ידיים שמאליות

כמה שבועות אחרי שאמצנו את הבנים התברר שיש לצץרץ נטיות שמאלניות. הוא היה אז רק בן שלוש ועדיין לא סגור על זה, ואני הייתי כל כך טרודה ולחוצה, לא עלה בדעתי לבחון באיזה יד הוא משתמש, היו לי מספיק דברים אחרים לדאוג להם אבל יום אחד העירה איזה דודה פולנייה, גננת לשעבר שהגיעה אלינו כדי לבחון את הצרה שהפלנו על עצמנו, שהנה הקטן משתמש כל הזמן ביד שמאל, וצריך מהר לעשות משהו, לקשור אותה למשל, כדי להחזיר אותו למוטב.

כל האינסטינקטים האימהיים שלי התקוממו מיד, אמרתי לה די בגסות – מאוד לא אופייני לי – שאצלנו לא קושרים ידיים לילדים, ושהוא מוזמן להשתמש באיזה יד שמתחשק לו, העיקר שיהיה מרוצה.

אחר כך סיפר לי ג'ינג'י שככה היה נהוג פעם בארצות הקומוניסטיות, לאלץ שמאליים להחליף צד, וגם הוא שנולד שמאלי נאלץ ללמוד להשתמש ביד ימין.

התייעצתי עם הגננת שהרגיעה אותי שזה בסדר, ואני צודקת, צריך לתת לילד להחליט לבד ולא יקרה כלום אם הוא יהיה שמאלי.

הדודה הפולנייה לא ביקרה אצלנו יותר, נעלבה כנראה, ואילו צץרץ התמיד להשתמש ביד שמאל ועד היום הוא שמאלי גאה, בעוד שג'ינג'י מתלבט עד עצם היום הזה בין ימין לשמאל. 

 

שמאלי וטוב לו