מדחי אל דחי

מאז שאיחלתי לעצמי ולמשפחתי בריאות המצב הבריאותי שלנו רק הולך ומדרדר.

צץרץ חזר מהצבא עם פצע לא נחמד על אמת ידו הלך, בשבת לרופא של קצין העיר, התבשר שיש לו מורסה וקיבל אנטיביוטיקה וגימלים.

השתתפנו בצערו אבל גם אנחנו לא נהנינו מסוף השבוע שלנו שכלל טיול לא ממש מוצלח בצפת (ביום שישי) ויום שבת מעייף ולא ריווחי שהיה רצוף מבקרים הזויים שהעדיפו לבלבל את המוח ולהציק במקום לקנות דבש.

בעוד אנחנו נאבקים עם המבקרים המזעזעים שנפלו עלינו בשבת ומתאכזבים מההתנהגות הלא נעימה שלהם ומהמנהג המרגיז שלהם לטעום המון דבש וללכלך הכל מסביב אבל לקנות מעט ככל האפשר אבא שלי נשאר לאכזבתו מאושפז בבית החולים גם בשישיבת. אחרי כמה ימים של עירוי אנטיביוטיקה הוא שוחרר סוף סוף ביום ראשון למרות שעד עכשיו אף אחד לא יודע מה הסיבה לכך שהוא קיבל זיהום בברך.

ביום ראשון יצאתי לחצר לנקות ולארגן מעט את הבלגן שעשו הכלבים ומשם המשכתי לשטוף רצפות ולעשות כביסה – ככה זה כשיש שני כלבים ושלושה גברים בבית.

לוקה וטופי והבלגן

 

למחרת קמתי עם גב תפוס וכאבים איומים כל פעם שניסיתי לזוז מהמיטה. לא הייתה לי ברירה, צץרץ נשלח לעשות את כל הסידורים והקניות במקומי וחזר עם חום ויד נפוחה.

אחרי הצהרים הוא החליט שככה אי אפשר והוא חייב לנסוע למיון כדי לקושש עוד גימלים, אבל פתאום אבא שלי מתקשר, יש להם פנצ'ר ברכב והוא זקוק לעזרה בהחלפת הגלגל. הזעקתי את ג'ינג'י שיצא לטייל עם הכלבים, לאכזבתם הוא קיצר להם את הטיול ונסע להורי.

צץרץ המתין בסבלנות עד שג'ינג'י יחזור עם הרכב מבית הורי, ובינתיים החשיך ואז התברר שהפנס הקדמי של המכונית שלנו לא עובד – האם היקום מנסה להגיד לנו משהו?

אני מקווה שלא כי זה בטח לא משהו נחמד.

אחרי שג'ינג'י רב התושייה החליף את הפנס נסע צץרץ בלווית עוגי ועוד חבר שלו למיון של בית חולים כרמל ממנו השתחרר אבא שלי רק אתמול.

לא מזמן הוא התקשר כדי לבשר שעשו לו בדיקות דם ואולי הוא יצטרך להתאשפז, תלוי מה יהיו התוצאות.

המשך יבוא, אני מקווה…

 

 

עדכון – אחרי שהות ממושכת ומורטת עצבים במיון הוחלט לאשפז אותו