משבר גיל העמידה?

המון זמן לא עדכנתי, אין לי כוח ואין לי סבלנות ואני לא מרוכזת מספיק לשבת ולכתוב. אני לא יכולה להתלונן שאין לי זמן כי זה בערך הדבר היחיד שיש לי ממנו בשפע (חוץ מעודף משקל), אבל כנראה שזה לא מספיק.

מצב הגב שלי משתפר והולך אם כי אני חייבת להיזהר מאוד, לא להרים, ולא להתאמץ, ולעשות מידי פעם מתיחות והפסקות מנוחה והכי חשוב, לא להתעצבן.

כל התרופות והבדיקות הועילו לי כמו כוסות רוח למת. יכולתי באותה מידה סתם לשכב במיטה ולבהות בתקרה, ועכשיו בגלל הביקור המיותר במיון אני גם מסובכת עם קופת חולים.

אני לא רוצה לשלם להם את כל הסכום שהם דורשים על הביקור במיון, ולכן אני צריכה להילחם בהם – מעייף ומתיש ונורא מרגיז… עד שהגעתי למחלקת טיפול בלקוחות שלהם ועד ששלחתי פקס ועד שקיבלתי תשובה שזה ייקח שבועיים עד שהם יענו ויחליטו… הכל הולך לאט, בעצבים ובקשיים.

היחידים שהפתיעו לטובה זו מחלקת הרנטגן ששלחו בזריזות את הדיסק של עוגי שרופא המשפחה רוצה לתת לרופא אף אוזן גרון כדי לראות מה קורה איתו.

כל כך נמאס לי לטפל בבעיות רפואיות ובירוקרטיות… רק המחשבה עליהן גורמת לאישיאס שלי לצעוק חמס.

 
לוקה במלונה

יש גם דברים טובים, עוגי התחיל לעבוד בארומה כעוזר טבח. סוף סוף הוא מנהל סדר יום נורמאלי ולא ישן כל היום, ואני מקווה שהוא יחזיק שם מעמד לפחות עד שיתחיל הקורס שלו בבישול שבינתיים נדחה למועד לא ידוע.

צץרץ משרת עכשיו בצפון, קצת יותר קרוב לבית, אבל יוצא רק פעם בשלושה שבועות לארבע ימים שבהם כל הבית על גלגלים, הדלק נשפך כמים והבלגן חוגג, ואחר כך הוא שוב נעלם ונעשה שוב שקט.

לוקה עושה לנו הכי הרבה נחת, כלבה נהדרת, טובה ונחמדה. שכרנו מאלפת כלבים בשבילה והיא ועוגי שוקדים פעם בשבוע על האילוף שלה. מעצמה, בלי שום התערבות שלנו, היא עברה לישון בחוץ, במלונה שלה, והיא מתנהגת ממש נהדר. הפסיקה לכרסם רהיטים ולרבוץ על הספות בבית, וגם את הצרכים שלה היא עושה רק בחוץ.

על פי פקודת הרופא אני בדיאטה כבר מעל שבוע, להפתעתי הפעם זה קל מאוד ואני מצליחה לוותר בלי בעיות על עוגיות עם הקפה, ואוכלת פריכיות אורז במקום לחמניות, וירקות במקום בורקס.

אתמול מלאו לאבא שלי 79 שנים. לרוע מזלו יום ההולדת שלו נופל לעיתים קרובות על תאריך לא מוצלח, יום הזיכרון או יום השואה, או משהו באמצע. השנה הוא חגג ביום השואה ודחינו את המסיבה הצנועה מאוד שאנחנו עושים לו ליום שישי.

קשה לי לתפוס שהוא כמעט בן שמונים. תמיד תפסתי את הורי כאנשים צעירים ונמרצים ואני נדהמת כל פעם מחדש כשאני קולטת שהם מבוגרים כל כך, אם כי הם עדיין נמרצים ובריאים יחסית לגילם, הרבה יותר ממני, זה בטוח.

אולי אני באיזה משבר גיל העמידה? גיליתי לצערי שלאחרונה אני הרבה פחות נלהבת ונמרצת מכפי שהייתי. משום מה אני מוצאת מעט מאוד עניין וחשק בדברים שפעם שמחו אותי ושום דבר לא מרגש אותי יותר.

אין לי סבלנות לקרוא ספרים, וגם האינטרנט התחיל לשעמם אותי, נמאס לי אפילו לבדוק בלוגים שבדרך כלל קראתי בלהיטות. אני מתנהלת כרגיל אבל רק מתוך הרגל, לא כי זה באמת מעניין אותי.

בזמן האחרון אין לי חשק לכלום. אני מרגישה כאילו הגעתי למין מישור שטוח ואפרורי שאין בו פסגות או עמקים, וזה אפילו לא ממש מדאיג אותי, סתם משעמם.

 

לוקה ועוגי
אמבטיה ללוקה

 

 

25 תגובות בנושא “משבר גיל העמידה?

  1. אני מקווה שתנצחי את הבירוקרטיה
    למרות שלא הסברת למה את לא רוצה לשלם להם

    בקשר לאדישות ולעייפות הנפשית
    אני מניח  כמו שגם את מניחה שזו תקופה,אני לא מציע להלחם בה
    היא תעבור ואת תתיצבי על מה שבאמת עושה לך את זה
    בהצלחה עם הדיאטה

    כבוד לעוגי ולכם שהיתה לככם כזאת סבלנות

    אהבתי

    1. אני לא רוצה לשלם כי הגעתי עם הפנייה מרופא למיון, מוכנה לשלם חלקית אבל 700 ש"ח על ביקור במיון? במחיר הזה יכולתי ללכת לרופא פרטי.
      בשביל מה אני משלמת כל כך הרבה כסף לביטוח רפואי אם כל דבר קטן עולה כל כך הרבה כסף?

      אהבתי

  2. אני גם חושבת שזאת רק תקופה והיא תחלוף לך…
    לא אתן לך עצות למצוא משהו מעניין, מקווה שיסתדר לך העניין הזה..

    מזל טוב והרבה בריאות לאבא שלך

    אהבתי

  3. האמת,
    אני חושבת בגלל האישיאס
    והענינים של עוגי
    והמון דברים שנפלו על הכתפיים שלך לאחרונה
    ופתאום יש מין עייפות כזאת

    אני למשל הרגשתי עד לא מזמן עייפות נפשית מהעבודה הקודמת שלי (זו שעבדתי בה 10+ שעות ביום)
    ואז הגיע פסח והיו לי 4 ימי חופש, ופתאום הכל התנקה
    טוב לי יש שגרה שאני חייבת לחזור אליה וגם לא סבלתי מבעיות בריאות
    אבל יש בהחלט תקופות כאלה

    אהבתי

  4. אגב, מותר לך ללכת למעיינות חמים/בריכות מי גופרית חמים?
    אמא שלי הייתה השבוע בטבריה והיא אמרה שזה עשה לה פלאים (לה במיוחד יש כאבי גב)

    סבא שלי גם בן 80
    אחד הדברים שהוא אמר לנו
    זה שקשה לו מאוד, לא עם החלק של לחיות אלא בידיעה שהוא לבד
    הוא יושב בבית קפה, וכל האנשים שעוברים שם הם צעירים הוא לא מכיר אף אחד
    ורוב חבריו ומכריו כבר החזירו ציוד מה שנקרא

    יפה שעוגי התחיל בעבודה כלשהי
    אגב קורס טבחות זה קורס שעושה טוב
    יש שם לרוב אנשים טובים ואווירה טובה
    ידיד שלי עשה את הקורס הזה (של תדמור היה אז) וזה הפך אותו לבן אדם אחר לגמרי, יעיל, עובד שמח עם מה שהוא עושה.

    ואיך אומרים
    צריך להסתכל על חצי הכוס המלאה

    אהבתי

    1. יש לי דלקת פרקים ולכן אסור לי ללכת לחמת גדר אבל הרופא המליץ לי לשחות.
      שמעתי שיש טיפול במים, אולי זה יעזור לי?
      מנסה להסתכל על חצי הכוס המלאה ולהיות אופטימית

      אהבתי

      1. את יכולה בהחלט לנסות טיפול במים
        כי במים הגוף שלנו קל יותר, לכן קל לנו לעשות תנועות מסויימות
        ובכלל, טיפול במים זה אחד הטיפולים הנפוצים במקרים שאחרי תאונות וכד’, על מנת לחזור לתפקוד מסויים.
        זה שווה בירור לא?

        ומה עם ים המלח? גם לשם אסור לך ללכת?

        אהבתי

  5. יעבור לך הדיכי
    תמיד יש מין תקופה שפשוט נמאס מהכל
    עשי הפסקה מהוירטואליה לחודשיים שלושה וחזרי רעננה ומלאת חשק לכתוב
    שבת שלום צופה

    אהבתי

  6. אני אתחיל מהסוף: מכירה את הפתגם "נפש בריאה בגוף בריא"? כתבריאי מהכאבים, יחזור החשק ואני שמח לשמוע שהכאבים כבר פחתו.

    מלונה יפה בניתם ללוקה שלכם.

    לבן שלי יש בעיית יום הולדת דומה. תארי לך שאת ברית המילה עשו לו ביום הזיכרון (המוהלים סרבו לדחות, בטענה שגם ביום כיפור חייבים בברית).

    בהצלחה לעוגי

    אהבתי

    1. המלונה היא ירושה מאבא של בעלי שהיה נגר ואהב מאוד כלבים. אחרי שנפטר כבר לא היה לחמותי צורך במלונה כל כך גדולה ואנחנו ירשנו אותה להנאתה של לוקה.
      הוא בטח היה אוהב אותה מאוד

      אהבתי

  7. אני מסכימה שיש עליות ומורדות, בבריאות וגם במצב רוח. אבל אפשר לנסות לקחת אחריות ולשנות. אומרים שצריך לעשות ולעשות עד שזה נעשה כייף. כך על ספורט, כך – עם האכילה בא התיאבון, וכך במציאת תחומי עניין. ככל שתנסי יותר דברים, בכוח, ככה מהר יותר תתפסי למשהו שימשוך אותך.

    איזה יופי הבשורות על עוגי!

    מזל טוב ליום ההולדת של אבא!

    אהבתי

  8. שולחת לך חיוך. לעידוד.
    צורבת, מה את רוצה? לסבול מכאבי גב קשים ולהיות מלאת שמחה? לא הולך ביחד. יעברו הכאבים יחזור החיוך.
    ןבקשר לאבא שלך, אולי תבדקי מה התאריך העברי שלו? אולי יהיה תאריך נח יותר?

    אהבתי

    1. העיקר הבריאות, כאבי גב נתפסים אצלי כסימן לזקנה ומי רוצה להיות קשישה גונחת.
      ובטח יש באינטרנט איזה תוכנה שתספר לי מה היה התאריך העברי לפני שבעים ותשע שנים.

      אהבתי

  9. לא סובלת שנותנים עיצות למישה בזמן שהוא במצב רוח ירוד.כאילו שאם אני אבוא עכשיו כולי עזוז ומרץ ואתחיל לנסות להקפיץ אותך עכשיו לחוג זומבה או שעור תורה זה יעשה לך משהו חוץ מאשר לתת לי בוקס בפנים.
    (הרי אני יודעת, כי הייתי במצב הזה שלך לא פעם ולא פעמיים)
    ומה שכתוב בסוגרים זו גם התשובה לכל העניין. זה בא והולך. וכשהבריאות עושה לנו קונצים אז לא פלא שאנחנו מרגישים חרא גם נפשית כי איך אפשר בדיוק להתעניין בעולם כשכל הזמן כואב איפשהו?
    אז נהיים קצת מרירים ואדישים לעולם, ושילכו כולם לחפש מי ינענע אותם, לא?
    אז אני מקווה שהעלתי קצת חיוך על שפתייך ברגע זה, אם הכרתי אותך קצת דרך הקריאה הומור (ובעיקר עצמי) הוא אחד הצדדים החזקים בך וזה מה שירפא כל תחושה מחורבנת.
    יהיה בסדר, בנתיים אני מרשה לך לשים את הראש על הכתף הוירטואלית שלי ולקלל בשקט את העולם. עד שתצליחי להצחיק את עצמך להתנער ולהמשיך בכוחות מחודשים.  

    אהבתי

  10. איך לוקה גדלה מהר!
    כל פעם שאת מעלה תמונות שלה אני נדהמת מחדש כמה היא גדלה.

    ולגבי כל השאר – וגם –
    מקווה שתצליחי להתמיד בדיאטה, ושהתוצאות הטובות יעזרו לשיפור מצב הרוח.

    אהבתי

  11. דכדוך אביבי? משברים שכאלה… אני אף פעם לא משייכת אותם לגיל. מה שאני עושה אני ממציאה לי פרוייקט שבא לי לעשות אותו בלי קשר אם הוא דחוף או לא – סתם כי בא לי.
    הכלבה מתוקה אמיתית – כבר אמרתי?

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s