דעתי על הטבלט האוטובוס ושאר הרהורים

עוגי חולה על כל מיני חפיצים (ג'אגדטים בשבילכם). עוד כשהיה ילד קטן שבקושי ידע לקרוא הוא דחה מעליו ספרים ונמשך לכל מיני צעצועים שאפשר ללחוץ בהם על כפתורים, ולגרום לדברים לזוז ולהרעיש.

ברגע שנתנו לו לגשת למחשב זה היה אבוד, הילד התמכר, ולמרות הקשיים שלו בלימוד כל דבר אחר ברגע שזה נגע למחשבים, ואחר כך לטלפונים ניידים ולכל שלבי הביניים שלהם, הוא גילה בקיאות מפליאה.

בחיי היום יום הוא מגושם קצת, ובעל ידיים שמאליות, אבל רק תנו לו טלפון נייד עם ספר הוראות עבה ומסובך, והילד שלא קרא ספר הוראות מימיו, מפעיל אותו במהירות ובזריזות כאילו הוא לפחות הבן של סטיב ג'ובס.

איך אתה יודע מה עושים? אני נדהמת כל פעם מחדש איך עלם שעדיין לא למד לשטוף כהלכה רצפה, או לתלות כביסה יודע להפעיל מכשירים מסובכים כל כך.

את הכספים שקיבל מהצבא אחרי הפציעה שלו הוא הוציא על קניית איפון עם מסך מגע, וחודשיים אחר כך הלך והחליף אותו באחד אחר, משוכלל עוד יותר, למרות שהקודם היה בסדר חוץ מהמסך שלו שנשבר עקב נפילה.

 

באנו לבקר אותו בבית חולים יום לפני הניתוח, ובמקום לדאוג בגלל מה שעומד לקרות לו מחר הוא עמל במשך שעה תמימה להסביר לי מה זה טאבלט, ולמה הוא זקוק לאחד כזה.

אחרי שהשקעתי בעניין מחשבה מעמיקה הצלחתי להבין שטאבלט זה מין יצור כלאיים שהוא לא איפון (יש לו אחד כזה), וגם לא מחשב נייד (קנינו לו אחד לפני שנה וחצי כשהוא היה מאושפז) אלא משהו באמצע, אז בשביל מה זה טוב?

אז טאבלט זה מה שיצא אם איפון ולפטופ יתחתנו? סיכמתי, אבל זה נורא יקר, ובשביל מה אתה צריך את זה בעצם?

לא קיבלתי תשובה, אבל כשבאתי לבקר אותו היום (הגעתי לבד כי ג'ינג'י היה עסוק) הוא עמל קשה לשכנע אותי שלכבוד יום הולדתו ה – 22 שיחול בעוד יומיים הוא פשוט חייב טאבלט, ושכנע אותי ללכת איתו לקניון 'סגול' ברמב"ם ולסור לחנות שמוכרת מכשירים אלקטרוניים מכל הסוגים. גיליתי לתדהמתי שהוא והמוכר כבר חברים טובים, ויש כבר טאבלט אחד שהמוכר שם בשבילו בצד, והוא מוכן למכור לי אותו בתשלומים ובלי ריבית אם רק אשלוף את כרטיס האשראי שלי ואחתום לו פה ופה, וגם שם.

בסוף נכנעתי, אלא מה? אבל התניתי איתו שאם אני קונה לו את המתנה הזו הלפטופ החדש שלו יעבור אלי אחרי שעוגי יפרמט אותו (מתי הוא למד לפרמט?) ושאת המשכורת שהוא מקבל הוא יכניס לחשבון המשפחתי, ואנחנו נקצוב לו כל שבוע קצבה כספית כי אחרת כל הכסף שהוא ירוויח בחודש ילך תוך יומיים.

 

לפני הביקור אצל עוגי עשיתי בדיקה של צפיפות עצם שיצאה בסדר גמור, ואחר כך נסעתי לבית החולים בתחבורה הציבורית. המון זמן לא נסעתי באוטובוס, ושכחתי כבר כמה זה מעצבן ומעייף, ושוב היה עלי ללמוד הכל על נהלי מכירת כרטיסים, ועל קווים חדשים שהותוו מאז הפעם האחרונה שנסעתי באוטובוס. כיום כבר יש גשרים מעל צ'קפוסט שמאפשרים לנוסעים להביט מלמעלה על הפקקים, אבל בחיפה כרגיל פקוק למרות הנתיבים המיוחדים המסומנים באדום שיצרו למען התחבורה הציבורית.

לפחות היה לי זמן לחשוב בדרך הביתה, מה שקצת קשה לעשות כשאתה הנהג, והגעתי למסקנה שאפשר להגדיר אדם לפי דברים שהוא עושה בדיוק כמו לפי דברים שהוא לא עושה. אני למשל לא עושה המון דברים:

  • לא לועסת מסטיק

  • לא שותה אלכוהול

  • לא מעשנת

  • לא מתאפרת (חוץ מאיזה שפתון צנוע לעיתים רחוקות)

  • לא צובעת שערות

  • לא נועלת נעלים עם עקבים גבוהים

  • לא לובשת חצאיות ושמלות

  • לא צופה בתכניות ריאליטי

  • לא סובלת מוזיקה רעשנית

  • לא עובדת יותר כשכירה ולא מקבלת משכורת

  • לא מדברת בקולי קולות לאורך כל הנסיעה בנייד למרות שיושב לידי בן אדם שממש לא רוצה לשמוע את כל הטענות שלי כלפי כל העולם

בטח יש עוד המון סעיפים אחרים אבל די, התעייפתי. מזל שיש דבר אחד שאני כן עושה – ישנה אחרי הצהרים קול

26 תגובות בנושא “דעתי על הטבלט האוטובוס ושאר הרהורים

  1. סוכם בזאת שאת מושי מושלמת,בת תרבות אמיתית וליידי  🙂

    ובאשר לעוגי,מלבד בריאות  אני מאחל שימצא דרך להפוך את התחביב למקצוע מכניס

    אהבתי

    1. קשה להיות ליידי מושלמת בלי איפור ובלי לטופך מעדנות על עקבים אלגנטיים ואני, מה לעשות, האלגנטיות ממני והלאה, אבל אני משתדלת בכל זאת.

      אהבתי

  2. הכתיבה שלך משעשעת כרגיל, גם כשאת כותבת על דברים רציניים. האם את מתארת לעצמך? ביום ההולדת האחרון שלי, סירבתי לקבל טאבלט במתנה.
    מצא חן בעיניי הסידור שעשית עם עוגי. האם הוא יוכל לעמוד בו?

    אהבתי

    1. סירבת כי אתה לא בן 22 וזו ההוכחה

      עוגי יצליח לעמוד בהסכם כי יש לו הורים שיקפידו על זה, בסוף הוא ילמד להתנהל כספית ואולי יום אחד הוא זה שיתמוך בנו כספית

      אהבתי

  3. אמממממ…
    האמת שגם אני בעלת משיכה גדולה לחפיצים
    אם כי אני למדתי שליטה עצמית מהי
    ואני לא רצה לקנות כל חפיץ חדש שיוצא לשוק
    לבחור מכשיר סלולרי, לוקח לי לפחות חצי שנה של התלבטויות
    (ובכלל עם המחירים של זה בארץ זה טירוף לשמו)
    טאבלט, לא יודעת למה זה טוב, אני עדיין תוהה על קנקנו של זה

    זה בעצם מחשב שהוא מסך מגע
    אפשר לחבר אליו מקלדת ועכבר ואפשר להשתמש במסך
    המסכי טאבלט קטנים מדיי בשבילי מישהי כמוני שרגילה לעבוד בבית (ובעובדה למען האמת) על מסך 24 אינצ’)
    אם כי יש לי מחשב נייד חזק למדיי אבל גם הוא עם מסך 13.3 אינצ’ וגם אותו אני מחברת למסך הגדול שאני רוצה ממש לעבוד עליו בלי להרוס לעצמי את העיניים.

    לדעתי האישית, למי שלא סטודנט, זה סתם בזבוז של כסף
    מעבד חלש, מסך קטן יחסית, וחוץ מלקרוא בו (ספרים אלקטרוניים) ולגלוש באינטרנט, אין לו יותר מדיי שימוש
    אה כן, ולהשוויץ בו זה בחלט משהו שאנשים עושים
    (ולשחק במשחקים מטופשים)

    אהבתי

  4. מעניין אם עוגי יוכל לעמוד בהסדר שעשה איתכם…

    אם אחי או אחותי ירצו לקנות לעצמם איזה חפיץ
    הם ישלמו את זה בעצמם
    הנה רק לפני שבוע אחותי החליטה לקנות לעצמה אייפון 4S
    וחוץ מזה שההורים שלי חוששים למצב חשבון הבנק שלה
    הם לא אמרו שום דבר ובטח לא עזרו בזה
    היא נמצאת עכשיו בחבילה עם התחייבות ל3 שנים ומשלמת 300 ש"ח לחודש
    שזה כולל שיחות ללא הגבלה, SMS-ים ללא הגבלה ו1G חבילת גלישה
    נכון שזה הרבה פחות ממה שהיא שילמה עד עכשיו (700-800 ש"ח – כי היא מדברת המון) אבל תחשבי עדיין כמה החברה מרוויחה עליה.

    אגב, כדי שהטאבלט יעבוד באינטרנט צריך בשבילו חבילת גלישה, וחיבור לאינטרנט בדיוק כמו חיבור סלולרי או WIFI

    אהבתי

  5. ולגבי הרשימה שבסוף
    האנשים שהכי מעצבנים אותי הם אלה שמדברים על כל מה שעולה על רוחם בזמן נסיעה
    בתור אחת שנוסעת באוטובוס זה הכי מעצבן
    גם הדיבורים מפריעים לכל מי שבסביבה
    אבל אם נשים רגע את הדיבורים בצד, כאשר מישהו מדבר בתוך רכב כלשהו (ממתכת) הקרינה לא יוצאת החוצה, מה שאומר שהרכב הנ"ל הופך להיות כמו מיקרוגל שמקרין קרינה לכל מי שנמצא בו
    מי שעושה את זה ברכב לבד, שיבושם לו
    אבל מי שעושה את זה באוטובוס הוא בן אדם חסר התחשבות לחלוטין

    אהבתי

  6. מה שכן אני כן צובעת שיערות
    לא בגלל שיש לי שיער לבן
    עם הגנים שלי יהיה לי שיער לבן רק בסביבות גיל 50
    אלא בגלל שאני לא אוהבת את הצבע הטיבעי שלי (חום כהה שגורם לי להיראות לבנה מדיי, שלגייה)

    אני כן מתאפרת, אבל מאוד עדין
    לא אוהבת את כל ההתעסקות יתר באיפור
    לוקח לי בבוקר 5 דקות להתאפר וזהו
    אני אוהבת את זה פשוט יפה ונקי
    בלי יותר מדיי צבעים מזעזעים

    ונעליים עם עקבים גבוהים אני שנים לא לובשת
    זה גמר לי את הרגליים
    וברגע שהתרגלתי ללכת עם נעליים שטוחות או עם עקבים נמוכים אני ממש לא יכולה לחזור אחורה
    וגם אין שום סיבה – זה לא בדיוק בריא

    אגב, מה עם האישיאס?
    המצב השתפר?

    אהבתי

    1. עוגי יעמוד בזה כי אני לא אתן לו לשכוח את ההסכם שלנו אבל לי זה יעלה יותר, כמו שאני מכירה אותו הוא תמיד מוציא יותר כסף ממה שהוא מרוויח.
      אני אלמד אותו לנהל פנקס הוצאות ואני מקווה שיום אחד, אחרי שאני כבר אנוח בקבר הוא עוד יודה לי

      אהבתי

  7. הבת שלי נוסעת כל יום ללימודים בקו הזה שנוסע ממרכזית המפרץ לרמב"ם (108), ואני שומעת על החוויות שלה, כך שאני יודעת בדיוק למה את מתכוונת!
    היא סיפרה לי שלפני שבוע-שבועיים מישהו חצה את מסלול המטרונית והאוטובוס היה צריך לבלום בלימת חירום. כל הנוסעים שעמדו (גם היא) עפו, ונוסעת אחת שברה את היד. או במילים אחרות, הנהגים דואגים שהנוסעים שלהם ימשיכו לנסוע איתם לרמב"ם גם בעתיד ….

    וחוץ מזה, גם אני רוצה טאבלט 🙂

    מקווה שעוגי ייהנה ממנו ויעמוד בהסכמים שלכם! 

    אהבתי

    1. מה שמוצא חן בעיני בטבלט זה מסך המגע, זה נראה ממש מדליק אבל תכל’ס מה עושים עם זה?
      בסוף אני תמיד חוזרת לספר הישן והטוב

      וקו 108 הוא עוד דרך לתור את כל חיפה מהדר עד העיר התחתית

      אהבתי

  8. אמנם, את כבר אינך שכירה אבל אבל –

    ניצחת את כל השכירים. את אדון לעצמך ואת ישנה בצהריים. מלכה.

    ואני דווקא מנסה להתמכר למסטיקים, וגם קצת לאלכוהול, אבל עם שאר הסעיפים לגבי טעמך אני די מסכימה.

    אהבתי

    1. כשהייתי בכיתה ג’ מורה אחת שהערצתי (פעם היו מורים שגם חינכו) אמרה שללעוס מסטיק זה מגעיל ופויה ומאז לא לעסתי יותר מסטיק והוא גם לא חסר לי.

      אלכוהול ואני פשוט לא מסתדרים יחד, עושה לי רע פיזית. שוקולד לעומת זאת זה סיפור לגמרי אחר

      אהבתי

  9. הטאבלט לדעתי הוא מכשיר עם יתרונות רבים , למרות שלי אין וגם אינני מתכוונת לרכוש בעתיד, אבל ראיתי אצל חתני ואצל חברה שבאה לבקר מאה"ב  .
                   
    הדיבורים באוטובוס וברכבת בפלאפון גם אותי מרגיזים כשכל הדרך מישהי מספרת את קורות חייה בקול רם ומשתפת את כל הנוסעם בבעיות עם החבר/ה וכיו"ב…

    [אני צובעת שערות אבל בדברים אחרים כגון תוכניות ריאליטי ומוזיקה רעשנית אי עישון ואי שתית אלכוהול ועוד…מזדהה איתך לחלוטין
    אפשר לעשות נושא חם מרשימת דברים ש"אני לא"… ]

    אהבתי

  10. את בטח זוכרת את השורה המפורסמת מהסרט חגיגה בסנוקר
    "לא שותה, לא מעשן, לא משחק סנוקר!"
    אז בזמן האחרון חשבתי, היום אפשר לשנות את המשפט הזה למשהו חדש:
    "לא שותה, לא מעשן, לא משחק באייפון!"

    אני חושב שאחד הדברים הטובים שהמכשירים האלה נותנים זה GPS טוב,
    תכלס אני מסתדר בסדר גם עם מכשיר ישן חח

    לפי החישוב שלי (ואני חזק בחיבור וחיסור) היומולדת של בנך הוא היום!
    אז שיהיה לו הרבה מזל טוב (:

    אהבתי

  11. טאבלט זה צעצוע נחמד ומפנק… ותו לא  – כמובן שלדעתי הלא מלומדת.  אני לגמרי חושבת שצריך להתייחס אליו ככזה. אני מבינה לגמרי את מי שנדלק עליו ומתלהב ממנו – כם אני התלהבתי אבל מכאן ועד להגיד שהוא שימושי ושווה את הכסף עוד יש מרחק מבחינתי…………
    אוטובוס בשבילי זה בליל ריחות שלעיתים הפ טובים או סבירים ולעיתים בא לי למות מהריחות… מזל שחזרתי לנסוע לתקופה קצרה בלבד ועכשיו אני באוטו שלי שוב.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s