עצות לבלוגר מתחיל

עשר דברות זה קצת גדול עלי אבל אחרי כמה שנים בבלוגיה אספתי כמה תובנות ואשמח לחלוק אותן עם הציבור.

 

נתחיל בעיצוב – כתב גדול וקריא, רקע בהיר כתב כהה, או הפוך, העיקר שלא נצטרך להוציא את העיניים כדי לגלות מה כתבת.

 

רווחים, חשוב מאוד מאוד. רווחים בין השורות ובין הפסקאות. כדאי מאוד, לפחות בהתחלה, לכתוב פוסט בוורד, לעבור עליו ולתקן שגיאות כתיב ופיסוק ואז להעביר לבלוג. לא נעים להשקיע שעות בכתיבה ואחר כך לגלות שבגלל תקלה הכל נעלם בתהום הוירטואלית.

 

תמונות זה יפה מאוד אבל אל תתנו להן להשתלט על הבלוג ולבלוע הכל. רקעים מטורפים עם תמונות מהבהבות ומרצדות טובות רק לגרימת התקף אפילפסיה לקוראים.

 

תכתבו ברור! אוסף של הרהורים נוגים שאי אפשר להבין מהם מי ומה ולמה זה מעצבן ומשעמם. רצוי לכתוב מי אתם, איפה אתם או לפחות לאן אתם רוצים להגיע, שנדע עם מי יש לנו עסק.

 

רוצים שיגיבו לכם? תגיבו גם כן. רצוי שלתגובה יהיה קשר לפוסט, להגיב בלי לקרוא קודם זה מעליב וטיפשי.

 

הגיבו לכם? תענו! אפשר אפילו רק ברגשון אם אין לכם מה להגיד, אבל תנו סימן ששמתם לב שהגיבו וזה משמח אתכם.

 

תלמדו לשרשר, אחרת לא ידעו שהגבתם לתגובה.

 

והכי חשוב – אל תנסו לעשות רושם על אף אחד, תכתבו טבעי, על עצמכם או על מה שמעניין אתכם וגורם לכם התרגשות. מה שבא מהלב נכנס ללב, ואל תתייאשו אם ייקח כמה שבועות או חודשים עד שתאספו לכם קוראים נאמנים. כמו בדיאטה, בלימודים, באהבה או בכל דבר אחר בחיים, חשוב מאוד להתמיד!

 

בהצלחה חיבוק של הסוררת

 

 

36 תגובות בנושא “עצות לבלוגר מתחיל

  1. עיצות נכונות וחכמות. למרות שאני לא כותבת בזמן אחרון בבלוג, אני רוצה להתחיל ולחזור לאסוף לי או להחזיר קוראים ישנים. אגב, אמנם לא שלנו אבל שנה טובה

    אהבתי

    1. אשמח אם תחזרי לכתוב שוב בבלוג אבל לפעמים זה פשוט נגמר, קורה, בעיקר כיום כשיש פייסבוק וטוויטר.
      אם זה לא בא טבעי אז לא כדאי ללחוץ, עוד עצה שאולי הייתי צריכה להוסיף.

      ומאחר ואנחנו משתמשים בלוח השנה האזרחי אז גם ראש השנה הזה הוא שלנו

      אהבתי

  2. זה מזכיר לי שלפני כמה שנים קראתי רשימה שכתב קורט וונגוט, אחד הסופרים האהובים עלי. הרשימה נקראת עצות לכותב המתחיל, והוא באמת כותב עצות טובות אבל אני לא זוכרת אף אחת מהן רק את העצה האחרונה שאמרה – עכשיו תתעלם מכל מהעצות ותכתוב בדרך שלך איך שבא לך בלי שום חוקים. נראה לי שזה תופס גם לבלוגר המתחיל, לא? 🙂

    שבוע טוב 🙂

    אהבתי

    1. כשאת עונה לתגובה את צריכה לענות רק אחרי שלחצת על הלינק – כתוב תגובה לתגובה.
      אחרת המגיב לא ידע שענית לו. כל כך פשוט ואלמנטרי ובכל זאת המון לא מבינים את זה.

      אהבתי

  3. אין לי בלוג, ומעולם לא היה. אבל נהניתי מאד מעצותייך הנבונות.
    מה שהכי אהבתי, את הקריאה שלך להיות אותנטי, אמיתי, טבעי. לכתוב על מה שבאמת מעסיק אותך בלי התייפיפות ורצון להרשים.
    אני מן הוותיקים בקוראייך, וזאת הביבה לנאמנות שלי. אני יודעת שאצלך what you see is what you get. ואת זה אני אוהבת לקרוא. יופי, ב.!

    אהבתי

    1. רק לך, כאחת מהקוראות הותיקות שלי אני יכולה לספר שפה ושם אני מצנזרת את עצמי.
      כותבת רק אמת אבל לא את כל האמת, עדיף תמיד לחשוב על הפרטיות של האנשים שחיים איתי ולא מעוניינים להחשף.

      אהבתי

      1. בדיוק בגלל הסיבה הזו אני לגמרי בעילום שם, מקווה שלא כותבת פרטים חושפניים מדי על אף אחד מה"משתתפים" בבלוג שלי – כדי שאוכל לשפוך הכל בלי צורך לצנזר את עצמי…..
        וכמובן לא גיליתי לאף אחד שאני מכירה את אתר הבלוגים שאני כותבת בו, את הכינוי שלי וכו…..

        אהבתי

      1. בהחלט מעצבן כאשר הכתב כולו קטנטן (לפעמים יש שורה או מילה בקטן בכוונה וזה לגמרי בסדר) , אבל אם הבלוג שווה את זה – אני עושה copy&paste ל-notepad וקוראת אותו בכל זאת. 

        אהבתי

  4. הכל נכון – ותוספת קטנה – תכבד את קוראיך בכך שתעשה הגהה לפוסט, שגיאות כתיב וחוסר רצף ברעיון – זה ממש לא כיף.

    שנה אזרחית מצויינת!

    אהבתי

  5. היה לי ברור שאת מצנזרת פה ושם.
    זה לא פוגע כהוא זה באותנטיות שלך. אדם צריך לחשוב את כל מה שהוא אומר. הוא בפירוש לא צריך לומר את כל מה שהוא חושב.
    לכן את אמינה מאד בעיניי למרות שבצדק את נמנעת מלחשוף עד הסוף את הקרובים אלייך לקוראייך. מה שאת כן כותבת, בחן ובכישרון, מייצג לי יפה את החיים שאת חיה לך שם, במקום היפה והלא חף מבעיות, כמו הרבה ממקומותינו.
    אני מרבה לבחון את חיי כתמונת מראה לאלה שלך, ושואבת מכך הרבה תובנות.

    אהבתי

כתיבת תגובה