רגעי קסם

קיבלתי שרביט מוזיקלי מקנקן ועכשיו עלי לצאת מהארון ולהודות – הטעם המוזיקלי שלי מביך, ממש לא משהו שאפשר להתפאר בו. לצערי אני לא מבינה הרבה במוזיקה למרות שהיה לי פעם חבר שהתאמץ מאוד לעדן את טעמי והשמיע לי מוזיקה לרוב. למרבה הצער הוא הצליח יותר מידי ונשארתי תקועה בתקופה ההיא שקרתה עוד לפני נישואי – לפני למעלה משלושים שנה.

בגלל אותו חבר אני אוהבת מאוד את החיפושיות ואת רוב הזמן המשותף שלנו יחד בילינו בשמיעת ארבעת המופלאים.

אני אוהבת מאוד מוזיקה פופולארית של שנות השישים ועד היום זוכרת לטובה את תקליטי הויניל של ניל סדקה, קליף ריצ'רדס שהדודה שלי העריצה, ואלוויס שהוא העריץ ובובי וינטון יפה התואר והרומנטי שהערצתי בסתר. הדוד שמר את התקליטים הישנים הללו בחרדת קודש בארונית מיוחדת, מקפיד לא לקמט את עטיפות הנייר שלהם.

הוא הרשה לי להשמיע אותם בפטפון היקר שלו רק אחרי שהוכחתי שאני בחורה אחראית שיודעת להפעיל פטפון ושאין חשש שאשרוט חלילה את אחד התקליטים היקרים הללו. למרבה הצער הדוד גר בנתניה, קצת רחוק מאיתנו, ובלעדיו הייתי תלויה בחסדי הרדיו.

אני לא זוכרת באיזה נסיבות בדיוק הורי קנו פטפון, (יכול להיות שבבר מצווה של אחי?) אמנם זול ופשוט, אבל בכל זאת פטפון ומיד רצתי וקניתי לי בכסף שהרווחתי מעבודתי כשמרטף תקליט כפול של אמריקן גרפיטי – סרט עמוס להיטים מתוקים וישנים כאשר אהבתי.

למרות גילי המופלג פס הקול של הסרט אמריקאן גרפיטי היה נוסטלגיה צרופה עוד כשהוא היה חדש אבל לי לא היה אכפת אהבתי אותו מאוד, כל שיר ושיר שבו וברגע שהתחתנתי עם ג'ינג'י ועם המכונית הישנה שלו שהיה בה רדיו טייפ דאגתי להקליט את כל השירים האהובים עלי על קסטות קטנות כמו שהיו פעם למי שזוכר ושמעתי את שירי אמריקאן גרפיטי ואת אלביס וקליף ככל אוות נפשי.

עד היום התוכנית החביבה עלי ביותר ברדיו אחרי המילה האחרונה היא רגעי קסם ושאר תוכניות של אולדי'ס.

ומה עם מוזיקה קלאסית תשאלו, בחורה משכילה ואיכותית כמוך ורק חיפושיות ואלביס יש לה בראש?

האמת שכן, אבל בזמנו, כשהייתי ילדה נהגתי ללוות חברה טובה לשיעורי הבלט ובלי משים ספגתי קצת מוזיקה קלאסית. אגם הברבורים בעיקר.

מה, וזה הכל?

כמעט, יש בי גם חיבה עזה לשיר הנפלא של מקהלת העבדים מתוך נבוקוב -אופרה של ורדי, ולשיר הנהדר ששרה כרמן באופרה של ביזה, גם שיר הטוריאדור הוא נהדר בעיני, וכמובן שהדיסק של אלה פיצ'רלד הנהדרת מתנגן אצלי לעיתים קרובות ברכב, ואם אני כבר פוסעת במורד משעול הזיכרונות ומתבוססת בנוסטלגיה אז מה עם השירים הנהדרים של פסטיבל סן רמו שראיתי ושמעתי בטלוויזיה בשחור לבן, כן, אני קשישה עד כדי כך. לנצח אזכור את הזמרת היפה ג'יליולה צ'ינקווטי לבושה שמלת מיני סרוגה בקרושה ושרה ברגש שיר נהדר שאני לא ממש זוכרת את שמו אבל המילה אמורה הופיעה בו רבות.

 

עדכון – התעוררתי בשתיים לפנות בוקר בגלל האזעקה של האוטו שהחליט לזעוק בשעה המזעזעת הזו. שום דבר לא עזר ובסוף ג'ינג'י היה חייב לנתק את המצבר אוף מה עוד יכולתי לעשות חוץ מאשר להיכנס לבלוג ולראות שאבוי, שכחתי להעביר את השרביט שקיבלתי!

אני מעבירה אם כן את השרביט ל- n_lee , חגית ר. , ו-insti ואם עוד מישהו מקוראי הנאמנים נכסף לקחת את השרביט המוזיקלי הוא מוזמן בכיף חיבוק של הסוררת

 

 

18 תגובות בנושא “רגעי קסם

  1. האמת, שפעם עשו מוזיקה הרבה יותר טובה ממה שיש בשנים האחרונות
    בעשור האחרון אם נדייק
    אני דיי בטוחה שיזכרו את הביטלס ואלוויס עוד עשרות שנים ולא את בליל הזמרים/זמרות/להקות שיש היום בMTV (שזה בערך ה"תנ"ך" של המוזיקה של הדור הצעיר).

    האמת שבשנים האחרונות המוזיקה לטעמי כ"כ לא טובה (למעט כמה אמנים בודדים) שערקתי מערוץ MTV שהיה דולק אצלי קבוע בTV (ועכשיו בכלל שהוא הפך להיות ישראלי אני בכלל לא עוברת אליו – משמיעים בו מוזיקה מזרחית! אויה! כאילו לא מספיק ערוץ 24) אז אני על VH1 או על האח התאום שלו VH1 משהו לא זוכרת בדיוק (ערוץ 91 אצלי בממיר)

    רק שתביני, <a target=_blank href="http://www.youtube.com/watch?v=kFHshctPO9E&feature=colike&quot;>זה אחד השירים שמתנגנים לא מעט בMTV בימים אלה
    קצבי כן, אבל המילים :S

    אהבתי

    1. גם אני לא ממש מתחברת למוזיקה שמשמיעים היום, חוץ מרגעי קסם אני מאוד אוהבת את התוכנית המקסימה עם השירים הישראליים הישנים שמנגנים כל יום בארבע אחרי הצהרים בגלי צה"ל.
      משום מה פעם היה לאנשים טעם טוב יותר.

      אהבתי

      1. זה לא רק זה
        פעם היו כותבים מוזיקה עם מילים בעלות משמעות
        היום חלק ארי מהשירים הוא שטחי למדיי
        או שהנושאים טיפשיים ולא משמעותיים

        אגב, זה לא רק במוזיקה לועזית, זה גם נוגע במוזיקה ישראלית
        כמו למשל השירים במוזיקה מזרחית
        אם למשל תשווי את המוזיקה המזרחית מהשנים האחרונות, למוזיקה המזרחית של לפני נגיד 30 שנה
        עולם אחר לגמרי.

        אהבתי

  2. אם יש משהו שאנ י מצטער עליו שבאיזו שהיא נקודת זמן
    במהלך לא ברור שעליו אני מצטער עד היום מכרתי את כל תקליטי הויניל שלי
    אין לנו אותו טעם במוזיקה אבל אני לא חושב שאפשר לבטל את טעמו של האחר בגלל כמו שהגדרת את זה טעמך מיושן
    זהו טעמך וזה אחלה
    שאי ברכה

    אהבתי

    1. תקליטי ויניל זה נוסטלגי ונחמד אבל יש סיבה טובה למה הם לא שרדו עד היום. הם תופסים המון מקום ושריטות והרבה יותר קל לשמוע מוזיקה בשיטות מודרניות יותר.
      גם אם לא היית מוכר אותם הם בטח היו מעלים אבק באיזה מקום, ולך תשיג מחט כדי להשמיע אותם… בתור זיכרון נעים הם מוצלחים הרבה יותר.

      אהבתי

  3. ומה עם מוזיקה ישראלית נוסטלגית ?

     כל שבת ב-104.5 משמעים את אותם שירים  שלא נס ליחם.

    גם אני אוהבת את אגם הברבורים, כרמן ושנות ה-60 שהזכרת.

    אהבתי

  4. תודה על השרביט!
    לפחות במוזיקה לשרביט יש משמעות אמיתית, אבל לתת לאמא של מוזיקאי שרביט מוזיקלי זה כמו לתת לחתול לשמור על השמנת, לא? 

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s