יממה מטלטלת

עברה עלי יממה סוערת והיד עדיין נטויה. אתמול בערב נסענו לצ'קפוסט לאסוף את חמותי ומשם תכננו לנסוע למרכז הקונגרסים כדי לצפות בהופעה של לורד אוף דה דאנס האיריים.

אם לא היו טלפונים ניידים בעולם בטח היינו ממשיכים לחפש זה את זה עד הבוקר. הצומת שאני זוכרת השתנתה להפליא בכמה השנים האחרונות, שלא לדבר שהיא נראית לגמרי אחרת מכפי שנראתה בילדותי. מכמה קיוסקים מפח עם ספסל וסככה בשביל הנוסעים הפכה הצומת למשהו מסובך עם גשרים ומחלפים ותחנה מרכזית שטרם הושלמה בנייתה, וקניונים שמתרחבים ללא הרף, ויש גם נתצי"ם שנפתחים ונסגרים בלי אזהרה… בלגן איום.

סוף טוב הכל טוב, חנינו, נפגשנו, נסענו דרך מנהרות הכרמל – רעיון אדיר שבוצע מהר וביעילות ובלי כל הבלגנים האופייניים לפרויקטים מסוג זה בתל אביב או בירושלים. אנחנו הצפוניים מעדיפים לדבר פחות ולעשות יותר, וככה עדיף.

הגענו בזמן, מצאנו חנייה, התפעלנו מגודלו של אולם הקונגרסים שעד ליל אתמול ראינו רק מבחוץ, ושאלנו את עצמנו בפליאה איך יכול להיות שהאולם מפוצץ מאנשים שבאו לצפות במופע כל כך יקר בין 300 ₪ ל – 400 ₪ הכרטיס. כולם שם נראו לי מעמד ביניים לגמרי אז מאיפה יש להם תקציב ללכת להופעה כל כך יקרה?

אולי הם קיבלו את הכרטיסים במחירים מוזלים מועדי העובדים? יש מצב.

על המופע יש לי מעט מאוד להגיד. ישבנו כמעט בסוף האולם והווליום עדיין היה גבוה מידי ולעומת המופע הקודם בסגנון הזה שצפיתי בו בזמנו בווידאו השמלות היו הרבה יותר קצרות וזה כשהיו שמלות (בשלב מסוים הבנות רקדו רק עם תחתונים וחזיות) ולמרות הכישרון והיכולת של הרקדנים המופע היה לדעתי מסחרי מאוד וחסר נשמה אבל אולי זאת רק אני?

בתום המופע חזרנו הביתה ושוב נדהמתי לגלות שבצומת יגור שחשבתי שאני מכירה היטב יש בלגן נוראי ומחלפים וגשרים וסיבובים מסובכים כי סגרו נתיב אחד ופתחו אחר… מזל שג'ינג'י לא נלחץ ומתבלבל כמוני ויש לו חוש התמצאות טוב.

ג'ינג'י השאיר אותי ואת המכונית בבית ולקח את אימא שלו עם הרכב המסחרי לנהריה משאיר אותי לבד.

ראיתי את "המקור" דרך המחשב, מאושרת שאני חייה בתקופה כל כך משוכללת ומחוברת, ונרדמתי שמחה וטובת לב.

למחרת בבוקר הלכתי, כמו תמיד, עם הכלבים ועם אום מיקה שכנתי החביבה ועם מיקה כלבתה לטיול. בדרך פגשנו עוד שכן שטייל גם הוא עם כלבתו. הכל התנהל כרגיל לגמרי, היה קר אבל בהיר ורוח מזרחית נשבה בעוז. הכלבים השתוללו בשמחה בשדה, ומשם דהרו יחד על השביל, וכולם ביחד הצליחו להתקל באום מיקה קטנת הקומה והרזה ששוקלת בקושי חמישים ק"ג (וגם זה רק עם נעלים ומפתחות). המסכנה עפה באוויר והשתטחה על הקרקע, צועקת מרוב כאב ובהלה.

בחיים לא נבהלתי כל כך, פחדתי שהיא נפגעה בראש או בגב כי היא שכבה על הגב, אבל למרבה השמחה היא לא אבדה את ההכרה ואחרי כמה דקות של בלבול ובהלה התברר שהיא נפגעה רק בקרסולה השמאלי. השכן שהיה איתנו רץ מהר הביתה להביא מכונית כדי להסיע את אום מיקה הביתה, ואני נשארתי אתה ועם הכלבים. מכולם דווקא לוקה הייתה נורא מודאגת וניסתה כל הזמן ללקק אותה ולהריח אותה ולוודא שהיא בסדר.

לי היה כמובן מיד פלש בק פראי לרגע בו שברתי את הרגל והשכן שלנו (שאשתו נפלה בזמן טיול בשנה שעברה ושברה את הגב ופונתה באמבולנס לבית חולים ועד היום עוד לא החלימה) חש מין הסתם בדיוק כמוני.

הוא חזר מהר למדי עם מכונית, ואיזה מזל שכל השבילים כבר התייבשו ולא ירד גשם, נשא על כפיים את אום מיקה הרזונת למכוניתו, ונסע אתה הביתה. מזל שזו לא הייתי אני כי אותי אין מצב שהוא היה מרים ונושא בקלות כזו.

למרבה המזל מיקה שסירבה להיכנס למכונית זרה והיא כלבה קצת חרדתית ועיקשת הסכימה לבוא איתי ועם הכלבים שלי חזרה, והבן של אום מיקה שרגיל להיות מוסע לבית הספר הואיל ללכת ברגל. אחר כך הסעתי את אום מיקה לקופת חולים והתעקשתי גם להחזיר אותה הביתה. רופא המשפחה שלה החליט שעליה לנסוע לחיפה לצילום והמשך טיפול. היצעתי לקחת אותה אבל היא סירבה בכל תוקף שאסיע אותה, או אפילו אתלווה אליה.

אני מאוד מקווה שהיא תיסע ותחזור בשלום ושלא נשבר לה כלום, ושהיא תוכל לחזור לעבודה בקרוב כי גם היא התחילה לעבוד בעבודה חדשה שהיא אוהבת מאוד רק לפני כחודשיים.

אני מאוד מאוד מקווה שלא יקרה לה מה שקרה לי ושהיא לא תפסיד את העבודה בגלל גבס.

על השביל הזה זה קרה

רואים את השביל הלבן, שם זה קרה

 

אולי הייתי צריכה להתעקש לנסוע איתה, אבל ראיתי שמאוד לא נעים לה להטריח אותי וקשה לה להניח לאנשים אחרים לטפל בה ולדאוג לה, יש אנשים כאלה, אני אחד מהם ולכן אני מבינה אותה. היא הבטיחה שאם תתקע ותתקשה לחזור הביתה היא תתקשר בלי להתבייש ובלי להסס.

 


אנחנו מכירות רק כמה חודשים אבל אני נפגשת אתה כמעט כל יום בגלל הכלבים ואני מרגישה שהיא חברה שלי ואני דואגת לה מאוד.

 

26 תגובות בנושא “יממה מטלטלת

  1. באמת יממה מטלטלת! אתחיל מהסוף – כל הכבוד לך על הסיוע לאום מיקה, וגם על ההתחשבות בכך שלא רצתה להכביד. דווחי איך היא מרגישה. 
    יותר מדי כלבים ביחד לפעמים יוצאים מכלל שליטה, בדרך כלל זה כיף אבל כמו במקרה הזה – תאונות קורות…..
    לגבי Lord of the dance שמעתי שזה לא כמו המופע המקורי (הבנתי שהכוריאגרף / רקדן ראשי פרש לפני כמה שנים והקים להקה משל עצמו, וכנראה זה ממשיך להיות מוצלח שם). חבל – נסעתם כל הדרך הזו והתאכזבתם….

    אהבתי

    1. אום מיקה סדקה עצם והיא עם גבס עכשיו, לפחות היא לא זקוקה לניתוח.
      אני מקווה שהיא תחלים מהר.

      ולא ממש התאכזבתי, פשוט ציפיתי למשהו שונה. העיקר שחמותי שיזמה את הבילוי הזה נהנתה

      אהבתי

      1. חמותך נהנתה! טוב, אז הכל סבבה 

        החלמה מהירה לאום מיקה, בטח סובלת כאבים עדיין
        אבל אכן גבס זה עדיף על ניתוח 

        אהבתי

  2. באמת קשה לי להבין מה יש להתלהב מריקודים אירים שבהם מקפצים על הרגליים עם חצי גוף עליון "משותק". אולי זה יותר המוזיקה האירית.

    מאחל החלמה מלאה לשכנתך.

    אהבתי

    1. בעיקרון אני אוהבת מוזיקה אירית אבל הגרסה הזו הייתה מודרנית ורעשנית מידי לטעמי והרקדניות היו מאוד חשופות, האיריים המקוריים שהמציאו את הריקודים האלה בטח היו נחרדים מההופעה שלהן.

      אהבתי

    1. השינוי הזה ערער לגמרי את חוש ההתמצאות שלי.
      אני נוסעת בכביש הזה מעל חמישים שנה והוא השתנה לא פעם אבל בגלל כל המחלפים האלה אני כבר לא יודעת אם אני בכלל בכיוון הנכון וזה נורא מפחיד ומבלבל

      אני מרגישה שאני בכלל במקום אחר.

      אהבתי

  3. אני שמחה ששכנתך לא נפגעה קשה:)

    ובענין השינויים בצמתים, לפני שבוע התבלבלתי קשות  באחד הגשרים ולמזלי בזכות הג’י פי אס הצלחתי להגיע הביתה שלום בלי לבקר בסין קודם…

    אהבתי

    1. אף פעם לא חשבתי שיגיע יום בו לא אדע איפה אני במקום שאני מכירה כל כך הרבה שנים.
      אני מרגישה אבודה ולא מעודכנת ופוחדת לנהוג מחוץ לגבולות הקריה
      לא נעים.

      אהבתי

  4. האמת שאני מכירה רקדן ישראלי שרוקד ב-lord of the dance
    הוא גם הבעלים של האקדמיה הישראלית לריקוד אירי
    הוא רוקד איתם כשהם בישראל בהופעה הנוכחית
    לפי מה שהבנתי מאחורי כל ריקוד אירי יש סיפור מסויים
    אז אולי הם שינו את הקונספט הישן למשהו חדשני יותר, אני לא יודעת

    הכבישים בארץ משתנים לא מעט
    בתים, מחלפים, גשרים וכו’
    מי שלא נמצא הרבה בדרכים, זה לפעמים נראה אפילו קצת מפחיד כל השינויים האלה

    החלמה מלאה לאום מיקה
    לפעמים גם קורות תאונות כלבים (מסתבר)

    אהבתי

    1. גם בהופעה הזו היה מין סיפור, סוג של… משהו מאוד פרימיטיבי ולא משכנע.
      כל ההופעה, למרות שהייתה מושקעת טכנית, עשתה רושם לא אמין ומסחרי מידי, אבל אולי זאת רק אני.

      אהבתי

  5. בהחלט חוויה מטלטלת. 
    צומת יגור תמשיך להשתנות. למיטב הבנתי סיימו רק חצי מהצומת. יש תנופת בנייה בכבישי הצפון לאחרונה: גם צומת המוביל שינתה פנים, פתחו את כביש 22 עוקף קריות שאמור להגיע עד עכו, עובדים על תוואי רכבת העמק וגם על הרכבת לכרמיאל, צומת עכו מזרח השתנה (אולי זה בזכותי? ביקשתי ממעצ שישנו שם את הצומת והסברתי למה. הם כמובן ענו שאין שום בעיה עם הצומת אבל עברו שנתיים והם עשו בדיוק מה שביקשתי. מדהים). קראתי איפשהו שב-3 שנים הקרובות כביש 6 יתארך עד צומת סומך ואני מקווה שיוסיפו מסלול נוסף לכביש 70 עד צומת אחיהוד, ואולי גם יוסיפו מחלף בצומת אחיהוד (מותר לקוות…)  אבל הכי  חשוב – החלמה מהירה לאום-מיקה!

    אהבתי

      1. אנחנו שילמנו 250 דרך בהצדעה
        ומאוד נהניתי
        גם קצת חרה לי העניין עם ההתפשטות אבל מהשאר כל כך התלהבתי שזה האפיל על זה

        וצומת יגור הוא נושא כאוב

        אהבתי

  6. החלמה לחברתך
    גם אני זוכרת שהתאכזבתי מהרעד בלורד אוף ד’ה דנס. צריך לחכות שתגיע הקבוצנ האמנותית יותר <a href=http://www.youtube.com/watch?v=JB5GNnWgs68http://www.youtube.com/watch?v=JB5GNnWgs68</div>

    אהבתי

  7. וואו. באמת הרבה דברים קרו. הצמתים הללו מבלבלים למדי, גם אני נדהמתי כשהגעתי אליהם לאחרונה.

    המופעים באמת הפכו לראוותניים יותר ויותר, ועם פחות ופחות נשמה.

    הרבה בריאות!

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s