לא מאמינה לכם יותר

היום שמעתי ברדיו שיש מבצע כזה של חברת חשמל'חסכת הרווחת' ובלי לבדוק קודם ישר אמרתי לבעלי, "לא מאמינה להם, זה בטח שוב איזה תחמון מבית מדרשם של מי שמספרים לנו שהם לא מעלים מחירים של מוצר אלא פשוט מקטינים את האריזות."

בעלי הסכים איתי ואמר שאני כנראה צודקת וחבל על הזמן, אין אפילו טעם לבדוק.

אחר כך הלכתי ובדקתי בכל זאת, וגילית, הפתעה הפתעה!, שצדקתי, וקראתי בדכדוך את הטוקבקים שאמרו בדיוק מה שחשבתי אבל היו בוטים הרבה יותר ממה שאני מרשה לעצמי להגיד אפילו בשיחה פרטית ביני לבין בעלי.

הייתי צריכה לכעוס אבל אני מודה, לא רק כעסתי אלא גם נעצבתי אל ליבי כי אני מבוגרת מספיק כדי לזכור זמנים אחרים, תמימים וטובים יותר. אני זוכרת איך בבית ספר לימדו אותנו לא לקטוף פרחים בטיולים (אז עוד טיילו ברגל) כדי שפרחי הבר בארצנו ישגשגו, וכולנו האמנו וצייתנו באדיקות, ואילצנו גם את ההורים לא לקטוף. האחות בבית הספר (כיום כבר אין דבר כזה) לימדה אותנו שמים וסבון הם יסוד הניקיון וחשוב לשטוף ידיים וזה מה שעשינו כי האמנו בכל ליבנו שאם היא אמרה אז ככה זה, אבל כיום אפילו רופאים בבתי חולים מתרשלים בשטיפת ידיים כי יש מחסור נוראי בכוח אדם ופשוט אין להם זמן.

אני זוכרת איך הסבירו לנו שאסור להשאיר ברז מטפטף כי אין לנו די מים בארץ וכולנו הנהנו בצייתנות והקפדנו לא לבזבז מים מפני שכולנו, גדולים כקטנים, היינו בטוחים שיש מעלינו אנשים חכמים, שההם שם למעלה הם אנשים מנוסים ונבונים עם כוונות טובות, ושכולנו ביחד, העם ומנהיגיו, מאוחדים במטרה משותפת, ואם כולנו נעשה רק עוד מאמץ אחד קטן יהיה טוב – המדינה תפרח ויהיה שלום וכולנו נהיה עשירים ומאושרים.

תחושת הביטחון התמימה הזו שיש מישהו חכם שיודע ומשגיח על כולנו החלה להיסדק במלחמת יום כיפור, ומאז היא הולכת ונשחקת, הולכת ומתרפטת. אני עדיין לא קוטפת פרחי בר, ולא יכולה לסבול ברז מטפטף גם אם לא אני משלמת את חשבון המים, אבל אף אחד כיום, אפילו לא ילדים קטנים, לא מאמין שההנהגה שלנו מתכוונת לטוב, ועושה לילות כימים כדי לדאוג לטובת המדינה

כיום, אם המדינה או אחת מהחברות שלה מציעה לי מבצע או הנחה אני מיד מתמלאת חשד ושואלת – איפה פה מנסים לסדר אותי? ומי הולך להרוויח על חשבוני? ולצערי אני מגלה די מהר שצדקתי, שוב עובדים עלינו.

אולי זו תמימות וטיפשות מצידי, אבל המצב הזה מעציב אותי מאוד, מעציב אותי אפילו יותר מהחשבונות המנופחים שמגישים לנו על מים, חשמל, אוכל, גז… בדקתי בגרפים היפים האלה של חברות האשראי את ההוצאות שלנו מהשנה שעברה מול השנה ונדהמתי לראות שאנחנו מוצאים יותר כסף מאשר בקיץ שעבר למרות שכיום אנחנו פחות אנשים בבית ויש לנו פחות הוצאות.

חכו, עוד לא דיברתי על ארנונה רצחנית שמתייקרת כל חודש ועל עמלות בנקים הזויות ועל עוד כהנה וכהנה תשלומים כיד הדמיון הטובה על הממונים עלינו שהקיץ לא מרשים לנו אפילו למחות. 

26 תגובות בנושא “לא מאמינה לכם יותר

  1. שמעי קטע
    אתמול רציתי להוציא כסף מהבנק והכספומט היה מקולקל
    במקרה הסניף פתוח בשישי אז נכנסתי וביקשתי מהפקיד להוציא כסף
    הוא אמר לי שהעמלה על זה היא 6.5 ש"ח!!!
    לא מטורף!
    והוא בעצמו אמר לי אני ממליץ לך להוציא במקום אחר כדי שלא תשלמי את העמלה הזו, לא שווה לך את זה

    לגבי חח"י העלייה במחירי החשמל היא כבר כמה שנים כל קיץ
    אני יודעת כי כשגרתי בשכירות הייתי תמיד בודקת את חשבון החשמל, הצריכה לא השתנתה אבל העלויות כן! משהו פשוט מטורף

    אני לא יודעת כמה אני סומכת על הנהגת המדינה שלנו
    גם הממשלות הקודמות, לא רק זו הנוכחית
    לא יודעת איך להסביר את זה
    אבל אין תחושת בטחון
    והרגשת ה"סמוך על סמוך" עובדת פה יותר מדיי
    יש יותר מדיי שחיתות
    ויותר מדיי פוליטיקה מלוכלכת
    ויותר מדיי אינטרסים אישיים של אנשים
    ופחות מדיי פחות מדיי חשיבה על המדינה, אזרחיה ועתידה

    אהבתי

    1. שמת לב שהכספומט תמיד מקולקל כשנורא דחוף לך להשתמש בו?

      פעם ניסיתי להפקיד צ’קים והמכשיר לא עבד, לא התעצלתי נכנסתי לבנק הפקדתי את הצ’קים והתעקשתי שיקחו לי עמלה מופחתת כי זו אשמתם שהמכשיר מקולקל ואני נסעתי לשם במיוחד כי רק שם יש מכשיר להפקדת צ’קים.
      וגם העמלה המופחתת גבוהה מידי לדעתי

      אהבתי

      1. אצלנו בסניף הבנק הכספומט הרבה פעמים מקולקל. לדעתי הם עושים זאת בכוונה כדי לקבל עוד כמה עמלות

        אהבתי

  2. זה מאד עצוב, אבל כשיש חברי כנסת בורים כמו אנסטסיה מיכאלי למה בדיוק אפשר לצפות?

    פעם אנשים טובים וחכמים ומוכשרים הלכו לפוליטיקה, כי זה היה ייעוד ושליחות. היום מי שיש שם זה רק מושחתים. אנשים חלקלקים שיודעים לדבר יפה ולהבטיח הבטחות לאנשי שלומם.

    אני עדיין אופטימית ומקווה שיום אחד זה ישתנה…

    אהבתי

    1. לא אמרתי שזה לא טוב אבל אני פשוט לא מאמינה להם, הם בטח ימצאו איזה דרך להרוס את זה ולגרום לנו שוב לשלם יותר מידי אחרי שחסכנו והתאמצנו.
      רוצים חיסכון, שיתחילו לקחת כסף מחברי חברת חשמל על ההוצאות שלהם.

      אהבתי

  3. לא יודעת מה לומר על התוכנית של חברת חשמל , לא בדקתי אבל את צודקת שקשה להאמין כיום לאף אחד 
    כמו  לכל מיני עמותות המתקשרות  ומבקשות  תרומות ואז מתברר שראשי העמותו עשירים כקורח, ואינך יודעת למי להאמין .
    בעתון המקומי   כתוב שהונו של שרב מסויים מוערך ב-750 מליון שקל, אפילו אם זה מוגזם זה מקומם!

    אהבתי

  4. נהיה לי מאד עצוב לקרוא את הפוסט שלך, בעיקר כי אני חושבת שאת צודקת.
    גם אני מרגישה שמנסים לרמות אותי ולחלוב ממני כמה שיותר כסף וכל זה עם חיוך נחמד ומילים יפות.

    כן נרשמתי למבצע של חברת החשמל כי חשבתי שאם לא יועיל לא יזיק ואולי כן נחסוך כמה שקלים.

    אהבתי

    1. אני לא צריכה מבצעים כדי לחסוך, אני מאולפת מתוקף היותי אזרחית במדינה הזאת לחסוך ולהתקמצן על עצמי ולא לפרגן לעצמי שום דבר.
      אם הייתי רואה שגם המנהיגים הדגולים שלנו עושים אותו דבר אז בסדר, אני מקבלת עלי את הדין, אבל הם הרי מרופדים ומעלים לעצמם משכורות כל שני וחמישי, וכמה שנים אפשר להיות פראייר?
      עוד בזמנו הגשש החיוור צחק שעובדים עלינו בעיניים. פעם צחקתי, עכשיו אני עצובה וכועסת וממורמרת.

      אהבתי

  5. גם אם נסיון החיים של כולנו לצערי מלמד שאת כפי הנראה צודקת, במקרה הספציפי הזה של חברת חשמל עד כמה שאני יודעת עוד מוקדם להאשים. ולא ברור לי איך הטוקבקיסטים למניהם כבר החליטו שעובדים עליהם, אני נרשמתי למבצע הזה, (כי מה אכפת לי, אין לי מה להפסיד וכל מוטיבציה לחסוך יכולה רק להיות לטובה) ולפי מה שאני יודעת חודש יוני הוא החודש הראשון הנבדק. קיבלתי מחברת חשמל את הצריכה שלי ביוני שנה שעברה ואני יודעת שאני צריכה לצרוך השנה 20% פחות קילווטים ממה שצרכתי בשנה שעברה בשביל לקבל את ההנחה. מכיוון שיוני עוד לא נגמר, אין לי מושג אם הם מרמים אותי או לא. נחכה ונראה. ושוב אני אומרת, כל מה שיעודד אותנו לחסוך בחשמל בחודשי הקיץ הקשים האלו הרי יהיה רק לטובה, גם אם לא נקבל בסוף שום הנחה.
    אגב, ככה היה גם עם המים, לא יודעת אם הצלנו את מאגרי המים של המדינה וברור לגמרי שזה שאני סוגרת את הברז בזמן שאנ י מצחצת שיניים לא יעלה את מפלס הכינרת, אבל את יודעת מה? טחנו לי את המוח, והתוצאה היא ששילמתי קצת פחות בחשבון המים, אז מה לי כי אלין?    

    אהבתי

    1. יכול להיות שכוונתם לטובה והם באמת רוצים לעודד אותנו לחסוך חשמל אבל מה הטעם בזה אם הם מרשים לעובדים שלהם לא לשלם על החשמל ולוקחים לעצמם משכורות גבוהות להחריד ובוכים כל הזמן שאין להם די כסף?
      הם מתנהלים בערך כמו הממשלה שלנו, חולבים אותנו ולוקחים לעצמם את כל השמנת ואין לי יותר אמון בהם.
      כמו תנובה, גם הם יצטרכו להתאמץ עוד שנים רבות ולהוכיח שיש להם כוונות טובות כי קשה מאוד להחזיר אמון שנשבר.

      אהבתי

      1. לא יקירתי, את לא מבינה אותי, מה אכפת לי מה הכוונה שלהם? יותר מזה, אין לי ספק שהכוונה שלהם היא ממש לא לעזור לי אלא לעזור לעצמם.
        אבל התוצאה היא מה שחשוב לי, ואם במקרה הזה, התוצאה יכולה להיטיב גם איתי, אני מצטרפת לעניין. ואגב, חסכון בחשמל יטיב לא רק עם חשבון החשמל שלי ושלך, הוא יטיב לסביבה באופן כללי אבל זה כבר נושא אחר וברור לשתינו שדרוש הרבה יותר מזה בשביל לייצר שינוי כזה.
        בכל אופן, לא לחברת חשמל ולא לתנובה אין שום כוונות טובות אלא אם כן רווח גדול יותר לקופתם נחשב בעיניך כוונות טובות. אבל לפעמים לעיתים מאוד נדירות הם לא בהכרח מחרבנים עלינו אלא האינטרס שלהם גם מועיל לנו, אז כל מה שאמרתי לפני שאנחנו צורחים שדופקים אותנו, צריך לחכות ולראות האם כצעקתה.  
          

        אהבתי

  6. במשך תקופה לא קצרה אני עבדתי בעבור חברה מהסוג הזה, לא חברת החשמל, אבל ספקית שרות גדולה שעושה הרבה פרסומות בטלויזיה. לא רק שאת צודקת – זה אפילו לא מגרד את קצה הקרחון.

    אני יודע שישראלים חולים על נוסטלגיה וזה חלק מהזהות שלהם, אבל קשה לי להאמין שהיה פה יותר טוב פעם. גם בעבר מי שהיה קרוב לצלחת קיבל יותר, חברי הסתדרות, עובדי מדינה, כל מיני מקורבים למרכזי כח. נכון, טרם שנות השמונים של חוק ההסדרים והליברליזציה של השוק הישראלי היה פחות במה להתרברב, המוצרים בקרב רוב שכבות האוכלוסיה היו יחסית זההים. אבל גם אז הנפוטיזם חגג. פשוט הנורמה האידיאליסטית חלפה עברה לה ונותרה רק הציניות והמרפקנות. כבר לא צריך להעמיד פנים, הרי כולם יודעים.

    אהבתי

    1. ממרומי גילי אני זוכרת שגם פעם לא היה קל, היו מקורבים והייתה שחיתות, הכל נכון, אבל פעם חשבנו שעוד יהיה טוב ואפשר לתקן, פעם חשבנו שלא כולם כאלה.
      היום כבר לא, נעשיתי ריאליסטית ומפוכחת וזה כואב.

      אהבתי

  7. קודם כל שמחתי לראות את הכותרת בעמוד הראשי של החדשות.
    אבל – אולי נכון שמטרת חברת החשמל לא מה שמציגים אותה (אולי להוריד שימוש בחשמל, וגם להרוויח יותר וכ"ו), אבל כשאני רואה את כל תאורי ה"היום זה לא מה שהיה פעם", זה לא עושה לי את זה. זה פשוט עובדה של זמן – אף פעם לא יהיה מה שהיה פעם, לטוב ולרע, וזה סתם חיפוש סיבה להיות עצוב. בזמן החדש יש גם יתרונות ולאדם יש נטיה לפספס אותם ולהדבק למוכר לו.
    כן צריך לנסות לתקן את העכשיו.
    תודה על הכתבה

    אהבתי

    1. הגעגועים הם בעיקר לתקופה בה היינו צעירים ונמרצים יותר, כשעוד חשבנו שנצליח לתקן ולשנות.
      אנחנו אלה שהשתנינו, או שאולי זאת אני… עם הזמן הפכתי קטנת אמונה, צינית, ממורמרת.

      אהבתי

  8. זה עצוב מאוד. המדינה אמורה לשרת אותנו ולתת בנו תחושה של שייכות והקלה. זו הסיבה היחידה שבני האדם התאגדו לכדי מדינות, כדי להקל על החיים. זה לא קורה. 

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s