דילמה קיומית

סוף סוף (אחרי שהתלוננו במשרד מבקר המדינה על הסחבת של משרד הביטחון) קיבלנו מהם הודעה שעוגי לא יקבל מעמד של נכה צה"ל ואם אנחנו רוצים אנחנו יכולים להגיש ערעור בארבע העתקים תוך שלושים יום.

מבחינתי אפשר היה להשאיר את משרד הביטחון מאחורינו ולהתחיל לקדם את העניינים דרך ביטוח לאומי ועל הדרך להכניס לתביעת הנכות גם את הבעיות האחרות של עוגי, אלו שהוא בא אתם מהבית.

הוא דיסלקטי ולקוי למידה ויש לו כל מיני בעיות של ריכוז וזיכרון שממררות את חייו מאז ילדותו. מסתבר שזה נחשב לנכות ואפשר לבקש עזרה מביטוח לאומי, איזה יופי!

 

לצערי ג'ינג'י רואה את הדברים אחרת ומתעקש להמשיך להילחם במשרד הביטחון למרות שזה יהיה עניין יקר להחריד, גם בכסף וגם באנרגיות. משרד הביטחון אוהב לגרור את התובעים אותו לאורך שנים, להתיש אותם ולבזבז את זמנם ומרצם. גם ביטוח לאומי כזה אבל הוא פחות גרוע, ובעוד שביטוח לאומי מטפל באדם בלי קשר לסיבות הנכות שלו משרד הביטחון לא יפצה אותך על בעיות שהבאת מהבית ולא לקית בהן בגלל השירות.

 

היינו כבר אצל שני עורכי דין, אחד שש לקרב כמו בעלי ומת להילחם במשרד הביטחון ולגרום להם לשלם, ועל הדרך גם להרוויח שכר טירחה נאה. השני פחות מתלהם וחושב שעדיף ללכת על בטוח ולבקש נכות מביטוח לאומי.

מחר נלך לעוד עורך דין, נראה מה יהיה לו להגיד בנדון.

אני יודעת רק דבר אחד, אני רוצה שלעוגי תהיה קצבה קטנה כדי שיהיה לו על מה לסמוך אם יאבד את מקום עבודתו. הוא עובד אמנם רק במשרה חלקית בגלל הלימודים, אבל גם את המשרות הצנועות האלה בשכר מינימום הוא מתקשה לשמור מפני שהוא איטי מידי ולא תמיד עומד בקצב של המטבח.

בגלל המגבלות הגופניות שלו הוא מתקשה לעבוד יותר משבע שמונה שעות ביום, והוא מתעייף מהר ומאבד ריכוז. אני חוששת שלעולם הוא לא יצליח להרוויח מספיק כדי להיות עצמאי כמו שהוא שואף. כל זמן שאנחנו בחיים תמיד יהיה לו על מי לסמוך, אבל מה יהיה בעוד עשרים או שלושים שנה? 

סוף שבוע גשם

סוף שבוע גשום עם קשת בענן

 

ובמעבר חד לחלק נחמד יותר בחיים שלי – מסיבת יום ההולדת השמונים של אבא.

השנה נפל יום הולדתו על יום שישי וציון המאורע אימא ארגנה טיול לגלבוע, הזמינה את כל חבריו ומכריו והמשפחה ואוטובוס ומדריך ולטיול יצאנו.

היא לא העלתה כמובן בדעתה שפתאום החורף יחזור ויהיה גשם בדיוק ב 19 לאפריל אבל היה לנו מזל. הגשם ירד רק כשהיינו באוטובוס ברגע שיצאנו לצפות בנוף הגשם פסק. סיימנו את הטיול במסעדת 'סהרה' אחרי האוכל עברנו לפינת הקפה ובעודנו מסבים על ספות ומטיבים את ליבנו בעוגות ושתייה קמו האורחים אחד אחד וקראו ברכות שכתבו לאבא. גם אני כתבתי ברכה וגם אחי שלח מאמריקה ברכה מקסימה במייל שהדפסתי לאבא, ובנוסף גם התקשר בעיתוי מדויק כדי לברך אותו אישית.

החלק הזה של החגיגה היה מרגש כל כך עד שאחיו הצעיר של אבא כמעט בכה תוך כדי הקראת הברכה שלו. דיברו אנשים שלמדו איתו בבית ספר יסודי בפולניה וכאלה שהיו איתו בתיכון ושמרו על קשר חם כל השנים. אני באמת לא מכירה הרבה אנשים בני שמונים ששומרים על קשר חם עם חברי ילדות, אבל הורי הם משהו מיוחד.

היה באמת מקסים ושמח ובקיץ נטוס לפולין לביקור שורשים, אני רק מקווה שאני אצליח לעמוד בקצב של חתן יום ההולדת הנמרץ.

כתף שאול

 הנוף מכתף שאול בגלבוע

 

47 תגובות בנושא “דילמה קיומית

  1. יש לי רעיון: לשאול את עורך הדין השש אלי קרב,  האם הוא מוכן להלחם ללא דמי טרחה ואם עוגי יזכה בערעור,  יקבל איזה אחוז מהקצבה. אם הוא אינו מסכים כנראה גם הוא חושב שלא יזכה.
    חיים בריאים טובים ומאושרים ואריכות חיים להוריך.

    אהבתי

      1. רק לעידכון. יש כאלה שעובדים בלי שכר טרחה, כי הם טובים ולוקחים את התיקים עם סבירות גבוהה לזכות. כדאי לחפש אותם. עצה ידידותית ממני.

        אהבתי

      2. הנסיבות של המקרה שלו הן כאלה שספק אם הוא יוכל לזכות.
        האמת, לא מגיע לו להיות נכה צה"ל. הטעות של צה"ל הייתה שהוא גויס, היו צריכים להתעקש לא לגייס אותו. יש אנשים שהלחצים של הצבא הם גדולים מידי לאישיות השברירית שלהם.

        אהבתי

      3. ולכן אם הייתי אתם, הייתי ממשיך עם משרד הביטחון רק אם הייתי מוצא עו"ד בתחום שמוכן לטפל בזה ללא שכר טרחה וע"ח תמלוגים בעתיד אם יצליח. בכל מקרה לדעתי כדאי לכם ליווי עו"ד מומחה גם בטיפול מול ביטוח לאומי. גם שם ההבדל יכול להיות בין יום ולילה. צריך גם לדעת איך להגיש נכון את התביעה.

        אהבתי

  2. יפה לכם !
    כל הכבוד על המסיבה המרגשת,אביך יזכור את זה לכל חייו

    באשר לעורכי דין,נו הרגע חזרתי  מעורכי הדין שטיפלו בתיק התאונה  שקרתה לאישתי ולילדה באוגוסט
    נכון שלא היתה כמעט בירוקרטיה בעניין ואם לא היינו פונים לעורך דין לא היינו מקבלים כמובן שום פיצוי מאף אחד אבל  בכל זאת נשאר טעם חמוץ בפה כי  הם עשו כמה טלפונים,הוציאו כמה מכתבים ועל שתי התביעות קיבלו 16 אחוז מסך 2 התביעות ועוד 400 שקל כפול 2 על הוצאות משרד
    שלדעתי זה די הרבה עם כלום עבודה
    מצד שני קרוב ל7000 שקל זה חביב

    אהבתי

  3. גם אני חושבת כמוך שעדיף היה לפנות לביטוח הלאומי.
    נקווה שההחלטה של הג’ינג’י תתגלה כנכונה.
    בכל מקרה נופים משגעים וגם  לנו היה מזל עם הגשם בטיול שלנו. קשה להאמין שב 19-20 לאפריל יהיה כזה מזג אוויר. עוד נתגעגע אליו.

    אהבתי

  4. אני מאמינה שתמיד אפשר יהיה לפנות לבטוח לאומי, בהמשך. אבל נדמה לי, וזה אני לא מומחית גדולה בנושא, שקצבאות של משרד הביטחון יותר נדיבות. לא כך? אם כן, שווה להתייעץ, ולנסות בכל זאת.

    איזה תמונות מקסימות מיום נהדר, ומשמחה ונחת. שירבו ימים כאלו!

    אהבתי

      1. משרד הבטחון כבר לא כל כך נדיב וקל לנכים שלו. למדו מביטוח לאומי ואף עלו על המורה ברועה לב. הבן שלי נפצע בצבא אבל לא היה קרבי והוא עובר כבר יסורים 9 שנים ועדין לא היכירו בו כנכה. לפי בדיקה של רופא מומחה מגיע לו 30% נכות. כל הטיפולים עדיין כעליו.

        אהבתי

      2. הנסיבות של הפציעה חשובות מאוד. יש להם כל מיני חוקים וכללים שבאים להבטיח שרק מי שנפצע תוך כדי פעילות מבצעית יפוצה.
        הם מומחים בהתשה של הפונים אליהם

        אהבתי

  5. כל כך מעצבן שצריך להילחם, לקחת עורך דין ולשלם הרבה כסף כדי לקבל את מה שמגיע. אין לי מושג למי עדיף לפנות. אני רק יכולה לאחל לכם הצלחה. 
    אני מאד מבינה את הדאגה שלך לקיצבה. אנחנו במצב דומה עם התביעה לחברת הביטוח של הנהג שדרס את הבת שלנו. אומרים לנו שזה יכול לקחת 7 שנים. חברת הביטוח עושה את הכל כדי לעשות בעיות ולשלם סכום מצחיק לאור הפגיעה. אני דואגת לעתיד שלה, כי אי אפשר לדעת בתווך הארוך מה יכולות להיות ההשלכות של הפגיעה שלה.

    מזל טוב לאבא שלך, איזה יופי של חגיגה. הרבה בריאות ונחת.

    אהבתי

    1. נורא מתיש אותי, כל המאבק הזה על משהו שבעצם מגיע לו בדין.
      אני שונאת את כל הבירוקרטיה וההתרוצצות הזו ואין מצב שעוגי יוכל לטפל לבד בענייניו.

      לפחות ההורים שלי עושים לי נחת והם בריאים ומלאי מרץ.

      אהבתי

  6. באמת דילמה לא פשוטה. במקרים כאלה של החלטות קשות אני קועבת לעצמי קוים אדומים פנימיים שאותם אני לא מוכנה לעבור. כלומר, מה אני מוכנה לעשות וכמה משאבים אני מוכנה להוציא והיכן עובר הקו האדום שלי שבו אני מפסיקה או עוברת לנקוט טקטיקה אחרת.
    עד היום זה הוכיח את עצמו.

    מזל טוב לאבא שלך ולמשפחה. טיול מקסים לקראת סופה של העונה שבה אפשר לטייל בגלבוע. אחר כך נעלמים גם כתמי הירוק ונשאר רק צהוב, יבש וחם זוועה.

    אהבתי

  7. היות ואני מכירה את התחום של ליקויי למידה שונים דיי מקרוב
    זה נדיר מאוד שביטוח לאומי נותן קצבה על דיסלקציה, בעיות זיכרון, ADD או ADHD ושלל ליקויי הלמידה הקיימים
    בואי נגיד ככה, הוא צריך להיות ברמה של פיגור כדי שיתנו לו קצבה על דברים כאלה.
    אנשים כאלה הם אנשים שלא הצליחו ללמוד בביה"ס לא יודעים לקרוא, לכתוב, מתמטיקה, אנגלית. אנשים שלרוב למדו במסגרות מיוחדות. חלק ניכר מהם גם חי על כדורים כאלה ואחרים.
    ממש לא הייתי בונה על ביטוח לאומי בכיוון הזה

    אם לעוגי יש נכות פיזית בגלל מה שקרה לו בצבא זה עניין אחר
    וגם פה קצבה מקבלים מאחוז נכות מסויים (לא כולם מקבלים קצבה)

    אהבתי

  8. לעוגי יש בעיות, אני לא אומרת שלא. אבל הבעיות האלה היו שם גם לפני. גם  אם הוא היה הילד הביולוגי שלכם, זה לא אשמתכם.
    אף אחד לא יודע למה קורה שלילדים מסויימים יש ליקויי למידה ולאחרים לא.

    להילחם בצה"ל, אני איתך באותה הדיעה
    צה"ל לא נותן היום בקלות נכות, בעיקר היות וזה נותן לא מעט פריווילגיות
    ככה שעל מקרה כמו של עוגי, הסיכוי מאוד נמוך
    לאחי נוצרה בעיה רפואית עקב השירות הצבאי (וריקוצלה) והצבא ממש מתנער מאחריות על זה (ולמרות שהוא עבר ניתוח דרך הצבא על זה).

    עוגי צריך לטפל בבעיות שלו
    ההתנהגות שלו באופן כללי (לפחות ממה שאת מספרת)
    היחס שלו לחיים ובכלל לדברים
    ליקויי למידה זה לא תירוץ ל-לעבוד פחות שעות. לאחי יש ליקויי למידה נוראיים והוא עובד 12 שעות ביום. ויש לו עוד לא מעט חברים עם ליקויי למידה לא פחות קשים שעושים את אותה העבודה בדיוק.
    זה עניין של אופי, רצון להצליח, רצון לעשות, להשקיע ללמוד

    אהבתי

  9. מזל טוב ליום הולדת של אביך
    סבא שלי יהיה בן 82 השנה
    זה גיל שפתאום מתחילים להרגיש בו את תופעות הזקנה (בטח עוד כמה שנים זה יעלה עוד עשור)
    יפה לעשות טיול כזה
    אני חושבת שאין כמו לראות את הארץ שלנו
    הנופים המדהימים

    הדור הישן שומר יותר על קשרים
    אנשים בגילי הרבה פחות
    גם ההורים שלי לא בהכרח שומרים על קשרים עם כולם
    אבא שלי יותר מאמא שלי האמת
    אולי בגלל זה שהמשפחה שלו כמעט נכחדה לגמרי בשואה

    אני חושבת שזה ממש יפה
    מחמם את הלב

    אהבתי

    1. הוא דווקא מוכן לעבוד קשה אבל קשה לו למצוא מי שיעסיק אותו.
      הוא נמצא במין אזור ביניים כזה, לא די פגוע כדי להיות באמת נכה ולא מספיק בריא ויציב כדי להסתדר בלי עזרה.

      אהבתי

      1. כתבת בפוסט " אבל גם את המשרות הצנועות האלה בשכר מינימום הוא מתקשה לשמור מפני שהוא איטי מידי ולא תמיד עומד בקצב של המטבח."
        זו רק דוגמא אחת של משהו שהוא צריך לעבוד עליו
        ואם יש לו מגבלה גופנית, שמפריעה לו לעבוד בתחום הזה – אולי הוא צריך לחשוב על משהו אחר
        אבא שלי נכה צה"ל, והוא בחיים לא נתן לנכות שלו להפריע לו בחיים, הוא עבד בחקלאות יותר מ-30 שנה וגם היום שהוא בן 60 הוא עובד בעבודה פיזית כמטפל סיעודי (האמת שלאבא שלי יש גם נכות מהמדינה בגלל העבודה בחקלאות)

        אהבתי

      2. ממה שסיפרת על עוגי עד עכשיו, הוא צריך לעבוד מאוד קשה על עצמו. כדי לצאת מהמקום שהוא נמצא בו שהוא לא לכאן ולא לשם וסביר להניח שלא בדיוק טוב לו במצב הזה.
        יש המון אנשים במצב כזה שהולכים לטיפול פסיכולוגי, זה מאוד עוזר לשיקום, זה עוזר לאנשים להבין מה הם רוצים מעצמם, מה השאיפות שלהם, נקודות שהם יכולים לשפר.

        פשוט מהסיפורים שלך על עוגי, הוא לא נשמע כמו הבן אדם שירים את עצמו לבד, הוא צריך שמישהו יעשה את זה בשבילו
        עוגי צריך לרצות בשינוי, לדחוף את עצמו לשם
        זה לא נראה כל כך שזה קורה
        לפחות ממה שאת מספרת

        אהבתי

  10. אני באמת לא מתמצאת בסבך הבירוקרטי, ורק אאחל לכם בהצלחה, מצד אחד זהו מאבק דון-קישוטי, מצד שני זה הילד שלכם, ולפקידים לא באמת אכפת. בסוף זו שאלה של מי יתיש את מי.
    איזו תמונת קשת מהממת! הצבעים לא טבעיים במובן הכי מדהים של המילה.
    וברכות לאביך בן ה 80. אני מסכימה שזו ברכה אדירה כשההורים בגיל הזה מתפקדים ובמקרה שלך היטב!

    אהבתי

  11. אוי להילחם במשרד הביטחון עבור נכות זה קריעת ים סוף! וגם ביטוח לאומי לא פיקניק וגם אם נדמה לכם שקבלתם מה שמגיע, מתברר שנתנו רק חלק – לכן צדק מי שהמליץ לקחת גם עבורם מומחה!!!
    לדעתי אם הצבא היה צריך להתעקש לא לגייס את עוגי ובכל זאת גייס  – צודק ג’ינג’י שהוא ממשיך להתעקש מולם.
    הבעייה היא שחייבים גם עורך דין שמוכן ללכת עד הסוף, גם סבלנות וגם כסף. עוד אופציה (פחות רצויה בגלל החשיפה) היא לגייס את התקשורת – "יהיה בסדר" בגלי צה"ל או "עובדה" או תכניות תחקירים כאלה. 
    מזל טוב לאביך , שיזכה לעוד הרבה שנות אושר, נחת מהמשפחה והחברים ובעיקר בריאות בריאות בריאות! 

    אהבתי

    1. בעלי אוהב להילחם בבתי משפט, הוא פשוט נהנה מזה ופורח על מאבקים.
      אני לא.

      כבר מצאנו עורך דין שמוכן ללכת לבית משפט. אם נזכה הוא ירוויח יחד עם עוגי, אם לא נשלם שכר טרחה לא גבוה במיוחד ולפחות נדע שעשינו הכל כדי לנצח.

      אהבתי

  12. אני מסכימה עם n-lee שבעיות קשב וריכוז שמפריעות למהלך חיים תקין חייבות טיפול, ויפה שעה אחת קודם.
    אח של בעלי היה ילד קשה מאוד ואדם בוגר מוזר ותמהוני, למזלו, אשתו אהבה אותו מספיק בשביל להעמיד לו אולטימטום: או שאתה מטפל בהפרעת קשב או שהולכים לרבנות. בהתחלה הוא ניסה להלחם בה, עד שהיא הלכה ופתחה תיק, הוא ראה שאין לו ברירה, והיום, אחרי שנה וחצי, פשוט אי אפשר להכיר אותו. הבנאדם נולד מחדש.
    ולהלחם בבירוקרטיה זה תמיד חתיכת סיוט, אין לי תובנות בנוגע לזה.
    מזל טוב לאבא שלך, איך אני אוהבת כאלה אירועים, שפשוט יושבים כל המשפחה ומתמוגגים ומודים על מה שיש.

    אהבתי

      1. עוגי בטיפולים מאז שהיה תלמיד. אם לא היינו מתעקשים ותומכים אפילו 12 שנות לימוד לא היו לו.
        תמיד ידענו שחלק מהבעיות שלו הן על רקע נפשי אבל מעולם לא שיערנו שהוא ינסה להתאבד. מאוד קשה להוכיח שזה קרה בגלל השירות הצבאי ולדעתי נפסיד, אבל אם לא ננסה תמיד נאכל את הלב שויתרנו בלי מאבק.
        לגיסך יש מזל שהוא מצא לו בת זוג. אני תוהה אם גם לעוגי יהיה מזל כזה. 

        אהבתי

    1. במציאות זה נראה הרבה יותר טוב. לצערי לא הייתה לי מצלמה אמיתית, רק של הנייד והתמונה בהתאם.
      באמת חבל, נדיר מאוד לתפוס יום כזה של קצת גשם וקצת שמש, אולי בשנה הבאה יצליח לי יותר.

      אהבתי

    1. גם אני חושבת שזה מספיק, וזו עבודה גופנית ליד התנור וכל הזמן בעמידה, הרי הבן אדם לא מכונה אבל מצפים מאנשים לעבוד גם עשר שעות ולהיות כל הזמן ממוקד וזריז וזה קשה לו.

      אהבתי

  13. ת-ש-מ-ע-י, הצילומים פשוט נהדרים! הבטתי והבטתי, איזה יופי!
    וההורים שלך באמת מקסימים. המון מזל טוב!!

    אהבתי

  14. א. הצילומים מקסימים! ב. מנסיון מר של הפוחזת גם ביטוח לאומי לא שיא הסמפטיה והדבר האחרון שאפשר להגיד עליהם זה שהם נותנים את מה שמגיע, בדרך הם מוציאים לך הרבה דם יזע ודמעות…אם משרד הביטחון גרועים אפילו יותר אז כל שנותר לי זה לאחל לכם הרבה הרבה כח בדרככם הצודקת. וכיף לו לעוגי שיש לו אתכם. זה בכלל לא מובן מאליו. ג. לפחות מההורים יש לך נחת:-) 

    אהבתי

    1. יש להם שיטות נבזיות משלהם להתיש אותך. אף פעם לא מגלים לך מה באמת צריך, כל פעם צץ מסמך חדש שיש צורך להביא, גם כשמדברים אליך הם משתמשים בשפה משפטית משונה שאדם מהישוב לא מצליח להבין…

      מניסיוני אני מייעצת לכם לצלם כל מסמך ולשמור הכל בצורה מסודרת. זה מעצבן אבל חשוב מאוד להיות קפדנים ויסודיים.

      אהבתי

  15. איך הגעת לעורכי הדין שפנית אליהם? האם קיבלת עליהם המלצות? האם הם נחשבים טובים? האם הם מתמחים בתביעות נזיקים? האם הם מתמחים בתביעות מול משרד הבטחון? אין לך מושג כמה כל דבר כזה יכול להוות הבדל של שמים וארץ.
    אני דווקא כמו ג’ינג’י מתקשה לקבל את הדין ששולח אתכם לביטוח לאומי, משרד הבטחון צריך להכיר בו. צה"ל הוא שנתן לו את הנשק ביד!! היתה פה החלטה של מישהו בצבא שלילד הזה אפשר לתת נשק. (מילא לגייס אותו, אבל לתת לו נשק) מישהו שלא שם לב למצבו הריגשי והנפשי. המישהו הזה צריך לקחת אחריות והמישהו הזה זה משרד הבטחון. אילו לא היה מגוייס סביר להניח שהטרגדיה הזו לא היתה קורת.
    נורא נורא חשוב לקחת עורך דין תותח בדברים האלו, כי משרד הבטחון הם באמת חולרות שרק ינסו לא להכיר באחריות ולהתער מכם.

    אהבתי

    1. לבחור עורך דין זה באמת עניין קשה. נפגשנו עם כמה, כולם מומחים לנזיקין ובעלי ניסיון עם משרד הביטחון. שוחחנו איתם ובסופו של דבר החלטנו על פי תחושת בטן בעיקר.
      יש גם את הנושא הכספי שגם הוא משמעותי.
      צה"ל לא היה צריך לגייס אותו כנראה אבל האמת שלא נתנו לו נשק. הוא היה עובד מטבח ולא נשא נשק. המקרה קרה ביום שישי בלילה בזמן שהם חגגו יום הולדת של מישהו. החובש נתן לו את הרובה שיחזיק לו לדקה בזמן שהוא קופץ מהחלון למטה, כולם היו שיכורים, ומשום מה הוא החליט לירות ועד היום הוא לא מסוגל להסביר למה בדיוק.
      אולי אני קשה מידי איתו אבל לעניות דעתי הוא לא זכאי להחשב לנכה צה"ל, אבל זאת רק אני, יכול להיות שהשופט יחשוב אחרת.

      אהבתי

  16. בהקשר של עוגי, הייתי רוצה לעודד אותך – אבל אפרופו "כתף שאול" – מדובר במלחמת דוד בגלית , שבדרך כלל לא מסתיימת כמו בתנ"ך או כמו שמתואר ב"סיפורי פוגי"…

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s