שחור ולבן

דווקא בחול המועד חטפתי איזה וירוס או משהו, אני מצוננת ומשופעת וכועסת על עצמי כי אם הייתי ממשיכה בשגרת הפרופוליס הרגילה שלי הייתי מתגברת בקלות או אפילו לא נדבקת כלל, אבל הבקבוק שלקחתי הביתה נגמר באמצע הקיץ והתעצלתי לקחת חדש והנה התוצאה.

 

צץרץ קיבל חופשת מחלה ממושכת והוא עושה בדיקות ומתרוצץ בין מרפאות צבאיות ובין לבין מתנהג כמו צץרץ – הבית כמרקחה, החדר שלו הפוך, הטלפונים עסוקים מאוד ואין יום בלי מריבות וויכוחים, בעיקר בינו ובין ג'ינג'י.

אני אוהבת את הילד הזה אהבת נפש אבל הוא חי בהילוך גבוה מידי בשבילי

 

מקום הטיולים הקבוע שלנו עם הכלבים נכבש על ידי תיירים. לכבוד החג הקימו במה ויש הופעות חינם שמושכות מטיילים מכל קצות הארץ. כמו תמיד בחול המועד חלק גדול מהמטיילים הם דתיים וחרדים משפחות גדולות בלי עין הרע עם הרבה ילדים קטנים ואני פוחדת להסתובב ביניהם עם שני כלבים גדולים ומלאי מרץ.

בניגוד לדעה המקובלת לא כל הדתיים פוחדים מכלבים והמפגשים היחידים שהיו לי עד כה עם משפחות דתיות עברו בשלום ואפילו בנעימים. גם לוקה הפתיעה לטובה והניחה לילד אמיץ אחד ללטף אותה ולא התנגדה גם כשאחיו הפעוט והשובב חשב שהיא צעצוע וניסה למרוט לה את האוזניים.

 

ליתר ביטחון וכדי לא להסתכן אני מעדיפה להרחיק מעט בטיולים שלי וללכת למערות המנורה. לשם המטיילים עוד לא הגיעו, אולי כי יש המון מדרגות, אבל איזה נוף!