרון החליטו לעשות באלוני אבא – שם נמצא מרכז המבקרים שלנו – מרוץ, לא הצלחנו להבין אם של אופניים או רגלי, אבל בכל מקרה סגרו את הכביש. בגלל המרוץ הלא צפוי הזה באו אלינו מעט מאוד אנשים בשבת והיינו בלחץ כספי, וכמובן שדווקא השבוע המכונת הכביסה התקלקלה פתאום.

באוקטובר הקודם השקענו בה 900 ₪ כדי לשפץ לה את המנוע והנה, היא שוב מקולקלת.

המתקן המסור שלנו פירק אותה והשתדל מאוד להשיב אותה לחיים אבל לא הצליח. כדי שהיא תחזור לעבוד צריך לשפץ את הכרטיס שלה וזה סיפור של יותר מאלף ₪ התייעצתי בג'ינג'י שהיה באיזה כנס בבר-אילן (כנס הוקרה למתנדבים של ידיד לחינוך) והחלטנו שקודם נברר מחיר של מכונת כביסה חדשה, ואז נחליט.

הטכנאי אמר שגם הוא במקומי היה מתלבט מה לעשות והודיע שמחיר ביקור הוא 250 ₪ שכמובן לא היו לי ולכן שלפתי את הנרתיק בו אני מחזיקה את פנקס הצ'קים מתחילה לנסח במוחי התנצלות שאני יכולה לתת לו צ'ק דחוי לתחילת החודש כי… והנה הפתעה – גיליתי 400 ₪ שדחפתי לשם כנראה בהיסח הדעת, אולי בשבת, ושכחתי אותן.

זה לא היה סכום גדול אבל הרגשתי כאילו זכיתי בפיס. בדרך כלל כספים מפתיעים אותי לרעה, ויש לי תמיד פחות מידי מהם, והנה כסף שפשוט צץ לי בארנק בדיוק כשהייתי זקוקה לו, נדיר מאוד אצלי, ולא רק ששילמתי לטכנאי במזומן אלא גם נשאר לי די כסף להסתפר, איזה כיף!

הנוף של הים התיכון ממנזר סטלה מאריס