ואני ראיתי ברוש


זה הבית שלי, שימו לב לברוש הענק בצד שמאל

 


וככה הוא נראה מאחורה, מצד הואדי

 

הברוש הזה היה בחצר מאז ומתמיד, שתלו אותו הדיירים הראשונים של הבית כשהוא עוד היה קטן וצנוע ואנחנו קיבלנו אותו עם הבית שלנו. הוא קצת האפיל על החצר הקדמית שלנו אבל התרגלנו אליו והשלמנו עם קיומו.

בזמן האחרון הוא התחיל להשמיע קולות חריקה מבשרים רעות וגם אחרי שהורדנו מעליו את הבוגונוויליה שטיפסה עליו הוא המשיך לחרוק ואפילו התפצל לשניים.

התחלנו לדאוג יותר ויותר ובחורף האחרון הבנו שזה מתחיל להיות מסוכן ולבסוף הזמנו פועלים וכרתנו אותו. זה ארך כמעט יומים ובשלבים מסוימים היינו צריכים לצאת מהפטיו כי הדלת הקדמית הייתה חסומה אבל מהיום אין יותר ברוש. הוא נכרת לגמרי ורק אז גילינו שלא סתם הוא חרק, הוא היה רקוב באמצע.

עכשיו החצר המסכנה שלנו נראית כמו אחרי פוגרום, הגדר מקומטת והוורד שגדל בפינה נשבר. כל האדמה מכוסה שבבים ויש ריח חריף של עץ כרות. את הגזם פינו הפועלים. את העץ עצמו נתנו לשכנה שלנו שיש לה קמין עצים ועכשיו צריך להתחיל להתרגל לנוף החדש ולחיים בלי הברוש.


הכורת במלאכתו

 


אי אפשר לצאת החוצה, הכל מלא גזם

 


פתאום רואים את הבית של השכן מעלינו

 

23 תגובות בנושא “ואני ראיתי ברוש

    1. כן, זה באמת עצוב. העץ הזה היה עד לחיים שלנו כבר למעלה מ – 30 שנה.
      התלבטנו המון זמן אבל זה נעשה ממש מסוכן ופחדנו שהוא יפול על מישהו, לא הייתה לנו ברירה ובאמת עכשיו רואים שמבפנים הוא היה רקוב.

      אהבתי

      1. ברור שעשיתם את הדבר הנכון. אגב, איך השגתם אישור לכרות את העץ? היום צריך אישורים מיוחדים על מנת לכרות עצים ותיקים.
        לייד הבית שלי עומדים שלושה פיקוסי ענק בני יותר משלושים שנה ושלושתם חולים. לא ברור עד כמה, אבל לא מוכנים לתת אישור כריתה לעצים האלו.

        אהבתי

      2. לא שאלנו אף אחד. לא ידענו בכלל שצריך אישור לכריתה של עץ ברוש. עצי אלון ואלה צריכים אישור אבל ברוש?

        ואם לא היו מאשרים או דורשים אגרה גבוהה והוא היה נופל בינתיים על מישהו?
        גם ככה הכריתה והפינוי עלו לנו כמה אלפים, למה צריך להוסיף כסף למועצה על ניירת מיותרת?

        אהבתי

      3. כרגע בדקתי את חוקי העזר בקריה שלנו. אם העץ בחצר שלנו והוא לא עץ מוגן ונמצא בסכנת קמילה מותר לנו לעקור אותו בלי לבקש רשות.
        לעקור ממש אי אפשר כי הוא גדול מידי אבל כרתנו אותו, אני מניחה שזה מספיק.

        אהבתי

    1. כן, השיקול העיקרי שלנו היה למנוע נזקים במידה והוא יפול.
      פתאום נפתח לנו נוף רחב ולא ידוע.
      פתאום יש יותר אור.
      כנראה שנשתול שם רוזמרין, לא עץ אלא שיח אבל הדבורים אוהבות את הפרחים שלו ואפשר להוסיף את העלים שלו לתבשילים והכי חשוב הוא מניח גם לצמחים אחרים לגדול סביבו, הברוש לא.

      אהבתי

  1. טוב שאתם עירניים.
    במושב שאני גרה, לפני כמעט 70 שנה, כשעלו על הקרקע, לא היה להם מושג בחקלאות, כל אחד הפציץ עצים בחצר שלו ובין משק למשק יש שורת ברושים. כל חורף מתמוטט שם איזה עץ או שניים של אנשים שלא מבינים או לא אכפת להם.
    אנחנו הורדנו שלושה אלונים ואזדרכת שחסמו לנו את החצר הקדמית, ופתאום אור בעיניים, אפילו שהיו שכנים שהעיזו לבוא להתלונן. עלה לנו הון, מזל שמצאנו כורת שקנה מאתנו את הגזעים כחלק מהתשלום והוא מוכר אותם להסקה.

    אהבתי

    1. כריתת עצים זה מקצוע וזה עניין יקר מאוד, ואחרי שראיתי את הכורת אני מבינה שזה מקצוע די מסוכן.
      אנשים לא מבינים את זה עד שהם לא מתנסים.

      אהבתי

  2. מוזר, לא קבלתי עדכון במייל על הפוסט הזה…..מזל שבדקתי
    עצוב מאד לכרות עץ שליווה אותך כל כך הרבה שנים…אבל ברושים נוטים לחלות יותר אחרים משום מה. בעלי לא הסכים בשום אופן לנטוע ברוש בחצר, זה מזכיר לו בתי קברות, משום מה. רוזמרין זה נהדר, גדל בלי מאמץ (גם משתלט קצת…). מזל שהסרתם את הסכנה לפני שקרה משהו…..

    אהבתי

    1. אם היה לנו די כסף היינו כורתים אותו עוד בחורף, לקחנו הימור די מסוכן ומזל שלא קרה כלום.
      אני לא חוששת שהרוזמרין ישתלט, הכלבים הפרועים שלנו כבר ירסנו אותו.

      אהבתי

  3. עץ בפירוש חי, ונקשרים אליו כמו לכל דבר אחר שצומח וגדל (וגוסס ומת) לידכם. יש משהו מאוד עצוב בעץ כרות, אבל החיים ממשיכים. לי זה נראה כעת קצת כמו פה שחסרה בו שן. עד שהשן הבאה תצמח במקומה.

    אהבתי

  4. אצלינו בין הבית של הורי לבית של השכנים היה עץ ברוש חורק
    עוד מאז שהייתי ילדה הוא היה חורק
    אבל השטח פה שייך לקק"ל וטכנית אסור לכרות עצים מבלי שקק"ל מאשרים
    והם החליטו שהכל בסדר עם העץ החורק
    ואז שכננו החליט לבנות בית נוסף בשטח שלו, נזניח את זה שהוא עשה חריגת בניה והכל.
    אבל הוא פנה אל ההורים שלי לגבי הברוש החורק, כי האמת בחורף הקודם, שהיו רוחות חזקות למדיי פחדנו שהוא יפול, לכאן או לכאן
    וזה חתיכת עץ שיכול עשות נזק
    אז הם הלכו יחד ושילמו למישהו באופן פרטי שיוריד את הברוש הסורר
    ומאז אין חריקות ברושים יותר

    אנחנו גרים ליד יער בן שמן ושם כל כמה שנים עושים בירוא של היער, כורתים עצים ושותלים חדשים, בדיוק מאותן סיבות
    אין מה לעשות עצים לפעמים נחלשים
    למרות שהעצים  שיש ביישוב שאני גרה נמצאים פה כבר שנים על גבי שנים

    אהבתי

  5. 23 שנה אנחנו גרים בבית שבצידו המערבי שתלנו שדרת ברושים לימוניים קטנים וחמודים.
    לא ממש הכרנו את המתוקים האלה, ודי הופתענו כשהם צמחו וצמחו וצמחו בהיסטריה, הגיעו לגובה ענק, במשך הזמן טיפסה גם עליהם בונגוויליאה, והקונסטרוקציה פרחה לתפארת.
    ערב גשום וסוער אחד בחורף שעבר שמענו בומים מחרידים מכוון החצר, מיהרנו לחלון חדר השינה, וראינו את כל השורה הנהדרת שלנו קורסת בבום ענקי כמו שורת דומינו. כלום לא נשאר. גורנישט. נאדה. פתאום נחשפנו לגמרי לרחוב, פחד.
    (את הגזם שנפל כולו לרחוב,אספו ב3 משאיות של העיריה, וקיבלנו גם קנס כי זה לא היה ביום הפינוי שלנו).
    הבשורה הטובה, לא ברושים, אבל בוגונוויליאה כן, ושאר שיחים, והיום כמו חדש…

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s