סיכום תקופה

כולם מסכמים וגם לי מתחשק. פתאום קלטתי איזה מהפך עברו חיי בשנים האחרונות ונדהמתי. עזבתי מקום עבודה בטוח ויציב, שברתי רגל, לקיתי במחלה כרונית, עוגי נעשה נכה, לילי עזבה את הבית, צץרץ חייל קרבי.


הייתי אישה פעילה, נמרצת ובריאה ותוך כמה שנים נעשיתי פנסיונרית מובטלת למחצה וכמעט נכה, ואם לא די בזה אני מגדלת פתאום שני כלבים אחרי שכל חיי הייתי בטוחה שאני בעצם אוהבת רק חתולים.


כבר שנה שאני סובלת מכאבי גב תחתון שלפעמים מחמירים מאוד, ולפעמים מרפים, ודי ממררים את חיי, אבל אני לא מוותרת. ממשיכה לטייל כל יום עם הכלבים, לתפקד כעקרת בית ואפילו עושה פילטיס.


לאט לאט אני משלימה עם המציאות – אני כבר לא אמצא יותר עבודה, אני כבר לא אצליח להתרוצץ על הרגלים יום שלם, אני כבר לא אהיה צעירה יותר, וכנראה שגם לא רזה, אבל החיים מזמנים פיצויים ושמחות גם לאנשים בגילי  – כיום אני מרגישה שאני מתרגשת ונלחצת הרבה פחות, מתמודדת טוב יותר עם בעיות, ומאז המחאה של הקיץ שעבר אני מתעניינת הרבה יותר במה שקורה סביבי בארץ ובעולם, עוקבת בסקרנות אחרי החדשות, ומצפה בקוצר רוח לבאות, ולמרות שאני חייבת משקפיים אני גם ממשיכה לצלם ופה ושם גם מצליחה לתפוס תמונה מוצלחת.




זריחה

75 תגובות בנושא “סיכום תקופה

  1. התמונה ממש יפה
    ואני סומך עלייך שלמרות כל הדברים שציינת יחד עם הדברים החדשים בחייך תמשיכי להיות פוריה,מענינת חדה וערנית לסובב אותך
    זה שאנחנו מזדקנים משהו וחולים כאן ושם לא מפחית מערכנו כהוא זה

    אהבתי

    1. אני מאוד מקווה שאת צודקת והיתרונות הללו יתבהרו עם הזמן.
      לא תזיק לי קצת מתיקות ונחמה אחרי כל הצרות שהתמודדתי אתן במשך השנים האחרונות.
      את הצילום הזה צילמתי מוקדם בבוקר מחלון חדר השינה אחרי ששלחתי את בעלי לטייל עם הכלבים.

      אהבתי

  2. צופה היקרה, גם אם הגיל אינו מאפשר לך להתרוצץ כמו פעם, הוא מאפשר לך לעסוק כדבריך בדברים אחרים שלא היה לך פעם זמן וסבלנות. יפה שאינך מוותרת לעצמך ואת אינך מובטלת – יש לכם עסק, את שותפה לו ואת אדון (גברת) לעצמך. שמחת החיים שבך תאפשר לך להתגבר על כל הקשיים הפיזיים.
    ואהבתי את התמונה

    אהבתי

  3. הכל עניין של השקפה, אפשר גם להגיד – הילדים התבגרו ומפתחים להם חיים עצמאיים. עוגי היה יכול למות וחייו ניצלו בנס, ואת – למרות הגב והרגל השבורה מטיילת עם הכלבים ומצלמת זריחות יפהפיות. אז כמו שאומרים אצל הפולנים: שלא יהיה יותר גרוע. 🙂

    אהבתי

    1. בהחלט היה יכול להיות יותר גרוע, למעשה חוץ מעניין האין משכורת וכאבי הגב אני די מרוצה מחיי ומודעת לזה שיכול היה להיות הרבה יותר גרוע.
      יצאנו סך הכל בזול, אף אחד לא מת ובעוד שנה גם עוגי יעזוב את הבית… יהיה טוב

      אהבתי

  4. כולנו מרגישים את השנים בגוף לפעמים גם בנפש, זו דרך החיים.
    באמת עברו עליך שנים לא קלות בעיקר העניין של  עוגי, זו טראומה קשה שלוקח הרבה זמן להתאושש ממנה, אם בכלל.
    אבל את עושה רושם של אישה חזקה ונמרצת ואני סומכת עליך שתשמרי את רוח הנעורים.
    התמונה אגב, מדהימה.

    אהבתי

    1. כן, הסיפור עם עוגי שבעצם עוד לא הסתיים לגמרי, משרד הביטחון טרם ענה לנו ועוד לא ברור מה המעמד שלו, גבה מאיתנו את המחיר הכי גבוה.
      וגם ממנו כמובן
      אבל הוא חי ומתפקד ויש לו עתיד, כל הורה שאיבד את הילד היה שמח להתחלף עם הצרות שלי.

      אהבתי

  5. איזו תמונה יפה 🙂

    זה מזכיר לי קצת את ההתמודדות של ההורים שלי
    שמבינים שהם עברו את גיל 20, ופתאום קצת יותר קשה להם לעשות דברים

    עדיף להסתכל לעולם ולחיים בעינים ולא לחיות באשליות שהכל ורוד

    אגב, בפעם האחרונה שבדקתי להיות עקרת בית זו אחת העבודות הכי עסוקות שיש, העבודה אף פעם לא נגמרת (רק מה, על זה לא מקבלים משכורת)

    אהבתי

    1. פעם הייתי עקרת בית במשרה מלאה ואימא לשלושה מתבגרים וגם עבדתי מחוץ לבית והחזקתי מעמד.
      היום אני מטפלת רק בשני כלבים ובבית ומתעייפת נורא

      אנחנו שוקלים לעבור לבית קטן יותר אחרי שגם החייל שלנו יעזוב את הבית, זה בהחלט יהיה קל יותר.

      אהבתי

  6. אהבתי את סיכום הביניים של התקופה. למה ביניים? כי סיכום בל ביניים נותן הרגשה של סופיות. אני גם במצב של מעבר. עוד שנה וחצי יוצאת לפנסיה ודי מתלבטת וחושבת מה יביא העתיד.
    שנה אזרחית טוב לך

    אהבתי

  7. פוסט כתוב היטב, תודה על השיתוף 
    באמת עברו עלייך המון דברים, חלקם קשים מאד,
    ובכל זאת את רואה את הטוב – הכלבים, הפחתת הלחץ, תמונה מהממת של עננים…. כל הכבוד לך!

    אהבתי

  8. התמונה מקסימה. יפיפיה ממש. 

    וסיכומים, כמו מאזן של סוף שנה, נכתבים בנקודה אחת. שניה לפני חייכת לכלבים, ושניה אחרי אכלת ארוחת בוקר ונהנית ממנה. את הפוסט כתבת בשניה של הרהורים לא קלים, על תקופה לא קלה שעברת. אני מקווה שאת יודעת שהמון שניות מקסימות ויפות יש לך, כל יום, כל דקה, כל שניה. ונדמה לי שאת באמת ממצה אותן ונהנית מהן. ותכתבי סיכום ברגע אחר, של שמחה… טוב?

    אהבתי

    1. אני מאוד מקווה שתהיה לי סיבה לכתוב סיכום יותר שמח ואופטימי בשנה הבאה.
      במבט לאחור אני מבינה פתאום שעבר עלינו רצף של צרות ובעיות ומקווה בכל ליבי שזה נגמר אבל את זה אדע רק בעתיד.
      בינתיים שוב בעיה – הכלב שלנו נפגע ממכונית. רק מכה ברגל ובכל זאת, שוב ריצה לוטרינר ושוב דאגה ולחץ והוצאות.

      אהבתי

  9. תמונה מדהימה, ממש ממש יפה 🙂

    החיים הם לא בדיוק מה שחשבנו שיהיו, תמיד הם מפתיעים אותנו. את הרע קל מאד לזהות, את הטוב, לפעמים קצת פחות. איזה יופי שאת מצליחה לראות את הטוב שאצלך 🙂

    אהבתי

  10. סתם סיפור
    אתמול בערב עשיתי עוף בדבש
    והיתי צריכה לפתוח צנצנת דבש חדשה
    ולשמחתי הרבה- למי היה שייך הדבש?

    אהבתי

  11. עיצות נכונות וחכמות. למרות שאני לא כותבת בזמן אחרון בבלוג, אני רוצה להתחיל ולחזור לאסוף לי או להחזיר קוראים ישנים. אגב, אמנם לא שלנו אבל שנה טובה

    אהבתי

    1. אשמח אם תחזרי לכתוב שוב בבלוג אבל לפעמים זה פשוט נגמר, קורה, בעיקר כיום כשיש פייסבוק וטוויטר.
      אם זה לא בא טבעי אז לא כדאי ללחוץ, עוד עצה שאולי הייתי צריכה להוסיף.

      ומאחר ואנחנו משתמשים בלוח השנה האזרחי אז גם ראש השנה הזה הוא שלנו

      אהבתי

  12. זה מזכיר לי שלפני כמה שנים קראתי רשימה שכתב קורט וונגוט, אחד הסופרים האהובים עלי. הרשימה נקראת עצות לכותב המתחיל, והוא באמת כותב עצות טובות אבל אני לא זוכרת אף אחת מהן רק את העצה האחרונה שאמרה – עכשיו תתעלם מכל מהעצות ותכתוב בדרך שלך איך שבא לך בלי שום חוקים. נראה לי שזה תופס גם לבלוגר המתחיל, לא? 🙂

    שבוע טוב 🙂

    אהבתי

    1. כשאת עונה לתגובה את צריכה לענות רק אחרי שלחצת על הלינק – כתוב תגובה לתגובה.
      אחרת המגיב לא ידע שענית לו. כל כך פשוט ואלמנטרי ובכל זאת המון לא מבינים את זה.

      אהבתי

  13. אין לי בלוג, ומעולם לא היה. אבל נהניתי מאד מעצותייך הנבונות.
    מה שהכי אהבתי, את הקריאה שלך להיות אותנטי, אמיתי, טבעי. לכתוב על מה שבאמת מעסיק אותך בלי התייפיפות ורצון להרשים.
    אני מן הוותיקים בקוראייך, וזאת הביבה לנאמנות שלי. אני יודעת שאצלך what you see is what you get. ואת זה אני אוהבת לקרוא. יופי, ב.!

    אהבתי

    1. רק לך, כאחת מהקוראות הותיקות שלי אני יכולה לספר שפה ושם אני מצנזרת את עצמי.
      כותבת רק אמת אבל לא את כל האמת, עדיף תמיד לחשוב על הפרטיות של האנשים שחיים איתי ולא מעוניינים להחשף.

      אהבתי

      1. בדיוק בגלל הסיבה הזו אני לגמרי בעילום שם, מקווה שלא כותבת פרטים חושפניים מדי על אף אחד מה"משתתפים" בבלוג שלי – כדי שאוכל לשפוך הכל בלי צורך לצנזר את עצמי…..
        וכמובן לא גיליתי לאף אחד שאני מכירה את אתר הבלוגים שאני כותבת בו, את הכינוי שלי וכו…..

        אהבתי

      1. בהחלט מעצבן כאשר הכתב כולו קטנטן (לפעמים יש שורה או מילה בקטן בכוונה וזה לגמרי בסדר) , אבל אם הבלוג שווה את זה – אני עושה copy&paste ל-notepad וקוראת אותו בכל זאת. 

        אהבתי

  14. הכל נכון – ותוספת קטנה – תכבד את קוראיך בכך שתעשה הגהה לפוסט, שגיאות כתיב וחוסר רצף ברעיון – זה ממש לא כיף.

    שנה אזרחית מצויינת!

    אהבתי

  15. היה לי ברור שאת מצנזרת פה ושם.
    זה לא פוגע כהוא זה באותנטיות שלך. אדם צריך לחשוב את כל מה שהוא אומר. הוא בפירוש לא צריך לומר את כל מה שהוא חושב.
    לכן את אמינה מאד בעיניי למרות שבצדק את נמנעת מלחשוף עד הסוף את הקרובים אלייך לקוראייך. מה שאת כן כותבת, בחן ובכישרון, מייצג לי יפה את החיים שאת חיה לך שם, במקום היפה והלא חף מבעיות, כמו הרבה ממקומותינו.
    אני מרבה לבחון את חיי כתמונת מראה לאלה שלך, ושואבת מכך הרבה תובנות.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s