פתאום, אחרי שקיבלתי המון דחיות וסירובים, קיבלתי תשובה חיובית מהוצאה לאור אחת.
בהתחלה שמחתי, אבל די מהר הבנתי שנפלתי על הוצאה לאור מהסוג שדורשת מהלקוח שלה להשתתף איתה בהוצאות ההדפסה.
התחלתי לחקור את הנושא וקיבלתי סחרחורת. זה מסובך, זה כולל חוזים וזכויות ובעיות של הפצה, וזה בעיקר יקר, ואם אתה רוצה להרוויח לפחות את הכסף שעלתה לך ההדפסה אתה חייב להפגין יכולות שיווק שפשוט אין לי.
אני בספק אם הייתי יכולה לשווק משהו גם אם חיי היו תלויים בזה. הרי אם הייתי אשת שיווק מוצלחת לא הייתי כותבת סיפורים אלא הייתי הולכת לעבוד בשיווק, לא?
התחלתי לבדוק את הנושא הזה וגיליתי המון מאמרים ודעות, ואפילו בלוג אחד בשם לשבור את המגירה שעוסק בדיוק בנושא המטריד אותי. יש דעות לכאן ולכאן וכולם בסופו של דבר מודים שמדובר בהימור רציני. פעם הוצאות ספרים היו לוקחות על עצמן את ההימור הזה, כיום המצב הכלכלי כל כך קשה עד שהן מגלגלות אותו על הכותב, אולי בצדק מבחינתן כי אם הכל עניין של כלכלה אז למה שרק הן יסתכנו?
מצד שני אם באמת הייתי בטוחה כל כך בעצמי ומשוכנעת שלכתיבה שלי יש ערך ספרותי אולי הייתי לוקחת על עצמי את ההימור ומדפיסה את הסיפורים שלי על חשבוני ושלא יעשו לי טובות ויאלצו אותי להתמקח על זכויות יוצרים וכל זה.
הבעיה היא שאני מאוד חסרת ביטחון ואפילו מתביישת במה שכתבתי. עובדה שרק חלק קטן מקוראי יודע בכלל שאני כותבת וחלק עוד יותר קטן קרא את הסיפורים שכתבתי.
קשה לי מאוד לבזבז על עצמי כסף אפילו כשמדובר באיזה בגד או פינוק זה או אחר, אז לזרוק כסף סתם ככה על ספר? מילא על בגד או חפץ נחוץ באמת אבל ספר? לא עדיף לצאת לחופשה או לשים בחיסכון? כל הגנים הפולניים שלי אומרים שכן ושבבקשה אפסיק לבזבז כסף על הג'וקים שיש לי בראש. מילא אם הייתי עובדת ומרוויחה אבל אין לי אפילו משכורת אמיתית על שמי, אז איך אני יכולה להרשות לעצמי בזבוז כזה? קודם תסגרי את האובר דראפט ותשלמי את כל החובות ותשימי בצד חיסכון רציני ותסדרי את הילדים כמו שצריך ואחר כך, אם עוד תהיי בחיים עד שכל הניסים הללו יקרו אז…
ומילא כסף, הוא בין כה וכה בא והולך, בעיקר הולך, אני לא יכולה נפשית וחומרית לשקוע בסבך הזה של חוזים והוצאות ושיווקים, לא רוצה, זה גדול עלי.
לגברת שכתבה את גוונים של אפור היה די מזל, או חוצפה, או אני לא יודעת מה, לי אין למרות שאני די בטוחה שאני כותבת יותר טוב ממנה.
מה לעשות, ככה זה
הגברת שכתבה את 50 גוונים, כתבה את זה בתור פאן פיק לסדרה דמדומים
פאן פיק זה שמישהו (כל אחד) כותב עלילה שונה או סוף אחר או המשך לסיפור של ספר מסויים (יש המון כאלה גם של הארי פוטר גם).
היא היתה כותבת קטעים ומפרסמת אותם בפורומים שעוסקים בזה ברשת והיא קיבלה המון תגובות חיוביות – טוב 50 גוונים זה ספר סקס שרוב העלילה בו (אם אפשר לקרוא לזה עלילה) עוסקת בסקס סקס ועוד קצת סקס – וסקס מוכר
אז בעקבות התגובות האוהדות באינטרנט, היא שינתה את השמות של הדמויות (שלא יהיה מקושר לדימדומים) ופרסמה את הספר
היות והיו לה הוכחות דרך האינטרנט שהכתיבה שלה טובה ו/או מעניינת, אני מניחה שלא הייתה לה בעיה לפרסם את הספר ושהיא לא לקחה שום סיכון, אלא רק חשיבה כלכלית להרוויח כסף והרבה ממשהו שאנשים אוהבים וקוראים בחינם דרך האינטרנט
וזה מה שהיא עשתה.
אני לא מתלהבת מהספר, יצא לי לקרוא כמה פרקים (גם בעברית וגם באנגלית) זה ספר מזן התת רמה שאני לא מבינה איך הפך להיות רב מכר. האמת שאני כן מבינה – סקס, אבל סקס לא הופך ספר לספר טוב. ואני מצפה מספר שהוא רב מכר שיהיה טוב.
אהבתיאהבתי
להגיד לך מה לעשות עם הכתיבה שלך
אני חושבת שאם זה בוער בך, אז לכי על זה
אבל כמובן רצוי שתבדקי היטב אופציות נוספות
למעשה מהן האופציות שעומדות בפנייך
האינטרנט הוא כר דשא נרחב לבדוק אם מה שאת רותבת מעניין אנשים – או במילים אחרות אם מה שיש לך בידיים מוכר
אהבתיאהבתי
מה שכתבתי מעניין מספר אנשים, עובדה שיש לי קוראים לבלוג הסיפורים שלי אבל במצב של שוק הספרים כיום הם לא יזכו כנראה לקרוא אותי מדף נייר.
מילא, העולם יסתדר גם בלי היצירות שלי.
אהבתיאהבתי
את יכולה לכתוב חלקים מפרקים בפורומים של אנשים שמתעניינים בספרות
שם יש חשיפה גדולה יותר לחומרים מאשר בבלוגים
ואגב, היום כשהוצאות הספרים מוציאות כל כך הרבה ספרים של סופרים עלומי שם, אני לא רואה למה את לא רואה את עצמך חלק מזה. זאת אומרת אם את חושבת שאת כותבת טוב ומה שאת כותבת ראוי להיות בספר, אז למה לא?
אהבתיאהבתי
אגב, לעניין הכסף אני חושבת שאת צודקת ב100%
מאידך אני יכולה להבין את הוצאות הספרים, הרי אחרי הכל גם הן לוקחות סיכוי
אז את לא תקחי סיכוי במשהו שאת מאמינה בו?
אני חושבת שיותר קל לבנות את עצמך דרך האינטרנט
אהבתיאהבתי
הבחור שלי שלח כמה דברים שכתבתי פעם להוצאות לאור, וקיבלתי תשובות חיביות אבל כמוך.. אלה שדורשים כספים התחייבויות וויתורים ענקיים. אז לא פירסמתי ולא חשבתי שיש למשהו זכות לבקש ממני את כל מה שביקשו. היום אני לא בטוחה שעשיתי נכון אבל התחלתי לכתוב בלוג…:-)
אני חושבת שצריך אומץ וכסף וחושבת שצריך מינון לא קטן משניהם. בהצלחה לך במה שלא תחליטי לעשות- וחושבת שבדיעבד לא תצטערי אם ניסית אלא רק אם לא…קטונתי מלהבין בכל השאר:-)
אהבתיאהבתי
אני מקווה שלא אצטער יום אחד שלא הייתי אמיצה מספיק ופזיזה דיי לסכן את הפרטיות שלי ואת הכסף שאין לי.
ימים יגידו
אהבתיאהבתי
לא קראתי לא אותך ולא את הגברת ההיא, ואני לא מבינה כלום בהוצאת ספרים, אבל אולי כשלב ביניים אפשר לנסות להשקיע מחשבה בפיתוח אתר אינטרנט מיוחד שבו תפרסמי את מה שאת כותבת? היום יש כבר אפילו בלוגים שגובים מקוראיהם תשלום, ואם להאמין לדיווח של בעליהם, זה עובד. אפשר לפרסם אתר כזה על ידי דף פייסבוק מיוחד וחשבון טוויטר וכדומה. אומרים שזה העולם החדש. ברור שגם בזה צריך להבין, אבל לפחות הניסויים האלה אינם כורכים בהוצאות כספיות גדולות.
בכל מקרה – בהצלחה!
אהבתיאהבתי
יש לי אתר משלי בישראבלוג, רק בלוג סיפורים צנוע אבל אני נהנית ממנו וכנראה שגם הקוראים שלי.
התגובות שלהם הם התשלום שלי ודי לי בכך.
יום אחד אולי אתפוס אומץ ואפתח לבלוג גם דף פייסבוק אבל בינתיים נוח לי באלמוניות היחסית שלי.
אהבתיאהבתי
יש המון שיטות להוציא לאור ספר, אבל בכל שיטה תצטרכי לעסוק בשיווק עצמי ברמה כזאת או אחרת גם אם הספר שלך ממומן ע"י הוצאת ספרים תצטרכי (נניח) לעמוד ליד דוכן ההוצאה בשבוע הספר, או להתראיין באמצעי תקשורת כאלו ואחרים, או להשתתף בערבי הקראה וכו’. זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת לפני שמחליטים האם להוציא ספר לאור, כי זה לא רק הספר שיוצא לאור אלא גם את …
ושיהיה בהצלחה בכל דרך שתבחרי 🙂
אהבתיאהבתי
אני בוחרת להישאר אלמונית.
נוח לי יותר ככה.
אהבתיאהבתי
לא פעם ולא פעמיים הציעו לי לכתוב ספר
זה לא היה בשנים האחרונות זה היה מזמן וגם אז רצו שאממן על מכיסי
מכיון שאני לא גרוסמן או עמוס עוז חשבתי שלכתוב ספר שמתי מעט יקראו אותו זה לא משתלם ולא עושה לי שום דבר לאגו ולא נכנסתי להרפתקה הזאת
אני מסכים איתך שלא כדאי להכנס להוצאות כלכליות שאת לא יודעת איפה יסתיימו אבל היום יש מספיק מקומות לפרסם את מה שאת כותבת במידה ויש לך דחף לפרסם אותם
כך או כך מאחל כמובן בהצלחה רבה
אהבתיאהבתי
אתה לגמרי צודק, אני מפרסמת את סיפורי בבלוג סיפורים וגם אם זה פרסום צנוע מאוד לפחות הוא לא עולה כסף.
אהבתיאהבתי
דעתי היא כמו שלושת המגיבים מעליי
אהבתיאהבתי
אני אמשיך לכתוב במדיה הוירטואלית בתקווה שיום אחד יגלו אותי, או שלא.
העיקר שאמשיך לכתוב ולגרום הנאה לקוראים שלי ולי.
אהבתיאהבתי
בהצלחה
אהבתיאהבתי
נורא פשוט, אל תעשי את זה. איני יודע עם איזה הוצאה את עובדת, אבל ההוצאות הקטנות האלה הן בלי מנגנון של לקטורה, של עריכה, של יח"צ. את הפנטזיה של התגלית הספרותית לא תגשימי, פשוט כי אף ביקורת לא תיכתב על הספר, כי העיתונים הגדולים וכלי התקשורת לא כותבים על ספרים שיצאו בהוצאה עצמית. מבחינה כלכלית זה לא יחזיק, כי אף אחד לא יעשה לך יח"צ, ויש גבול למה שאת יכולה לעשות בעצמך. את תישארי בסוף עם ערימות של ספרים ששוכבים במחסן ומהווים תזכורת תמידית למפח נפש. למה לך? רוצה לפרסם? מספיק טובה? תמשיכי לכתוב, תמשיכי להתאמן, לכי לסדנה, נסי להשתפר. אם את ממש ממש טובה – יפרסמו אותך. אם לא, אז לא. לא כל אחד יכול. זאת האמת, וכדאי שמישהו יסביר לך אותה ואפילו במילים קצת בוטות עכשיו, משתגלי אותה אחרי שזרקת עליה כסף שוודאי יעשה לך טוב במקום אחר.
אהבתיאהבתי
וכן, אני נורא מודע לזה שהתגובה הזו קצת מרושעת כשהיא מגיעה ממי שהצליח ופירסם. דווקא מהמקום הזה רואים המון דברים. רואים את הפנטזיה הספרותית, את התגשמותה, ולפעמים גם את שברה. לא קראתי מה שכתבת. יכול להיות שזה נפלא. יכול להיות שזה טוב. יכול להיות שזה רע. במצב של שוק הספרים היום הסיכויים שזה יתפרסם הם קטנים מאוד. דברים טובים מזה הולכים לאיבוד. דברים גרועים מזה מתפרסמים. זו מכונה שאינך מכירה את המנגנון שמפעיל אותה. חבל שתישחקי בין גלגלי השיניים שלה. זה הכל. והמון המון המון בהצלחה בכל דרך שתבחרי לקדם את החלום שלך. כישרון יש, וזה בדוק. אבל לפעמים זה לא מספיק.
אהבתיאהבתי
אני מודה לך על התגובה הכנה מאוד.
היא לא מרושעת כלל ולמעשה הבנתי בעצמי את כל מה שכתבת.
אני יודעת שיש לי כישרון מסוים, ואני מפרסמת את הסיפורים שלי בבלוג מאוד ותיק שיש לו קבוצת קוראים מסורים ונאמנים שהולכים איתי כבר כמה שנים.
אני מרגישה שאני משתפרת ומבשילה משנה לשנה, וגם הקורס בעריכה לשונית עזר מאוד, אבל ברור לי שכדי להתפרסם בעולם הספרות צריך גם המון מזל ובתחום הזה אני פחות מוצלחת מאשר בכתיבה.
אולי יגלו אותי יום אחד אחרי מותי והילדים שלי יוכלו לחיות מהתגמולים
אהבתיאהבתי
אין לי עיצות..אבל אני יודעת שלכתוב זה כיף גדול ועושה אותך מאושרת…
מה צריך יותר??
חג שמח !!
אהבתיאהבתי
אכן, הכתיבה היא העיקר אבל קשה להשתחרר מהרצון שיקראו אותך.
מזל שהמציאו את הבלוגים
אהבתיאהבתי
לדעתי אל לך להכנס להרפתקאה של הוצאות כספיות עם הוצאה לאור קיקיונית
אהבתיאהבתי
האמת שזו לא הוצאה לאור קקיונית, זו הוצאה די מכובדת ויש לה דוכנים בשבוע הספר והם חברים באיגוד המולי"ם.
אם הכתיבה שלי הייתה חסרת כל ערך הם לא היו עונים לי אבל הם לא חזקים מספיק כלכלית לקחת את כל ההוצאות על עצמם.
אני מניחה שיציעו לי להתחלק חצי חצי, אם היה לי כסף אולי הייתי מתפתה, אבל אין לי. הוצאת ספר זה מותרות בשבילי
אהבתיאהבתי
אני חושבת על מאות הספרים שיוצאים לאור כל חודש ונעלמים לתוך השכחה מייד לאחר ההדפסה שלהם.
אני זוכרת את הפעם הראשונה שנכנסתי לחנות של צומת ספרים וראיתי ערימות על גבי ערימות של ספרים שנמכרו בעשרה שקלים ואפילו במחיר הזה אף אחד ללא לקח.
אהבתיאהבתי
אני לא קונה ספרים, אין לי מקום ואין לי תקציב, אבל אני מחליפה בסיפרייה וכל פעם שאני רואה את ערמות הספרים המצטברות על המדפים אני תוהה מה הטעם להוסיף עוד אחד…
אהבתיאהבתי
גם נאי חושבת ככה, ולגן פירסמתי את סיפורי <a class="vst l" style="text-align: right; white-space: nowrap; color: #660099; cursor: pointer;" href="http://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F+%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%92&source=web&cd=5&cad=rja&ved=0CDgQFjAE&url=http%3A%2F%2Fisrablog.nana10.co.il%2Fblogread.asp%3Fblog%3D690765%26blogcode%3D11857701&ei=_2doUMyEHLDY4QTF94GoCg&usg=AFQjCNHRMiVmRWVrFpjmSLj_U83GhxU8sg&sig2=HpG9pQHl5yvzc6cW7JEJcw"><em style="font-weight: bold; font-style: normal;">הָאַרְמוֹן בבלוג ודי
אהבתיאהבתי
כמי שעוקבת אחריך לא מעט זמן אני מודה שמאד מסקרן אותי לקרוא את הסיפורים שכתבת. גם אני נמצאת בעיצומו של כתיבת רומן (4 שנים) וכרגע מתחילה את הפרק ה-9 מתוך 12. אחת הסיבות שהכתיבה לוקחת לי כל כך הרבה זמן היא באמת הייאוש שבסופה לא מחכה לי כלום וכן הצורך להתפרנס וכשאין עבודה נכנס הצורך לנוח מהעבודה שהרי מכתיבה אי אפשר להתפרנס. אני מציעה לך שאם יש לך את הכסף כן להשקיע ולפרסם ואחר כך לעבוד על עצמך ולשווק כמה שאת יכולה מתוך הנחה שיכול להיות שלא תראי את כל ההשקעה. אופציה אחרת אם את מוותרת על הרצון להרוויח על כתיבתך היא לבדוק אפשרויות פרסום באינטרנט ואולי לנסות גם עם תשלום. כשאסיים את ספרי כנראה שאשקול את שתי האופציות האלה. אני לא יודעת במה אבחר כי אני לא שם עדיין. גם להשאיר את החומר במגירה יכול ליצור תחושת פספוס.
אהבתיאהבתי
בנוסף אם מדובר על סיפורים קצרים יש מספר אתרים שמפרסמים סיפורים קצרים ברשת למשל האתר יקום תרבות שבו פירסמתי סיפור שלי. אני מציעה לך לפנות אליהם. לעיתים אפשר להגיע ככה להרבה קהל. כמובן שכסף לא רואים מזה.
אהבתיאהבתי
יש לי בלוג סיפורים, פה בישראבלוג, יש לי אפילו קוראים.
על פרנסה מהסיפורים ויתרתי, כותבת סתם בשביל הכיף.
התקציב המשפחתי שלנו דל מכדי להוציא ממנו כסף על התחביב שלי.
אם את רוצה לקרוא מה שכתבתי פשוט תיכנסי ללינק של מגירה וירטואלית שמופיע אצלי בצד הבלוג.
אהבתיאהבתי
תגידי לי, כמה פעמים חיים?
מכיוון שרק פעם אחת, זה אומר שזו ההזדמנות שלך להוציא את הספר רק בפעם הזו.
היתרון שלנו הוא שישנן עכשיו שתי אופציות של הוצאה לאור, הקלאסית על גבי נייר והחדשה בצורה אלקטרונית. את יכולה לבחור אחת הדרכים או לשלב ביניהן.
אם בחרת גם בדרך האלקטרונית הרי שישנן היום גם אופציות חינמיות או זולות:
-הפקת ספר אלקטרוני. תסתכלי על האתר: <a href=http://www.uniflip.com/http://www.uniflip.com/<br />את יכולה להפיק ספר אלקטרוני גם לטלפונים חכמים וטאבלטים, מחיר התוכנה 79 דולר, ולשווק אותו באתר שתקימי.
-הקמת אתר למכירת הספר. ישנם אתרים חינמיים. היה לי אתר טוב, אחפש ואכתוב תגובה נוספת.
-ניתן לעשות שיווק בגוגל במודעות מילים.
בהצלחה.
אהבתיאהבתי
בניית אתר חינמי ומסחרי: http://www.wix.com/
אהבתיאהבתי
תודה על הלינק.
יש לי בלוג סיפורים בישראבלוג ויש לי קוראים אבל הנושאים עליהם אני כותבת
מיועדים לקהל די קטן.
אני אחכה שהתחום של ההוצאה לאור הוירטואלית יתפתח עוד קצת.
אהבתיאהבתי
גם הוצאות רציניות וגדולות לוקחות מהכותב את כל ההוצאות..
אבל אפשר לתת לסיפורים לנדוד במקומות של קריאה, ולראות אם הצופים מתעניינים.
בינתיים בררי כמה עולה להוציא את הספר בעצמך. כלומר, את שולחת את כל סיפורייך, מוכנים לדפוס.. ומדפיסים לך.
אחרי זמן מה, את יכולה לכתוב שהספר יוצא לאור… ואם ישאלו עליו, או יזמינו, הוא יכסה את ההוצאות שלו.
הוצאה כזו היא (שיא) c קופי.. זו הוצאה שאני מכירה מזמן… אבל יש לא מעט. עשי סקר שווקים…
בהצלחה!
אהבתיאהבתי
תודה על העצות, אני אבדוק
אהבתיאהבתי