שוב רמב"ם

אתמול בצהרים עוגי התחיל להתלונן שהוא נחנק והוא מרגיש שיש לו בצקת בפה. החלטתי לא לקחת סיכון, התקשרתי ל – 2700* ואחרי המתנה ממושכת הגעתי לאיזה אח שהקשיב לבעיה ניסה לדבר עם עוגי שהצליח בקושי לפלוט כמה מילים ואישר לנו ללכת למיון.

נסענו וכרגיל לא הייתה חנייה ואני עם רגל כואבת ועוגי חנוק ומרייר… ממש לא חגיגיים.

במיון דווקא לא היה לחץ והכל הלך מהר מאוד, בעיקר אחרי שרופא מפה ולסת זיהה את עוגי מהאשפוז הקודם בחורף שעבר. עשו לו סי. טי. והוחלט שיש לו גוף זר שגורם לכל הכאבים וצריך אשפוז.

שמתי לב להפתעתי שכל הרופאים מסתובבים עם אי פון או משהו כזה ובעזרתו הם משוחחים זה עם זה וגם מצלמים ושולחים תמונות כדי להתייעץ אחד עם השני. יעיל מאוד.

ראינו על הדרך המון מקרים מפחידים וקשים יותר משלנו – בחורה אנורקטית מבהילה ברזונה, נערה שחטפה מכה חזקה בפנים וכנראה הייתה גם מפגרת אבל לא בטוח, אסיר שהיה מלווה בשני שוטרים שהתעסקו בעיקר אחד עם האי פון של השני מאשר בו, בחור אתיופי שנפל מאופנוע של מישהו והגיע עם חתך בסנטר….

המיון הוא עולם בפני עצמו, עם זמן משלו וחוקים אחרים והמון מסדרונות ארוכים שצריך לדעת איך להתמצא בהם, וכרגיל ברמב"ם אין אף פעם כסא גלגלים כשצריך אותו עצבני

חזרנו הביתה בתשע בערב, סחוטים לגמרי. ארזנו בשבילו תיק עם קצת חפצים והכי חשוב – המטען של הטלפון הנייד שלו – חיכינו עד שחברים שלו שהוא הזעיק באו לקחת את התיק ונסעו לבית החולים לבקר אותו (ממש יפה מצידם) והתמוטטנו במיטה.

 

הבוקר עוגי התקשר, סיפר שהבצקת נעלמה ומצבו טוב יותר אבל אין ברירה, הוא ינותח אבל רק ביום ראשון וביקש שאמסור ללוקה שהוא אוהב אותה ומתגעגע אליה. 

 

זאת אהבה

26 תגובות בנושא “שוב רמב"ם

  1. מאחל לכולכם בריאות טובה , ושיהיו גם קצת בשורות טובות.

    נראה לי , בכל מקרה , שלמדת דבר חשוב – תמיד, אבל תמיד יש מישהו שמצבו יכול להיות רע משלך, ולכן יש לשמוח גם בקיים…

    אהבתי

      1. העיקר שיעבור את הניתוח בשלום,דבר ראשון
        ואני מקווה  שבזאת הוא יסיים את סאגת הבריאות וילך ויחלים

        אהבתי

  2. אתמול קראתי את אירועי יום העצמאות והכאב של עוגי
    והיום זה
    מה אומר- אאחל לו החלמה מהירה 
    ושיהיה טוב לכולכם צופיפה

    אהבתי

  3. איזה סיפור נוראי. שעוגי יהיה בריא וירגיש טוב מהר.
    חשבתי עלייך הרבה בזמן האחרון, אבל כבר חודש שאני סובלת נורא מכאבי גב וברך ובוקשי מתפקדת מחוץ למה שאני חייבת. אני מגיעה לעבודה בעזרת כדורים וכירופרקטור אבל חוץ מזה גם אין לי כוח לכלום בוודאי לא לבלוגוספירה.

    אז רפואה שלמה לכל חולי עם ישראל ושנהיה בריאים.

    אהבתי

  4. מאוד מתיש להיות עסוקים בענייני בריאות כל כך הרבה…. מאחלת לשניכם שתבריאו מהר ולגמרי ושתוכלי לשים את התקופה הזו מאחורייך – מאוד מעצבן!

    (את מסכימה שהכלבה תעלה על המיטה?….)

    אהבתי

    1. אני מעדיפה שהכלבה תהיה בחוץ ולא תרחיק מעבר למטבח, אבל כמו שציינת, מתיש מאוד להיות חולה ולדאוג לבריאות של אחרים תוך כדי כך…

      על המיטה שלי היא לא עולה אבל עוגי היה כל כך חולה ומסכן עד שלא היה לי לב למנוע ממנו את הנחמה של נוכחותה.

      אהבתי

  5. קריפי!
    כמה אני שונאת בתי חולים
    לא חושבת שהייתי נשארת שם על דעתי לרגע לבד ליותר מכמה שעות

    החלמה מהירה לעוגי
    מקווה שיהיה לכם זמן לנוח ולאגור קצת כוחות
    משום מה זה נראה (לי לפחות) שכולם יותר עייפים לאחרונה

    אהבתי

    1. בעיות בריאות הן עניין מעיף מאוד, ומיון זה מקום לא נחמד אבל לפעמים אין ברירה.
      גם אני שונאת להיות בבית חולים, שונאת להיות מאושפזת וגם לבקר זה לא להיט גדול, בעיקר לא ברמבם עם האין חנייה שלו והמסדרונות הארוכים והמפותלים שתמיד הולכים בהם לאיבוד.
      אני מקווה שהילד ישתחרר בקרוב, עייפתי מכל העסק הזה.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s